משק בית

יחידת משק בסיסית, בדרך כלל קטנה ביותר, הכוללת לפחות אדם אחד שמפעיל אותה
(הופנה מהדף משק בית משותף)

משק בית הוא יחידת משק בסיסית, בדרך כלל קטנה ביותר, הכוללת לפחות אדם אחד שמפעיל אותה. משק בית הוא היחידה הבסיסית לניתוח במודלים כלכליים, חברתיים וממשלתיים רבים, כאשר ההגדרות למשק בית משתנות בתחומים השונים בהתאם למטרות המודלים. מאפיין חשוב של משק בית הוא היותו יחידה אוטונומית - פעולותיו אינן תלויות בגורמים חיצוניים לו, אם כי עשויות להיות מושפעות מהם.

פעילויות יומיומיות במשק הבית בציור
"השיבה הביתה", אוטו קירברג (1850–1926), שמן על בד

תפקידי משק הבית עריכה

התפקיד העיקרי של משק הבית הוא סיפוק הצרכים האישיים והבסיסיים של בני המשק: מזון, ביגוד, תנאים נאותים לשינה ולניקיון אישי. מעבר לכך, במקרים רבים מספקים משקי בית מגוון של צרכים נוספים:

  • תהליכי חיברות ראשוניים.
  • הקניית מיומנויות שונות.
  • יצירת בסיס כלכלי להקמת משקי בית חדשים.

רמת חיים עריכה

בהקשר של משקי בית, מתייחס המושג רמת חיים בעיקר להתנהגות הצרכנית של המשק, קרי לכמות, המגוון והאיכות של המוצרים והשירותים אותם המשק צורך. מוצרים ושירותים נחשבים כמשויכים למשק הבית בין אם הצרכן הסופי שלהם הוא בן בית בודד, ובין אם מספר בני בית צורכים אותם במשותף.

מוצרים עריכה

משקי בית צורכים מגוון רחב של מוצרים. ישנם מוצרים שמשקי בית הם כמעט הצרכנים היחידים שלהם, למשל מוצרי תינוקות, הלבשה לילדים ונוער. עבור מוצרים רבים אחרים משקי בית הם צרכנים עיקריים או מהווים נתח שוק משמעותי. כך למשל בתחום המזון, מכשירי חשמל ביתיים ודיור.

שירותים עריכה

גם בתחום השירותים ישנם שירותים המאפיינים יותר משקי בית מאשר מגזרים אחרים. שירותים כאלה הם שירותי רפואה, שירותי טיפוח אישי כספרות, קוסמטיקה וחדרי כושר, שירותי תוכן לבידור ופנאי, ועוד. חלק מהשירותים אותם צורך משק הבית מסופקים על ידי המגזר הפרטי, וחלק על ידי המגזר הציבורי.

עבודות ועובדים במשק בית עריכה

 
עובדת משק בית בקולומביה

העבודה במשק הבית כוללת משימות רבות, הנפוצות בהן הן:

  • קניות - חידוש מלאי המוצרים הדרושים לתפעול השוטף של משק הבית.
  • הכנת המזון - הכנת המצרכים לאכילה בין אם בתחומי משק הבית (למשל על ידי בישול) ובין אם מחוצה לו (למשל הכנת כריכים לאכילה בבית הספר).
  • ניקיון - ניקוי כללי של תחומי ותכולת משק הבית, ברמה התלויה בתפקוד של הפריטים העוברים ניקיון. כך, למשל, כלי אוכל ינוקו בצורה יסודית לאחר כל ארוחה, ואילו ריהוט ינוקה אחת לתקופה.
  • ביגוד והנעלה - התאמה שוטפת של מערך הביגוד וההלבשה לצורכי בני הבית בהתאם לעונות השנה, גדילה ושינויים נוספים, כולל פעולות תחזוקה של הביגוד כצחצוח נעליים, תפירה ותיקונים אחרים.
  • כביסה - ניקוי יסודי של בגדים. חלק מהבגדים עשוי לעבור גם גיהוץ.
  • סידור משק הבית - העברת פריטים שאינם בשימוש לאחסון במקום שהוגדר כמקומם הקבוע.
  • טיפול בצרכיהם של חברי משק הבית שאינם מסוגלים לטיפול עצמי (כגון תינוקות, ולעיתים קשישים ונכים).
  • גינון - במשקי בית הכוללים שימוש בחצר, אך גם כאשר מדובר בעציצים.
  • טיפול בחיות מחמד.

אדם אשר עיסוקו היחידי הוא ביצוע הפעולות הללו בחלקן או בכללותן במסגרת משק הבית שלו מכונה עקר בית. ישנן משימות של משק הבית שמסירתן למיקור חוץ (ראו להלן) - קרי ביצוען באופן קבוע על ידי אדם שאינו אחד מבני משק הבית, נחשב כהעסקת עובד משק בית.

ייצור עצמי מול מיקור חוץ עריכה

מבחינה טכנית יכולים משקי בית למלא בעצמם רבים מתפקידיהם. למרות זאת, נבדלים משקי בית בתפקידים אותם הם בוחרים למלא בעצמם ובאלה אותם הם בוחרים לצרוך במיקור חוץ.
ככלל, ככל שמשק בית צורך יותר מוצרים ושירותים במיקור חוץ, נחשבת רמת החיים כגבוהה יותר. עם זאת, רבים מחשיבים דווקא את העבודות והמוצרים המיוצרים בתוך משק הבית כאיכותיים יותר. דוגמה בולטת לכך היא מזון שהוכן במסגרת משק הבית, הנחשב בריא יותר הן בשל ההקפדה על חומרי גלם איכותיים, על טריות, ועל אי שימוש בחומרים משמרים.

עבודות משק הבית הנפוצות כיום במיקור חוץ הן:

  • הפקת ביגוד - מעט מאוד משקי בית מייצרים בעצמם את הביגוד בו הם משתמשים, ועל פי רוב גם מקרים אלה מוגבלים לתוצרי סריגה. נכון לתחילת המאה ה-21, רוב מכריע של הביגוד מופק בייצור תעשייתי, ונרכש על ידי משקי בית כמוצר צריכה.
  • ייצור חומרי גלם להכנת מזון (למשל קמח) ותוצרת חקלאית.

כיום נדירים מאוד משקי בית המבצעים פעולות אלו.

עבודות נוספות המבוצעות בתפוצה רחבה במיקור חוץ, אך לא מעט משקי בית עדיין מבצעים בעצמם הן גינון, ניקיון וטיפול בקשישים הכולל סיעוד.

כלכלה עריכה

עקרונות כלכלת משק הבית דומים בבסיסם לעקרונות של כלכלת משקים גדולים יותר, אך קיימים הבדלים בולטים ומשמעותיים. העקרונות המפורטים להלן נכונים במידה רבה לרוב משקי הבית במאה ה-21 אך אינם מאפיינים בהכרח משקי בית כפי שהתקיימו עד למאה ה-20 ואף בראשיתה.

הכנסות עריכה

הבסיס לקיומו של משק בית כיום הוא הכנסותיו. להכנסות של משקי בית מספר מקורות אפשריים:

  • שכר עבודה שמשמש את צורכי משק הבית.
  • תשלומים תומכים, בין אם מידי גורמים פרטיים, למשל הורים המעבירים כספים לצאצאיהם הבגירים הנכללים במשק בית נפרד, ובין אם בידי גורמים ציבוריים כגון תשלומי העברה.
  • הכנסה פסיבית מנכסים השייכים למשק הבית.

רכוש ונכסים עריכה

בבעלותו של משק בית יש בדרך כלל רכוש פרטי במסגרתו עשויים להמצא גם נכסים. על אף שמשק בית אינו נחשב לא כתאגיד ולא ישות או אישיות משפטית, הרי שלצורך ניתוח פעילותו כמשק נחשבים נכסים אלו כנכסיו. על פי רוב, נכסים כאלו רשומים על שם אישיות ספציפית במשק הבית, אחת או יותר. רכוש ונכסים נפוצים במשקי בית הם:

הוצאות והתחייבויות עריכה

למשקי בית הוצאות אופייניות. הגם שיחס ההוצאות אינו קבוע לכל משקי הבית, ההוצאות הבאות הן הנפוצות ביותר. חלקן מאפיינות בעיקר משקי בית וכמעט ואינן קיימות ביחידות כלכליות אחרות:

חלק מההוצאות הללו, כגון ההוצאות על דיור, תחבורה ובריאות עשויות לכלול בתוכן מרכיב של ביטוח.

כאשר הוצאות משק הבית עולות על הכנסותיו נוצרות למשק הבית התחייבויות, כלומר נעשה שימוש בהכנסות עתידיות למימון של הוצאות בהווה. מצב זה יכול להיווצר בגלל הוצאה חד פעמית גדולה, או בגלל תזרים מזומנים שלילי. גם ההתחייבויות, כמו הנכסים, נחשבות מבחינה חוקית כאישיות, אך כחלק מהמודל הכלכלי של משק הבית הן נחשבות כהתחייבויות של כלל המשק. התחייבויות נפוצות הן הלוואות כגון משכנתה וכרטיסי אשראי.

יצירת התחייבויות תלויה בהסכמת גופים פיננסיים חיצוניים למשק הבית להעניק הלוואות. התנהלות כלכלית של משק בית שמובילה ליצירת חובות ההולכים ותופחים, עלולה לגרום לגופים הפיננסיים שלא לתת את הסכמתם ליצירת חובות נוספים, ואף לפעול לגביית חובות בדרך של עיקול. במצב כזה עלולות לקטון רמת החיים והאוטונומיה של משק הבית.

ניהול משק הבית עריכה

  ערך מורחב – חלוקת תפקידים במשפחה

ניהול משק בית כרוך בקבלת החלטות מה יהיו ההוצאות, מה יבוצע באופן עצמי ומה במיקור חוץ, מתי תתבצע כל פעולה וכיוצ"ב, באחריות לביצוע ההחלטות ולתוצאותיהן.

שלא כגופים כלכליים כעסקים ותאגידים, למשק בית אין מנהל מוגדר. בפועל, קיימים מודלים שונים של קבלת ההחלטות הנוגעות לניהול משק הבית. במשק בית הכולל אדם אחד בלבד, כל ההחלטות מתקבלות על ידיו והוא הנושא באחריות המלאה לביצוען ולתוצאות. במשקי בית הכוללים יותר מאדם אחד, מתרחש תהליך של חלוקת עבודה כולל תפקידים, סמכויות ואחריות, שנובע מגורמים רבים ומשתנים בקרב בני משק הבית, כגון גיל, מבנה אישיות, מיומנויות, ידע מקצועי ועוד.

משק בית משותף עריכה

ניהול משק בית משותף על ידי בני זוג הוא קריטריון מקובל לקיומה של זוגיות יציבה, המקנה את הזכויות והחובות של אנשים נשואים. דוגמאות:

  • בפקודת מס הכנסה מוגדר בן זוג - ”אדם נשוי החי ומנהל משק בית משותף עם מי שהוא נשוי לו”. בהתאם להגדרה זו, בני זוג נשואים שאינם מקיימים משק בית משותף ייחשבו כפרודים.
  • קריטריון מקובל להכרה בבני זוג כידועים בציבור הוא ניהול משק בית משותף על ידיהם.

ניהול משק בית משותף מתקיים גם בקומונה, שבה אנשים אחדים מתגוררים יחדיו. גם בדירת סטודנטים מתקיים לעיתים משק בית משותף בין הדיירים, בלי שהדבר ייחשב לזוגיות.

היסטוריה עריכה

עד המהפכה הנאוליתית עריכה

מהמהפכה הנאוליתית ועד המהפכה התעשייתית עריכה

מהמהפכה התעשייתית עד המהפכה התעשייתית השנייה עריכה

מהמהפכה התעשייתית השנייה ועד המהפכה הדיגיטלית עריכה

בעקבות המהפכה הדיגיטלית עריכה

בישראל עריכה

לפי נתוני הלמ"ס בשנת 2021 היו בישראל 2,766,800 משקי בית. ממוצע הנפשות למשק בית היה 3.23 (2.22 בתל אביב ו־4.54 בבני ברק), כ־20% היו משקי בית בהם נפש אחת, כ־5.5% היו משקי בית בהם 7 נפשות ויותר; כ־43% ממשקי הבית היו עם ילדים עד גיל 17, וכ־28% כללו בני 65 ומעלה.[1]

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ משקי בית, באתר www.cbs.gov.il