משמר הירדן (מושבה)
מִשְׁמַר הַיַּרְדֵּן הייתה מושבה שהוקמה בגליל העליון בזמן העלייה הראשונה. המושבה הותקפה על ידי הסורים, נכבשה ונחרבה במלחמת העצמאות והייתה הנקודה היחידה בארץ שלא שוקמה בידי תושביה אלא נבנתה מחדש בידי אחרים שלא נמנו עם צאצאי המייסדים. בעת שתושבי המושבה ישבו בשבי הסורי, הוקם על קרקעות המושבה קיבוץ גדות.[1]
משמר הירדן בתקופת המנדט הבריטי | |
טריטוריה | המנדט הבריטי |
---|---|
מחוז | הצפון |
שפה רשמית | עברית |
תאריך ייסוד | 1890 |
סיבת נטישה | כיבוש והרס על ידי כוחות סוריים |
תאריך נטישה | 10 ביוני 1948 |
יישובים יורשים | גדות, משמר הירדן |
דת | יהודים |
קואורדינטות | 33°00′50″N 35°37′15″E / 33.0138°N 35.620838888889°E |
אזור זמן | UTC +2 |
תולדות המושבה
עריכהשנים ראשונות
עריכהב-1884 נרכש ממשפחת עבו שטח מישורי של כ-2,000 דונם, ממערב לנהר הירדן, על ידי קרוב המשפחה ישראל מרדכי לובובסקי, עולה מארצות הברית מראשוני יסוד המעלה, ועליהם הקים חווה חקלאית פרטית בשם "שושנת הירדן" ע"ש אשתו המנוחה.
המושב הוקמה ביוזמת משה דוד שו"ב, תושב ראש פינה שמאס בחסות פקידי הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד. שו"ב שכנע בתר"ן פועלים ממושבות הגליל ותושבי צפת להצטרף אליו ולרכוש את אדמת המקום מאת לובובסקי. התשלום על האדמה נקבע לשמונה שנים לאחר מכן, בתמורה לעשירית מאדמתו שנותרה בידי לובובסקי. המושבה משמר הירדן נוסדה בתחיל ה'תרנ"א (1890). לצד כביש צפת-דמשק (היום: כביש 91 בצמוד לצומת גָּדוֹת של היום) ממערב לגשר בנות-יעקב.[2] שמונת הבתים הראשונים שהוקמו במושבה נבנו מחומר מקומי מחוזק אבאן, והתמוטטו כולם בחורף הראשון. שו"ב נאלץ לחלק את אדמות המושבה ולמכור חלקות ל־25 מתיישבים נוספים, ובתמורה נבנו במושבה 12 מבני אבן בסיוע ערבים. איסור שהטילו העות'מאנים על הרחבת ההתיישבות היהודית הביא לקיפאון המושבה, כאשר הרוכשים החדשים הפסיקו לשלם לה. המושבה החזיקה מעמד בזכות הוועד הפועל ביפו, חברת עזרא מברלין, ובודה במושבת הברון בראש פינה.[3]
מייסדי המושבה היו: חיים גלבגיסר, חיים יוסל טייטלבוים, צבי שניידר, איציק מוינשטיר (אנגלברג), שלמה לוי גרוסמן, יעקב צבי פייגלין (סב סבו של חבר הכנסת משה פייגלין), שיינוך, וייסבליט, ובסלר, לוין, וורהפטיג, בלשניקוב, ליפשיץ, קנטור, הרצוג, סגל, תמרי, לובובסקי, שור, שניידמן, הרוקח ר' משה לוריא, רוזנטאל, לרנר, הלפרין, שוורץ, יעקובסון, פינקלר, אלפסי, בוגראד וכהן.[4] ב-1914 ישבו במושבה 125 תושבים על שטח של כ-7,600 דונם.
במלחמת העולם הראשונה התחולל באזור קרב קשה בין הבריטים לעות'מאנים. אך המתיישבים לא עזבו את בתיהם ומה שנהרס נבנה מחדש.
בשנות העשרים של המאה ה-20 עזבו חלק מהאיכרים בשל מחלות קשות ועברו להתגורר באזורי נתניה ואבן יהודה. במאורעות תרפ"ט סבלה המושבה מהתנכלויות וממעשי שוד.
בשנות ה-30 קיבל היישוב כתגבור, גרעיני חיזוק של תנועת בית"ר.[5] במאורעות המרד הערבי סבלה המושבה מהתנכלויות, עבודת הערבים פסקה בה כמעט לגמרי, וצעירי בית"ר מילאו את מקומם. בשנת 1938 נרצחו שני יהודים, אב ובנו, חיים ומנחם גרבובסקי, שהיו בדרכם לשאוב מים מנהר הירדן. בתגובה, הרגו המתיישבים שבעה ערבים וגרמו נזק לרכוש ערבי. בהמשך אותה שנה הותקפה המושבה, אך ההתקפה פסקה כאשר נוטרים ממשטרת היישובים העבריים הגיעו למקום. חברי בית"ר גם ערכו אימונים צבאיים במקום. הדבר נודע לבריטים, וב-18 בנובמבר 1939 פשטו הרשויות הבריטיות על המושבה, ואסרו 38 מהמתאמנים. חברי בית"ר עזבו את המקום עד סוף 1940. עם זאת, בשנות הארבעים נמצא במקום כוח קבוע של מספר נוטרים. במהלך מלחמת העולם השנייה חוותה המושבה שגשוג יחסי, אך מצבה הידרדר לאחריה, כולל עזיבה של חלק מן האיכרים.
בינואר 1947 התיישבו במשמר הירדן 42 חברי 'ארגון ודג'ווד' (על שם ג'וזאיה קלמנט ודג'ווד, מדינאי בריטי פרו-ציוני), ארגון חיילים משוחררי הצבא הבריטי יוצאי בית"ר, אם כי רק כמחציתם נותרו במקום. מספר חודשים אחר כך התיישבו במקום, במספרים קטנים יותר, גם יוצאי מחנות קפריסין ועולים משארית הפלטה.
מלחמת העצמאות ואחריה
עריכה- ערך מורחב – משמר הירדן במלחמת העצמאות
על פי החלטת החלוקה נועדה משמר הירדן להיות בתחום המדינה היהודית. מאז החלטת האו"ם האמורה, החמיר המצב הביטחוני במקום. משמר הירדן שכנה על אחת הדרכים החשובות העוברות בין סוריה לארץ ישראל (כביש 91 של ימינו, שהמשכו במזרח מגיע לקוניטרה ולדמשק), ולפיכך, על ציר פלישה אפשרי. ואכן, ב-5, ב-6 וב-10 ביוני 1948 הותקפה המושבה על ידי הסורים. ההתקפה השלישית הביאה לכיבוש המושבה ולהריסת רובה. 15 מן המגינים נהרגו בקרבות ו-39 נפלו בשבי.
מטרתו של מבצע ברוש בקרבות עשרת הימים הייתה לחזור ולכבוש את המובלעת הסורית במשמר הירדן. המבצע לא עלה יפה, קו החזית עם הסורים לא השתנה כמעט, ולצה"ל היו בו כמאה הרוגים. מבצע זה סיים למעשה את הניסיונות המשמעותיים לשנות את קו החזית בין סוריה לישראל, אך סביב המובלעת הסורית במשמר הירדן אירעו לא מעט תקריות אש עד סוף המלחמה. בתום המלחמה, בכ"ב בתמוז תש"ט, 20 ביולי 1949 חזר השטח לשליטה ישראלית במסגרת הסכמי שביתת הנשק, וכן חזרו השבויים, אולם המושבה לא נבנתה מחדש. על אדמותיה הוקמו קיבוץ "הגוברים" (לימים גדות) ומושב העובדים משמר הירדן. מהמושבה המקורית נשתמרו כמה בתים הרוסים. הם שולבו באתר הנצחה למושבה שהוקם במקום. במחנה הצבאי שהיה מול משמר הירדן הולך ומוקם מרכז מבקרים על תולדות המושבה.
כ-600 מטרים דרומית לשרידי המושבה נמצא בית הקברות של משמר הירדן. באתר כמה עשרות קברים של תושבי המושבה, רבים מהם ילדים, שנפטרו בשנות קיום המושבה.
ראו גם
עריכה- משמר הירדן (מושב) - המושב אשר הוקם בקרבת חורבות המושבה
לקריאה נוספת
עריכה- אהרן אבן-חן, כיצד נכבשה משמר-הירדן?, "הארץ", 2.6.1949
- אהרן אבן-חן, שלושה ימים בסיון, סיפורה של איכרה ממשמר הירדן סיפורה של משפחת גרבובסקי ומשמר הירדן, הוצאת שמגר, 1987
- ישראל גרנית ודן יהב, התיישבות במלחמה - יישובים שעמדו, פונו, או נפלו במלחמת העצמאות 1948, 2015.
- יצחק זיו-אב, אומרים ישנה ארץ, 1980
- אברהם יערי, זכרונות ארץ ישראל, כרך ב', פרק ס"א, ייסוד המושבה משמר הירדן, מזכרונות דוד מ. שוב, 1891-1890, עמ' 674–677.
- אריה יצחקי, גבורת משמר הירדן 1948, הוצאת ספריית יהודה דקל, המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, 2011
- Beginnings, 1948. The beginning of an Era, the beginning of a state the beginning of a family, Tova Eizik with Andrea Muraskin,2012
קישורים חיצוניים
עריכהעיינו גם בפורטל: | |||
---|---|---|---|
פורטל אתרי מורשת בישראל |
- אתר משמר הירדן הישנה, באתר e - ירוק
- המעבר מ"שושנת הירדן" ל"משמר הירדן", גאולת קרקע בגליל, אתר משפחת עבו
- הצלת משמר הירדן מפקיד הברון המושחת בשנת 1903, גאולת קרקע בגליל, אתר משפחת עבו
- אסתר נאדל, שעותיה האחרונות של משמר הירדן, הארץ, 17 בפברואר 1949
- אהרן אבן-חן, כיצד נכבשה משמר־הירדן?, הארץ, 2 ביוני 1949
- מוסה פלד, "הסורים פשוט טבחו בנו, נסעו וירו, נסעו וירו", שריון 1, יולי 1998, עמוד 13, באתר "יד לשריון"
- שלמה פיוטרקובסקי, מי הפקיר את המושבה משמר הירדן לסורים?, באתר ערוץ 7, 12 בינואר 2011
- תמונות מיד למשמר הירדן, באתר נלך.
- מצגת משמר הירדן. עריכה - אורי איתיאל
- שמואל סגל, למדינת ישראל יש חוב מוסרי למשמר הירדן, בתוך ללכת שבי בשביל ישראל, ארגון נכי צה"ל, הוצאת כתר, 2011, עמ' 12–19
- משמר הירדן, במסגרת הסכת עולמי עם יצחק נוי, תאגיד השידור הישראלי - כאן
הערות שוליים
עריכה- ^ משמר הירדן – מתוך ההסכת (פודקאסט) "הסכת עולמי עם יצחק נוי - השעה התיעודית" | כאן, נבדק ב-2019-12-15
- ^ משה דוד שו"ב, ממושבות יהודה, הצבי, 21 בנובמבר 1890
- ^ ב-1897 נטלה חברת יק"א תחת חסותה את המושבה, ובאמצעות חיים מרגליות קלווריסקי, שרכש קרקעות והביא לשכלול המשק, אך המושבה גדלה אך במעט.יוסי בן-ארצי, ניתוח גיאוגרפי של מקורות היסטוריים — בהדגמת שיחזור המערך הפיזי של משמר-הירד, אופקים בגאוגרפיה 6, 1982, עמ' 35–48, JSTOR 23695923
- ^ מכתב ברכה, השקפה, 18 בדצמבר 1896
- ^ שאול דגן, משמר הירדן - מושבה חסרת מזל, את גבול הגליל העליון אנחנו שומרים, כרמל פרינט - חיפה, 2015, עמ' 125-135
-
סיפור קרב משמר הירדן
-
יד למשמר הירדן
-
יד לחלוצי ההתיישבות בגליל בפתח בית הקברות של משמר הירדן הישנה
-
בית הקברות של משמר הירדן הישנה