משתמש:אופקדנה/תכנון משפחה

רוב הזוגות הצעירים מתלבטים לגבי המבנה הרצוי ביותר למשפחה שיקימו. ישנם זוגות שמתכננים את מספר הילדים כי הם מפחדים ממצב של חוסר בכסף ו"מינוס", וישנם זוגות שלא מתכננים את משפחתם כי אינם דואגים לתקציב המשפחתי. תכנון משפחתי תורם לסדר עדיפויות נכון ולבחירות נכונות בחיים, ומונע אי מחשבה והיקלעות למצבים קשים מבחינה כלכלית ונפשית. ישנן מדינות מתפתחות שמעוניינות להגביל את קצב הילודה, ומקדמות את תכנון המשפחה.

יתרונות וחסרונות

תכנון המשפחה מאפשר התארגנות כלכלית טובה יותר, זוגיות טובה עקב האיזון שנוצר, וניצול נכון של המשאבים המשפחתיים. יתרון נוסף של התכנון המשפחתי קשור להפרש הגילאים הנכון בין הילדים, וכך מתאפשר יחס והיענות טובה יותר לצרכים של הילד כפעוט, תינוק וילד.

קצב ילודה מהיר מדי יכול להעמיס על הזוג, מבחינה כלכלית, נפשית ופיזית. לידות צפופות מדי עלולות גם להתיש את בני הזוג, לגרום לתחושות עוינות, דיכאון, אשמה, חרדה וקשיים בתקשורת הזוגית והמשפחתית. יכולה להתעורר אצל הילדים תחושה של קיפוח. כאשר יש הפרשים גדולים מדי בין הילדים, יכול להיווצר ריחוק בינהם עקב העדר השפה המשותפת.

תכנון מספר הילדים

ככל שהמשאבים המשפחתיים מתחלקים בין מספר ילדים גדול יותר, היחס האישי בין ההורה לילד קטן בהתאמה. לרוב, ככל שמספר הילדים קטן יותר, כל ילד יוכל ליהנות מחוגים והעשרה, מהבחינה הכלכלית. לעומת זאת, ילדים ממשפחות בעלות מספר ילדים גדול נהנים מנוכחות של אנשים אחרים בבית. הם לא משתעממים, וכמעט אף פעם אינם לבד. הם עשויים ללמוד להתמודד טוב יותר מבחינה חברתית, ועם מצבי תסכול, עצב, ייאוש או חרדה. אך כאשר מספר הילדים גדל, כל ילד זוכה ליחס קטן יותר. מצבו ובריאותו הנפשית של הילד תלויים בההשקעה ההורית והיחס המדויק שהוא מקבל. יש לקחת בחשבון שכל ילד יקבל את תשומת הלב הראויה לו, מבחינה חינוכית ונפשית, וזה חשבון אישי של כל משפחה. השיקולים לפני הכניסה להיריון והגדלת המשפחה כרוכים במצב הבריאותי והנפשי של האם, שלום הבית, מצב הפרנסה, שקט נפשי וכו'.

אנשי חינוך וחוקרים ציינו שיש לעשות הפרש של שלוש שנים בין לידה ללידה. ההפרש מונע מצב שלאמא יש "שתי תינוקות על הידיים". בנוסף, המרווח הגילי מפחית את התחרות בין הילדים, ולא עוד אלא שהגדול יכול לסייע לקטן. ישנן הוכחות רבות לכך שהתורה נתנה חשיבות גדולה להזנת הילד על ידי הנקה, וזאת עד גיל שנתיים (לדוגמא, חכמים אסרו לאלמנה או גרושה שמניקה להתחתן שוב עד שהתינוק יהיה בן שנתיים שמא תתעבר ויפסק לה החלב). וכך במילא ייווצר מרווח של שלוש שנים בין לידה ללידה.

מותר לילד לינוק אפילו עד גיל ארבע או חמש אע"פ שאין בזה צורך בריאותי מוחלט, כי רק עד גיל שנתיים נחשבת ההנקה כצורך חיוני ביותר, והרי כל זמן שאשה מניקה יש סבירות גבוהה שלא תיכנס להריון. אם כן רואים שהאפשרות להאריך את ההנקה עד גיל 5-4 עבור ילד אחד, מצדיקה דחיית היריון הילד הבא.

לפעמים יש רצף של ילדים זכרים רבים או ילדות נקבות רבות, והאמא נמצאת במצב פיזי או נפשי קשה. ישנם מקרים שבהם נשים שההריון, הלידה והטיפול בתינוק מאוד קשים להן, ולהתחיל מיד הריון חדש מאוד מקשה עליהן ומתסכל אותן. גם לפעמים, כשיש "שתי תינוקות על הידיים", קשה לתת לכל אחד מהם תשומת לב מספקת, ונחסרים האהבה והטיפול שהילדים זקוקים להם.

מיקום הילד במשפחה

הבן הבכור: הבן הבכור נולד לתוך מציאות אישית, בה הוא זוכה להשקעה ויחס רבים מההורים, עד שנולדים אחיו. מחקרים אישרו כי לילדים הבכורים לרוב יש אינטליגנציה גבוהה יותר משל אחיהם, שהם בשליטה כל הזמן, ושיש להם ייצוג גדול יותר במקצועות חשובים ויוקרתיים. המחקרים אישרו גם כי לבכורים יש צורך חזק במגע חברתי, ובדרך כלל גם יותר חרדתיים מאחיהם. לפעמים הם בררנים, תחרותיים ואפילו מתנשאים. גם לאחר לידת אחיהם, הבכורים ממשיכים לחזק קשר חם וקרוב עם בני משפחתיהם והוריהם גם כאשר הם גדלים.

הילד השני (הילד האמצעי): הילד השני צריך לחלוק את היחס ותשומת הלב של ההורים עם אחיו הבכור, עקב כך הוא צורך המון קירבה. לפעמים, הילד השני מרגיש צורך להתבלט בצורה הפוכה לזו של האח הבכור, וזה יכול להתבטא בתוקפנות, מרד, ליצנות, ואנגרטיות. הם מפתחים נטייה חזקה לתחרות, הישגיות, הוכחה עצמית וצורך להצליח היכן שהאח הבכור נכשל. אך בנוסף, הם לרוב גם הילדים בעלי יכולות הסתגלות והתמודדות טובות יותר מאלה של אחיהם.

ילדי זקונים (הילד האחרון): ילדי הזקונים הם הילדים שנולדים אחרונים, וצעירים יותר מכל אחיהם. לרוב, הם אלו שזוכים ליחס של ילדים שזקוקים להגנה ותמיכה מצד הוריהם. הם מפתחים אישיות כובשת, או נטייה לתלות וחוסר אונים, כדי להעזר ביחס של הוריהם לאורך זמן. עקב נוכחותם של אחיהם הבוגרים, הם מפתחים רצון לגבור עליהם ולהשיג אותם. לילדי זקונים יש פחד מדחייה וחוסר יחס, והם מרוכזים מאוד בעצמם.

כניסה להיריון ע"פ ההלכה

אמצעי מניעת היריון:

1. גלולות- הן אמצעים למניעת היריון המיועדות לנשים ונחשבות לבעלות יעילות גבוהה. קיימיות תופעות לוואי: בחילה,צבירת משקל,דיכאון,יתר לחץ דם.
2. קונדום

בעיות הלכתיות הכרוכות במניעת היריון:

1. עצם מניעת ההיריון מהווה בעיה כי התורה צוותה "פרו ורבו", לכן יש לברר אם מותר לעשות פעולות מכוונות כדי להימנע מכך.
2. אמצעי המניעה מהווים בעיה, מפני שיש בתורה איסור השחתת זרע.
3. מפורסמת ההלכה שבה מצוות פריה ורבייה מתקיימת כאשר נולדו בן ובת.

"לא יבטל אדם מפריה ורבייה אלא אם כן יש לו בנים.

בית שמאי אומרים: שני זכרים.

ובית הלל אומרים: זכר ונקבה, שנאמר זכר ונקבה בראם". (יבמות סא:).

ונפסק כבית הלל (שולחן ערוך אה"ע א-ה).

אמנם יש מצווה נוספת: "ולערב אל תנח ידיך".

"היו לו בנים בילדותו, יהיו לו בנים בזקנותו,

שנאמר: בבוקר זרע זרעך, ולערב אל תנח ידיך,

כי אינך יודע איזה יכשר, הזה או זה,

ואם שניהם כאחד טובים (קהלת יא י)" (יבמות סב, ב) -

מצווה שניה זו, אינה מן התורה אלא מתקנת חכמים.

מצוות פרייה ורבייה היא מצווה גדולה עד מאוד, ויש להשתדל, בכל האמצעים, שיהיו לכל הפחות בן אחד ובת אחת.

מכל מקום מותר לקבוע מרווח קטן בין לידה ללידה כשיש סיבה חשובה, כגון שלום הבית, טיפול וחינוך הילד, המצב הבריאותי והנפשי של האמא.

לאחר שקיימו "פריה ורבייה " (בן ובת), מצווים להרבות את גודל המשפחה, אך ההורים רשאים לקבוע את המרווחים על פי שיקוליהם, כשהם לא מניחים ידם מלהביא ילדים לעולם.

מרווחי הזמן בין הלידות, כשההורים צריכים לתת תשומת לב ויחס מיוחד לכל ילד- לא רק מותרים, אלא אף רצויים.

ראו גם

• משפחה