פתיחת התפריט הראשי

משרד הכלכלה והתעשייה

(הופנה מהדף משרד התמ"ס)

משרד הכלכלה והתעשייה הוא משרד של ממשלת ישראל שהוקם בשנת 1949, ומופקד על יישום מדיניות הממשלה לעידוד הצמיחה הכלכלית של ישראל בדגש על חדשנות ופריון, הפחתת יוקר המחיה, הגברת התחרות במשק, פיתוח ההון האנושי וקידום הסחר הבינלאומי.

משרד הכלכלה והתעשייה
Calcala.png
מידע כללי
הקמה 1949
מנכ"ל/ית שי רינסקי
ממשלה ממשלת ישראל
שר/ה אלי כהן
22 בינואר 2017
שמות קודמים משרד התעשייה
משרד התעשייה, המסחר והתיירות
משרד התעשייה והמסחר (התמ"ס)
משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת)
משרד הכלכלה
economy.gov.il

תוכן עניינים

שם המשרדעריכה

המשרד שינה את שמו פעמים אחדות, שינויים המשקפים שינויים בתחומי האחריות של המשרד, שנעשו משיקולים פוליטיים ומשיקולים פונקציונליים. עם הקמתו נקרא המשרד "משרד התעשייה", בהמשך וברוב שלושים שנותיו הראשונות נקרא המשרד בשם "משרד המסחר והתעשייה". בשנת 1978 שונה שמו ל"משרד התעשייה, המסחר והתיירות", וכעבור שלוש שנים הופרד ממנו משרד התיירות, והמשרד שינה שמו ל"משרד התעשייה והמסחר" (ובקיצור: "משרד התמ"ס"), שינוי הרומז למתן עדיפות לתעשייה על פני המסחר. בשנת 2003, עם מינויו של אהוד אולמרט לשר העומד בראש המשרד, הורחב המשרד באמצעות צירופו של משרד העבודה (שהיה קודם לכן חלק ממשרד העבודה והרווחה), ושם המשרד שונה ל"משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה" (ובקיצור רוֹוֵחַ: "משרד התמ"ת"). בשנת 2013, עם הקמת הממשלה ה-33 ומינויו של נפתלי בנט לשר העומד בראש המשרד, שונה שמו ל"משרד הכלכלה" ללא שינוי בסמכויותיו. בנובמבר 2015, עם מינויו לממלא מקום שר הכלכלה, יזם בנימין נתניהו את שינוי שם המשרד ל"משרד הכלכלה והתעשייה"[1], לשם הדגשת חלקה של התעשייה בפעילות הכלכלית (שהתעשייה היא חלק ממנה).

יעדי המשרדעריכה

יעדיו המרכזיים של המשרד:

  • הגברת הצמיחה ויכולת ההתמודדות עם מצבים משתנים בכלכלה, באמצעות קידום המחקר והפיתוח התעשייתי ככלי לפיתוח תעשייה עתירת ידע בעלת ערך מוסף גבוה וכושר תחרות בעידן הכלכלה הגלובלית.
  • שיפור כושר התחרות של המשק הישראלי וקידום הפעילות הכלכלית הבין-לאומית של ישראל תוך התמקדות בתחום סחר החוץ ומשיכת משקיעים זרים, זאת על מנת להבטיח צמיחה המבוססת על סחר חופשי ושיתוף פעולה כלכלי בין ישראל למדינות אחרות.
  • הגברת רמת התחרות במשק לשם הגדלת רווחת הצרכן באמצעות הפחתת יוקר המחיה, תוך שימור רמת האיכות של המוצרים והשירותים הנצרכים. כמו כן, שמירה על זכויות הצרכנים ועידוד מודעות צרכנית לשם שמירה על כללי מסחר הוגנים. זאת בנוסף לטיוב הרגולציה הממשלתית, על ידי הפחתת נטל רגולטורי והסרת חסמים תהליכיים, בין היתר על ידי התאמת הדרישות החוקיות המוטלות על ייבוא או על ייצור למקובל בשווקים משמעותיים בעולם.
  • יצירת התנאים להיווצרותם של מקומות עבודה שמקורם בצרכים כלכליים ועסקיים יציבים וארוכי טווח ומתן עדיפות לאזורי עדיפות לאומית וליישובים שבהם שיעור ההשתתפות בכוח העבודה האזרחי נמוך.
  • הגדלת שיעורי התעסוקה וההשתתפות בכוח העבודה של כלל האוכלוסייה, תוך התמקדות בהגדלת שיעורי התעסוקה של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בתעסוקה נמוך, כגון: חרדים, אנשים עם מוגבלות, הורים יחידים, ערבים, דרוזים וצ'רקסים.
  • חיזוק העסקים הקטנים והבינוניים כמנוע צמיחה למשק. בתוך כך נכללות פעולות להסרת חסמי נגישות להון, הקלת העומס הרגולטורי והפחתת הנטל הביורוקרטי על עסקים, סיוע במימוש פוטנציאל הפריון, החדשנות, היעילות וכושר התחרות של העסקים ויצירת תשתית תומכת להקמה של עסקים חדשים ולהתפתחותם.

מבנה ארגוניעריכה

יחידות מטה

  1. מינהל ומשאבי אנוש;
  2. אגף כספים וחשבות;
  3. אגף תקציבים, תמחיר ופיקוח מחירים;
  4. לשכה משפטית;
  5. אגף דוברות ופרסומים;
  6. אגף אסטרטגיה ותכנון מדיניות;
  7. אגף ביקורת פנים;
  8. אגף מערכות מידע.

יחידות המשרד

  1. הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה;
  2. לשכת המדען הראשי;
  3. הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים;
  4. הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרות;
  5. מינהל סחר חוץ;
  6. מינהל התקינה;
  7. מינהל יבוא;
  8. מינהל חירום;
  9. אגף איגוד שיתופי;
  10. מינהל אזורי תעשייה;
  11. מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא;
  12. מינהל תעשיות;
  13. מינהל יהלומים, תכשיטים ואבני חן;
  14. אגף משקולות ומידות;
  15. אגף אכיפה במסחר.

סוכנויות ביצוע הכפופות ישירות לשר הכלכלה והתעשייה:

  1. הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית;
  2. רשות התחרות;
  3. הרשות לסחר הוגן ולהגנת הצרכן;
  4. מכון התקנים הישראלי;
  5. מכון הייצוא ושת"פ בינלאומי;
  6. ביטוח סיכוני סחר חוץ (אשרא);
  7. הרשות להסמכת מעבדות.

מחוזות המשרד

  • מחוז באר שבע והדרום;
  • מחוז חיפה והצפון;
  • מחוז ירושלים;
  • מחוז תל אביב והמרכז.

תעשייהעריכה

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלהעריכה

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון תשי"ט – 1959. ביום 1.1.2017 שונה מעמדה של היחידה מ"מרכז ההשקעות" ל"רשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה". הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מציעה מגוון מסלולי סיוע: • מסלול מענקים מכוח החוק לעידוד השקעות הון, אשר כולל בין היתר 2 מתווים המיועדים למפעלים פורצי דרך בעלי חדשנות טכנולוגית גבוהה ובנוסף מסלול הטבות מס לבנייה להשכרה למגורים. • מסלולים מנהליים, לרבות: מסלולי תעסוקה, מסלול להטמעת ייצור מתקדם, מסלול להגדלת הפריון בתעשייה, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב, מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם, מסלולי איכות הסביבה (כלכלה ירוקה), מסלולי תחרות/יוקר מחיה, מסלולי תיעוש הבנייה ועוד המסלולים המנהליים פועלים מכוח החלטות ממשלה וסיכומים בין-משרדיים במסגרת הוראות מנכ"ל.

מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מונה על ידי הממשלה וכפוף לשר. מתוקף תפקידו משמש כיו"ר מנהלת הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ויו"ר ועדות ההקצאה השונות במסגרת הוראות מנכ"ל. הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה פועלת באופן אוטונומי על-פי החוק לעידוד השקעות הון.

הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה מאשרת מדי שנה מאות תוכניות ומפעילה מנגנון רחב אשר עוסק בהליכי הטיפול הנגזרים מן החוק וההוראות המנהליות, כדוגמת הבודקים המקצועיים אשר מספקים לרשות חוות דעת עבור הבקשות השונות, החברה הממשלתית ענבל המספקת לרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה שירותי חשבות ומיכון, והגופים המלווים הנוטלים חלק במסלול המענקים, רואי חשבון ושמאים.

בשנים האחרונות פעלה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה לחידוש ועדכון של עשרות נהלים וביטולם של נהלים ישנים. כמו כן, נערכו ימי עיון והסברה, כנסים, סדנאות, פרסום דיגיטלי באינטרנט וקשר ישיר עם התעשייה והתעשיינים. כל זאת במטרה להנגיש את הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ללקוחותיה. בנוסף, בוצעו 9 תיקוני חקיקה שיזמה הרשות, על מנת להתאים את החוק ולהנגישו לתעשייה.

החוק לעידוד השקעות הון מהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית בישראל בכלל ובפריפריה בפרט. בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון: 1. תמריצי הטבות מס ומענקי הון, שמטרתם העיקרית היא הגברת הצמיחה במשק: תמריצים אלו מכוונים לעודד השקעות במשק כולו לשם הגברת הצמיחה הכלכלית, במרכז ובפריפריה. 2. תמריצים לפריפריה: תמריצים (מענקים ומס חברות מופחת של 7.5% בפריפריה לעומת 16% במרכז הארץ) שנועדו להשפיע על פיזור התעשייה ברחבי הארץ והגברת פעילות והשקעות בפריפריה, במטרה לצמצם את אי– השוויון האזורי ולעודד צמיחה בת–קיימא.

ההטבות לעידוד התעשייה ניתנות בהקמה ובהרחבה של מפעל תעשייתי, בשני מסלולים מרכזיים: מסלול מענקים ומסלול הטבות במס. כל מסלול פועל בנפרד מהמסלול האחר וללא תלות באחר. מפעל ששוכן באזור פיתוח א' יכול לקבל גם הטבות מס וגם מענקים. • מסלול מענקים הוא מסלול הסיוע העיקרי ברשות להשקעות. מסלול זה פועל מכוח החוק לעידוד השקעות הון, תשי"ט – 1959 ומהווה אמצעי מרכזי במדיניות עידוד והגברת הצמיחה הכלכלית בישראל בכלל ובפריפריה בפרט. חוק זה נועד לעודד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם השגת המטרות הבאות: (1) פיתוח כושר הייצור של משק המדינה; (2) שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין-לאומיים; (3) יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני-קיימא. במסלול זה ניתן מעמד של "מפעל מאושר" לתאגיד העומד בתנאי הסף כלהלן: 1. המפעל בגינו מוגשת הבקשה הוא מפעל תעשייתי. 2. מיקומו של המפעל הוא באזור המוגדר אזור פיתוח א' (כהגדרתו בתוספת השנייה לחוק). 3. המפעל הוא מפעל בר-תחרות, בהתאם למפורט בחוק (עיקר פעילות המפעל היא בתחום ביו/ננו טכנולוגיה או לחלופין ביצוע יצוא בשיעור של 25% ביחס להכנסות מכלל מכירות המפעל או ביחס לתוספת ההכנסות המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בעקבות התוכנית).

בחוק ובתקנות שהותקנו לפיו נקבעו שני סוגי תמריצים והם הטבות מס ומענקי הון (ללא צורך לבחור באחד מבין השניים בלבד): 1. מענקים בשיעור של 20% בגין השקעות מוכרות ברכוש קבוע (ציוד יצרני, מבנים) במסגרת תוכנית מאושרת. בנוסף ניתן לקבל, בתנאים מסוימים, עד 10% מענק נוסף בנגב, בפריפריה בצפון וביישובי שדרות ועוטף עזה. שיעור מס מופחת - מסלול ההטבות במס מופעל ברשות המיסים.

מתווים משותפים עם הרשות לחדשנות מסלול זה נועד לסייע ולתמרץ, במסגרת מסלול מענקים מכח החוק לעידוד השקעות הון, חברות סטארט-אפ לעבור ממו"פ לייצור מתקדם בישראל. לצורך כך גובשו שני מתווים: א. מתווה "ממחקר ופיתוח לייצור מתקדם" - נועד לעודד חברות המפתחות/מטמיעות (על ידי רכש) קניין רוחני, טכנולוגיות ייצור ומוצרים חדשניים ומתקדמים, להקים מפעל תעשייתי בישראל. ב. מתווה "מפעל תעשייתי ראשוני" - נועד לעודד חברות שפיתחו מוצר חדשני ונדרשות לעמוד ברגולציות בין-לאומיות, כדי שבכפוף לאישור הרגולציה יעבור המפעל לייצור חרושתי.

מסלול בניה להשכרה למגורים: מסלול זה פועל מכח הפרק השביעי לחוק לעידוד השקעות הון. זכאי להטבה מי שבונה בנין אשר לפחות מחציתו מיועד להשכרה למגורים, כאשר הדירות להשכרה מושכרות במשך 5 שנים מתוך 7 השנים הראשונות. ההטבה הניתנת במסגרת מסלול זה היא פחת מואץ בשיעור 20% לשנה ומס מופחת על הכנסה חייבת מהשכרה או מכירה של דירה בבניין חדש להשכרה בשיעור של 20% ליחיד ו-11% לחברה.

הוראת מנכ"ל 4.44 - תוכנית להגדלת הפריון בתעשייה תוכנית זו מעודדת מפעלים להעלאת פריון העבודה ומיועדת עבור מפעלים תעשייתיים או קווי ייצור במפעלים תעשייתיים זעירים, קטנים או בינוניים שאינם עומדים בתנאי החוק לעידוד השקעות הון (כלומר אינם עומדים בתנאי הסף לאישור תוכנית במסלול מענקים). התוכנית להעלאת פריון העבודה נותנת הזדמנות למפעלים להגביר את קצב צמיחת הפריון בעבודה ומאפשרת למשק הישראלי להקטין חסמים ולשפר את התחרות מול יתר מדינות ה- OECD. במסגרת הוראה זו, על מבקש הסיוע לגבש "תוכנית להעלאת פריון בעבודה".

הוראת מנכ"ל 4.54 - מסלול להטמעת טכנולוגיות ייצור מתקדם מסלול זה נועד לעודד מפעלים תעשייתיים להטמיע טכנולוגיות ייצור מתקדם במפעלים או בקווי ייצור במפעלים (בכל רחבי הארץ), לצורך שיפור התוצאות העסקיות של המפעל, זאת באמצעות השתתפות בסיכון הכרוך בהטמעה של טכנולוגיות חדשניות. פעולות ההטמעה המוכרות במסגרת הוראה זו: 1. הטמעה של שיטות ייצור חדשניות המבוססות על הטמעת אמצעי ייצור מתקדמים. 2. הטמעה של חומרים מתקדמים בתהליכי ייצור או ייצור עצמי של חומרים מתקדמים להשבחת מוצר ביניים או מוצר סופי. הטמעה של טכנולוגיות מידע מתקדמות המאפשרות זרימת מידע, או קישוריות ו/או ניטור ו/או איסוף, ניתוח וחישוב מתקדמים של נתוני ייצור בין חלקים שונים בתהליכי הייצור או שרשרת האספקה.

הוראת מנכ"ל 4.49 - מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים ליישובי הבדואים בנגב מסלול זה נועד להביא לחיזוק חוסנה הכלכלי והחברתי של האוכלוסייה הבדואית בנגב ומעודד הקמת מפעלים תעשייתיים באזור תעשייה צמוד דופן או באזור תעשייה משותף באחד מיישובי הבדואים בנגב.

הוראת מנכ"ל 4.57 - הקמת מבנים להשכרה לתעשייה עתירת הידע ביישובי המיעוטים מסלול חדש וראשון מסוגו להקמת שני מבנים להשכרה לתעשייה עתירת הידע ביישובי המיעוטים.

הוראת מנכ"ל 4.46 - מסלול למשיכת מפעלים תעשייתיים לדימונה, ערד וירוחם במסגרת מסלול זה ניתן סיוע לרשויות המקומיות ערד, דימונה וירוחם בשל היותן, בין היתר, רשויות גדולות ומרכזיות בדרום, אשר פיתוחן הכלכלי יעניק להן ולסביבתן חוסן כלכלי-חברתי ויהפוך אותן למוקדי משיכה עבור משקיעים ומעסיקים.

הוראת מנכ"ל 4.3 - מסלול סיוע להקמת מפעלים מחוללי שינוי בפריפריה בישראל נוכח המשבר הכלכלי העולמי והשלכותיו על הכלכלה במדינת ישראל בכלל, ועל הפריפריה הגאוגרפית בפרט, גובש בשנת 2009 מסלול זה שמטרתו לעודד הקמת מפעלים מחוללי שינוי בפריפריה. מאחר שההיצע והמגוון של מקומות העבודה בפריפריה נמוכים באופן ניכר מאלו שבמרכז הארץ, עובדים המפוטרים מעסקים בפריפריה מתקשים למצוא מקום עבודה אחר וחלקם אף נפלטים לצמיתות משוק העבודה. מטרת מסלול זה היא ליצור היקף ומגוון רחב של מקומות עבודה יציבים באזור הפריפריה באמצעות הקמה של מפעלים באזור זה (עכו, אשקלון, כנרת, הגולן, הנגב) או העתקה של פעילות תעשייתית לאזור זה.

החלטת ממשלה מס' 604 וסעיף 70(ב) לחוק יישום תוכנית ההתנתקות - מסלול מפונים מסלול זה נועד לסייע למפעלי תעשייה שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות והקימו את מפעלם מחדש באזור פיתוח א'.

במסגרת מסלולי התעסוקה ניתנות הטבות למעסיקים ע"פ מתווה של השתתפות בעלות העסקת עובדים חדשים באזורי הפריפריה, וכן השתתפות בעלות העסקת עובדים חדשים של אוכלוסיות ששיעור השתתפותן בשוק התעסוקה נמוך בכל רחבי הארץ. להלן המסלולים המרכזיים: מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.18) – תוכנית שכר גבוה מטרת המסלול היא עידוד ליצירת משרות בשכר גבוה והעלאת שיעור הצמיחה באזורי עדיפות לאומית. לאחרונה בוצעו בהוראה תיקונים שמהותם הסרת חסמים, שינוי המבנה וקהלי היעד של ההוראה, כך שההוראה במתכונתה החדשה מאפשרת תמהיל של חברות (קטנות, בינוניות וגדולות) אשר יעסיקו עובדים ברמות שכר שונות. תיקונים חדשים למקצה 2019 - מתן עדיפות לחיילי מילואים, הרחבת הגדרת "מיזם" אשר תנגיש את המסלול ליותר מעסיקים, הכנסת ומתן עדיפות לענף הפוד-טק בצפון, הרחבת ענפים ועוד.

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.17) – קליטת עובדים נוספים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה בישראל נמוך. מסלול זה נועד לסייע בקליטת עובדים ששיעור השתתפותם בשוק העבודה בישראל נמוך, קרי: חרדים, האוכלוסייה הערבית, לרבות דרוזים, בדואים וצ'רקסים, עובדים עם מוגבלויות והורים יחידים. הסיוע ניתן לחברות בכל הארץ שעיסוקן העיקרי הוא באחד מענפי התעשייה או השירותים המפורטים בהוראה. שינוי עיקרי משנת 2017- החלת תנאי סף לגובה שכר העובדים אשר יעמוד על לא פחות מ-70% מהשכר הממוצע במשק. שינוי נוסף למקצה 2019 - בנוסף לענפי התעשייה המסורתית נוספו גם ענפים מתגמלים ורווחיים יותר כגון: עיבוד יהלומים, ביטוח ושירותים פיננסיים, התואמים לדרישות הסף החדשות.

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.28) - מסלול סיוע לקליטת עובדים עם מוגבלות בעסקים בישראל מסלול זה נועד לסייע בקליטת עובדים עם מוגבלויות בעסקים בישראל תוך השתתפות בעלות השכר של העובד. ניתן להגיש בקשות במקביל למסלולים אחרים. עלות השכר החודשית לעובד לא תפחת משכר מינימום מותאם.

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.20) - תוכנית לשילוב מתמחים מהאוכלוסייה הערבית בתעשייה עתירת הידע מסלול זה מבקש לסייע בהגברת שילוב סטודנטים מהאוכלוסייה הערבית, לרבות דרוזים, בדואים וצ'רקסים, הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע. קהל היעד הם תאגידים העוסקים בטכנולוגיות עלית או בטכנולוגיה המעורבת עלית או שירותי מחשב.

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.32) - מסלול סיוע להעסקת סטודנטים המשתתפים בתוכנית "הטובים לתעשייה" מטרתו של המסלול היא לחזק את מפעלי התעשייה ולקדם את כושר ייצורם יד ביד עם השבחת ההון האנושי, על ידי חיזוק הקשר בין האקדמיה לתעשייה והשארת אוכלוסייה חזקה באזורי עדיפות לאומית ובירושלים. מסלול זה, המנוהל בשיתוף מנהל תעשיות, מיועד לסטודנטים. בקשות לתוכנית זו מוגשות בשנת הלימודים האחרונה של הסטודנט. כבר בעת הגשת הבקשה על הסטודנט לציין באיזה מפעל תעשייתי הוא מתכוון לבצע את פרויקט הגמר / ההתמחות שלו (ולעמוד ביתר התנאים של מבחן התמיכות).

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.42) - תוכנית "תנופה בתעסוקה" - התוכנית לקידום ושדרוג תעסוקתי של יוצאי אתיופיה תוכנית זו שמה לה למטרה לקדם תעסוקה איכותית בקרב עובדים יוצאי אתיופיה ולמצב אותם כמועמדים איכותיים ומובילים להשתלבות בשוק התעסוקה. עלות השכר החודשית לעובד לכל תקופת התוכנית לא תפחת מעלות שכר של 10,500 ₪.

מסלול תעסוקה (הוראת מנכ"ל 4.43) – תוכנית לשילוב מתמחים יוצאי אתיופיה בתעשייה עתירת הידע מסלול זה מבקש לסייע בהגברת שילוב סטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים מקצועות טכנולוגיים בתעשייה עתירת ידע. קהל היעד הוא תאגיד העוסק בטכנולוגיות עלית או בטכנולוגיה המעורבת עלית או שירותי מחשב.

הוראת מנכ"ל 4.1 - תוכנית להגדלת תעסוקה - אזור תעשייה נע"מ ההוראה באה לעודד מפעלים לעבור ממרכז הארץ או להקים מפעלים חדשים באזור התעשייה נע"ם ליד נתיבות. המפעלים מקבלים מענקים עבור עלות ההעתקה או ההקמה, השתתפות בארנונה, כיסוי עלות הקרקע ונסיעות לעובדים. במסגרת התוכנית הועתקו או הוקמו בפועל יותר מ-10 מפעלים.

מסלולים ירוקים מסלול לחיסכון אנרגטי והקטנת פליטות (הוראת מנכ"ל 4.41) בהמשך להחלטת ממשלה מס' 1403 מתאריך 10/04/2016 בדבר תוכנית לאומית ליישום היעדים להפחתת פליטות גזי חממה ולהתייעלות אנרגטית, הוחלט על פרסום מסלול סיוע להשקעות בפרויקטים להפחתת פליטות גזי חממה והתייעלות אנרגטית, תוך מתן תיעדוף לרשויות מקומיות חלשות ועסקים קטנים ובינוניים, עידוד הפחתת זיהום אוויר מהתעשייה ועידוד השקעות אשר ישלבו התקנות של טכנולוגיות חדשניות ישראליות. מסלול סיוע במימון חיבור למערכת חלוקת גז טבעי (הוראת מנכ"ל 4.5) המסלול מיועד לעודד ולתמרץ צרכני גז גדולים להתחבר לרשת הגז הטבעי. התמרוץ יהיה באמצעות השתתפות בעלויות חיבור למערכת החלוקה של הגז הטבעי ובעלויות הסבת מערכות פנימיות של מתקני הלקוח לשימוש בגז טבעי. המסלול בוצע בשיתוף הרשות לגז טבעי במשרד האנרגיה. מסלול זה אינו פעיל בשנת 2019 בשל החלטת אגף התקציבים שלא לתקצבו בטרם תיבחן יעילותו ומידת השפעתו על קידום חיבורי המפעלים לגז טבעי.

מסלולים מיוחדים מסלול לעידוד תחרות והורדת יוקר מחיה - במסגרת מסלול זה הופעלו מסלולים לעידוד תחרות בענף החלב, בשוק בשר בקר טרי כשר מפורק ובשוק המזון ללא גלוטן. מסלול לעידוד תיעוש הבנייה- תיעוש הבניה הוא שם כולל לבנייה שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בשיטות עבודה, בציוד בניה משוכלל ובמוצרי חרושת המיוצרים מחוץ לאתר, בהשוואה לבניה הקונבנציונלית, שבה נעשה שימוש בטכנולוגיות עתירות עבודה המבוצעות ברובן באופן ידני באתר הבניה עצמו. מדובר במסלול משותף לרשות להשקעות ולמשרד השיכון והבינוי.

מסלול סייבר – לאור הגידול בהיקפים ובעוצמות של התקפות סייבר על ארגונים במשק הישראלי, נדרש להגן על מרחב הסייבר ולהעלות את רמת המוכנות לאיומים, תוך שמירה על חיוניותו כמנוע צמיחה וכמאפשר זרימה חופשית של מידע, שירותים ומסחר. לאור האמור יצא מסלול בשיתוף עם המטה הקיברנטי במשרד רוה"מ, להעלאת רמת ההגנה של מפעלים תעשייתיים חיוניים.

מינהל אזורי תעשייהעריכה

המינהל לאזורי תעשייה מופקד על פיתוח ויצירת מקורות תעסוקה ביישובי הפריפריה. הפעילות העיקרית היא:

  • פיתוח תשתיות לפארקי תעשייה ושיווקם ליזמים. זמינות המגרש והקצאתו ליזם בפטור ממכרז מעניקות לפריפריה יתרון יחסי במשיכת היזמים. המדיניות קובעת התמקדות בפיתוח פארקי תעשייה מרחביים המשותפים למספר רשויות מקומיות שכנות, כדי לנצל ביעילות את משאבי התקציב והקרקע. בהתאם למדיניות זו מופעלות 29 מינהלות לפארקי התעשייה, בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות.
  • טיפול ממוקד במספר מוגדר של יישובים באזורי הפיתוח: זוהי תוכנית סיוע משלימה וחלופית למענקים שניתנו בעבר ליזמים על-פי החוק לעידוד השקעות הון. התוכנית הראשונה, "עידוד 99", התמקדה ב-21 יישובים ובמהלך שנת 2002 הצטרפו עוד 28 יישובים. במסגרתה בוצעו פרויקטים תשתיתיים בתחומים אלה: שיפור רמת השירותים והפיתוח הכלכלי, פיתוח תחומי המסחר והתיירות, קידום צורכי הקהילה והחברה והשבחת ההון האנושי.

מינהל היהלומים, אבני חן ותכשיטיםעריכה

פעילות המינהל היא במימוש של הכלים העומדים לרשות המשרד לקידום ופיתוח התעשיות והסחר בענפי היהלומים, אבני חן ותכשיטים. המינהל מסייע להנהלת המשרד בגיבוש ותכנון המדיניות התעשייתית לענפים אלה תוך שימוש בידע המצוי והיכרות עם הצרכים והיעדים של ענפים אלה בתחומי ההשקעות, הטכנולוגיה, המחקר ופיתוח, התעסוקה ושיווק בחו"ל. במסגרת מינהל יהלומים אבני חן ותכשיטים פועלים משרדי המפקח על היהלומים, הפועל מתוקף "צו הפיקוח על היהלומים יבואם ויצואם 1979". בנוסף לסמכויותיו למתן רישיונות עיסוק ביהלומים ליצרנים, סוחרים וצורפים, מפעיל המפקח על היהלומים תחנת מכס בלעדית בארץ ליבוא ויצוא יהלומים ואבנים יקרות. המינהל בוחן וממליץ במסגרת החוק לעידוד השקעות הון על תוכניות השקעה להקמה והרחבה של מלטשות ושל מפעלי תכשיטים, ומעביר המלצותיו לרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה.

המינהל מסייע ליצרנים בארץ לחדור לשוקי חוץ וממליץ על סיוע כספי במסגרת הקרן לעידוד השיווק לחו"ל. כמו כן מעודד המינהל, בשיתוף עם מכון היהלומים ומכון היצוא, השתתפות של חברות ומפעלים בתערוכות וירידים מקצועיים בתחומי היהלומים והתכשיטים. המינהל בשיתוף עם מכון התקנים ממונה על תקינה של תכשיטי זהב וכסף. לשם ביצוע כל המטלות והיעדים מקיים המינהל קשר הדוק עם מוסדות וארגונים ענפיים בארץ ובחו"ל. עובדי המינהל חברים בוועדות ציבוריות שמטרתן קידום ענף היהלומים וענף התכשיטים. כמו כן מייצגים את עמדת הממשלה בתהליך קימברלי שמטרתו למנוע סחר ביהלומי קונפליקט.

מינהל סביבה ופיתוח בר קיימאעריכה

מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא הוקם בשנת 2009 על בסיס מינהל כימיה וסביבה. המינהל משמש גוף המקשר בין פעילויות המשרד לתעשייה בתחומי אחריותו, והוא מהווה כתובות לפניות התעשייה בכל נושא שבו עוסק משרד הכלכלה. התעשייה שבאחריות המינהל כוללת מגוון רב של עסקים, הן עתירי מו"פ והן מסורתיות, החל בכימיה בסיסית, חומרי ביניים, ייצור בשיטות ביוטכנולוגיות, מוצרים שונים ובהם תרופות, חומרי הדברה, דשנים, קוסמטיקה ועוד. תחומי תעשייה נוספים כוללים פלסטיק וגומי על מוצריהם השונים וכן מוצרי בנייה ותעשיית העץ, הנייר והדפוס.

המינהל מרכז את ההיבטים של איכות הסביבה בקשר לתעשייה, מטפל באמנות סביבתיות בינלאומיות, משתתף בחקיקה מקומית הנובעת מדרישות סביבתיות וכן מבטיח שזרועות הסיוע השונות של המשרד יתחשבו, בין השאר, בגורמי הסביבה.

פעילות המינהל כוללת חוות דעת והמלצות בנושאי הסיוע השונים של המשרד: השקעות, סיוע שיווקי, הקצאת קרקע, טיפול בנושאי מכסים והגנה על תוצרת הארץ. המינהל הוא כתובת למידע כללי לגבי התעשיות בתחום טיפולו ולמידע ספציפי לגבי מפעלים, חומרי גלם, יבוא ויצוא. ממוני המינהל הם הרשות המוסמכת ליבוא ויצוא, של מוצרים החייבים ברישוי.

מינהל תעשיותעריכה

מינהל תעשיות הוקם כתוצאה ממיזוג של "מינהל מוצרי צריכה והתעשיות", "מינהל הטקסטיל ותעשיות קלות" ו"מינהל תעשיות המזון". המינהל המאוחד המטפל במגוון רחב של מוצרים שהמאפיין אותם הוא ברובם מוצרים סופיים לשימוש צרכני. תחום המוצרים כולל את תעשיות המזון, מוצרים מן החי והצומח, משקאות, תשומות לטקסטיל, בדים ואשפרה, ביגוד ומוצרי טקסטיל מוגמרים אחרים, נעליים ומוצרי עור; תעשיות קלות כגון אופטיקה, צורכי משרד, צעצועים, מוצרי יודאיקה, תשמישי קדושה ועוד. המינהל מופקד על התחומים הבאים:

  • תעשיות ההיי-טק בתחום הרכיבים האלקטרוניים, ההרכבות האלקטרוניות, מנועים חשמליים ואביזרים לחלוקת חשמל, ציוד חשמלי ומכשירי חשמל, מזגנים, ציוד התראה ואבטחה, מכונות דפוס, ציוד בקרה ובדיקה, ציוד בקרה צבאי. מערכות סולריות, וקבלנות משנה לענף האלקטרוניקה
  • מערכות טלקומוניקציה וציוד אלקטרוני, מערכות מחשבים, תוכנה ותקשורת אינטרנט
  • ציוד אלקטרו-אופטי, מוצרי אלקטרוניקה לשוק הביטחוני
  • מכשור רפואי וקוסמטי מכני והאלקטרוני
  • תעשיות המתכת הבסיסית וחומרי הגלם, מוצרי מתכת
  • צינורות ומוצרי פח, פרופילים מפלדה ואלומיניום, תעשיות כבלים וחוטים
  • כלי הובלה (ביבשה, בים, ובאוויר), מכונות וציוד תעשייתי וחקלאי, זיווד, עיבוד שבבי

המינהל מטפל בבקשות בתחומים הנ"ל לסיוע בהשקעות המופנות למרכז ההשקעות, בבקשות לסיוע בשיווק המופנות לקרן השיווק לחו"ל, בבקשות להקצאות קרקע, ובמדיניות רישוי היבוא.

המינהל מטפל בכל ההיבטים של ייצור, יצוא ויבוא, תקנים ביקורת איכות וצרכנות בתחומי מוצרים אלו. מילוי משימות אלו מחייב קיום קשר שוטף עם גורמים שונים נוסף ליצרנים וליבואנים, כגון: רשות המזון שליד משרד הבריאות, מכון התקנים, המכס, משרד החקלאות, משרד העבודה, מכון היצוא ומחלקת הכשרות ברבנות הראשית. תעשיות המזון והטקסטיל רגישות ביותר לסחר חוץ. ההתחייבות שקיבלה המדינה על עצמה במסגרת הסכמי גאט"ט, הקהילייה, הסכמי סחר חופשי עם ארצות הברית ועם ארצות אחרות מחד גיסא וההגנה המסורתית שממנה נהנות תעשיות אלו בארצות חוץ מאידך גיסא, מחייבות מאמץ ניכר וכולל על מנת להבטיח תחרות הוגנת ומניעת אפליה, פעולות אלו כוללות, בין היתר, בדיקות ומניעת היצף ויבוא מסובסד ומאבק בצעדים מפלים נגד יבוא מישראל בחו"ל.

המינהל מעורב גם ביישום טכנולוגיות חדשות, בבדיקה ובהערכה של תוכניות השקעה ומו"פ, בבקרה ובאכיפה של תקנות למניעת הגבלים עסקיים ובפיקוח מחירים במוצרים בסיסיים.

פעילות בינלאומיתעריכה

מינהל סחר חוץעריכה

 
קורס הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת, אוגוסט 2012

מינהל סחר חוץ אמון על ניהול מדיניות הסחר הבינלאומית של מדינת ישראל. תחומי הפעילות העיקריים כוללים פעולות לקידום הסחר והיצוא, ייזום ותחזוקת הסכמי סחר לשיפור תנאי הסחר של ישראל, עידוד ומשיכת השקעות זרות ויצירת שיתופי פעולה אסטרטגיים עם חברות זרות. במקביל לפעילות בישראל, המינהל מפעיל מערך של נציגים כלכליים אשר מהווים את הזרוע הביצועית של המשרד בשוקי חו"ל.

המבנה הארגוני של המינהל לסחר חוץ והחלוקה התפקודית משקפים את ייחודו במסגרת המערכת המנהלית של המשרד. היחידה מהווה הגורם המרכזי בעיצוב מדיניות סחר החוץ של ישראל ובקידום ותחזוקה של מערך הסכמי הסחר של ישראל, והיא מפעילה מערכת של נציגים כלכליים בנציגויות ישראל בחו"ל ומהווה גוף ממונה מדריך ומסייע להם. מינהל סחר חוץ משמש נקודת קשר של המשרד ושל מערכת סחר החוץ הישראלי כולה עם הנציגים הזרים בארץ ועם אורחים רשמיים מחו"ל.

לשם קידום ותחזוקה של הסכמים בינלאומיים קיימת במינהל לסחר חוץ המחלקה למדיניות מסחרית והסכמים בינלאומיים הכוללת מספר יחידות:

  • המחלקה להסכמים מולטילטראליים - מובילה את הפעילות מול הארגונים המעצבים את המדיניות וכללי הסחר בעולם, בהם ה-WTO.
  • המחלקה להסכמים בילטראליים - מנהלת משא ומתן על הסכמי סחר חדשים של מדינת ישראל במטרה למנוע אפליה של התעשייה הישראלית בשווקים הבינלאומיים. בנוסף, עוסקת המחלקה בתחזוק הסכמים קיימים בין המדינות ובניהול מערכת הקשרים וההסכמים מול האיחוד האירופי.
  • המחלקה למדיניות יבוא ו-OECD - עוסקת בגיבוש מדיניות היבוא לישראל ובפישוט תהליכי יבוא ויצוא. בנוסף, עוסקת המחלקה בפעילות מול ארגון ה-OECD.

העיסוק במגוון תחומי קידום היצוא נעשה באמצעות דסקים אזוריים ורשת נספחים מסחריים ברחבי העולם. במינהל לסחר חוץ קיימים הדסקים הגאוגרפיים הבאים: אירופה, אמריקה, אסיה-פסיפיק ואפריקה, הודו-סין ומזה"ת וצפון אפריקה. הדסקים הגאוגרפיים עוסקים בקביעת מדיניות, סיוע לקידום יחסי הכלכלה והסחר, הכוונת הנציגים הכלכליים תוך הגשת סיוע ייעוצי/מנהלי/טכני, תקציב ובקרת הפעילויות של הנציגים, ארגון וטיפול במשלחות נכנסות ויוצאות, ועדות מעורבות, טיפוח הקשרים עם השגרירויות הרלוונטיות בארץ ועם גורמים ישראלים, ממשלתיים ופרטיים, הפועלים באזורים עליהם ממונים הדסקים, הכנת סקירות כלכליות ומסחריות וארגון ביקורי שר ושל גורמים רשמיים אחרים באזורים בהם מטפל הדסק. פעילויות קידום היצוא כוללות בנוסף גם הפקת חומרי הסברה להצגת הפוטנציאל הכלכלי-תעשייתי של ישראל, סיוע ליצואנים בודדים בפעילותם בחו"ל ובחדירה לשווקים חדשים, אירוח עיתונאים זרים בארץ וליווי ביקורם בתעשייה, קידום השתתפות ישראלית בתערוכות מסחריות ענפיות בעולם וקידום השתתפות זרה בתערוכות ובביתנים ישראלים בארץ ובחו"ל.

המשרד מחזיק 41 נספחויות מסחריות במרכזי הסחר העיקריים בעולם המשמשים כזרוע קדמית של כל הגופים העוסקים בקידום היצוא ובקשרים הכלכליים. המינהל לסחר חוץ אחראי על הכשרת וניהול מערך הנספחים, בארץ ובחו"ל.

לשכת המדען הראשי והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגיתעריכה

  ערך מורחב – המדען הראשי במשרד הכלכלה

ב-1 בינואר 2016, מתוקף תיקון מס' 7 לחוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ"ד-1984 הוקמה הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית (רשות החדשנות). רשות החדשנות מחליפה את פעילות מתן ההטבות/סיוע של לשכת המדען הראשי ואת פעילות עמותת מתימו"פ שהיא עמותה ממשלתית אשר העניקה שירותים שונים ללשכת המדען הראשי. המדען הראשי במשרד הכלכלה והתעשייה ישמש כראש הרשות, יעמוד בראש מועצת הרשות ויכהן כיושב ראש ועדות המחקר האחראיות על מתן ההטבות השונות שמעניקה הרשות.

הרשות לשת"פ תעשייתי וקידום השקעות זרותעריכה

הרשות לשיתוף פעולה תעשייתי (רשפ"ת) מופקדת על ניהול רכש הגומלין של מדינת ישראל, משיכה וטיפול בהשקעות זרות ישירות לישראל. בהתאם לכך פועלת רשפ"ת לייזום, מעקב, בקרה ותיאום פעילויות של שיתוף פעולה תעשייתי הנובעות מהתחייבויותיהן של חברות זרות לרכש גומלין בישראל. הרשפ"ת מוסמכת לדרוש מחברות זרות שזכו במכרזים ממשלתיים וציבוריים לבצע רכש גומלין בארץ בהיקף של 35% לפחות מערך העסקה (או 20% למדינות החברות בהסכם ה-GPA). מטרת פעילותה של רשפ"ת היא מינוף ההוצאה הממשלתית ליצירת הזדמנויות עסקיות ותעסוקתיות, להבאת טכנולוגיות חדישות מחו"ל, להגברת השקעות זרות במחקר ופיתוח, להגברת היצוא ולפתיחת שווקים חדשים. כמו כן, פועלת רשפ"ת באמצעות הכלים שבידיה לחיזוק תעשיות ועסקים בפריפריה ובאזורי עדיפות לאומית ול"פתיחת הדלת" לתעשיות בינוניות וקטנות ליהנות מרכש גומלין.

שיתוף הפעולה התעשייתי מבוצע באופנים שונים ובהם: יחד עם התאחדות התעשיינים בישראל המקדמת את קניית מוצרים ושירותים כחול-לבן, קבלנות משנה מקומית, שתוף פעולה במו"פ, השקעות וסיוע שיווקי של החברה המחויבת ליצואן הישראלי בחו"ל. הרשות קשורה בהסכמי שיתוף פעולה תעשייתי עם כ-200 חברות ותאגידים זרים, בתחומי הביטחון, תעופה, אנרגיה ואקולוגיה, חשמל ואלקטרוניקה, מחשבים, ציוד רפואי, רכב ותחבורה ועוד. לרשפ"ת קשר ישיר למקבלי ההחלטות ואנשי הרכש באותן החברות והתאגידים.

הרשות מקיימת באופן שוטף מפגשים בין התעשיות הזרות והישראליות, מקבלת דרישות טכניות והצעות לשיתוף פעולה מהחברות הזרות, מקשרת מפעלים ישראלים עם אנשי הקשר שמונו לצורך ביצוע רכש גומלין מטעם החברות הזרות ומקיימת מעקב ובקרה אחר ביצוע ההתחייבויות לרכש גומלין. הרכש מהמפעלים הישראלים מבוצע על בסיס תחרותי במחיר, בכושר הייצור והאספקה, ובאיכות בהתאם לדרישת החברות הזרות.

מינהל הייבואעריכה

מינהל היבוא הוקם בשנת 2015 ומופקד על קידום פעילות הסברה, הכרה והטמעה של מדיניות היבוא מול הגורמים העסקיים במשק, הפחתת רגולציה בהליכי היבוא ובמתן אישורי יבוא, וכן על מניעת יבוא בהיצף על פי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, תשנ״א-1991 להגנה מפני יבוא בהיצף, יבוא מסובסד וסחר לא הוגן.

החברה הישראלית לביטוח סיכוני סחר חוץ בע"מעריכה

החברה לביטוח סיכוני סחר חוץ הוקמה על ידי הממשלה, כדי לתת ליצואן שירותי ביטוח וערובת חיוניים ולסייע לו לבצע באופן יעיל ותקין את עסקאות היצוא שלו. המטרה העיקרית של שירותים אלו היא אבטחת היצואן כנגד סיכון של אי-קבלת התמורה מהלקוחות בחו"ל. החברה מספקת ליצואן מידע מקצועי על אודות האשראי של לקוחותיו בחו"ל וסיוע בקבלת המימון הדרוש לביצוע עסקאותיו על ידי העברת זכויות הפוליסה לטובת הבנק המממן או על ידי מתן ערבויות ישירות לבנקים.

הסיכונים המכוסים על ידי החברה כוללים שישה סיכונים מסחריים הנובעים מפשיטת רגל של הקונה או מאי-תשלום התמורה בעד הסחורה תוך חודשים ממועד הפירעון המוסכם ולאחר שהקונה אישר את קבלת הסחורה ללא השגות. סיכונים מדיניים-כלכליים הנובעים ממלחמה, מלחמת אזרחים, מהפכה והתפרעויות בארצו של הקונה, מאיחור או מאי-העברתה של התמורה הנובעים ממחסור במטבע חוץ או מהגבלות אחרות בארצו של הקונה וביטול רישיון היבוא של הקונה או הטלת הגבלות יבוא אחרות לאחר משלוח הסחורה. נוסף לפוליסות ביטוח האשראי למיניהן מספקת החברה גם פוליסות לביטוח אספקת נכסי השקעה, שירותים, עבודות קבלניות, ציוד קבלני והשקעות בארצות חוץ.

המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי (IEICI)עריכה

המכון הישראלי לייצוא ולשיתוף פעולה בינלאומי (IEICI) נוסד כארגון ללא כוונת רווח בשנת 1958, תוך יצירת שותפות של ממשלת ישראל והמגזר הפרטי. המכון מקדם את היצוא התעשייתי ויצוא השירותים של ישראל וכן מפתח יחסי סחר, שיתופי פעולה ושותפויות אסטרטגיות עם חברות מחו"ל. מכון היצוא מעניק שירותים לאלפי יצואנים ואנשי עסקים בישראל. מכון היצוא מקדם את היצוא על ידי יוזמות בינלאומיות ותוכניות ייחודיות במדינות רבות, באמצעות הנציגים הרשמיים של ישראל - נספחי מסחר וכלכלה ונציגי פיתוח עסקי מקומיים. המכון מקיים קשרי עבודה עם הנציגים הדיפלומטיים ונספחי המסחר הזרים המכהנים בישראל, ועם ארגוני סחר בינלאומיים ברחבי העולם. המכון מספק שירותי מידע וייעוץ, קשרים וסיוע מקיפים בקידום היצוא של חברות ישראליות וכן שירותים משלימים עבור קהיליית העסקים הבינלאומית. המכון יוזם ומארגן משלחות עסקיות יוצאות ונכנסות. יוזם, מקים ומנהל ביתנים לאומיים וביתני מידע בתערוכות ובירידי סחר בינלאומיים ברחבי העולם, בהם הוא מציג את יכולותיה של ישראל במגוון תחומים.

המכון פועל באמצעות שתי חטיבות פיתוח עסקי - "חטיבת ענפים טכנולוגיים" ו"חטיבת מוצרי צריכה":

  • "חטיבת ענפים טכנולוגיים" מכוונת את פעילותה להרחבת ההזדמנויות העסקיות עבור היצואנים הישראליים בתחומים הטכנולוגיים, עם דגש על יצירת קשרים עסקיים איכותיים. הפעילות השוטפת כוללת ייזום מפגשים עסקיים אפקטיביים, הסכמים לשיתופי פעולה והעברת ידע, פעילות שיווקית בתערוכות, מפגשים עסקיים וחיבור בלתי אמצעי בין חברות ישראליות לגורמים עסקיים ומוסדיים בעולם, פתיחת דלתות בפני אינטגרטורים, הבאת קניינים, עיתונאים זרים, כנסים וסמינרים ברחבי העולם. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אלקטרוניקה, תקשורת, תוכנה, ניו-מדיה, קולנוע וטלוויזיה, תעופה וחלל, ביטחון המולדת, מכשור ומחשוב רפואי, ביוטכנולוגיה, ביו-פארמה, אגרוטכנולוגיה, טכנולוגיות מים וסביבה, בנייה, רכב, ופרויקטים בינלאומיים. בחטיבה פועלת "היחידה למדינות היעד", המרכזת את פעילות מכון היצוא בסין, הודו ובברזיל. בחטיבה פותחו שירותים ייחודיים לסיוע ליצואנים אל מול השווקים הללו הכוללים שירותי ייעוץ, הכנה לפגישות וסיוע במעקב לאחר הפגישות, הבנת התרבות העסקית ועוד.
  • "חטיבת מוצרי הצריכה" מהווה צומת של מידע עסקי רב-חשיבות ליצואן. החטיבה ממוקדת ביצירה והרחבת הזדמנויות עסקיות ליצואנים הישראליים, תוך יצירת קשרים עם הנהלות של רשתות קמעונאיות מובילות וחיבור לקניינים מובילים בתחום, מפגשים עסקיים בתערוכות בינלאומיות, קישור לסוכנים ומפיצים, חשיפה במדיה תקשורתית ובקרב לקוחות פוטנציאלים. החטיבה יוזמת ומציעה ליצואנים ליטול חלק בפעולות שיווק כגון ביקורי קניינים ועיתונאים ומפגשים עם לקוחות באתרים שונים בחו"ל. הענפים המיוצגים בחטיבה הם: אריזה, פלסטיקה, טקסטיל ואופנה, תכשיטים, יודאיקה וחפצי-חן, מזון, יין ומשקאות, קוסמטיקה וטואלטיקה ומוצרים לבית ולמשפחה.

מסחר וצרכנותעריכה

הסוכנות לעסקים קטנים ובינונייםעריכה

 
לוגו הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים

הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים נועדה לרכז את פעילות הממשלה בתחום עסקים קטנים ובינוניים, לגבש מדיניות ולתאם את פעולתם של הגופים השונים העוסקים בתחום זה. הסוכנות מציעה מגוון כלי סיוע, ומייצגת את העסקים הקטנים בפני הממשלה והכנסת. המטרה העיקרית של הסוכנות היא לסייע ליזם ולבעל העסק להתגבר על מכלול החסמים והקשיים העומדים בדרכו.

הסוכנות פועלת בכמה מישורים שבאים לתת מענה לשלושה כשלי שוק שמאפיינים מגזר זה: רמת נגישות נמוכה למימון, ידע חסר ונטל ביורוקרטי. בתחום המימון מפעילה הסוכנות כלים כמו הקרן לעסקים קטנים ובינוניים בערבות מדינה, שמופעלת בשיתוף עם החשב הכללי במשרד האוצר; קרן לעידוד השיווק לחו"ל, קרן לנשים ממגזר המיעוטים בשיתוף משרד ראש הממשלה וקרנות קורת; קרן לפיתוח מוצרים עתירי עיצוב ועוד. על מנת להתגבר על מחסור בידע עסקי בקרב עסקים קטנים, מפעילה הסוכנות תוכנית ייעוץ עסקי לעסקים וליזמים, וכן מספקת מדריכים מקצועיים באתר האינטרנט שלה. תוכניות נוספות של הסוכנות מתקיימות ברמה האזורית באמצעות מוקדי שטח, שהם עמותות שמהוות זרוע מבצעת של הסוכנות וממומנות על ידה. מגוון הכלים המוצעים במוקדי השטח כוללים: קורסים והדרכות, ליווי יזמים בצעדיהם הראשונים, סיוע בהכנת תוכנית עסקית ובמציאת מקורות מימון. וכן תוכניות מיוחדות כמו סיוע בכניסה למעגל התעסוקה באמצעות יזמות, העמדת חממות עסקיות לעסקים צעירים, סיוע בהרחבת מעגלי השיווק וההפצה של עסקים בפריפריה.

לצד כלי הסיוע פועלת הסוכנות גם בתחום המדיניות, ומסייעת לעסקים קטנים ובינוניים להתגבר על הנטל הביורוקרטי. הסוכנות מבצעת ניטור של חקיקה ורגולציה, ובוחנת את השפעתה על מגזר העסקים הקטנים. הסוכנות נותנת המלצות להתאמת המדיניות או החקיקה ליכולותיהם של עסקים קטנים, ומציגה את עמדה בוועדות הכנסת. הסוכנות מקדמת נושאי מדיניות גם באופן יזום, ועמדה מאחורי תיקון חוק מס ערך מוסף שהרחיב את מעגל העסקים הזכאים לדווח מע"מ על בסיס מזומן, והפך אותו לחובה.

האגף לאיגוד שיתופיעריכה

האגף לאיגוד שיתופי מופקד על כל האגודות השיתופיות הרשומות בישראל מכוח פקודת האגודות השיתופיות ותקנות שהותקנו על פיה. האגודה השיתופית היא אחת מבין חמשת התאגידים מתחום המשפט הפרטי. השקפת היסוד הקיימת בבסיס התאגדות האגודה השיתופית היא הרצון לניהול עצמי, בדרך דמוקרטית, לרווחת כל החברים על פי עקרונות הקואופרציה.

עיקר תפקודי האגף לאיגוד שיתופי:

  • רישום אגודות
  • אישור תיקון תקנוני אגודות, לרבות תיקון שם האגודה
  • סיווג אגודות שיתופיות
  • פיקוח על אגודות שיתופיות
  • עריכת חקירה ובדיקה באגודות
  • עדכון פנקס החברים
  • מינוי ועד ממונה
  • הטלת עיקול זמני על נכסים
  • הקפדה על עריכת ביקורת חשבונות באגודה
  • בדיקת פנקסי האגודה
  • טיפול בהפיכת אגודה לחברה
  • אישור מיזוג אגודות שיתופיות
  • פירוק אגודות
  • הגשת תביעות נגד אגודות שאינן מקיימות את הוראות הדין
  • יישוב סכסוכים בין חברי האגודות לאגודת ובין חברים בינם לבין עצמם (בהתאם לתקנון כל אגודה)
  • רישום שיעבודים
  • ביטול רישום האגודה

האגף מקיים משימות חינוכיות והסברתיות לרבות השתתפות בעריכת מחקרים ופרסומים בנושא הקואופרציה, השתתפות בכנסים בינלאומיים בנושא הקואופרציה וייצוג המדינה בכנסים אלו.

הממונה על התקינהעריכה

מינהל הממונה על התקינה אחראי על ביצוע מדיניות תקינה לאומית להבטחת ייצור ושווק מוצרים בריאותיים ואיכותיים, להגברת כושר התחרות של התעשייה המקומית והבטחת עמידתה של מדינת ישראל בהתחייבויותיה הבינלאומיות, כולל פרק TBT בהסכמי GATT . נוסף לכך, אחראי המינהל על הסיוע ובקרה על פעולות התקינה במכון התקנים ועל פעולות ההסמכה ברשות הסמכת המעבדות, וכמו כן על גיבוש ויישום מדיניות התקינה של המשרד. הממונה על התקינה מונה על ידי המנכ"ל כאחראי לעדכון השוטף של התוספת השנייה לצו ייבוא חופשי. במסגרת העדכון השוטף משמש הממונה על התקינה מתאם בין-משרדי להכללת דרישות תקינה רשמית ודרישות טכניות אחרות בתוספת השנייה, ואחראי על הפעילות המשרדית בנושא זה.

בתחומי אחריותו נמצאים, בין היתר: ייזום וביצוע שינויים במעמד סטטוטורי של התקנים: הכרזת הרשמיות או הסרת הרשמיות של התקנים. אישור רוויזיות בתקנים רשמיים, קבלת פניות בנושא הנ"ל מגורמים בתעשייה, בממשלה, מהצרכנים, מהיבואנים וכו'. ביצוע התייעצויות טרם השינוי של המעמד הסטטוטורי של התקן. הכנת פטורים זמניים מדרישות התקן - לחתימת השר. מתן המלצות למינהלים המקצועיים במשרד לגבי מתן פטור -2ד' מדרישות העמידה בבדיקות ההתאמה לתקנים. אכיפת תקנים רשמיים וביצוע נטילות המוצרים לצורך כך. מתן כתבי הסמכה לאנשי המשרד ומחוצה לו. מתן אישורים למעבדות - על פי חוק התקנים. רשות מינהלת תו תקן.

מכון התקנים הישראליעריכה

  ערך מורחב – מכון התקנים הישראלי

מכון התקנים הישראלי (מת"י) הוא תאגיד ממלכתי הפועל על פי חוק התקנים תשי"ג - 1953[2]. המכון אחראי להכנת תקנים לאבטחת איכותם ובטיחותם של מוצרים. עצמאותו של המכון נשמרת עקב היותו נושא את עצמו מבחינה תקציבית, ורוב פעילויותיו ממומנות מכספים המתקבלים בתמורה לשירותים שהוא מעניק ללקוחותיו. על קביעת מדיניות המכון אחראים גופים ציבוריים שבהם מיוצגים המגזר היצרני, המגזר העסקי, רשויות המדינה, גופי מדע ומחקר, לשכת המהנדסים.

פעילות מכון התקנים כוללת שלושה תחומים עיקריים: תקינה, בדיקות (בתחום התעשייה ובתחום הבניין) ואישור מוצרים ותהליכים ומערכות איכות.

עיקרי השירותים שנותן מכון התקנים הישראלי: הכנת תקנים ומפרטים ישראליים. פורסמו כ-3,000 תקנים.

  • בדיקת התאמתם של מוצרים לתקנים (ישראליים ובינלאומיים). בדיקות אלה מבוצעות במעבדות הפועלות במכון בתחומים: בנייה, חומרי בניין, קרקע ודרכים, הידראוליקה ואנרגיה, תקשוב, כימיה מזון וטקסטיל, חשמל ואלקטרוניקה, מכניקה, כיול.
  • הענקת תווי תקן (תווי איכות ותווי בטיחות) ותווים ירוקים למוצרים שונים המעידים שהמוצרים מתאימים לתקנים המתייחסים אליהם. למעלה מ-1,500 מוצרים מסומנים בתווים אלה.
  • אישור מערכות איכות במפעלי תעשייה ובארגוני שירות בהתאם לדרישות המופיעות בסדרת התקנים ת"י ISO-900. כ-6,000 ארגונים קיבלו אישור ממכון התקנים.
  • סיוע ליצואנים במידע לגבי הדרישות הקיימות בארצות היעד וכן בהשגת האישורים הנדרשים בחו"ל.
  • הדרכה - ימי עיון, סמינרים - בנושאים הקשורים לאיכות ולפעילות מכון התקנים.

המכון פעיל במישור הבינלאומי במטרה להביא להתאמה של התקנים הישראלים לתקנים הנהוגים באירופה ובארצות-הברית ולהכרה של גורמי תקינה בעולם במערכות ההסמכה של מכון התקנים הישראלי. המכון חבר בארגוני התקינה הבינלאומיים ISO ו-IEC ושותף פעיל בוועדות התקינה הבינלאומיות של ארגונים אלו. עד היום חתם המכון למעלה מ-60 הסכמי הכרה הדדיים עם גופים שונים בעולם.

הממונה על הגנת הצרכןעריכה

הממונה על הגנת הצרכן מפקח על ביצוע הוראות חוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 ומטפל בתלונות שראה בהן ממש על הפרת הוראות חוק זה או על פגיעה אחרת בצרכן. הממונה על הגנת הצרכן עומדת בראשות ה"רשות להגנת הצרכן והסחר ההוגן".

הנושאים העיקריים בחוק הגנת הצרכן:

  • איסור הטעיית הצרכנים
  • איסור ניצול מצוקתם
  • איסור פרסומת מטעה
  • כללים בנוגע למכירות באשראי
  • חובות גילוי ומידע לצרכן
  • כללים בדבר פרסומת המכוונת לקטינים
  • חובות וכללים בדבר סימון טובין
  • חובות וכללים בדבר הצגת מחירי מוצרים ושירותים
  • חובות בדבר מתן מידע לצרכנים והגנות בסוגי עסקאות מיוחדות:
  • עסקאות ברוכלות (מכירות מדלת אל דלת)
  • עסקאות בדירות נופש
  • עסקאות מכר מרחוק (עסקאות שאין בהן קשר ישיר בין מוכר לקונה המתבצעות בעקבות פנייה של עוסקים לצרכנים באמצעי פרסום שונים, וההתקשרות נעשית בטלפון או בכל אמצעי אלקטרוני אחר, ללא נוכחות משותפת של הצדדים).
  • מידע בדבר קרינה בלתי מייננת מטלפון נייד.

בסמכות הממונה על הגנת הצרכן לקבוע מדיניות, ליזום חקיקה, לבצע סקרים בענייני צרכנות ולטפל בכל תחום הקשור להגנת הצרכן ואשר לא הוטל בדין על רשות אחרת. הוראות חוק הגנת הצרכן חלות על כל מגזרי המשק למעט בנקאות וביטוח. לממונה סמכויות אדמיניסטרטיביות למניעת כשלים ביישום החוק. אל יחידת הממונה על הגנת הצרכן מגיעות תלונות ופניות מציבור הצרכנים. תלונה המגלה עבירות על החוק מועברת לבדיקה במחוזות במשרד הכפופים למינהל סחר פנים. בסיום החקירות, מועבר התיק ללשכה המשפטית, לשם קבלת החלטה, האם להגיש כתב אישום בגין הפרת הוראות חוק הגנת הצרכן, או לנקוט צעדים אחרים בהתאם להוראות החוק.

המועצה הישראלית לצרכנותעריכה

 
מוצראלי, סמל מוצרי ה"כחול-לבן"

המועצה הישראלית לצרכנות, היא חברה ממשלתית הפועלת שלא למטרות רווח מאז 1970, ומתוקצבת על ידי המדינה מתקציב משרד הכלכלה. המועצה הישראלית לצרכנות היא הגוף הצרכני הגדול והמשמעותי ביותר בישראל. המועצה מטפלת בתלונות ציבור, כשהטיפול מתרכז בהיבט האזרחי שנועד לפצות את הצרכנים על הנזק שנגרם להם ומאפשר יצירת בסיס מידע על פגיעות בצרכנים, עוולות צרכניות ופערים בחקיקה שפוגעים בציבור.

המידע העולה מפניות הציבור וממגוון מקורות נוספים משמש את המועצה בניתוב פעילויותיה בתחום המאקרו: ייזום שינוי חקיקה; שינוי מדיניות עסקים; קידום העניין הצרכני מול משרדי הממשלה והפעלת האכיפה הפלילית; קידום תקינה צרכנית במכון התקנים; הגשת תביעות משפטיות, תביעות ייצוגיות ועתירות לבג"ץ; ייצוג האינטרסים הצרכניים בבית הדין לחוזים אחידים; הגברת המודעות הצרכנית ועוד. המחוקק מייחס חשיבות לפן האזרחי של הגנת הצרכן והעניק למועצה לצרכנות, באמצעות חוקים שונים, מעמד המאפשר לה להגיש תביעות ייצוגיות, להביע עמדות בבית הדין לחוזים אחידים ולערער על החלטות הממונה על ההגבלים העסקיים. בפעולתה, שמה המועצה דגש על איתור כשלי שוק, שמחדל הרשויות בהם הוא בעל פוטנציאל פגיעה רב בציבור, מבחינה כלכלית ולעיתים אף בטיחותית, ומפעילה לחץ על הרגולטורים לתיקון המחדלים, למשל עתירת המועצה בעניין מרווח השיווק בדלק, הפיקוח על מחירי ספרי הלימוד ותחום הגז.

כדי לקדם את הגנת הצרכן פועלת ותפעל המועצה לצרכנות בין היתר בדרכים הבאות:

  • הקמת מועדון צרכנים, שבאמצעותו יצטרף ציבור הצרכנים למאבקים עקרוניים שהמועצה יוזמת לקידום האינטרס הצרכני. המועצה גם תפיץ לחברי המועדון מידע על תחקירים ובדיקות שהיא עורכת. נכון להיום חברים במועדון הצרכנים עשרות אלפי חברים.
  • ביצוע תחקירים ובדיקות.
  • טיפול פרטני בפניות צרכנים ואיתור בעיות עקרוניות בתחומים השונים.
  • פעילות הסברה ומידע לציבור בתחומים שונים.
  • פעילות עניפה בתחום המשפטי.

הרשות להגבלים עסקייםעריכה

  ערך מורחב – רשות התחרות

הרשות להגבלים עסקיים היא גוף עצמאי הפועל על פי דין, ובראשה עומד מנהל הרשות, שהוא הממונה על הגבלים עסקיים, שר הכלכלה הוא השר האחראי על ביצועו של חוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988. הרשות מופקדת על אכיפת החוק בתחום של התערבות המדינה לשימורה של התחרות במשק. הרשות עוסקת בפעילות שמבצעים עסקים במשק ועניינה במניעת השתלטות על שווקים. במסגרת פעולה זו מתייחסת לשלושה סוגים של הגבלים עסקיים: הסדר כובל, מונופולין (לרבות קבוצת ריכוז) ומיזוגים.

הרשות הלאומית להסמכת מעבדותעריכה

  ערך מורחב – הרשות הלאומית להסמכת מעבדות

הרשות הלאומית להסמכת מעבדות פועלת מתוקף חוק שחוקקה הכנסת. שר התעשייה והמסחר אחראי להפעלת החוק. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות היא תאגיד סטטוטורי המנוהל על ידי מועצה בת שבעה חברים. הרשות בוחנת ומסמיכה מעבדות. ההסמכה מהווה כלי להערכת היכולת הטכנית של המעבדה לבצע סוגי בדיקות, מדידות וכיולים מסוימים. תעודת הסמכה של הרשות מספקת הכרה רשמית ביכולתה המקצועית של המעבדה.

מעבדות יכולות לקבל הסמכה לכל הבדיקות והכיולים שהן מבצעות או לחלק מהם בהתאם לשיקול דעתן. מעבדה המבקשת הסמכה מציגה בפני הרשות את נתוניה ומפרטת את כל הבדיקות או את הכיולים שברצונה לכלול במסגרת ההסמכה. תהליך ההסמכה כולל מבדק יסודי של כל האלמנטים במעבדה המשפיעים על דיוק תוצאות הבדיקות שהיא מבצעת. אלמנטים אלו כוללים, בין היתר, כוח אדם, הכשרה מקצועית, פיקוח מקצועי, בקרת איכות, ציוד, תיעוד ודיווח תוצאות הבדיקות ובנוסף בחינת תנאי הסביבה אשר במסגרתם פועלת המעבדה. מבדק ההסמכה כולל: בחינת מערכת האיכות המתועדת של המעבדה והנהלים המקצועיים שהיא פועלת לפיהם ומבדק במעבדה לבחינת יכולתם של עובדי המעבדה לבצע את הבדיקות או את המדידות שעבורן התבקשה הסמכה. לאחר שהוכחה היכולת של המעבדה על פי אמות המידה הבינלאומיות, ניתנת לה הסמכה.

מעבדה מוסמכת עובדת הסמכה חוזרת כעבור שלוש שנים. בין שני מבדקי הסמכה נמצאת המעבדה בפיקוח הרשות הלאומית להסמכת מעבדות. הפיקוח מקנה לרשות אמון שהמעבדה ממשיכה לעמוד בדרישות שלפיהן הוסמכה. הפיקוח מבוסס על מבדקים יזומים ועל מבדקי פתע של הרשות במעבדה, על עריכת בדיקות או כיולים לפריטים הניתנים למעבדה על ידי הרשות וכן על ניתוח סטטיסטי של התוצאות המתקבלות על ידי המעבדה. הרשות מהווה גורם אובייקטיבי שאליו יכולים לפנות לקוחות המעבדות, אם יש להם טרוניה או תלונה באשר לתפקודה המקצועי של המעבדה. הרשות הלאומית להסמכת מעבדות מפקחת על מתקני מחקר המבצעים עבודה פרה-קלינית לצורך רישום תרופות, מוצרי קוסמטיקה, חומרי הדברה, תוספי מזון ורעלים. הרשות מייצגת בכך את מדינת ישראל וחתומה על הסכם הכרה הדדית עם השוק האירופי. משמעות ההכרה ההדדית היא הכרה אם תוצאות המיוצרות במתקני המחקר בארץ עומדות בכללי ה-Good Laboratory Practice ‏(GLP). לרשות הסכם הבנות דומה עם משרד איכות הסביבה האמריקאי (ה-EPA).

הרשות הוזמנה להיות משקיפה בארגון המדינות המפותחות (OECD) ובעתיד תהיה חברה מן המניין בוועדת הארגון העוסקת ב-GLP. הרשות משמשת נציגתה הבלעדית של המדינה להכרה הדדית ברשויות הסמכה של מדינות אחרות או של ארגונים בינלאומיים. בדרך זו משמשת הרשות מנוף בידי המדינה לקידום הסחר הבינלאומי של ישראל.

פעילות תעשייה ואכיפה במסחר במחוזות משרד הכלכלה והתעשייהעריכה

  1. מזון ומשכ"ל - הכנת מערך המפעלים החיוניים למזון ומשק כללי לשעת חירום, מעקב אחר המלאים במשק והכנת הרשויות המקומיות והאזוריות בתחומים האלה והבטחת אספקת מוצרים חיוניים בשעת חירום.
  2. משקלות ומידות – הבטחת דיוקם והתאמתם למסחר של כלל מכשירי המדידה בעסקים השונים הפרוסים ברחבי המחוז, סימון מכשירים תקינים בתו אימות דיוק, פסילת שימוש במכשירים שאינם מדויקים.
  3. תעשייה רישוי ויבוא –מתן שירות ליבואנים ועמילי מכס כגון: היתרי יבוא לפי סעיף 2ג'2, פטור מאישור תקן ופטור מחובת סימון בעברית, מתן רישיונות יבוא לנשק, תחמושת וחלקי חילוף לנשק.

תעסוקה ופיתוח הון אנושיעריכה

בשנת 2003 הועברו לסמכות המשרד נושאי התעסוקה, שהיו במסגרת משרד העבודה והרווחה. בעקבות החלטת הממשלה מ-31 ביולי 2016 הועברו הסמכויות בנושאי התעסוקה למשרד הרווחה והשירותים החברתיים.

שרי המשרד לדורותיהם וסגניהםעריכה

מספר תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה תואר תחילת כהונה סיום כהונה ממשלה
1   פרץ ברנשטיין

(1890-1971)

הציונים הכלליים שר המסחר והתעשייה 14 במאי 1948 10 במרץ 1949 הממשלה הזמנית
2   אליעזר קפלן

(1891-1952)

מפא"י 10 במרץ 1949 1 בנובמבר 1950 ממשלת ישראל הראשונה
3   יעקב גרי

(1901-1974)

לא היה חבר כנסת 1 בנובמבר 1950 8 באוקטובר 1951 ממשלת ישראל השנייה
4   דב יוסף

(1899-1980)

מפא"י 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 ממשלת ישראל השלישית
(1)   פרץ ברנשטיין

(1890-1971)

הציונים הכלליים 24 בדצמבר 1952 29 ביוני 1955 ממשלת ישראל הרביעית
ממשלת ישראל החמישית
5   פרץ נפתלי

(1888-1961)

מפא"י 29 ביוני 1955 3 בנובמבר 1955 ממשלת ישראל השישית
6   פנחס ספיר

(1906-1975)

לא היה חבר כנסת 3 בנובמבר 1955 25 במאי 1965 ממשלת ישראל השביעית
ממשלת ישראל השמינית
מפא"י ממשלת ישראל התשיעית
ממשלת ישראל העשירית
ממשלת ישראל האחת עשרה
ממשלת ישראל השתים עשרה
המערך
מפא"י
7   חיים יוסף צדוק

(1913-2002)

25 במאי 1965 22 בנובמבר 1966
ממשלת ישראל השלוש עשרה
8   זאב שרף

(1906-1984)

22 בנובמבר 1966 15 בדצמבר 1969
העבודה
המערך
העבודה
ממשלת ישראל הארבע עשרה
9   יוסף ספיר

(1902-1972)

גח"ל
הליברלים
15 בדצמבר 1969 6 באוגוסט 1970 ממשלת ישראל החמש עשרה
(6)   פנחס ספיר

(1906-1975)

המערך
העבודה
1 בספטמבר 1970 5 במרץ 1972
10   חיים בר-לב

(1924-1994)

לא היה חבר כנסת 5 במרץ 1972 20 ביוני 1977
ממשלת ישראל השש עשרה
ממשלת ישראל השבע עשרה
11   יגאל הורביץ

(1918-1994)

הליכוד
לע"ם
שר התעשייה, המסחר והתיירות 20 ביוני 1977 1 באוקטובר 1978 ממשלת ישראל השמונה עשרה
12   גדעון פת

(1933-)

הליכוד
הליברלים
15 בינואר 1979 13 בספטמבר 1984
ממשלת ישראל התשע עשרה
שר התעשייה והמסחר
ממשלת ישראל העשרים
13   אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד
חרות
13 בספטמבר 1984 20 בפברואר 1990 ממשלת ישראל העשרים ואחת
ממשלת ישראל העשרים ושתיים
הליכוד
ממשלת ישראל העשרים ושלוש
14   משה נסים

(1935-)

7 במרץ 1990 13 ביולי 1992
ממשלת ישראל העשרים וארבע
15   מיכאל חריש

(1936-)

העבודה 13 ביולי 1992 18 ביוני 1996 ממשלת ישראל העשרים וחמש
ממשלת ישראל העשרים ושש
16   נתן שרנסקי

(1948-)

ישראל בעליה 18 ביוני 1996 6 ביולי 1999 ממשלת ישראל העשרים ושבע
17   רן כהן

(1938-)

מרצ 6 ביולי 1999 24 ביוני 2000 ממשלת ישראל העשרים ושמונה
18   אהוד ברק

(1942-)

ישראל אחת
העבודה
24 בספטמבר 2000 7 במרץ 2001
19   דליה איציק

(1952-)

שרת התעשייה והמסחר 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
עבודה-מימד
העבודה
(13)   אריאל שרון

(1928-2014)

הליכוד שר התעשייה והמסחר 2 בנובמבר 2002 15 בדצמבר 2002
20   דני נוה

(1960-)

15 בדצמבר 2002 28 בפברואר 2003
21   אהוד אולמרט

(1945-)

שר התעשייה, המסחר והתעסוקה 28 בפברואר 2003 4 במאי 2006 ממשלת ישראל השלושים
קדימה
22   אלי ישי

(1962-)

ש"ס 4 במאי 2006 31 במרץ 2009 ממשלת ישראל השלושים ואחת
23   בנימין בן אליעזר

(1936-2016)

העבודה 31 במרץ 2009 19 בינואר 2011 ממשלת ישראל השלושים ושתיים
24   שלום שמחון

(1956-)

העצמאות 19 בינואר 2011 18 במרץ 2013
25   נפתלי בנט

(1972-)

הבית היהודי שר הכלכלה 18 במרץ 2013 14 במאי 2015 ממשלת ישראל השלושים ושלוש
26   אריה דרעי

(1959-)

ש"ס 14 במאי 2015 3 בנובמבר 2015 ממשלת ישראל השלושים וארבע
מ"מ   בנימין נתניהו

(1949-)

הליכוד 3 בנובמבר 2015 1 בפברואר 2016
27 שר הכלכלה והתעשייה 1 בפברואר 2016 1 באוגוסט 2016
28   משה כחלון

(1960-)

כולנו 1 באוגוסט 2016 22 בינואר 2017
29   אלי כהן

(1972-)

22 בינואר 2017 מכהן
הליכוד

סגני שר במשרדעריכה

תמונה שם
(תקופת חיים)
סיעה סגן לשר תחילת הכהונה סוף הכהונה ממשלה
  זלמן סוזאיב

(1911-1981)

הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין 15 ביוני 1953 29 ביוני 1955 ממשלת ישראל הרביעית
ממשלת ישראל החמישית
  אריה אליאב

(1921-2010)

המערך
מפא"י
חיים יוסף צדוק 17 באוקטובר 1966 22 בנובמבר 1966 ממשלת ישראל השלוש עשרה
זאב שרף 28 בנובמבר 1966 26 ביוני 1967
  יצחק פרץ

(1936-2002)

הליכוד
לע"ם
יגאל הורביץ 28 ביוני 1977 15 בינואר 1979 ממשלת ישראל השמונה עשרה
  מאשה לובלסקי

(1936-)

העבודה מיכאל חריש 4 באוגוסט 1992 18 ביוני 1996 ממשלת ישראל העשרים וחמש
ממשלת ישראל העשרים ושש
  אלי בן מנחם

(1947-)

ישראל אחת
העבודה
דליה איציק 7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 ממשלת ישראל העשרים ותשע
עבודה-מימד
העבודה
  מיכאל רצון

(1952-)

הליכוד אהוד אולמרט 5 במרץ 2003 28 באוקטובר 2004 ממשלת ישראל השלושים
  אלי אפללו

(1952-)

30 במרץ 2005 4 במאי 2006
קדימה
  אורית נוקד

(1952-)

העבודה בנימין בן אליעזר 1 באפריל 2009 19 בינואר 2011 ממשלת ישראל השלושים ושתיים
העצמאות

מנכ"לי המשרד לדורותיהםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה