משתמש:אליזבט/ירושלים באסלאם
ירושלים היא עיר קדושה באסלאם למרות שאינה מוזכרת בבירור בקוראן. בירושלים מצוי מסגד אל-אקצא, האתר השלישי בקדושתו אחרי מסג'ד אל-חראם במכה ומסגד הנביא באל-מדינה. מלבד זאת, לעיר יש קשר משמעותי עם דוד, שלמה וישו, שנחשבים לנביאים על פי האסלאם. כמו כן, ירושלים הייתה כיוון (קיבלה) התפילה הראשון, לפני שמוחמד שינה אותו לכעבה במכה. בסורה 17 בקוראן מוזכר המקרה הניסי של מסעו הלילי של מוחמד כך:
ישתבח שמו של המסיע את עבדו בלילה מן המסגד הקדוש אל המסגד הקיצון אשר נָתַנו ברכתו על סביבותיו, למען נַראה לו את אותותינו.
— סורה 17, איה 1. הקוראן, תרגום מערבית אורי רובין.
על פי מרבית הפרשנות האסלאמית טוענת כי "המסגד הקיצון" הוא התייחסות למסגד אל-אקצא (שלא היה בנוי באותה העת, העיר נכבשה על ידי המוסלמים שש שנים לאחר מות מוחמד). עם זאת, פרשנויות אסלאמיות עתיקות טענו כי "המסגד הקיצון" נמצא בשמים.[1] על פי מסורות שבעל-פה באותו מסע לילי מוחמד עלה השמיימה על גב בהמתו הפלאית אל-בוראק. ברקיע השביעי מוחמד נפגש עם נביאי האסלאם ואללה וקיבל את מצוות חמשת התפילות היומיות.
שאלת קדושת העיר עריכה
בשל העובדה כי ירושלים אינה מוזכרת במפורש בקוראן, יש שוני משמעותית בין עמדות החוקרים וחכמי הדת האסלאמיים בהגדרת קדושתה של ירושלים. הראייה המקובלת היא כי ירושלים היא העיר השלישית בקדושתה באסלאם לאחר מכה ואל-מדינה, אולם יש חכמי דת הטוענים כי ירושלים קדושה רק בשל מיקום מסגד אל-אקצא בה, ואחרים הטוענים כי העיר קדושה במידה מועטה או לחלוטין לא קדושה.[1] הדיונים בשאלה זו, מתבצעים כיום גם על רקע הסוגיה הפוליטית הטעונה של ירושלים (או אל-קדס) כבירת פלסטין. ארגונים אסלאמיים כמו חמאס, חזבאללה והנהגת המשטר הדתי באיראן מרבים להדגיש את קדושת ירושלים עבור האסלאם, כטיעון להעברת השליטה על העיר לפלסטינים.[2][3] חלק מהטוענים לקדושת העיר עבור האסלאם, מבטלים את תביעות היהדות לקדושה על העיר, ובין היתר טוענים כי הריסות בית המקדש שייכות לבניינים עתיקים אחרים.[2][3]
חדית' אמין (מסורת שבעל-פה) המיוחס למוחמד טוען כי ירושלים הייתה העיר השנייה בה הוקם מסגד, 40 שנים לאחר הקמת מסגד אל-חראם במכה. בראיית סונים רבים, בהסתמך על חדית'ים, ירושלים מכה ואל-מדינה הן הערים היחידות אליהן מותרת עלייה לרגל (זיארה). מלבד זאת, כיבוש ירושלים בידי המוסלמים נחשב לאחר הסימנים להגעת יום הדין.
הערות שוליים עריכה
- ^ עמנואל סיון - מיתוסים פוליטיים ערביים, הוצאת עם עובד, תל אביב, 1997, עמ' 89.
- ^ הצהרת איתוללה עלי ח'מנאי המנהיג העליון של איראן ב"כנס אל-קדס" באפריל 2006. (אנגלית)
- ^ דיווח מ"יום אל-קדס" העולמי ב-2003.