משמר לילדים
משמר לילדים היה שבועון לילדים של העיתון "על המשמר", שיצא לאור החל מ-7 בספטמבר 1945 עד 1985.
היסטוריה עריכה
העיתון "על המשמר" כלל מדור לילדים בשם "שי משמר לילדים" שנערך על ידי לאה גולדברג. בשנת 1945 הוחלט לייחד לילדים עיתון נפרד.[1] מייסד השבועון היה צבי זהר, עורך בספרית פועלים, ועורכו הראשון, שהתמנה ב-1946, היה מרדכי אמיתי. רפאל אליעז שימש כעוזרו של מרדכי אמיתי ושניהם פרסמו משיריהם וסיפוריהם בעיתון. מ-1948 ועד אמצע שנות ה-70 ערך את העיתון בנימין טנא ולצידו שלמה ניצן שהחליפו לאחר הפרישה.
השבועון היה בעל צביון ציוני סוציאליסטי וככל עיתוני הילדים בני תקופתו, היה בעל שאיפות חינוכיות ולימודיות. תוכן השבועון כלל דיווחי אקטואליה, סיפורת מקורית ומתורגמת, סיפורים בהמשכים, אגדות, שירים, חידות ותשבצים ומדורים שונים בנושאים כגון ארכאולוגיה ומדע.
השבועון נהג לפרסם יצירות ביכורים של קוראיו הצעירים, אשר חלקם זכו לפרסום בבגרותם: שיר מאת המשורר לעתיד יוסי גמזו התפרסם ב"משמר לילדים" כשהיה כותבו בן תשע, ואיל מגד פרסם בו את שירו הראשון בגיל עשר וחצי.
רבים וטובים מיוצרי התקופה תרמו מיצירתם לשבועון: לאה גולדברג כתבה עבורו, פניה ברגשטיין פרסמה בו משיריה, דבורה עומר פרסמה בו סיפורים, ושני הספרים הראשונים בסדרת חסמבה של יגאל מוסינזון הופיעו לראשונה כסיפור בהמשכים ב"משמר לילדים", החל משנת 1949. עמוס בר פרסם בו סיפורי ילדים, עוזי בן כנען פרסם בו מדור עצה והדרכה, נקדימון רוגל החל להתפרסם בזכות סיפורי ארץ ישראל שלו שהופיעו בשבועון, ותרגומים משירי הילדים של לייב מורגנטוי פורסמו בו. בין הכותבים הנוספים נכללו גם יעקב רבי והסופרים יפרח חביב, חיים אילויצקי ויהואש ביבר.
בין מאיירי השבועון היו רות שלוס, יוחנן סימון, שמואל כץ, (בין השנים 1950-1953), אריה רוטמן, נפתלי בזם, מיכל אפרת, נורית צרפתי, מאיר מוזס, יעקב גוטרמן ודני קרוון.
בתחילת שנות ה-80 של המאה ה-20 שוק עיתוני הילדים בישראל היה רווי, ומספר הקוראים היה בירידה[2]. באפריל 1985 התאחד השבועון עם שבועוני הילדים "דבר לילדים" ו"הארץ שלנו" לשבועון בשם "כֻּלָּנוּ", בעריכת דוד פאיאנס, שהיה בבעלות משותפת של שלושת העיתונים ("הארץ", "דבר" ועל המשמר")[3]. השבועון הממוזג זכה תחילה להצלחה ומכר כ-40 אלף עותקים מדי שבוע, אך תפוצתו ירדה בתחילת שנות ה-90. בסוף 1991 העיתון נמכר על ידי שלושת העיתונים לחברת "צ.צ. הפקות", שהוציא לאור את העיתון המתחרה "פילון"[4].
לקריאה נוספת עריכה
- רימה שיכמנטר, חבר מנייר - עיתונות ילדים ישראלית בעשור הראשון למדינה, יד יצחק בן-צבי, 2014.
קישורים חיצוניים עריכה
- גליונות סרוקים של "משמר לילדים" באתר "עיתונות ילדים של פעם" של הספרייה הלאומית
- עינת אמיתי, תולדות משמר לילדים - אוטוביוגרפיה חלקית, בבלוג "יומן מסע לחקר 100 שנות תרבות לילדים בקיבוצים", 7 בפברואר 2011
- ב. ש. זמיר, שלוחתו הצעירה של העתון: "משמר לילדים" – מגמתו והישגיו, על המשמר, 31 ביולי 1953, המשך (סקירה במלאת עשור לעיתון האב, "על המשמר")
- ש. עקיב, יום-הולדתו של אחינו הצעיר: עשור ל"משמר-לילדים", על המשמר, 9 בספטמבר 1955
הערות שוליים עריכה
- ^ עדינה בר-אל, משמר לילדים, באתר עיתונות ילדים של פעם
- ^ חיים טל, רק 4% מהילדים קוראים עיתוני ילדים, חדשות, 5 ביוני 1984
- ^ נחום ברנע, עיתונות - שלום חבריא - 'כלנו' - עיתון לילדים, כותרת ראשית, 1 במאי 1985
- ^ אפי לנדאו, "כולנו" ו״כולנו לילדים,׳ נמכרו לבעלי "פילון", חדשות, 25 בדצמבר 1991