משתמש:אסי אלקיים/ברכות השחר

ביהדות, ברכות השחר הן חטיבה של ברכות הנאמרות בדרך כלל עם הקימה בבוקר, לפני תפילת שחרית.

מקור עריכה

בתלמוד הבבלי במסכת ברכות[1] מובא:

כי מתער (=מתעורר) אומר: אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה יצרתה בי אתה נפחתה בי ואתה משמרה בקרבי ואתה עתיד ליטלה ממני ולהחזירה בי לעתיד לבא כל זמן שהנשמה בקרבי מודה אני לפניך ה' אלהי ואלהי אבותי רבון כל העולמים אדון כל הנשמות ברוך אתה ה' המחזיר נשמות לפגרים מתים.
כי שמע קול תרנגולא לימא (=כאשר שומע קול תרנגול אומר): ברוך אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה.
כי פתח עיניה לימא (=כאשר פוקח עיניו אומר): ברוך פוקח עורים.
כי תריץ ויתיב (=מתיישר ויושב) לימא: ברוך מתיר אסורים.
כי לביש (=מתלבש) לימא: ברוך מלביש ערומים.
כי זקיף (=מזדקף) לימא: ברוך זוקף כפופים.
כי נחית לארעא (=יורד לארץ) לימא: ברוך רוקע הארץ על המים.
כי מסגי (=הולך) לימא: ברוך המכין מצעדי גבר.
כי סיים מסאניה (=נועל נעליו) לימא: ברוך שעשה לי כל צרכי.
כי אסר המייניה (=חוגר חגורתו) לימא: ברוך אוזר ישראל בגבורה.
כי פריס סודרא על רישיה (=פורש סודר על ראשו) לימא: ברוך עוטר ישראל בתפארה.
כי מעטף בציצית לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להתעטף בציצית.
כי מנח (=מניח) תפילין אדרעיה (=על זרועו) לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו להניח תפילין.
ארישיה (=על ראשו, כלומר מניח תפילין של ראש) לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על מצות תפילין.
כי משי ידיה (=רוחץ את ידיו) לימא: ברוך אשר קדשנו במצותיו וצונו על נטילת ידים.
כי משי אפיה (=רוחץ את פניו) לימא: ברוך המעביר חבלי שינה מעיני ותנומה מעפעפי ויהי רצון מלפניך ה' אלהי שתרגילני בתורתך ודבקני במצותיך ואל תביאני לא לידי חטא ולא לידי עון ולא לידי נסיון ולא לידי בזיון וכוף את יצרי להשתעבד לך ורחקני מאדם רע ומחבר רע ודבקני ביצר טוב ובחבר טוב בעולמך ותנני היום ובכל יום לחן ולחסד ולרחמים בעיניך ובעיני כל רואי ותגמלני חסדים טובים ברוך אתה ה' גומל חסדים טובים לעמו ישראל.

יש לציין כי בדומה לנוסחי תפילה אחרים המובאים בתלמודים נוסח זה שונה ע"י המעתיקים של כתבי היד בהתאם לנהוג בארצם ולכן קשה להסיק ממנו את נוסח הברכות המדוייק[2], או סדר הופעתן בתלמוד (לגבי הסדר בין הברכות ראו להלן ברכות השחר#סדר הברכות).

סוגיה אחרת בתלמוד[3] מזכירה שלוש (או ארבע) ברכות נוספות: ברכת שלא עשאני גוי, שלא עשאני עבד, שלא עשאני אישה. (מוזכרת שם גם ברכה נוספת "שלא עשאני בור" והתנגדות לאמירתה).

ברכות נוספות עריכה

לחטיבת ברכות זו נהוג במקרים מסויימים לשייך את ברכות התורה או את ברכת אשר יצר, למרות שברכות אלו אינן חלק אינטגרלי של ברכות השחר, בשל הסיבה שבדרך כלל הן נאמרות בסמוך לברכות השחר. ברכות התורה אמנם נאמרות בדרך כלל פעם אחת ביום בבוקר, אך יתכנו סיטואציות בהלכה בהן אדם מברך אותן יותר מפעם ביום[4] שלא כמו ברכות השחר, והוא הדין לגבי ברכת אשר יצר אותה מברכים כל פעם שאדם עושה את צרכיו ללא קשר לברכות השחר.

ברכות התפילין והציצית שהוזכרו עם ברכות השחר בתלמוד אינן נחשבות כחלק מן החטיבה של ברכות השחר מסיבה דומה.

ברכות נוספות שנוספו במספר קהילות לחטיבה של ברכות השחר הן ברכת הנותן ליעף כח וברכת מגביה שפלים.

סוגיות הלכתיות ביחס לברכות השחר עריכה

מדוע ברכת אלהי נשמה לא פותחת במילה "ברוך"? עריכה

האם מותר לברך ברכות שלא נזכרו בתלמוד? עריכה

האם מברכים רק ברכות שנתחייב בהן? עריכה

סדר ברכות השחר וברכות הסמוכות להן כפי הנהוג כיום עריכה

סדר ברכות השחר
ספרדים ספרדים במערב אירופה איטליה תימן בלדי אשכנז המערבי אשכנז המזרחי ונוסח ספרד
מודה אני מודה אני (יש נוהגים שלא לאומרו) מודה אני מודה אני מודה אני מודה אני
אשר יצר (רק אם עשה צרכיו) אשר יצר (רק אם עשה צרכיו) אשר יצר (רק אם עשה צרכיו) אשר יצר (רק אם עשה צרכיו) אשר יצר (אפילו לא עשה צרכיו) אשר יצר (אפילו לא עשה צרכיו)
אלהי נשמה ציצית ותפילין ציצית ותפילין תפילה הפותחת במלים "אדון העולמים" אלהי נשמה אלהי נשמה
הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה אלהי נשמה אלהי נשמה אלהי נשמה אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה ברכות התורה (בנוסח אשכנז יש נוהגים לברך ברכת התורה לפני אלהי נשמה)
פוקח עיוורים הנותן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה הנותן לשכוי בינה להבין בין יום ובין לילה שלא עשני גוי (גרסאות מצונזרות: נכרי) ציצית ותפילין
מתיר אסורים פוקח עיוורים שלא עשני עבד פוקח עיוורים שלא עשני עבד אשר נתן לשכוי בינה להבחין בין יום ובין לילה
זוקף כפופים מתיר אסורים שעשני ישראל מתיר אסורים שלא עשני אשה שלא עשני גוי
מלביש ערומים זוקף כפופים שלא עשני אשה מלביש ערומים מלביש ערומים שלא עשני עבד
הנותן ליעף כח מלביש ערומים פוקח עיוורים זוקף כפופים פוקח עיוורים (יש ההופכים את הסדר עם הברכה הקודמת) שלא עשני אשה
רוקע הארץ על המים רוקע הארץ על המים מתיר אסורים רוקע הארץ על המים מלביש ערומים פוקח עיוורים
המכין מצעדי גבר המכין מצעדי גבר מגביה שפלים המכין מצעדי גבר מתיר אסורים מלביש ערומים
שעשה לי כל צרכי שעשה לי כל צרכי הנותן ליעף כח שעשה לי כל צרכי זוקף כפופים מתיר אסורים
אוזר ישראל בגבורה אוזר ישראל בגבורה מלביש ערומים אוזר ישראל בגבורה רוקע הארץ על המים זוקף כפופים
עוטר ישראל בתפארה עוטר ישראל בתפארה זוקף כפופים עוטר ישראל בתפארה שעשה לי כל צרכי רוקע הארץ על המים
שלא עשני גוי שלא עשני גוי רוקע הארץ על המים שלא עשני גוי אשר הכין מצעדי גבר שעשה לי כל צרכי
שלא עשני עבד שלא עשני עבד המכין מצעדי גבר שלא עשני עבד אוזר ישראל בגבורה המכין מצעדי גבר
שלא עשני אשה שלא עשני אשה אוזר ישראל בגבורה שלא עשני אשה עוטר ישראל בתפארה אוזר ישראל בגבורה
ברכת המעביר חבלי שינה ברכת המעביר חבלי שינה עוטר ישראל בתפארה ברכת המעביר שנה הנותן ליעף כח עוטר ישראל בתפארה
ברכות התורה ברכות התורה שעשה לי כל צרכי ברכות התורה (לאחר אמירת תפלה על קרבנות ולפני פסוקי הקרבנות, אך יש המקפידים לאומרה מיד לאחר ברכת המעביר שינה) ברכות התורה (לאחר אמירת ברכת המקדש שמו ברבים והתחינה שאחריה ומיד לפני פסוקי הקרבנות) הנותן ליעף כח
ציצית ותפילין ברכת המעביר חבלי שינה ציצית ותפילין (לפני ברוך שאמר) ציצית ותפילין (לפני ברוך שאמר) ברכת המעביר חבלי שינה
ברכות התורה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דף ס' עמוד ב', לפי דפוס וילנה
  2. ^ למשל ישנם כתבי יד של התלמוד הגורסים "ברוך את ה' גומל חסדים טובים" ללא המלים לעמו ישראל, כך היא גרסת הרמב"ם וכך היה מקובל בנוסח הספרדים העתיק ועד היום בנוסח תימן הבלדי (ראו עוד בערך ברכת המעביר שינה).
  3. ^ מנחות, מ"ג עמוד ב
  4. ^ למשל מי שישן שנת קבע בתחילת הלילה והתעורר ורוצה ללמוד תורה מברך אותן