משמר העם
משמר העם היה יחידת מתנדבים שנועדה לשמור על הסדר בערים הגדולות, בהן חיפה, תל אביב, צפת וירושלים. בחלק מהערים הוקמה היחידה לפני קום המדינה, ובחלק מהם - אחריה. אנשי היחידה היו מעל גיל גיוס, או צעירים שלא גויסו לשורות הצבא מסיבות בריאותיות. הסניפים שפעלו לפני קום המדינה עסקו בעיקר בפעולות הגנה צבאיות ושמירת הסדר בעת הפגזות, ואלו שהוקמו לאחריה היו אמונים על הכנת ציבור למקרה של מתקפה, והפכו ברובם בהמשך לאנשי הג"א (הגנה אזרחית).
בחיפה עריכה
השם "משמר העם" ניתן לקבוצה קטנה שהוקמה בחיפה ב-1942, כחלק מתוכנית מצדה על הכרמל, על ידי אדמונד (אדק) קרוליק, לשעבר קצין פרשים בצבא הפולני, שהיה הוגה הרעיון ומייסד הקבוצה בחיפה (השם נבחר כתרגום לעברית של המונח "גוורדיה לודובה").
הקבוצה הוקמה במקביל למשמר המולדת ותוך כדי שיתוף פעולה בין שני הגופים. להבדיל ממשמר המולדת אליו גויסו אנשים חסרי ניסיון צבאי קודם, הייתה מטרתו של קרוליק בהקמת הקבוצה גיבוש קבוצת אנשים, מבוגרים במונחי אותה תקופה, בעלי ניסיון צבאי קודם כלשהו, לשם פעילות פרטיזנית במקרה של כיבוש הארץ על ידי הגרמנים.
לאחר שהוסר איום הכיבוש על ידי צבאות רומל, "משמר העם" החיפאי שינה פניו והפך לחלק ממנגנון "ההגנה", (יחידת "הדרי")[1] עירוב של חק"ש (חיל קשישים) שעיקר פעילותו הייתה אבטחת יישובים והג"א שעיקר פעילותו הייתה אחזקת עמדות ומקלטים. כאשר הועלה גיל הגיוס ל-35 הועברו מגויסים צעירים וכשירים יותר לגדודים 23 ו-24 של חטיבת כרמלי, ברוח זו פעל "משמר העם" במהלך מלחמת העצמאות בחיפה.
בירושלים עריכה
בכ"ט בנובמבר (29 בנובמבר 1947) החליטה העצרת הכללית של האו"ם על תוכנית החלוקה שקבעה את סיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל ועל הקמת שתי מדינות, מדינה יהודית לצד מדינה ערבית בשטחי המנדט, תוך השארת ירושלים (יחד עם בית לחם) תחת שליטה בינלאומית. שני הצדדים (היהודים והערבים) התעלמו מההחלטה הנוגעת לירושלים, וכל אחד מהכוחות ניסה לתפוש את השליטה בעיר ובדרכי התחבורה אליה.
הכוחות הערביים הצליחו להשתלט על גבעות אסטרטגיות באזור לטרון ושער הגיא שחלשו על הכביש הראשי וצלפו על רכבים ישראליים שניסו לעבור. רק שיירות של משוריינים הצליחו לעיתים לפרוץ לעיר ולהביא לה אספקה. בנוסף, הצליחו הכוחות הערביים לעצור את זרם המים לירושלים. תקופה זו קרויה המצור על ירושלים.
תוצאת המצור הייתה מחסור הן בתחמושת וציוד לחימה והן במצרכים חיוניים (מזון, מים, דלק לבישול). כתוצאה מהמחסור הוחלט על קיצוב וחולקו פנקסי תלושים, אולם תושבי העיר התקשו להתרגל להקצבה, ועוד פחות מזה לתורים הארוכים שהשתרכו לפני נקודות החלוקה, ולכן פרצו מהומות בזמן חלוקת מצרכים והיה ריב על התור (בייחוד התור לחלוקת מים).
כדי להתמודד עם אתגרים אלה הוקמה בספטמבר 1947 יחידת מתנדבים לשם שמירת הסדר בעיר. ליחידה התקבלו אנשים מעל גיל גיוס וכאלו שלא התגייסו מסיבות בריאות. המפקדים היו בחלקם כאלו שהוגדרו כ"עובד חיוני" ולא גויסו, וכן סגן-אלוף זאב אפשטיין (אבנת) שהיה מפקד היחידה[2].
מאוחר יותר הוטלו על משמר העם תפקידים נוספים כגון:
- עזרה בהתגוננות אזרחים, אחריות על מקלטים, לפי הדוגמה של לונדון בבליץ.
- פעלו למניעת גנבות וביזה של חנויות ודירות באזורי קרבות.
- תפקיד פוליטי - מניעת בריחה של יהודים מירושלים הנצורה, אנשי היחידה הקימו מחסומים ומנעו יציאה.
- משמר הר הצופים.
מאחר שאנשי משמר העם שהו ברחובות העיר בעת ההפגזות, סבלה היחידה אבדות ניכרות.
בתל אביב עריכה
בשנת 1938 עם התגברות החששות ממלחמה, הוקם המשמר האזרחי על ידי עירית תל אביב. בעקבות פרוץ מלחמת העולם השנייה הקים הסוכנות היהודית את משמר העם או חיל העם כגוף מתחרה של משמר האזרחי, במטרה לרשת את תפקידיו[3]. חיל העם פורק כעבור פחות משנתיים בגלל ההתנגדות הבריטית לקיומו, אולם גם בגלל חוסר התכליתיות שבו, מצד אחד אי אפשר היה לקיים לאנשיו אימונים בנשק ומצד שני לא גובשה תוכנית אימונים ותוכנית פעולה מתאימה לאנשים מבוגרים.
ב-1942 הוקם משמר המולדת על הבסיס הארגוני והפיקודי של חיל העם. הוא פעל באישור הבריטים במטרה לאמן מתנדבים מעל גיל 35 (או בעלי כושר לקוי) בלחימה זעירה ובעיקר בקפ"פ. משמר המולדת פורק כעבור מספר חדשים, אחרי חלוף הסכנה הודות לניצחון באל עלמיין.
אנשי "משמר העם" בתל אביב שימשו בתקופת מלחמת השחרור בעיקר בתפקידי שמירה ושיטור בכפרים שנכבשו.
בצפת עריכה
גם בעיר צפת הוקמה עם הכרזת החלוקה יחידה בשם "משמר העם", יחידה זו הוטמעה מאוחר יותר בשלמותה בהג"א.
לקריאה נוספת עריכה
- חוברת "קובץ חיל משמר העם בירושלים תש"ח תש"ט", בעריכת שמואל ארנן.
קישורים חיצוניים עריכה
- משמר העם, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- אילת כהנא, "משמר העם" הירושלמי פעל בגבורה אבל לא זכה לכבוד הראוי, בעיתון מקור ראשון, 10 במאי 2021
הערות שוליים עריכה
- ^ חטיבה 2 " כרמלי " במלחמת העצמאות רקע כללי
- ^ תום שגב, סיפור על אהבות ומוות, באתר הארץ, 18 באפריל 2008
- ^ השבוע יוכרע גודלו של המשמר האזרחי, הַבֹּקֶר, 16 בינואר 1940