משרד הרווחה והביטחון החברתי

משרד ממשלתי בישראל

משרד הרווחה והביטחון החברתי הוא משרד ממשלתי בישראל שתפקידו להבטיח לכלל הציבור מתן שירותי רווחה, שהוגדרו בחוק לאוכלוסיות שונות, ולפקח על מתן שירותים אלה.

משרד הרווחה והביטחון החברתי
Ministry of Labor, Social Affairs and Social Services.svg
מידע כללי
תחום שיפוט ישראלישראל  ישראל
תאריך הקמה 1948 (כ"משרד הסעד")
1977 (כ"משרד העבודה והרווחה")
ממשלה Emblem of Israel.svg ממשלת ישראל
שר מאיר כהן
תאריך כניסה 13 ביוני 2021
מנכ"ל סיגל מורן
שמות קודמים משרד הסעד
משרד העבודה והרווחה
משרד הרווחה
משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
משרד הרווחה והשירותים החברתיים
https://www.gov.il/he/departments/molsa
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

התחומים שבהם עוסק משרד הרווחה כוללים בין היתר ילדים ונוער במצבי סיכון, אלימות במשפחה, נכויות ומוגבלות שכלית (לא כולל נכויות נפשיות. אוכלוסייה זו מקבלת שירות ממשרד הבריאות), נפגעי סמים ואלכוהול, זקנים במצבי מצוקה ועוד.

השירותים לאזרח בנושאי רווחה ניתנים בשני אופנים:

בנוסף מפקח המשרד, באמצעות יחידות משנה, על מעונות לגיל הרך, על מועדונים ופנימיות לילדים ולנוער, על מועדונים ומעונות לאנשים הלוקים בפיגור ובנכויות שונות, על מרכזי יום לקשישים, בתי אבות ועוד.

בתקופות מסוימות כלל המשרד גם את זרוע העבודה, ובהתאם לכך נקרא "משרד העבודה והרווחה". בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, להעביר אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים את הסמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים". ב־3 באוגוסט 2021, לאחר אישור הכנסת בהמשך להחלטת ממשלת ישראל ה-36 להעביר את זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה, חזר שם המשרד להיות "משרד הרווחה והשירותים החברתיים",[1] וב-22 באוגוסט שונה שמו פעם נוספת ל"משרד הרווחה והביטחון החברתי".

מטרות המשרדעריכה

ייעודו של משרד הרווחה הוא להגן, לשקם ולסייע לכל אדם, משפחה וקהילה הנתונים במצבי משבר זמני או מתמשך מפאת מוגבלות, עוני והדרה, סטייה חברתית, קשיי תפקוד, אבטלה, אפליה או ניצול. המשרד מגיש שירותים לציבור באמצעות יחידותיו ובאמצעות הרשויות המקומיות, עמותות וארגונים שונים.

משרד הרווחה והשירותים החברתיים מהווה את אחת הזרועות המרכזיות של ממשלת ישראל בהתמודדות עם החברה הישראלית. המשרד מעודד פיתוח שירותים חברתיים מגוונים ופרויקטים חדשניים הנוגעים לכל פרט בחברה. למשרד מעורבות מקיפה במגזרים שונים במשק ובחברה וכמעט כל משפחה באה במגע עם המשרד בגין הזדקקות לשירותים חברתיים, או לשם קבלת מענקים וקצבאות מהמוסד לביטוח לאומי, או לצורכי הכשרה מקצועית.

יעוד המשרד להביא לידי ביטוי את מחויבות הממשלה לשמירה על ערכי מדינת הרווחה ברוח מגילת העצמאות והדמוקרטיה. עם ערכים אלו נמנים ערכי זכויות אדם, שוויון זכויות והזדמנויות, כבוד האדם וחירותו, צדק וסולידריות חברתית והזכות להגדרה והתארגנות עצמית. עבודת המשרד מבוססת גם על ערכי מקצוע העבודה הסוציאלית ועל הקוד האתי שלו. קוד זה מחייב את העובדים הסוציאליים לספק מענים ההולמים את צורכי אוכלוסיית היעד הקיימות, לאתר אוכלוסיות יעד חדשות ולפעול למען קידום איכות חייהם.

היסטוריה ותחומי אחריותעריכה

 
סמלילו הקודם של המשרד, שהיה בשימוש עד 2018

בראשית ימי המדינה נקרא המשרד "משרד הסעד" ובנפרד התקיים "משרד העבודה". כדי לשפר את תפקוד המשרד ואת דימויו, הוא אוחד עם משרד העבודה בשנת 1977, למשרד בשם "משרד העבודה והרווחה". צעד זה שיקף את תפיסת העולם לפיה העבודה היא הבסיס לרווחה.

עם הקמת ממשלתו השנייה של אריאל שרון, בתחילת 2003, הועבר הטיפול בענייני עבודה למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה שבראשות אהוד אולמרט, ושמו של משרד העבודה והרווחה שונה בהתאם ל"משרד הרווחה".

בשנת 2007, עם מינויו של יצחק הרצוג לתפקיד, שונה שמו של המשרד לשם "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". בינואר 2010, פרסם לראשונה המשרד את הנתונים המלאים בדבר התמיכות הממשלתיות בעמותות וארגוני המגזר השלישי, על מנת להגביר את השקיפות בנושא. על פי הדו"ח סך התמיכות בשנת 2015 עמד על 195 מיליון ש"ח (כ-2.2% מתקציב המשרד).

ב-2013 עברו מטה המשרד ורוב יחידותיו למגדלי הבירה בירושלים.

הדרך להקמתו של משרד הרווחהעריכה

כל ההצעות אשר הוקדשו לייעול תפקודה של הממשלה ולשינוי המבנה שלה כללו המלצות להקמת משרד לרווחה חברתית. העניין שגילו בנושא נבע מן המתחים החברתיים ששררו בחברה הישראלית בעקבות הגברת המודעות לפערים החברתיים, והחששות שהתגברו בממסד באשר להשלכות תופעות אלה על יציבות המשטר הפוליטי. למרות זאת, ברוב ההצעות לא הייתה התייחסות רצינית לבעיות הרווחה. מרבית ההצעות היו ללא דיון מפורט על תפקידי המשרד לרווחה המוצע ועל מבנהו, אלא המלצה לצירוף משרד זה למשרד אחר. הצעות מפורטות יותר למבנה ולתוכן המשרד לרווחה נמצאו רק בהמלצות ועדת ראש הממשלה לילדים ולבני נוער במצוקה (ועדת כץ), ואחר כך בהמלצות הוועדה להכנת הצעות בדבר ארגון מחדש של משרדי הממשלה ייעול וחיסכון (ועדת האוזנר).

הוויכוח על הקמת משרד לרווחה חברתית נמשך כעשור שלם – החל מן המחצית השנייה של שנות השישים ועד להקמת משרד העבודה והרווחה בשנת 1977. הוויכוח הממושך היה כרוך בוויכוח הרחב יותר של מבנה הממשלה וייעול תפקודה. המהפך הפוליטי שאירע בבחירות של אותה שנה, ועליית הליכוד בראשותו של מנחם בגין לשלטון, הביאו למעשה לקבלת ההחלטה על הקמת המשרד החדש והכללה בתוכו של משרדי העבודה והסעד הקודמים. ההחלטה לאחד את שני המשרדים, למשרד אחד של העבודה והרווחה, דרשה ארגון ובנייה מחדש של שני משרדים שפעלו באופן עצמאי מאז הקמת המדינה.

גורמים שהקשו על איחוד המשרד החדשעריכה

הקשיים לגיבוש קונספציה לבניית משרד העבודה והרווחה, מיזוג פעולת יחידות המטה ומניעת חפיפה וכפילויות, נבעו מתוך ניגודי אינטרסים מוסדיים ואישיים בין המרכיבים העיקריים של המשרד החדש. בנוסף, גורם עיקרי שהקשה על גיבוש כזה היה נעוץ במסורות הפוליטיות והתרבותיות השונות של משרדי העבודה והסעד, ובתפיסה השונה של נושא הרווחה והאוכלוסיות הנזקקות כפי שעוצבו בשני המשרדים הללו. מה שהתבקש היה גם שינוי באוריינטציה הנורמטיבית ויצירת מחויבות לנורמות חדשות שהמשרד החדש אמור היה לפעול לפיהן.

קשה היה לשני המשרדים להפנים את הרעיון של משרד עבודה ורווחה מאוחד. האיחוד היה טכני בעיקרו, ולכן המשיכו, ברוב המקרים לפעול כאילו האיחוד לא קיים. מבנה המשרד ופעילותו, עוד לפני הפרדתו הצביע על חלוקה ברורה למדי לשני תחומים: תחום הרווחה- מתן שירותים אישיים וחברתיים, במיוחד לאוכלוסיות חלשות הנזקקות לטיפול במוסדות, או לפתרון קהילתי, כמו מפגרים, קשישים, נכים וילדים בסיכון ותחום העבודה- הכשרה מקצועית והכוונת כוח אדם.

יחידות המשרדעריכה

אגפים ייעודיים:

אגפים כלליים:

  • אגף ביקורת פנימית: מוודא שעבודת המשרד מול גורמי פנים, נותני שירות חיצוניים ולקוחות נעשית באופן יעיל ואפקטיבי, תוך שימוש חוקי במשאבים שלרשותו.
  • אגף הכספים: מנהל את שכר העובדים ומפקח על תקציב משרד הרווחה לפי כללים וחוקים להם כפוף.
  • אגף מערכות מידע: מתמקד במתן שרותי מידע ותקשוב להנהלת המשרד, למחוזות, לאגפים, לציבור הרחב, ולגורמי חוץ משיקים (לשכות רווחה ברשויות המקומיות, מסגרות רווחה משרדי ממשלה ועוד). במרוצת השנים הצטבר ידע רב, אמין וזמין אודות כלל אוכלוסיית הרווחה בישראל. הוקמו מאגרי מידע רבים ומגוונים העומדים לרשות לקוחות האגף אשר מסייעים לתהליכי הטיפול התכנון והניהול הכולל של השירותים הניתנים לאוכלוסייה המטופלת במסגרת המשרד.
  • אגף משאבי אנוש: פועל למיצוי זכויות העובדים וחובותיהם ביחידות משרד הרווחה, במטה, במחוזות ובמעונות הממשלתיים על פי הוראות התקשי"ר והקריטריונים שאושרו בנציבות שירות המדינה. האגף מופקד על מכלול הפעילויות בתחום הטיפול במשאב האנושי החל מקליטתו של העובד ועד לפרישתו. נכון לשנת 2015, משרד הרווחה העסיק 3,214 עובדים.
  • אגף תקצוב וכלכלה: מתקצב את פעילויות המשרד כולל הפעילויות ברשויות המקומיות, מפקח ומבקר על ההוצאה התקציבית. תקציב המשרד לשנת 2017 הוא בגובה של 9 מיליארד ש"ח כאשר מתוכו 6.9 מיליארד תקציב ממשלתי ו-2.1 של הרשויות המקומיות. האגף אחראי על חלוקת התקציב המאושר בין הרשויות המקומיות המבצעות אותו. בנוסף, אחראי על קביעה ותמחור תעריפים בכל תחומי פעילויות המשרד.
  • אגף מהנדס ראשי: אחראי לבינוי, שיפוץ, תחזוקה וציוד של מתקנים המיועדים לאוכלוסיות המטופלים של המשרד. לצורך ביצוע משימות אלה האגף פועל לגיוס משאבים ממקורות חוץ.

תעסוקה ופיתוח הון אנושיעריכה

בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016, הועברו אל משרד הרווחה והשירותים החברתיים סמכויות בנושאי התעסוקה ממשרד הכלכלה והתעשייה, ובהתאם לכך שונה שם המשרד ל"משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים".

ב-19 ביולי 2021 החליטה ממשלת ישראל ה-36 להעביר את זרוע העבודה למשרד הכלכלה והתעשייה, ולאחר אישור הכנסת שם המשרד חזר להיות "משרד הרווחה והשירותים החברתיים". נקבע שההעברה תמומש עד 31 באוקטובר 2021.[3] התיאור להלן מתייחס לתקופה שבה זרוע העבודה הייתה חלק ממשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

הממונה על זרוע העבודהעריכה

תפקיד הממונה על זרוע העבודה הוקם במשרד הכלכלה בפברואר 2012 בעקבות החלטת ממשלה מס' 1995 מיום ה-15.7.2010 בדבר "שינוי מבנה הרגולציה בתחום התעסוקה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה".

התחומים העיקריים הנמצאים באחריות הממונה על התעסוקה:

  • תעסוקת אוכלוסיות ייחודיות – שילוב בתעסוקה של חרדים, מיעוטים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים, 45+, יוצאי אתיופיה, אסירים משוחררים ועוד. במסגרת זו מפעילה לשכת הממונה על התעסוקה תוכניות מרכזיות בקרב אוכלוסיות אלו.
  • האגף להכשרה מקצועית – חניכות ונוער, מבוגרים והכשרה טכנולוגית (מה"ט).
  • שילוב אימהות בשוק העבודה – מעונות יום, משפחתונים וצהרונים.
  • זכויות עובדים – ובכלל זה פעילויות של: מנהל הסדרה ואכיפה של חוקי עבודה, הממונה על יחסי העבודה והממונה על זכויות עובדים זרים.
  • רישום עיסוקים – רשם המהנדסים והאדריכלים ורשם החשמלאים.
  • פעילות עם שירות התעסוקה
  • תיאום מול יחידות אחרות במשרד לשם סנכרון פעילותם למדיניות הממשלה בתחום התעסוקה
  • תיאום מול משרדי ממשלה אחרים בתחום התעסוקה

המטה לשילוב אנשים עם מוגבלות בעבודהעריכה

המטה פועל לשילוב מלא של אנשים עם מוגבלות בעבודה, הן כשכירים והן כעצמאים, תוך דגש על מיצוי יכולותיהם האישיות והעלאת רמת חייהם, שכר עבודתם ותנאי עבודתם. המטה מספק שירותים על פי חוק, מפתח ומפעיל תוכניות מתוך התייחסות הן למאפייני ולצורכי השוק והמעסיקים והן לצורכיהם של אנשים עם מוגבלות לסוגיה ולדרגותיה, וליכולות עבודתם. קידום מטרות המטה נעשה על בסיס הידע שהצטבר בישראל ובעולם ומתוך שיתוף פעולה בין המטה לבין משרדי ממשלה נוספים, ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות, אנשי מחקר ואקדמיה וארגונים המספקים שירותים לאנשים עם מוגבלות.

תחומי הפעולה העיקריים של המטה הם:

  • איגום הידע הקיים בנושא שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה
  • פיתוח ידע על ידי מחקר וניתוח
  • עידוד מעסיקים לקליטת עובדים עם מוגבלות ופיתוח מגוון אפשרויות להשתלבות בשוק העבודה עבור אנשים עם מוגבלות.
  • פיתוח מנגנוני שדרוג תעסוקתי הן בהיבט השכר והן בהיבט התפקיד ויצירת אופק קריירה.
  • הטמעת איכות ומצוינות במתן השירותים התעסוקתיים לאנשים עם מוגבלות.
  • אפיון מקבלי השירות וניתוח צורכיהם כדי לפתח כלים מעודדי תעסוקה מתאימים.
  • איתור חסמים העומדים בפני אנשים עם מוגבלות בהשתלבותם בשוק העבודה ופיתוח מענים להם על ידי חקיקה, הסברה ופיתוח תוכניות.

האגף להכשרה ולפיתוח כח אדםעריכה

האגף להכשרה ולפיתוח כח אדם מופקד על הכשרת כח אדם מקצועי טכנולוגי למשק. האגף מקיים הכשרות במסלולים הבאים:

  • נוער: נערים בוגרי 8 שנות לימוד המבקשים לשלב לימודי מקצוע עם עבודה. משך הלימודים הוא שלוש עד ארבע שנים בהתאם למסלול. קיים גם מסלול מתבגרים חד שנתי. תעודת מקצוע המוענקת היא בתחום הנלמד, צבירת יחידות בגרות.

מגמות לימוד הן מגוונות, וכוללת כ-70 מגמות, ההכשרה היא חינם ומתבצעת במגוון רחב של בתי ספר בבעלות רשות החינוך הטכנולוגי והיא מכח חוק החניכות וחוק עבודת הנוער.

  • הכשרה מקצועית למבוגרים: כאשר אוכלוסיית יעד היא בלתי מועסקים המעוניינים להשתלב בעבודה באמצעות לימוד מקצוע נדרש. משך הלימודים הוא ארבעה עד 12 חדשים, בלימודי יום, בהתאם למקצוע, בסופם מוענקת תעודת מקצוע בתחום הנלמד או תעודת גמר. מגמות לימוד הן כ-300 מקצועות, שכר הלימוד נע בין 100 ל-250 ש"ח לחודש בהתאם למקצוע הנלמד.
  • הכשרה והשתלמויות ערב בבתי ספר עסקיים: אוכלוסיית יעד היא כל המעוניין להשתלם או לרכוש מקצוע. משך הלימודים משתנה בהתאם למקצוע הנלמד, כאשר בסופם מוענק רישוי או תעודת מקצוע בתחום הנלמד ותעודת גמר. מגמות לימוד כוללות כ-50 מקצועות בענפים חשמל, מחשבים, תחבורה, בניין, פקידות ומנהל והארחה. שכר לימוד נקבע על ידי מוסד ההכשרה. מוסדות לימוד במסלול הם ספקי הכשרה המבקשים ללמד על פי תוכניות הלימודים של האגף ולהימצא בפיקוחו. ההכשרה מתבצעת במסגרת חוק הפיקוח על בתי ספר.
  • שירותים למעסיקים בענפי המשק השונים: הכשרת כח אדם מקצועי על פי צורכי המעסיק. מיועד למעסיקים הקולטים עובדים חדשים. ההכשרה יכולה להינתן אצל המעסיק ועל ידו, במוסד הכשרה או בשילוב בין השניים. באגף פועלת מחלקה מיוחדת העוסקת במתן סיוע למעסיקים בתעשייה ובבניין.
  • מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים: האגף מאשר מוסדות כ"מוסדות הכשרה לעניין חוק חיילים משוחררים" לצורך השימוש בכספי הפיקדון.
  • השתלמויות מורים ועזרי לימוד: המערכת הפדגוגית באגף מפיקה תוכניות לימודים למקצועות ההכשרה השונים כולל הפקת עזרי לימוד והוראה וקיום השתלמויות למורים ומדריכים במערכת ההכשרה המקצועית. המערכת בונה, מפיקה ומבצעת בחינות במסלולים השונים.
 
נשיא המדינה ראובן ריבלין, שר הרווחה חיים כץ ויו"ר הסוכנות היהודית יצחק הרצוג, בחניכת בית השאנטי החדש בתל אביב, מרץ 2018

אגף מעונות יום ומשפחתונים לגיל הרךעריכה

האגף פועל לעידוד השתלבות נשים בעבודה על ידי הסרת חסמים ומתן פתרונות לילדים במסגרות מוכרות: מעונות יום, משפחתונים וצהרונים, בין היתר על ידי הגדלת היצע המסגרות המוכרות. האגף מפעיל מערך פיקוח ובקרה על המסגרות המוכרות ועל מקבלי התמיכות, ופועל לקידומה של חקיקה בתחום.

האגף פועל מתוקף חוק הפיקוח על מעונות, תשכ"ה-1965. מראשית הקמתו הוביל האגף את התפיסה הבסיסית של קידום תחום עבודת נשים, כאשר יחידת המעון והמשפחתון משמשת כאמצעי וכמכשיר חשוב לפתרון תעסוקתי, על ידי כך שהיא מאפשרת לנשים – אמהות לילדים קטנים, להשתלב בהכשרה מקצועית ובשוק העבודה.

יעד השירות: 82,000 תינוקות ופעוטות בגילאי לידה עד 3.5 שנים, מהם 68,000 ילדים לאימהות עובדות ו-14,000 ילדים למשפחות במצוקה. השירות פועל באמצעות ארגונים ורשויות מקומיות בפריסה ארצית בכל המגזרים והזרמים. המערכת מקיפה כ-1,650 מעונות יום וכ-2,300 משפחתונים.

מערכת מעונות היום והמשפחתונים מספקת מענה הולם לצורכיהן של אמהות לילדים בגיל הרך תוך התייחסות לקבוצות שונות בקרב אוכלוסיית הנשים: אמהות עובדות / לומדות, אמהות לילדים במצוקה, אמהות במשפחות חד-הוריות, אמהות עולות חדשות, אמהות עובדות במושבים ובקיבוצים, אמהות לומדות במוסדות להשכלה גבוהה. מטרות האגף הן – יישום שכר לימוד מדורג בסבסוד ממשלתי לאימהות עובדות, פיתוח והקמת מעונות חדשים בהנחיה ובסיוע כספי של האגף תוך התאמת השירות לצרכים של אמהות עובדות והפעלת מערך פיקוח ובקרה להבטחת רמת השירות על פי סטנדרטים מקצועיים.

שרים במשרד הרווחה לדורותיו וסגניהםעריכה

מניין תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה תואר תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
1   יצחק מאיר לוין

(1893-1971)

אגודת ישראל שר הסעד 14 במאי 1948 18 בספטמבר 1952 הממשלה הזמנית
החזית הדתית המאוחדת
אגודת ישראל
ממשלת ישראל הראשונה
ממשלת ישראל השנייה
אגודת ישראל
ממשלת ישראל השלישית
2   חיים משה שפירא

(1902-1970)

הפועל המזרחי 24 בדצמבר 1952 1 ביולי 1958 ממשלת ישראל הרביעית
ממשלת ישראל החמישית
ממשלת ישראל השישית
מפד"ל
הפועל המזרחי
ממשלת ישראל השביעית
מפד"ל
ממשלת ישראל השמינית
3   פרץ נפתלי

(1888-1961)

מפא"י 25 בינואר 1959 17 בדצמבר 1959
4   יוסף בורג

(1909-1999)

מפד"ל 17 בדצמבר 1959 1 בספטמבר 1970 ממשלת ישראל התשיעית
ממשלת ישראל העשירית
ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
ממשלת ישראל השלוש עשרה
ממשלת ישראל הארבע עשרה
ממשלת ישראל החמש עשרה
5   מיכאל חזני

(1913-1975)

1 בספטמבר 1970 4 באפריל 1974
ממשלת ישראל השש עשרה
6   ויקטור שם-טוב

(1915-2014)

המערך

מפ"ם
לא ח"כ

3 ביוני 1974 29 באוקטובר 1974 ממשלת ישראל השבע עשרה
(5)   מיכאל חזני

(1913-1975)

מפד"ל 30 באוקטובר 1974 2 ביולי 1975
7   יצחק רבין

(1922-1995)

המערך
העבודה
7 ביולי 1975 29 ביולי 1975
(4)   יוסף בורג

(1909-1999)

מפד"ל 29 ביולי 1975 4 בנובמבר 1975
8   זבולון המר

(1936-1998)

4 בנובמבר 1975 22 בדצמבר 1976
9   משה ברעם

(1911-1986)

המערך
העבודה
16 בינואר 1977 20 ביוני 1977
10   מנחם בגין

(1913-1992)

הליכוד
חרות
שר העבודה והרווחה 20 ביוני 1977 24 באוקטובר 1977 ממשלת ישראל השמונה עשרה
11   ישראל כ"ץ

(1927-2010)

ד"ש

לא ח"כ

24 באוקטובר 1977 5 באוגוסט 1981
12   אהרן אבוחצירא

(1938-)

תמ"י 5 באוגוסט 1981 2 במאי 1982 ממשלת ישראל התשע עשרה
13   אהרן אוזן

(1924-2007)

3 במאי 1982 13 בספטמבר 1984
ממשלת ישראל העשרים
14   משה קצב

(1945-)

הליכוד
חרות
13 בספטמבר 1984 22 בדצמבר 1988 ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הליכוד
15   יצחק שמיר

(1915-2012)

22 בדצמבר 1988 7 במרץ 1990 ממשלת ישראל העשרים ושלוש
16   רוני מילוא

(1949-)

7 במרץ 1990 11 ביוני 1990
(15)   יצחק שמיר

(1915-2012)

11 ביוני 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
(7)   יצחק רבין

(1922-1995)

העבודה 13 ביולי 1992 31 בדצמבר 1992 ממשלת ישראל העשרים וחמש
17   אורה נמיר

(1930-2019)

31 בדצמבר 1992 21 במאי 1996
ממשלת ישראל העשרים ושש
18   אלי ישי

(1962-)

ש"ס 18 ביוני 1996 11 ביולי 2000 ממשלת ישראל העשרים ושבע
ממשלת ישראל העשרים ושמונה
19   רענן כהן

(1941-)

ישראל אחת
העבודה
10 באוגוסט 2000 7 במרץ 2001
20   שלמה בניזרי

(1961-)

ש"ס 7 במרץ 2001 23 במאי 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
21   אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד 28 בפברואר 2003 3 במרץ 2003 ממשלת ישראל השלושים
22   זבולון אורלב

(1945-)

מפד"ל שר הרווחה 3 במרץ 2003 11 בנובמבר 2004
(21)   אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד 30 במרץ 2005 4 בינואר 2006
קדימה
מ"מ   אהוד אולמרט

(1945-)

4 בינואר 2006 21 במרץ 2007
23 ממשלת ישראל השלושים ואחת
24   יצחק הרצוג

(1960-)

עבודה-מימד
העבודה
שר הרווחה והשירותים החברתיים 21 במרץ 2007 19 בינואר 2011
העבודה
ממשלת ישראל השלושים ושתיים
25   משה כחלון

(1960-)

הליכוד 19 בינואר 2011 18 במרץ 2013
26   מאיר כהן

(1955-)

יש עתיד 18 במרץ 2013 4 בדצמבר 2014 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
מ"מ   בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 4 בדצמבר 2014 4 במרץ 2015
27 25 במרץ 2015 14 במאי 2015
28   חיים כץ

(1947-)

14 במאי 2015 18 באוגוסט 2019 ממשלת ישראל השלושים וארבע
שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
מ"מ   בנימין נתניהו

(1949-)

18 באוגוסט 2019 20 בינואר 2020
(27)
29   אופיר אקוניס

(1973-)

20 בינואר 2020 17 במאי 2020
30   איציק שמולי

(1980-)

העבודה 17 במאי 2020 13 ביוני 2021 ממשלת ישראל השלושים וחמש
(26)   מאיר כהן

(1955-)

יש עתיד שר הרווחה והשירותים החברתיים 13 ביוני 2021 מכהן ממשלת ישראל השלושים ושש
שר הרווחה והביטחון החברתי

סגני שר הרווחהעריכה

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת כהונה סוף כהונה ממשלה
ישראל שלמה בן-מאיר

(1910-1971)

המזרחי חיים משה שפירא 5 בינואר 1953 26 בינואר 1954 ממשלת ישראל הרביעית
מפד"ל 13 בינואר 1958 1 ביולי 1958 ממשלת ישראל השמינית
  בן-ציון רובין

(1939-)

תמ"י אהרן אבוחצירא 11 באוגוסט 1981 13 בספטמבר 1984 ממשלת ישראל התשע עשרה
אהרן אוזן
ממשלת ישראל העשרים
  מנחם פרוש

(1916-2010)

אגודת ישראל משה קצב 24 בספטמבר 1984 2 בדצמבר 1985 ממשלת ישראל העשרים ואחת
  רפאל פנחסי

(1940-)

ש"ס 2 בדצמבר 1985 22 בדצמבר 1988
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
  משה זאב פלדמן

(1930-1997)

אגודת ישראל יצחק שמיר 22 בדצמבר 1988 31 באוקטובר 1989 ממשלת ישראל העשרים ושלוש
  מנחם פרוש

(1916-2010)

19 בנובמבר 1990 13 ביולי 1992 ממשלת ישראל העשרים וארבע
  שמואל הלפרט

(1939-)

8 ביוני 1991 13 ביולי 1992
  יצחק וקנין

(1958-)

ש"ס שלמה בניזרי 2 במאי 2001 20 במאי 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
3 ביוני 2002 28 בפברואר 2003
  אברהם רביץ

(1934-2009)

דגל התורה אריאל שרון 30 במרץ 2005 4 במאי 2006 ממשלת ישראל השלושים
  משולם נהרי

(1951-)

ש"ס חיים כץ 19 במאי 2015 11 בינואר 2016 ממשלת ישראל השלושים וארבע
אופיר אקוניס 20 בינואר 2020 17 במאי 2020
איציק שמולי 25 במאי 2020 6 באפריל 2021 ממשלת ישראל השלושים וחמש

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • האגף למחקר תכנון והכשרה, סקירת שרת העבודה והרווחה אורה נמיר על פעולות משרדה לקראת שנת הכספים 1993, האגף למחקר ותכנון, מרץ 1993
  • אברהם דורון, משרד העבודה והרווחה: האיחוד שלא היה, מכון ירושלים לחקר ישראל, 1995
  • תקציב המשרד במפתח התקציב של הסדנא לידע ציבורי

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה