משפט אושוויץ השני
משפט אושוויץ השני התקיים בפרנקפורט מ-1963 עד 1965 ובו נשפטו 22 קצינים וסמלים ב-אס-אס על פשעים שביצעו בתקופת השואה בעת ששרתו במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ.
רקעעריכה
רוב חברי הפיקוד הבכיר של מחנה אושוויץ הוסגרו לפולין בשנת 1947 והועמדו שם לדין במשפט אושוויץ הראשון.
החל משנות ה-50 שררה בקרב חלק מאוכלוסיית גרמניה המערבית הגישה שפשעי גרמניה הנאצית שייכים לעבר, וזהו נושא סגור שאין לדוש בו.
ההכנות למשפט, והמשפטעריכה
פריץ באואר שהיה התובע הכללי במדינת הסן שבגרמניה ושופט ממוצא יהודי, הגיש בפברואר 1959 בקשה לבית הדין הפדרלי להעביר את סמכות השיפוט על כל הפשעים שנעשו במחנה אושוויץ לבית הדין המחוזי בפרנקפורט. בנוסף פעל לביטול ההתיישנות על פשעים אלו (שחלקם עתידים היו להתיישן בשנת 1960). באואר היה אחראי על איתור הנאשמים, חקירתם והעמדתם לדין. במקביל פעל לאיתור מסמכים ועדויות שאפשרו לשחזר את המבנה הארגוני ודרך ההתנהלות של המחנות במתחם אושוויץ.
בפרנקפורט התנהלו 22 משפטים בתקופה שבין דצמבר 1963 ואוגוסט 1965, ובהם הועמדו לדין מפקדים במתחם מחנות אושוויץ בדרג בינוני וזוטר ונשפטו על פי החוק הפלילי הגרמני. למשפט הועמדו רק מספר זניח של נאשמים ביחס לסך של אלפי אנשי מנהלה שהועסקו במחנות בתקופה השואה.
וילהלם בוגר הורשע בחמישה מקרי רצח והשתתפות ברצח ונידון למאסר עולם ועוד 15 שנים, הוא מת בכלא ב-1977. גם הופמן, קאדוק, ברדצקי, בדנארק וקלר הורשעו ברצח ונידונו למאסר עולם.
חלק גדול מהמורשעים לא ריצו את מלוא עונשם. טענתם העיקרית של הנאשמים, שהם רק ביצעו הוראות מגבוה ושלא ניתן היה לפעול אחרת, התקבלה בהבנה ובאהדה בקרב רוב הציבור הגרמני.
תגובות ומשמעותעריכה
בציבור בגרמניה המערבית ראו בסדרת המשפטים מעין הלקאה עצמית מיותרת, בעיקר נוכח הסבל הגרמני במלחמת העולם השנייה ולאחריה, לרבות גירוש גרמנים בתום המלחמה.
המשפטים העלו לשיח הציבורי, בפעם הראשונה מאז המלחמה, את נושא השואה ואחריותם של הגרמנים לזוועות שביצעו הנאצים.
עריכת המשפטים הייתה אבן בוחן ליצירתה של מודעות חוקית חדשה, דרישה מן הציבור הגרמני לאחר מלחמת העולם השנייה לעיסוק ולדיון בנושא השואה ובמידת אחריותם של הגרמנים לזוועות שביצעו במהלכה.
קישורים חיצונייםעריכה
אתר האינטרנט הרשמי של משפט אושוויץ השני (בגרמנית)- נעמה שי"ק, משפטי אושוויץ, באתר יד ושם
- משפט אושוויץ, פרנקפורט דמיין, 1963-1965, דף שער בספרייה הלאומית
