משתמש:אסי אלקיים/פתיחת תפילת שחרית

הפתיחה לתפילת שחרית הינה חטיבה של מספר קטעים הנאמרים בתחילתה של תפילת שחרית לאחר ברכות התורה הנאמרות בסיום ברכות השחר. בחטיבה זו נכללים, נוסף על מספר קטעי תפילה, גם קטעי לימוד ממקורות שונים, אשר חלקם עוסקים בעבודת בית המקדש (למשל פרשת קרבן התמיד). חטיבה זו היא אחת המאוחרות בתפילה ובשל כך קיים שוני רב בין נוסחי התפילה השונים באשר לקטעים הנכללים בה.

קטעי לימודעריכה

עיקר התקנה - לימוד תורה לאחר ברכות התורהעריכה

עיקרה של החטיבה הפותחת את תפילת שחרית הוא בהכללתם של קטעי לימוד שכלל אינם תפילה. יסודו של מנהג זה נובע מסיומן של ברכות השחר הפותחות את התפילה, בברכות התורה[1]. כיוון שברכות התורה נאמרות לפני לימוד תורה, נוצר הצורך ללמוד לאחריהן קטעי לימוד מן התורה. כותב הרמב"ם:

בכל יום, חייב אדם לברך שלוש ברכות אלו, ואחר כך קורא מעט מדברי תורה. ונהגו העם לקרות ברכת כהנים, ויש מקומות שקורין "צו את בני ישראל", ויש מקומות שקורין שתיהן. וקורין פרקים או הלכות מן המשנה או מן הברייתות.

משנה תורה, הלכות ברכות פרק ז הלכה י"א

הרמב"ם מזכיר כי עיקר החיוב הוא ללמוד קטע כלשהו מן התורה, אלא שנהגו לקרוא את פרשת ברכת כהנים או את הפרשה הפותחת במלים "צו את בני ישראל" היא פרשת קרבן התמיד מספר במדבר[2]. כמו כן הוא מזכיר קריאה של משניות או ברייתות. לעומת הקטעים מן המקרא שהוזכרו במפורש על ידי הרמב"ם והקטעים התנאיים שהוזכרו ברמז, רס"ג בסידורו[3] מזכיר רק קריאה של משנה הפותחת במלים "אלו דברים שאין להם שיעור" שהיא המשנה הפותחת את מסכת פאה. ר' שלמה בן נתן הסג'למסי[4] מזכיר את שלושת הקטעים הללו גם יחד.

לימוד קטעים מן המקרא, המשנה והתלמודעריכה

בסדר רב עמרם גאון[5] מוזכר כי מנהג יהדות ספרד לומר לאחר ברכות התורה שלושה קטעים: פרשת קרבן התמיד מספר במדבר[2], פרק "איזהו מקומן של זבחים" מן המשנה במסכת זבחים[6] והברייתא דרבי ישמעאל מתחילת הספרא[7]. את טעם אמירת התקנה תולה רב עמרם גאון במימרא בתלמוד הבבלי[8]: "אמר רב ספרא משום רבי יהושע בן חנניא: מאי דכתיב "ושננתם לבניך"? אל תקרי "ושננתם" אלא "ושלשתם" - לעולם ישלש אדם שנותיו: שליש במקרא, שליש במשנה, שליש בתלמוד. מי יודע כמה חיי? לא צריכא ליומי", דהיינו לימוד התורה בכל יום צריך להתחלק לשלושה חלקים: שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בתלמוד. מפרט יותר ר' אברהם בן נתן הירחי[9] המציין כי "לכך מי שדוחקת שעתו מלעסוק בתורה ישלש ימותיו באילו ודיי לו" כלומר קטעים אלו נקבעו על מנת לקבוע לימוד מינימלי בכל אחד מחלקי התורה הנזכרים: פרשת התמיד היא מן התורה, פרק איזהו מקומן מן המשנה, וברייתא דר' ישמעאל היא מדרש שהוא כמו התלמוד[10].

מנהג לימוד שלושת הקטעים, אשר רב עמרם גאון ציין כי הוא מנהגה של יהדות ספרד, הוזכר גם על ידי מספר ראשונים מארצות אחרות בעיקר מארצות אירופה המערבית[11], מה שמעיד על התפשטות המנהג גם אליהן. מזכירים את המנהג ראשונים אשר חיו בפרובנס[12], צרפת הצפונית[13], אנגליה[14], אשכנז[15] ואיטליה[16].

הרחבת סדר הלימוד לקטעים ממקורות נוספיםעריכה

בקהילות איטליה, נוסף על הסדר המוזכר לעיל, נהג סדר לימוד מורחב יותר שכלל קטעים מן התורה, הנביאים, הכתובים, משנה ותלמוד כשלפני כל קטע ברכו ברכה מיוחדת[17]. בתחילה ברכו את ברכת התורה ולאחריה הקטעים מן התורה: פרשת קרבן התמיד, פרשת ברכת כהנים וחתמו בפסוק "ושמרתם את דברי הברית הזאת..."[18]. לאחר מכן ברכו על הנביאים ברכה הדומה לברכות ההפטרה וקראו פסוקים מספר יהושע ומספר ישעיה[19]. לאחריהם ברכו על הכתובים "אשר בחר בכתבי הקודש" וקראו את שלושת הפסוקים הראשונים של ספר תהלים[20]. לאחר מכן ברכו "אשר בחר בדברי חכמים" וקראו את המשנה הראשונה במסכת ברכות ואת קטע התלמוד עליה[21]. בתקופות מאוחרות בוטלה אמירת הברכות על כל קטע, אך עצם קריאתם של קטעים אלו קיימת בנוסח איטליה עד ימינו. הפסוקים מתורה, נביאים וכתובים הקיימים בסדר זה נמצאים (בשינויים קלים) גם בסדרי קהילות שאינם נוהגים עוד כנוסח הרומניוטים, פרס וארם צובא.

סדרי לימוד של הרמב"םעריכה

לעיל הובאו דברי הרמב"ם במשנה תורה ביחס לסדרי הלימוד הנוהגים לאחר ברכות התורה. בסדר התפילה שלו מפרט הרמב"ם יותר את סדרי הלימוד הנוהגים. סדר זה שונה מן הסדר שהזכיר רב עמרם גאון אך העקרון המנחה של קטע מן המקרא, המשנה והתלמוד נשמר גם כאן. נכללים שני קטעים מן התורה: פרשת התמיד וברכת כהנים. הקטע מן המשנה הוא "אלו דברים שאין להם שיעור"[22]. הקטע מן התלמוד הוא "אמר רבי זירא" ואחריו הקטע "תנא דבי אליהו כל השונה הלכות"[23], ואחריהם הקטע "אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם" בחתימת מסכת ברכות[24] והקטע לעולם יהא אדם. מהרי"ץ בפירושו לתכלאל[25] מסביר כי הבחירה בקטע "אמר רבי זירא" כקטע מן התלמוד היא משום שבמסכת ברכות[26] מובא שאין מתפללים אלא מתוך הלכה פסוקה (כלומר הלכה שאינה מצריכה עיון, בכדי שלא יהרהר בה בתפלתו) ואביי מזכיר את דברי רבי זירא אלו כדוגמא להלכה פסוקה, ובשל כך היא הובאה בתחילת התפילה. מהרי"ץ מציין גם כי היא עדיפה על ברייתא דרבי ישמעאל כי היא לקוחה מן התלמוד עצמו.

חלק מן הקטעים שהזכיר הרמב"ם הוזכרו לאחריו גם על ידי ראשונים אחרים. כך למשל אמירת ברכת כהנים הוזכרה על ידי ראשונים רבים ונהוגה כיום בכל נוסחי התפילה (ראו להלן). המשנה "אלו דברים שאין להם שיעור" נזכרת על ידי מספר ראשונים ונאמרת אף היא בכל נוסחי התפילה כיום כמוה גם הקטע "לעולם יהא אדם". לעומת זאת קטעים אחרים שהזכיר הרמב"ם כדוגמת "אמר רבי זירא" נזכרים על ידי מספר מצומצם של ראשונים, למשל אצל ר' יעקב חזן מלונדרץ שסדרו מכליל את הקטעים שהזכיר הרמב"ם נוסף על קטעים אחרים[27] ומקובלים כיום רק בתכלאל הבלדי ובנוסח איטליה.

הקטע לעולם יהא אדםעריכה

מקורות הקטעעריכה

רב עמרם גאון[5] בהזכירו את מנהג אמירת שלושת הקטעים שהוזכר לעיל, מזכיר אמירה של קטע נוסף הפותח במלים "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר". מקורו של הקטע ככל הנראה בתנא דבי אליהו רבא[28].

מבנה הקטעעריכה

הקטע מורכב ממספר פסקאות. הפסקה הראשונה הפותחת במלים "לעולם יהא אדם" כוללת בעיקר דברי תחנון ומדגישה את שפלות האדם מול הקדוש ברוך הוא. חלקים מפסקה זו משותפים גם עם הוידוי לתפילת נעילה. הפסקה שלאחריה דנה בשבחם של ישראל אשר "משכימים ומעריבים בבתי כנסיות" וקוראים את קריאת שמע, ובסיומה כוללת את קריאת פסוק שמע ישראל[29]. לאחריה שתי פסקאות במבנה דומה כאשר כל אחת מן הפסקאות עוסקת בחלקה הראשון בשבחו של הבורא ובסיומה בבקשה לגאולה.

המשפט הפותחעריכה

ר' צדקיה בן אברהם הרופא בספרו שבולי הלקט[30] מביא כי רש"י הנהיג לדלג על מילות הפתיחה של הקטע, "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר" אלא להתחיל מהמשכו של הקטע "רבון כל העולמים". התנגדותו של רש"י נובעת מהדרישה להיות ירא שמים בסתר, מה שלדעת רש"י איננו מדוייק כי על האדם להיות גם ירא שמים בגלוי. ר' צדקיה מביא את נימוקיהם שני חכמים שדחו את דברי רש"י, חכם אחד הסביר כי הכוונה היא שהאדם יהיה ירא שמים אפילו בסתר וכל שכן בגלוי. חכם אחר, אחיו של ר' צדקיה - ר' בנימין, סובר שהקטע חובר כנגד דורו של שמד בו יראת שמים מתבטאת רק בסתר ולא בגלוי. הוא מביא ראיה מסיום הקטע "ברוך המקדש שמו ברבים" שככל הנראה נכתב כצפיה לימים בהם תתבטל גזירת השמד[31]. למרות ההתנגדות, שיטת רש"י התקבלה על מספר חכמים בתקופת הראשונים שפעלו באיזור האשכנזי[32] - צרפתי[33] אך במקומות אחרים לא נתקבלה.

שיטה שלישית מביא ר' משה אבן מכיר בספרו סדר היום אשר מצדד שיש לומר "לעולם יהא אדם ירא שמים בסתר ובגלוי"[34], ושיטה דומה מביא האר"י הגורס "בסתר כבגלוי"[35]. ר' חזקיה די סילוה בספרו פרי חדש[36] מנמק את הנוסח "בסתר כבגלוי" על פי סיפור המובא במסכת ברכות: "כשחלה רבן יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו...אמרו לו: רבנו ברכנו! אמר להם: יהי רצון שתהא מורא שמים עליכם כמורא בשר ודם. אמרו לו תלמידיו: עד כאן? אמר להם: ולואי! תדעו - כשאדם עובר עבירה אומר "שלא יראני אדם"".

ברכת המקדש שמו ברביםעריכה

הפסקה הבאה לאחר אמירת פסוק שמע ישראל חותמת בברכה "ברוך המקדש שמו ברבים" (יש גורסים "שמך" או "את שמך"). ברכה זו אינה כוללת אזכרת שם ומלכות כמעט בכל נוסחי התפילה כיום. את הסיבה לכך מבהיר על ידי ר' משה אבן מכיר בספרו סדר היום[37] "ואף על פי שהיה ראוי לחתום בברוך שם במקום הזה מצד העניין, אין בידינו כח להקל בברכות ולברך ברכה אשר לא מצאנו אותה בגמרא, לכן טוב שלא לחתום אלא יהיה כוונתו עם השם הנכבד והנורא ודי לו בזה". בניגוד למרבית נוסחי התפילה, בנוסח אשכנז נאמרת הברכה בהזכרת השם ללא מלכות ("ברוך אתה ה' מקדש..."). שיטה זו מנומקת על ידי הראבי"ה[38] המביא פסקה שהיתה לפניו בתלמוד הירושלמי אשר גרסה ברכה זו עם אזכרת השם (ללא מלכות), אלא שבירושלמי שלפנינו פסקה זו אינה נמצאת.

שילובו של הקטע בתפילהעריכה

מרבית הראשונים שדנו בקטעים הפותחים את תפילת שחרית מזכירים אמירת קטע זה, מה שמעיד על תפוצתו ברוב קהילות ישראל כבר בתקופה זו. ברם, בקהילות ספרד בתקופת הראשונים לא נהגו לאומרו. כך מעיד ר' דוד אבודרהם בפירושו על הסידור[39], וכן חכמים נוספים שפעלו בספרד אשר דנו בפתיחת תפילת שחרית אינם מזכירים קטע זה כגון ר' אברהם בן נתן הירחי[9] ור' ישראל אנלקאוה[40]. רק בדורות מאוחרים יותר הוחל בקהילות הספרדיות לומר קטע זה[41], והחל מתקופת הדפוסים הקטע נדפס גם בסידורים בנוסח הספרדים.

בין החכמים שהזכירו את הקטע קיימת מחלוקת לגבי מיקום אמירתו - האם הוא פותח את תפילת שחרית ורק לאחריו נאמרים קטעי הלימוד שהוזכרו לעיל, או שמא הוא נאמר בסיומם של כל הקטעים. בין החכמים המזכירים את אמירתו לאחר סיום כל קטעי הלימוד ניתן למצוא את רב עמרם גאון, הרמב"ם, בעל מחזור ויטרי[42], ר' שלמה בר' נתן הסיג'למסי[43], ר' יעקב חזן מלונדרץ[27]. כשיטה זו נוהגים עד היום בנוסח תימן בלדי ובנוסח איטליה, ומאיזכורה על ידי בעל מחזור ויטרי נראה שכך נהג בעבר גם בנוסח צרפת[44].

בניגוד למנהג צרפת, באשכנז השכנה נהגו לומר את הקטע מיד לאחר ברכות השחר, ורק לאחר אמירתו ברכו את ברכות התורה וקראו את קטעי הלימוד. כך מביאים מספר חכמים כדוגמת ר' אלעזר מוורמס בפירושו לסידור וחכמים נוספים מבית מדרש זה[45], וכשיטה זו נהוג עד היום בנוסח אשכנז המערבי ובמנהגי הגר"א. בעל הטורים שהכיר אף הוא מנהג זה מקשה עליו "והוקשה לי על זה הסדר לומר פסוקים קודם ברכת התורה. ונהגתי בעצמי מיד אחר ברכת אלהי נשמה לברך ברכות התורה ולומר אחריה פרשת ברכת כהנים ולסדר הברכות[46] ויהי רצון[47] ורבון העולמים[48] וכו' עד לעיניכם אמר ה'. וראיתי בסדור רב עמרם אחר שכתב משנת איזהו מקומן וברייתא דרבי ישמעאל סידר אותו"[49]. הקושי של בעל הטורים הוא איזוכרם של פסוקים בקטע "לעולם יהא אדם", ואיסור על הזכרת פסוקים לפני ברכות התורה[50]. בשל כך הוא מקדים את ברכות התורה לפני מרבית ברכות השחר ומוסיף לאחריה את פרשת ברכת כהנים בכדי שלכל הפחות יאמר קטע לימוד כלשהו מיד לאחריה. בכך גם נוצרו שתי פסקאות של קטעי לימוד - אחת מיד לאחר ברכות התורה ואחת לאחר "לעולם יהא אדם". מנהג זה מקובל עד היום בנוסח אשכנז המזרחי ובהשפעתו גם בנוסח ספרד החסידי (אם כי נוהגים שם להקדים את פרשת העקידה לפניו, ראו להלן). בנוסח הספרדים הקטע נתקבל כאמור בתקופה מאוחרת, והוא נאמר לאחר פרשת העקידה ומשנת אלו דברים ולפני יתר הקטעים.

הרחבה של סדרי לימוד העוסקים בעבודת המקדשעריכה

אחד מהעקרונות היסודיים ביותר של התפילה היהודית היא תקנתה כנגד עבודת הקרבנות. יסוד זה נדרש על ידי חז"ל[51] מן הפסוק בספר הושע[52] "וּנְשַׁלְּמָה פָרִים, שְׂפָתֵינוּ". במדרש המובא בתלמוד[53] נזכר דו שיח בין אברהם לקדוש ברוך הוא: "אמר אברהם לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם, שמא חס ושלם ישראל חוטאים לפניך ואתה עושה להם כדור המבול וכדור הפלגה? אמר לו: לאו. אמר לפניו: רבונו של עולם, במה אדע? אמר לו: קחה לי עגלה משולשת[54]. אמר לפניו: רבונו של עולם, תינח בזמן שבית המקדש קיים, בזמן שאין בית המקדש קיים מה תהא עליהם? אמר לו: כבר תקנתי להם סדר קרבנות. כל זמן שקוראין בהן מעלה אני עליהן כאילו מקריבין לפני קרבן ומוחל אני על כל עונותיהם". המדרש מביע את הרעיון כי הלימוד ובעיקר הקריאה בפרשת הקרבות שקולה להקרבתם. גם במסכת מנחות[55] מובאים מדרשים נוספים העוסקים בסוגיה זו אשר מביעים רעיון זה, ובעיקר המדרש הבא: "אמר רבי יצחק מאי דכתיב "זאת תורת החטאת וזאת תורת האשם"? כל העוסק בתורת חטאת - כאילו הקריב חטאת, וכל העוסק בתורת אשם - כאילו הקריב אשם".

ראינו לעיל כי יסודה של חטיבה הפתיחה לתפילת שחרית הוא בצורך להסמיך לימוד תורה לברכות התורה. אמנם תוכנם של קטעי הלימוד, על כל פנים המרכזיים שבהם, נקבע על יסוד המדרשים המדגישים את חשיבות הלימוד והקריאה של פרשיות הקרבנות כבעלת משמעות חלופית להם. כך למשל בסדר הלימוד של רב עמרם גאון שהוזכר לעיל, שנים מבין שלושת הקטעים (פרשת התמיד ופרק איזהו מקומן של זבחים) עוסקים ישירות בקרבנות. אף החלק השלישי (ברייתא דרבי ישמעאל) היא הפתיחה לספרא - מדרש הלכה על ספר ויקרא שחלקו הראשון עוסק בקרבנות. אף פרשת ברכת כהנים שהוזכרה במספר מקורות הינה חלק מסדרי עבודת בית המקדש. במהלך הדורות נוספו קטעי לימוד נוספים אשר אף הם עוסקים בסדרי הקרבנות בפרט ובסדרי בית המקדש בכלל.

פרשת קרבן התמיד וקרבנות המוספיםעריכה

פרשות אחרות מעניין הקרבנותעריכה

פרשת תרומת הדשן - מנהיג פרשת הכיור - בית יוסף בשם ארחות חיים (ואינו לפנינו) סימן א' סעיף ט

פיטום הקטורתעריכה

ברכת כהניםעריכה

כבר הזכרנו לעיל שהרמב"ם וראשונים נוספים מזכירים את אמירת פסוקי ברכת כהנים, אשר היוותה חלק מעבודת בית המקדש. אחת המחלוקות בין הראשונים היא האם לומר אותה לפני אמירת פרשת קרבן התמיד או לאחריה. בעל הטורים מביא בשם רב עמרם גאון[56] שיש לומר את ברכת כהנים לפני פרשת התמיד. ר' אברהם בן נתן הירחי ור' דוד אבודרהם מנמקים שיטה זו בטענה שעדיף להזכיר את ברכתם של ישראל לפני התמידים[9]. לעומת זאת הרמב"ם בסידורו מקדים את פרשת התמיד לברכת כהנים, וכן נוקט ר' שלמה בן נתן הסג'למסי[4]. מהרי"ץ בפירושו לתכלאל מסביר כי הרמב"ם העדיף להקדים את פרשת התמיד מפני שבסדר עבודת בית המקדש קודם הקריבו את התמיד ורק לאחריו ברכו את ברכת כהנים. כיום נהוג במרבית נוסחי התפילה להקדים את ברכת כהנים, אך בנוסח תימן בלדי ובנוסח איטליה מקדימים את פרשת התמיד, כשיטת הרמב"ם.

קטעים נוספיםעריכה

  • עקידה
  • אנא בכח
  • תפילת חנה

מנהגי הקהילות השונותעריכה

  • ר' סידור ר' שלמה בר' נתן הסג'למסי
  • הקטעים בעיקרם כנגד "ברכת התורה"


התקנה העקרית: תמיד + איזהו מקומן + רבי ישמעאל תוספת א': תורה, נביאים, כתובים, משנה תלמוד + ברכות בעבר (איטליה/רומניוטים/פרס וכו') תוספת ב': אלו דברים (רמב"ם, מהרי"ל וכו') תוספת ג': לעולם יהא אדם תוספת מעניין הקרבנות: 1) קטורת 2) תרומת הדשן 3)פרשת הכיור 4) סדר המערכה 5)עקידה (גם היא מעין קרבנות, בפרט עם יהי רצון של הרב חיד"א) תוספת אחרת: אנא בכח

עניין הדילוגים (רב פעלים ח"ב סעיף ד', חסד לאלפים סימן נ"ב) שו"ע בעל התניא שא"צ לומר

רב עמרם גאון (עמוד ג) "וקורא וידבר ה' אל משה לאמר צו את בני ישראל...ריח ניחוח לה'. ובשבת מוסיף וביום השבת...ושונה איזהו מקומן של זבחים...אלא צלי. ודורש ר' ישמעאל...ויכריע ביניהם." עמוד ז: וסדר שכתבנו למעלה לקרוא בצו לשנות באיזהו מקומן ולדרוש בר' ישמעאל כן מצוי בתשובות וכן מנהג כל ישראל שבאספמיא (=ספרד). וראיה מנין (קדושין ל.) דאמר ר' ספרא משום ר' יהושע בן חנניה: מאי דכתיב ושננתם לבניך? אל תקרי ושננתם אלא ושלשתם; לעולם ישלש אדם שנותיו: שליש במקרא, שליש במשנה ושליש בתלמוד. ומקשינן: שניה מי ידע כמה חיי? ומשנינן: לא צריכא ליומי.

ודקא תקינו מדרש חלופי תלמוד, דקא גרסינן בפרק מאימתי (ברכות י"א:) אמר ר' יהודה אמר שמואל - השכים לשנות קודם שקרא ק"ש צריך לברך. לאחר שקרא ק"ש אין צריך לברך. מאי טעמא שכבר נפטר באהבה רבה. אמר רב הונא למקרא צריך לברך למשנה אין צריך לברך. ר' אלעזר אומר אף למשנה צריך לברך, ותלמוד אין צריך לברך. ר' יוחנן אומר אף לתלמוד צריך לברך. ודקא מסהיד ר' חייא בר אשי זמנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב לתנויי בספרא דבי רב (דהוא תורת כהנים) ומקדים ומשי ידיה ומברך ומתני לן פרקין.


עמוד ו: "ואמרו חכמים לעולם יהא אדם ירא שמים...בשובי את שבותכם"

רס"ג: אין אזכור

רמב"ם פותח את סדר התפילות:"נהגו העם לקרות בכל יום בשחר אחר שקורין פרשת צו וברכת כהנים". הסדר: פרשת צו, ברכת כהנים, אלו דברים, אמר רבי זירא בנות ישראל, תד"א כל השונה, א"ר אלעזר א"ר חנינא, לעולם יהא אדם.

ר' יעקב חזן מלונדרץ בספרו עץ חיים: ברכת כהנים, אלו דברים, אמר רבי זירא בנות ישראל, תד"א כל השונה, א"ר אלעזר א"ר חנינא, [עד כאן ממש כסדר הרמב"ם], תרומת הדשן, פרשת התמיד (בשבת ובר"ח תוספת), איזהו מקומן, ר' ישמעאל, לעולם יהא אדם.

מנהיג: עמוד מ"ח-מ"ט: ולכך מי שדוחקת שעתו מלעסוק בתורה ישלש ימותיו באילו ודיי לו. על כן לא יתכן לנהוג כמנהג קצת ספרד (נוסח אחר: לדלגם) ואני החזרתי הדבר ליושנו לאומרן בכל יום. ואשר כתב רב עמרם לשבת וביום השבת, ולראש חודש ובראשי חדשיכם וכן מנהג פרובנצא וספרד וקצת ספרד לא יתכן, דהיאך נזכיר קרבן המוספים לתמיד של שחר ובמקומן הן נזכרים למוסף. וצא ולמד מכל מוספי הרגלים שאינן נזכרים זולתי בתפילת המוספין בלבד. (וכן דעת האר"י בשעה"כ) והרב רבינו הקדוש ור' אליעזר מפריש היה קורא פרשת תרומת הדשן שהיא "זאת תורת העולה" וגומר עד "לא תכבה", לפני פרשת התמידין לפי שהיה מקרית הגבר לפני הקרבת התמיד שלשחר וזה מנהג בקצת מקומות בצרפת.

טור סימן א' סעיף ה: וטוב לומר פרשת העקדה ופרשת המן ועשרת הדברות ופרשת הקרבנות כגון פרשת העולה ומנחה ושלמים וחטאת ואשם. עכ"ל. וזה כחלק ממה שאומר המשכים בבוקר אך נראה כי אינו ממש חלק מתפילת שחרית. טור סימן מ"ח: פרשת התמיד ולפניה בסדר רע"ג ברכת כהנים. אביי הוה מסדר; בשבת וביום השבת ובאשכנז גם בראש חודש; ועל קושית הרב המנהיג משיב שאינו קשה שמוסף כל היום. סימן נ' מזכיר איזהו מקומן, ברייתא דר' ישמעאל אחרי פרשת התמיד; מביא הטעם של רע"ג שלעולם ישלש ושהמדרש כתלמוד; ועוד: שהוא תחילת תורת כהנים שהוא ראש לכל הקרבנות - קבעוה אצל קרבנות.

מהריל (הלכות תפילה סימן ו') אחרי ברכת התורה היה אומר ברכת כהנים+אלו דברים כי יש בכל אלו מדרש מקרא משנה ותלמוד.

פיטום הקטורת לאחר התפילה מזכיר כבר ברב עמרם; לפני התפילה נמצאת בזוהר (ויקהל רי"ט ע"ב) שצריך להקדים אמירת הקטורת לתפילה. אבל ככל הנראה שההנהגה לאומרה בציבור היא מדברי האר"י בשעה"כ.

אנא בכח האר"י שעה"כ (עניין נוסח התפילה)

מנהג איטליה שקוראים תורה, נביאים, כתובים, משנה ותלמוד ולפני כל אחד מהם ברכה מיוחדת, אבל למן ימי הדפוס ועד ימינו אינם מברכים אלא אומרים הקטעים בלא ברכה (ראה ברכות שנשתקעו)

נוסח פרס: פרשת התמיד (ובשבת מוסיף וביום השבת); ברכת כהנים; לקט פסוקים דומה לאיטליה: תהלים ס"ז ב', דברים כ"ט ח', יהושע א ח-ט, ישעיה מ"ז ד, ישעיה מ"ה י"ז, תהלים א א-ג; אלו דברים; לעולם יהא אדם; (ברוך המקדש בלי שם ומלכות) ולאחריו נחמיה ט' ה' (ויברכו שם כבודך) ואחר כך ברוך שאמר.

נוסח איטליה:פרשת התמיד (ובשבת מוסיף וביום השבת ובראש חודש); ברכת כהנים ; דברים כ"ט ח'; יהושע א ח-ט; ישעיה מ"ז ד, תהלים א א-ג; משנה: מאימתי קורין את שמע בערבין. גמרא (ברכות ב' עמוד א) תנא היכא קאי...והדר מפרש מלי דערבית; איזהו מקומן; ר' ישמעאל; אלו דברים; אמר ר' זירא בנות ישראל הו החמירו...שבעה נקיים; תד"א כל האומר הלכה ושונה בה מובטח לו שהוא בן העולם הבא...אלא הלכות; מזכירין יציאת מצרים בלילות...לימות המשיח(משנה ברכות); א"ר אלעזר א"ר חנינא...שלווה בארמנותיך; ברוך אלהינו שבראנו לכבודו...ולחיי העולם הבא; קדיש דרבנן; לעולם יהא אדם...ברוך מקדש שמו ברבים

נוסח רומניוטים: פרשת התמיד (בשבת מוסיף: וביום השבת);ברכת כהנים;ושמרתם את דברי הברית..., לא ימוש, הלא צויתיך, גואלנו;אשרי האיש...יצליח;משנה: מאמתי קורין את שמע...עמוד השחר, גמרא: תנא היכא קאי...מילי דערבית; ברייתא דר' ישמעאל (עד "ויכריע ביניהם");אלו דברים;אמר ר' זירא בנות ישראל...נקיים;תד"א כל השונה הלכות...א"ר אלעזר א"ר חנינא...בשלום;יהי רצון מלפניך ה' או"א שתחזקנו במצוותך ותאמצנו ביראתך...ונאמר אמן;חנני אלקים כחסדך...פרים. ה' חננו לך קיוינו...בעת צרה;מזמור לדוד ה' מי יגור...לא ימוט לעולם;לעולם יהא אדם: ומיחדים את כבוד שמך ערב ובוקר פעמים באהבה ואומרים בכל יום שמע..אחד (בלי בשכמל"ו). ברוך אתה ה' המקדש את שמו ברבים.;עלינו לשבח...אין עוד. אוחילה לאל...מענה לשון. ונאמר בצדק כל אמרי פי...ועיקש. ונאמר ה' שפתי תפתח...ונאמר ברוך אתה ה' למדני חוקיך. על כן נקווה...ה' ימלוך לעולם ועד.;ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד ג"פ;תראה מלכותך בציון ועל עמך ישראל תופיע בהוד השגחתך...בכל משלה.

נוסח אשכנז: לעולם (ויש פותחים רבון העולמים)...ברוך אתה ה' מקדש את שמך ברבים...בשובי את שבותיכים לעיניכם אמר ה'; במנהג המערבי ברכת התורה ולאחריה אלו דברים; במנהג המזרחי נאמר לפני ברכות השחר וכן בנוסח ספרד של החסידים; פרשת הכיור (שמות ל); (יש מוסיפים תרומת הדשן[מזרח בלבד?]) פרשת התמיד + ושחט אותו על ירך המשכן (ויקרא א'); פסוקי פיטום הקטורת (ויש מוסיפים גם משניות); אנא בכח; וביום השבת/ובראשי חדשיכם; איזהו מקומן; ר' ישמעאל

נוסח ספרד:עקידה ויהי רצון שאחריה (בשבתות וחגים יש מדלגים אותו), לעולם יהא...(בלי שם ומלכות); פרשת הכיור; תרומת הדשן (ויקרא ו'); פרשת התמיד+ושחט אותו; פיטום הקטורת; אביי הוה מסדר (יומא ל"ג); אנא בכח; פסוקי שבת/ראש חודש; איזהו מקומן; ר' ישמעאל

נוסח הספרדים: י"מ תפילת חנה; עקידה ויהי רצון שאחריה; לעולם יהא...(בלי שם ומלכות); פרשת התמיד+פסוקי שבת (ויש שאין אומרים אותם); פיטום הקטורת; אביי הוה מסדר (יומא ל"ג); אנא בכח; איזהו מקומן; ר' ישמעאל

ברוב הקהילות שנהגו בנוסח פרובנס זהה למנהג הספרדים, אבל בקרפינטרץ אמרו "לעולם יהא אדם" אחרי הודו.

תימן: רבון העולמים אתה צויתנו+תוספת פסוקים על הנוסח הרגיל; ברכת התורה (בדומה לאשכנז המערבי); מכאן כסדר הרמב"ם: פרשת התמיד; ברכת כהנים; אלו דברים; א"ר זירא (כמו איטליה ורומניוטים - טעם למנהג ראה עץ חיים); תד"א (איטליה ורומניא); לעולם יהא אדם (בלי שם ומלכות) וקצת פסוקים אחריו בסדר אחר. טלית ותפילין וברוך שאמר;

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ברכות התורה נאמרו רק לאחר כל ברכות השחר בכל המנהגים הקדומים, ולעיתים אף לאחר קטעים נוספים. גם כיום כך מקובל בנוסח הספרדים, נוסח תימן, נוסח איטליה ומעט מן המתפללים בנוסח אשכנז (בעיקר נוסח אשכנז המערבי והנוהגים על פי הגר"א). המנהג הרווח היום בנוסח אשכנז ובנוסח ספרד של החסידים להקדים את ברכות התורה לאחר ברכת אלהי נשמה הוא מנהג מאוחר מסוף תקופת הראשונים.
  2. ^ 1 2 כ"ח, א-ח
  3. ^ מהדורת יואל-אסף-דוידזון עמוד שנ"ח
  4. ^ 1 2 מהדורת שמואל חגי עמוד ז'-ח'
  5. ^ 1 2 מהדורת גולדשמידט עמוד ג'; עמוד ז'
  6. ^ פרק חמישי
  7. ^ פרשת ויקרא - יג מדות פרק א
  8. ^ מסכת קידושין דף ל עמוד א
  9. ^ 1 2 3 ספר המנהיג, מהדורת רפאל חלק א עמוד מ"ח
  10. ^ רב עמרם עצמו מביא ראיה לכך שהמדרש חשוב כתלמוד ממסכת ברכות (דף י"א:). התלמוד שם מביא את דעת רבא כי ברכת התורה כוללת את התלמוד ומביא ראיה לשיטתו ממעשה שהאמורא רב בירך ברכת התורה לפני לימוד בתורת כהנים (אשר נפתח בברייתא דר' ישמעאל). מן העובדה שהתלמוד מביא ראיה לברכת התורה לפני תלמוד מכך שרב ברך ברכת התורה לפני מדרש, מסיק רב עמרם גאון כי מדרש דינו כתלמוד לעניין לימוד תורה.
  11. ^ בחלק מהקהילות הורחב מנהג זה כאשר יבואר בהמשך, חלק מהראשונים המוזכרים להלן הזכירוהו בצורתו המורחבת
  12. ^ למשל על ידי ר' אברהם בן נתן הירחי, ר' אהרון הכהן מלוניל בספרו ארחות חיים (הלכות מאה ברכות סעיף י"א), ר' משה בן שמואל בספר המנהג של מרשלייאה (נדפס על ידי יעקב גרטנר בתוך קובץ על יד סדרה חדשה ספר י"ד (כד) ירושלים תשנח עמוד 96).
  13. ^ למשל מזכיר את המנהג בעל מחזור ויטרי (מהדורת גולדשמידט חלק א', עמוד ז').
  14. ^ ר' יעקב חזן מלונדרץ, עץ חיים, מהדורת ברודי ס"ז-ס"ט.
  15. ^ למשל על ידי ר' אלעזר מוורמס בפירושו על הסידור.
  16. ^ למשל בעל שיבולי הלקט (פרק ה) מציין "...שאנו קורין פרשת התמיד בכל יום וכל הסדר הכתוב בסדור רב עמרם גאון זצ"ל שיש בו עסק מקרא ומשנה תלמוד הלכות ואגדות".
  17. ^ לדיון רחב בסוגיה ראו: הרב ברוך צבי גרונר, ברכות שנשתקעו, ירושלים תשס"ד, עמודים קע"ו, קפ"ו וקצ"א
  18. ^ דברים כ"ט ח'
  19. ^ יהושע א ח-ט, ישעיה מ"ז ד, ישעיה מ"ה י"ז.
  20. ^ תהלים א, פסוקים א-ג.
  21. ^ נקראו הקטעים "מאימתי קורין את שמע...עד שיעלה עמוד השחר" מהמשנה ו"תנא היכא קאי...מילי דערבית" מהתלמוד שם (דף ב' עמוד א').
  22. ^ מסכת פאה פרק א' משנה א'
  23. ^ שני קטעים אלו הובאו בסמיכות במסכת מגילה דף כ"ח עמוד ב'
  24. ^ דף ס"ד עמוד א'
  25. ^ מהדורת שמעון צאלח נ"ה עמוד ב
  26. ^ דף ל"א עמוד א
  27. ^ 1 2 הסדר המוזכר על ידו (מהדורת ברודי עמ' ס"ז-ס"ט: ברכת כהנים, משנת אלו דברים, אמר רבי זירא, תנא דבי אליהו כל השונה, אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא, (עד כאן כסדר הרמב"ם), פרשת תרומת הדשן, פרשת התמיד (בשבת ובר"ח מוסיף פסוקים), פרק איזהו מקומן, ברייתא דרבי ישמעאל, הקטע לעולם יהא אדם.
  28. ^ פרק כ"א; בדפוס וינציה של תנא דבי אליהו נמצאים רק המשפטים הפותחים והמסיימים ואין עדות ליתר הקטע. בדפוס וינה לעומתה מופיעה המילה "וגומר" בין המשפט הפותח למשפט המסיים, מה שעשוי להעיד על השמטת הקטע המלא על ידי המעתיק של כתב היד. במהדורה של ר' שמואל הידא הובא הנוסח המלא, אך ככל הנראה זו הוספה של המהדיר, שכן במהדורת וינציה איננו.
  29. ^ לפי נוסח הרמב"ם ומנהג תימן בלדי הפסוק שמע ישראל נכלל גם באמצע הפסקה נוסף על חתימתה בו
  30. ^ פרק ה'
  31. ^ ראיה נוספת לשיטה זו היא איזכורה של קריאת שמע בקטע, מה שמעיד ככל הנראה על תקופה בה לא היה ניתן לאומרה בגלוי, לפיכך היא הוקדמה לקטע זה, בדומה לקטעים אחרים בתפילה שהועתקו למקומות אחרים בשל גזירות שמד
  32. ^ ביניהם ניתן למנות את ר' אלעזר מוורמס בסידורו (עמוד י"ז) ואת בעל הטורים (סימן מ"ו סעיף ח').
  33. ^ בעל מחזור ויטרי (גולדשמידט עמוד ח') מציין "ואומר רבון כל העולמים" ומכאן משמע ששיטתו כשיטת רש"י; המוציא לאור של מחזור ויטרי מעיר כי בסדר התפילה המובא במחזור ישנם כתבי יד שאינם גורסים קטע זה וישנם כתבי יד שמביאים אותו באותיות קטנות השונות מן האותיות שבהן מובאת התפילה עצמה, ככל הנראה כהוראה למתפלל אך לא כקטע שנאמר.
  34. ^ וכן הוא כותב: "והאומר בסתר לבד טועה, כי למה נשנה הנוסחה הטובה והיפה משום דברי האומר: מה חידוש הוא לו בגלוי? פשיטא, העיקר הוא שיהיה ירא שמים בסתר במקום שאין שם רואה אותו שום נברא. וזאת אינה קושיא, כי אין כוונתו להשמיע חידוש, כי אם להודיע כיצד יתנהג אדם ירא שמים במעשיו, שצריך לו להיות לעולם יראת שמים כנגד פניו בין בסתר בין בגלוי. ואפילו הרוצה לדקדק ולומר "בסתר כבגלוי" טועה, כי אין הכוונה אלא כמו שכתבנו, ואפילו שצד אחד אין בו חידוש - אין לחוש לזה, דאגב חדא נקט תרתי, וכן דרך תנא בכמה מקומות, דוק ותשכח."
  35. ^ שער הכוונות, עניין נוסח התפילה
  36. ^ סימן מ"ו סוף סעיף קטן ח'
  37. ^ סדר היום, פירוש לעולם יהא אדם"
  38. ^ ברכות סוף סימן קמ"ו
  39. ^ לאחר פירושו לברייתא דרבי ישמעאל: "ויש מקומות שנוהגים לומר "רבון כל העולמים כי לא על צדקותנו וכו' אתה הוא עד שלא נברא העולם." ואין מנהגנו לאומרו". נראה גם מדבריו שהקהילות שהכיר שנהגו לאומרו אמרו אותו בסיום קטעי הלימוד ולא בפתיחתם, ראו על כך להלן.
  40. ^ בספרו מנורת המאור, חלק ב, עניין מאה ברכות, עמודים 79-80 מזכיר רק את עניין שלושת הקטעים (ומוסיף במקרא אף את ברכת כהנים)
  41. ^ למשל מעיד ר' יוסף קארו בבית יוסף (סימן מ"ו סעיף ח') "ובסידורים שלנו כתוב...לעולם יהא אדם..."
  42. ^ מהדורת גולדשמידט עמוד ד'
  43. ^ מהדורת שמואל חגי עמוד ט'
  44. ^ גם בנוסח פרובנס המאוחר נמצאה מחלוקת בין הקהילות השונות ובקרפנטרץ נהגו לומר את הקטע בסיום קטעי הלימוד אבל באוויניון וביתר הקהילות נהגו לאומרו לפני הקטעים
  45. ^ פירוש סידור התפילה לרוקח עמודים ט"ז, כ"ג. כן גם בסידור רבנו שלמה ב"ר שמשון מגרמייזא וסידור חסידי אשכנז עמודים ו',ח'
  46. ^ כלומר ברכות השחר
  47. ^ כלומר הפסקה "יהי רצון מלפניך ה' אלהי שתצילני היום" הנאמר לאחר ברכות השחר
  48. ^ מדבריו נראה שגרס כשיטת רש"י שהקטע פותח במלים "רבון העולמים". ראו על כך בפסקה לעיל.
  49. ^ טור אורח חיים סוף סימן מ"ו
  50. ^ יש לציין כי אזכרתם של פסוקים לפני ברכת התורה בדרך תפילה ושלא בדרך לימוד (כמו למשל בקטע "לעולם יהא אדם") נתונה במחלוקת הפוסקים ויש שהתירו אותה
  51. ^ ראו למשל מדרש רבא במדבר פרשה י"ח פסקה כ"א
  52. ^ פרק י"ד, ג'
  53. ^ מסכת תענית דף כ"ז עמוד ב, מסכת מגילה דף ל"א עמוד ב'
  54. ^ מסביר רש"י: כלומר הקרבנות יכפרו עליהן
  55. ^ דף ק"י עמוד א'
  56. ^ טור אורח חיים, סימן מ"ח. אבל בסדר רב עמרם גאון שלפנינו יש כתבי יד שאינם גורסים אותו שם