משתמש:אמרי אביטן/מודל HOW2MOOC

֛

"מודל HOW2MOOC הינו מודל חינוכי ללמידת קורסי MOOC. המודל פותח על ידי ארגון ערי חינוך בשיתוף מינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. ....מפעיל את רעיון "הכיתה ההפוכה" ע"י שילוב מודל "כיתת נבחרת" בלמידת קורסי MOOC.... ובכך מדובר בפרקטיקה של למידה שיתופית ברשת.

מרכיבי המודל

מודל HOW2MOOC מכיל שלושה אלמנטים מרכזיים:

1. מודל הנבחרת, בו כל תלמיד הוא גם מורה ולקבוצת לימוד ישנה מטרה משותפת מדידה ומוצגת. לרוב, המטרה המשותפת הינה ציון ממוצע של המשתתפים.
2. שימוש בכיתה הפוכה, בה התלמידים לומדים את חומר השיעור בבית באמצעים דיגיטליים כגון סרטונים מקוונים. לאחר מכן בכיתה, נעשה מיפוי הבנת החומר הנלמד והתלמידים שהבינו מלמדים את חבריהם, כיאה במודל הנבחרת.
3. שימוש נרחב במדיה חברתית.

תפקיד המורה

המורה הופך למאמן הנבחרת (MOOCster ). תפקידו לעזור לתלמידים חברי הנבחרת, להגדיר מטרה משותפת, למצוא את החוזקות האישיות שלהם, לחלק תפקידים, ולתמוך זה בזה לכל אורך התהליך. הלימוד התקיים בשילוב online ו- offline כאשר התלמידים רוכשים את הידע בבית על פי רעיון הכיתה ההפוכה דרך הפלטמורה בה נמצא ה MOOC ובכיתה הם מתרגלים ומעמיקים. המדיה החברתית כגון: פייסבוק, ווטסאפ, וכלים וירטואליים אחרים, משמשת ככלי לשיתוף חומרים ולשמירה על קשר מתמיד עם המורה ותלמידים נוספים, כך הם נהנים מיתרונותיה של למידה רשתית תומכת.

המטרה המשותפת משמשת כלי עזר להשגת המטרות הלימודיות. המורה (המאמן) מתכנן תכנית שנתית המחולקת לאימון (שיעור ותרגול) ומשחק (מבחן). התלמידים (הנבחרת) שותפים לדיון על אופן מימוש המטרה שהוצבה ולהצעת דרכים פוריות להשגתה.

מודל HOW2MOOC במערכת החינוך בישראל

• 2013 - המודל החל בפיילוט ב-14 כיתות כיתות בשני קורסים שונים. אחוזי מסיימים 83%.
• 2014 - כמה כיתות? בשבעה קורסים שונים. אחוזי מסיימים 87%
• 2015 - שלוש קבוצות ברחבי הארץ, ב-50 כיתות. למדו __ קורסים. אחוזי מסיימים 89%.

בשנה זו, פעלו בתיכון מקיף יב' 'המעיין' בראשון לציון, 18 כיתות הלומדות קורס MOOC על פי מודל HOW2MOOC, משכבות ח'-יא', בשבעה קורסים שונים.

• 2016 - הוכשרו 30 מורים לקראת שנה"ל תשע"ח, בה יעד מספר הכיתות שילמדו על פי המודל יעלה ל- 500. כמו כן בשנה זו הושק מאגר ידע בקוד פתוח, מבוסס ויקי הכולל פרקטיקות שונות ופיתוחים חדשים למודל של מורים ומורות מהשטח.

-- הנתונים נלקחו מתוך ארכיון הענן החינוכי

ביקורת

עבודת צוות כיוצרת אבטלה סמויה, חלק לא שותפים.. אם זאת השימוש במדיה חברתית מעביר פידבק מקוון על כל אחד מהמשתתפים וקשה יותר להיעלם.. מקור: https://www.theguardian.com/education/2016/apr/09/does-working-as-a-group-actually-help-us-learn?CMP=share_btn_tw

חסרונות הלמידה השיתופית ברשת.

לגישה זו קיימים חסרונות המורכבים מהבעייתיות של למידה שיתופית וכן מהקשיים של למידה מתוקשבת:

• בעיות באינטגרציה- עבודה קבוצתית מטבעה דורשת הסכמה של המשתתפים לגבי אופן פעילות הקבוצה. לא לכולם מתאים סגנון העבודה, נוצרים "מנהיגים" טבעיים שלא תמיד מקובלים על שאר חברי הקבוצה. יש סטודנטים עצמאיים אשר מעדיפים לפעול לבד ואינם משתפים פעולה בתהליך הלמידה השיתופית מאחר שהם מרגישים כי זה מפריע למערכת השעות שלהם והם מעדיפים לסיים מוקדם ולא להיות תלויים באחרים.

• בעיות מול המחשב- חוסר במגע פנים מול פנים יכול לעורר תסכול וחוסר הבנה של המטלה, דרכי הביצוע, מציאת הביבליוגרפיה ועוד. חוסר הזמינות של מורה עלול ליצור תסכול ורתיעה מן החומר הנלמד ומדרכי השגתו.

• אופן הערכה - שיטות הערכה המקובלות לא תמיד יכולת להעריך תוצרים של חשיבה משותפת. הערכה אמפירית ואובייקטיבית כמקובל בשיטת הבגרויות או ציוני האוניברסיטה, כוללת מבחן סטנדרטי לכולם. מן הסתם, התוצר של קורס בלמידה שיתופית ממחושבת יהיה שונה ממבחן וידע "סגור" וחד משמעי. יש ליצור כלים ודרכים להערכה של תוצרים אלו. בלמידה מתוקשבת שיתופית, הציון מתחלק בין חברי הקבוצה הקטנה ובין חברי הכתה על סמך תגובותיהם, משוביהם והשתתפות פעילה בפורומים השונים. מכאן שקשה מאוד למורה לאמוד את הציון בצורה המקובלת .הערכת הסטודנטים המשתמשים בשיטה זו. במקום בו לא היה ערך מספרי או מרכיב חשוב בציון, ירדה המוטיבציה של הלומד להתאמץ ולעבוד יחד. ומאחר והיו קשיים טכניים או אחרים עם השיטה הא-סינכרונית, הסטודנטים העדיפו להתמקד בשאר המרכיבים האקדמאים של הקורס מאחר שלהם מרכיב בעל ערך רב לציון הסופי.

• בעיות טכניות של המחשב - אשר לא תמיד ניתנות לתיקון או לוקחות זמן- דבר אשר יכול לעכב את האינטראקציה של הלומדים מרחוק ואף לגרום להתרופפות בתהליך הלמידה השיתופית.

• בעיות עם התקשורת האסינכרונית - כמו כן במחקרים שונים יש דיווח על בעיות עם התקשורת האסינכרונית בקרב סטודנטים אשר נמצאים בצד השני של האוקיינוס. פערי השעות ומערכות שעות הפוכות גרמו לעיכוב בתגובות והחלישו את האינטראקציה של הלומדים. סטודנטים רבים נפגעו מהעובדה ש"מתעלמים" מהדואר שלהם ולא מגיבים להודעות – דבר אשר יוצר מצב של תסכול ואכזבה בקרב הסטודנטים המצפים לתגובה. ומכאן ליצור שיבוש בתהליך השיתופי, במוטיבציה וברצינות של הסטודנטים השותפים.

ראו גם

• מיומנויות המאה ה-21
• למידה שיתופית
• למידה אותנטית
• למידה משולבת מחשב
• E-learning
• למידה מקוונת

קישורים חיצוניים

• סרטון הסבר על HOW2MOOC
• הנבחרת - תלמידים מלמדים תלמידים כמודל ללמידה משמעותית באתר משרד החינוך
• ויקי-נבחרות. מאגר ידע מבוסס ויקי של מודל הנבחרת.

מקורות

1. Dalsgaard, C. (2008). Social networking sites: Transparency in online education. Retrieved May 1, 2011 from: http://www.citeulike.org/user/jrhode/article/3387973 Social networking sites: Transparency in online education
2. Barak, M., & Maymon T. (1998) Aspects of teamwork observed in a technological task in junior high schools. Journal of Technology Education, 9(2), 3 -17.
3. Nachmias, R., Mioduser, D., Oren, A., & Ram, J. (2000). Web-supported emergent collaboration in higher education courses. Educational Technology and Society, 3(3), 94 – 104.
4. Florea, M. (1999). A Virtual Environment for Collaborating Learning. [Online]. Available at: http://ocl.itim-cj.ro/rilw/99/papers/florea.html
5. Ragoonaden, K. (2000). Collaborative Learning Via the Internet. Available at: http://ifets.ieee.org/periodical/vol_3_2000/d11.html
6. Schutte, J.G. (1996). Virtual Teaching in Higher Education. California State University; Northridge. [Online]. Available at: http://www.csun.edu/sociology/virexp.htm
7. Quinton, S. R., & Allen, M. M. (2013). The Social Processes of Web 2.0 Collaboration: Towards a New Model for Virtual Learning. Curriculum Models For the 21st Century, 35–53.
8. צביון, א'. קורץ, ג'. צדוק, י' (2014). עמדות סטודנטית כלפי למידה בקורס משוב טכנולוגיות ווב 2.0. הכנס הארצי השנתי השנים עשר 2014 של מיט"ל (קובץ בעריכת יואב יאיר ואלי שמואלי): מכללת לוינסקי לחינוך. עמודים 333-340

הערות שוליים

קטגוריה:חינוך אלטרנטיבי קטגוריה:חינוך