פתיחת התפריט הראשי

משרד התיירות

המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל

משרד התיירות הוא המשרד הממשלתי האחראי על פיתוח ושיווק התיירות למדינת ישראל.

משרד התיירות
Ministry of Tourism.svg
מידע כללי
הקמה 1964 עריכת הנתון בוויקינתונים
מנכ"ל/ית אמיר הלוי
ממשלה ממשלת ישראל ישראלישראל
שר/ה יריב לוין
14 במאי 2015
http://www.tourism.gov.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעדי משרד התיירותעריכה

משרד התיירות ממונה על קידום ושיווק תנועת התיירות לישראל, מקיים פיקוח על שירותי התיירות: בתי מלון, אכסניות ובתי הארחה ואחראי על הכשרת כוח האדם ועל רישוי פרטים וגופים מסחריים העוסקים בענף. כמו כן הוא מרכז את איסוף ופרסום הנתונים הסטטיסטיים בחקר תנועת התיירות אל ישראל ובתוכה, לצורך לימוד והסקת מסקנות אסטרטגיות, וזאת בראיית התיירות כענף כלכלי מרכזי במדינת ישראל וכמקור הכנסה חשוב של מטבע חוץ.

 
סמליל ישן של המשרד

משרד התיירות מציג את יעדיו העיקריים כ:[1]

  1. תכנון, פיתוח ושימור תשתיות על בסיס אזורי ונושאי
  2. שיווק ישראל תיירות נכנסת, לקהלים ממוקדים ובארצות נבחרות בחו"ל
  3. הגדלת היקף תיירות הפנים
  4. עיצוב ושיפור המוצר התיירותי
  5. הכשרת כוח-אדם בענף התיירות
  6. עידוד ומשיכת השקעות בתיירות
  7. הגברת וחיזוק הקשר עם התיירים
  8. פיתוח ענף התיירות הכפרית בישראל

משרד התיירות נחשב כמשרד כלכלי, כלומר אחד מיעדיו הוא "הגדלת היקף הפעילות הכלכלית במשק". לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו הכנסות מדינת ישראל מתיירות בשנת 2015 5.365 מיליארד ש"ח.[2]

פעילות המשרדעריכה

 
מודעה של משרד התיירות לעידוד התיירות לישראל. פורסם בארצות הברית ב- National Geographic Magazine, פברואר 1956. מודעה צנועה בשחור/לבן, מידות 10 על 7 ס"מ

עיקר פעילות השיווק של המשרד מתרכזת בתחום התיירות הנכנסת, כלומר עידוד הגעת תיירים לישראל. לצורך זה מפעיל המשרד לשכות ברחבי העולם, בעיקר בערים מרכזיות של מדינות בהן קיים פוטנציאל רב לתיירות לישראל. לשכות אלה עוסקות בהפצת מידע וחומר פרסומי על ישראל, עריכת סמינרים וסיורים לימודיים למחליטנים, עיתונות ויחסי ציבור, וסיוע לחברות תיירות מרכזיות באותן מדינות לשווק את ישראל בחבילותיהן. כמו כן, משתתף משרד התיירות בקביעות בירידי התיירות הבינלאומיים המרכזיים בעולם, ואחראי להפעלת "ביתן ישראל" בהן.

בפרופיל נמוך יותר עוסק משרד התיירות גם בתיירות הפנים - כלומר תיור ונופש של ישראלים בישראל. מטרתו בתחום זה היא לעודד ככל הניתן העדפת ישראלים לתיור בישראל על פני נסיעה לחו"ל, וזאת לצורך סיוע למאזן התשלומים של מדינת ישראל, פיתוח כלכלי של אזורים בארץ באמצעות תיירות, ותמיכה נוספת בתשתית התיירותית שהוקמה לתיירות הנכנסת אך אינה עובדת בניצולת מלאה.

בתחום התיירות היוצאת, היינו ישראלים היוצאים לחו"ל, מצטמצמת פעילות המשרד לפיקוח ורישוי העסקים העוסקים בענף, ואין הוא עוסק בעידודה או סיוע לשיווקה. עם זאת, המשרד מקיים מעת לעת מגעים עם משרדי תיירות של מדינות אחרות על שיתוף פעולה בתיירות הדדית בין המדינות, שאופיו בדרך כלל יותר הצהרתי מאשר מעשי.

המשרד מפעיל את החברה הממשלתית לתיירות כזרוע ביצועית. החברה מפתחת תשתיות תיירות ומסייעת ליזמים בהקמת מיזמים תירותיים ברחבי הארץ.

משרד התיירות מעביר מענקים לפרויקטים תיירותיים ברחבי ישראל.

היסטוריהעריכה

בשנת 1936 מונה ד"ר ו. סנטור לאחראי על מחלקת תיירות של הסוכנות היהודית, שתפקידו לפתח את התיירות לארץ ישראל.[3] עם הקמת מדינת ישראל, הועמד ד"ר וורנר בלוך, שעמד אז בראש לשכת התיירות של הסוכנות, בראש מחלקת התיירות במשרד העלייה.[4][5] בראשית דרכה פעלה המחלקה למציאת מקומות אכסון לתיירים, בין השאר בשכנוע הצבא לוותר על בתי מלון שתפס ובעידוד אנשים פרטיים להלין תיירים בבתיהם.[6] בשנתה הראשונה הפעילה המחלקה שלוש לשכות מודיעין בירושלים, תל אביב וחיפה וכן בנמל חיפה ובנמל התעופה לוד.[7] ב-1 במרץ 1952, עם פירוק משרד העלייה, הועברה מחלקת התיירות למשרד המסחר והתעשייה[8] והוא כונה "מרכז תיירות". המרכז הורחב והוקמה לו מועצה מייעצת לתיירות,[9][10] אולם עלו תלונות שסמכויות המרכז מוגבלות.[11]

בשנת 1955 המליצה ועדה בראשות מנהל משרד ראש הממשלה, טדי קולק, על העברת מרכז התיירות לאחריות משרד ראש הממשלה ועל הקמת החברה הממשלתית לתיירות.[12] בראש החברה עמד טדי קולק, והחברה ריכזה את הפעילות לפיתוח תשתיות תיירות בישראל. באוקטובר 1964, לאור הגידול בתיירות קיבלה הממשלה את ההמלצה למנות שר לענייני תיירות.[13] תחילה הוצא טדי קולק לתפקיד אך עקיבא גוברין מונה כשר, דבר שהכין את הדרך להקמת משרד התיירות והתקבל בברכה על ידי עסקים בענף התיירות.[14] לקראת הקמת ממשלת ישראל השלוש עשרה בסוף 1965, עלתה כוונה לבטל את משרד התיירות ולצרפו למשרד אחר,[15] והוא נמסר למשה קול יחד עם משרד הפיתוח. עם זאת, קול בחר להקדיש את עיקר זמנו למשרד התיירות ולהעניק לו את תשומת הלב של משרד במשרה מלאה.[16]

עם עליית הליכוד לשלטון ב-1977 והקמת ממשלת ישראל השמונה עשרה, הוחלט על מיזוג מספר משרדי ממשלה, ומשרד התיירות מוזג לתוך משרד המסחר והתעשייה.[17] שר המסחר, התעשייה והתיירות, יגאל הורביץ, הודיע שהמיזוג יהיה מלא, אך שהוא יקדיש זמן ראוי לענייני משרד התיירות, עקב חשיבות התיירות.[18] באוקטובר 1977 הודיע הורביץ כי המיזוג הושלם ויביא לחסכון של 15% מעובדי המשרד המשותף[19] ובשנת 1979 נמצא שהמיזוג חסך 25 משרות.[20] בשנת 1981, הוקם המשרד מחדש כמשרד עצמאי ובראשו הועמד אברהם שריר.

שרי התיירותעריכה

מספר שם תמונה תפקיד תחילת כהונה סיום כהונה מפלגה
1 עקיבא גוברין   שר התיירות 22 בדצמבר 1964 12 בינואר 1966 מפא"י
2 משה קול   שר התיירות 12 בינואר 1966 20 ביוני 1977 ליברלים עצמאיים
- יגאל הורביץ   שר התעשייה, המסחר והתיירות 20 ביוני 1977 10 באוקטובר 1978 הליכוד
- גדעון פת   שר התעשייה, המסחר והתיירות 15 בינואר 1979 11 באוגוסט 1981 הליכוד
3 אברהם שריר   שר התיירות 11 באוגוסט 1981 22 בדצמבר 1988 הליכוד
4 גדעון פת   שר התיירות 22 בדצמבר 1988 13 ביולי 1992 הליכוד
5 עוזי ברעם   שר התיירות 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 מפלגת העבודה
6 משה קצב   שר התיירות 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 הליכוד
7 אהוד ברק   שר התיירות 6 ביולי 1999 5 באוגוסט 1999 ישראל אחת
8 אמנון ליפקין-שחק   שר התיירות 5 באוגוסט 1999 7 במרץ 2001 מפלגת המרכז
9 רחבעם זאבי   שר התיירות 7 במרץ 2001 17 באוקטובר 2001 (נרצח בכהונתו) האיחוד הלאומי
10 בנימין אלון   שר התיירות 31 באוקטובר 2001 14 במרץ 2002 האיחוד הלאומי
11 יצחק לוי   שר התיירות 18 בספטמבר 2002 28 בפברואר 2003 מפד"ל
(10) בנימין אלון   שר התיירות 28 בפברואר 2003 6 ביוני 2004 האיחוד הלאומי
12 גדעון עזרא   שר התיירות 4 ביולי 2004 10 בינואר 2005 הליכוד
13 אברהם הירשזון   שר התיירות 10 בינואר 2005 4 במאי 2006 קדימה
14 יצחק הרצוג   שר התיירות 4 במאי 2006 21 במרץ 2007 מפלגת העבודה
15 יצחק אהרונוביץ'   שר התיירות 21 במרץ 2007 16 בינואר 2008 ישראל ביתנו
מ"מ אהוד אולמרט   שר התיירות 16 בינואר 2008 14 ביולי 2008 קדימה
16 רוחמה אברהם   שרת התיירות 14 ביולי 2008 31 במרץ 2009 קדימה
17 סטס מיסז'ניקוב   שר התיירות 31 במרץ 2009 18 במרץ 2013 ישראל ביתנו
18 עוזי לנדאו   שר התיירות 18 במרץ 2013 14 במאי 2015 הליכוד - ישראל ביתנו
19 יריב לוין   שר התיירות 14 במאי 2015 מכהן הליכוד

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ אודות המשרד, משרד התיירות
  2. ^ הכנסות מתיירות והוצאות של ישראלים היוצאים לחו"ל, רבעון סטטיסטי לתיירות ולשירותי הארחה 3\2016, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה
  3. ^ פתוח התיירות - גורם כלכלי להתפתחות הארץ, דואר היום, 5 בפברואר 1936
  4. ^ במחלקה לתיירות של משרד העלייה, הצופה, 3 בנובמבר 1948
  5. ^ התיירות בישראל לקראת פיתוח ממלכתי, הצופה, 26 בינואר 1949
  6. ^ זרם התיירים מגיע לאלפים, חרות, 19 במאי 1949
  7. ^ משרדים בחו"ל לעדוד התיירות, הצופה, 7 ביוני 1949
  8. ^ משרד העלייה מתחסל, חרות, 17 במרץ 1952
  9. ^ נפתחה המועצה המייעצת לתיירות, על המשמר, 13 ביוני 1952
  10. ^ מרכז התיירות - יורחב, מעריב, 20 בפברואר 1952
  11. ^ ענייני התיירות עדיין טעונים תיקון, דבר, 5 ביוני 1952
  12. ^ ממליצים להעביר הטיפול בתיירים ממ. המסחר למשרד ראש הממשלה, הצופה, 5 בספטמבר 1955
  13. ^ ההמלצה למנות שר מיוחד לתיירות, הבוקר, 7 באוקטובר 1964
  14. ^ ענף התיירות מקבל בברכה מינוי שר לענייני תיירות, דבר, 9 באוקטובר 1964
  15. ^ תובעים מאשכול המשך קיום משרד תיירות עצמאי, דבר, 13 בדצמבר 1965
  16. ^ מ. קול יפעל להגברת התיירות היהודית מארצות חוץ לישראל, דבר, 14 בינואר 1966
  17. ^ מיזוג משרדי הממשלה יימשך חודשים, דבר, 6 ביוני 1977
  18. ^ הורוביץ החליט על מיזוג מלא מסו"ת-תיירות, דבר, 28 ביוני 1977
  19. ^ הורוביץ: 15% מעובדי משרד התעשייה מיותרים, דבר, 17 באוקטובר 1977
  20. ^ מיזוג משרדי הממשלה מתנהל בעצלתיים, דבר, 14 במאי 1979