משתמש:אריה יונה/כבוד האישה ביהדות

היהדות מדריכה את הבעל לשמור על כבוד האישה הן ברגש של כבוד והערכה כלפיה והן בפעולות מעשיות. חז"ל אף מנחים את הבעל להקדים את כבוד האישה על כבודו.

מקורעריכה

בגמרא אמרו ”ת"ר: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך ישרה, והמשיאן סמוך לפירקן, עליו הכתוב אומר: וידעת כי שלום אהלך” (תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף ס"ב, עמוד ב')

ונפסק להלכה ברמב"ם: ”וכן צוו חכמים שיהיה אדם מכבד את אשתו יתר מגופו ואוהבה כגופו, ואם יש לו ממון מרבה בטובתה כפי הממון, ולא יטיל עליה אימה יתירה ויהיה דיבורו עמה בנחת ולא יהיה עצב ולא רוגז” (משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט).

וזה בהמשך לדרישות מעלה הרמב"ם כלפי האשה שמחויבת לשמוע לבעלה, ולא למנוע ממנו יחסי אישות - ”כן צוו חכמים על האשה שתהיה צנועה בתוך ביתה. ולא תרבה שחוק וקלות ראש בפני בעלה. ולא תתבע תשמיש המטה בפיה. ולא תהיה מדברת בעסק זה. ולא תמנע מבעלה כדי לצערו עד שיוסיף באהבתה אלא נשמעת לו בכל עת שירצה. ותזהר מקרוביו ובני ביתו כדי שלא יעבור עליו רוח קנאה ותתרחק מן הכיעור ומן הדומה לכיעור.” (משנה תורה לרמב"ם, ספר נשים, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ח).

עוד אמרו חז"ל ”לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם אלא בשביל אשתו” (תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט, עמוד א').

על כך גם מתחייב הבעל בפני שני עדים בכתובה: "אנא, במימרא ובסייעתא דשמיא אפלח ... ואוקיר..." (אוקיר= אכבד).

ביטויי הכבוד במעשיםעריכה

ההדרכה לבעל לכבד את אשתו יותר מגופו מנחה אותו להקדים לדאוג לצורכי אשתו לפני שדואג לצרכיו. כמו שמצאנו אצל אברהם אבינו שכאשר הגיעו למקום חדש בנה את האהל של שרה לפני שבנה את אהלו[1].

בגמרא אמרו "לעולם יאכל אדם וישתה - פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה - במה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו - יותר ממה שיש לו, שהן תלויין בו והוא תלוי במי שאמר והיה העולם"[2]. הגמרא מנחה את האדם לקנות לאשתו בגדים אפילו יותר מהיכולת הממונית שלו. ואפילו ללוות כסף בשביל כך[3].

גם לגבי שאר דברים שהאשה משתוקקת להם כותב הרמב"ם: "מרבה בטובתה כפי ממונו"[4]. אפילו שאין אלו דברים הכרחיים אלא הם דברים שעושים לה נחת רוח יתן לה ביד רחבה. אמנם לגבי דברים אלו לא ילווה כסף אם אין לו.

גם דיבורו עימה צריך להיות בצורה של כבוד כמו שכתב הרמב"ם "ויהיה דיבורו עמה בנחת". וכן צריך לשבחה על מעשיה ועל מעלותיה. אמנם אין לדבר ביחס מכובד מדאי כמו אל רב אלא צריך שיהיה דיבור של חבירות וקרבה ובדיחות וקלות יותר אהוב מכובד ראש וחרדת כבוד[5].

יש להתייעץ עימה ולהתחשב בדעתה, כמו שאמרו בגמ' ”איתתך גוצא, גחין ותלחוש לה”, אם אשתך נמוכה התכופף אליה כדי לדבר עמה ולשמוע את דבריה[6]. וכן סיפור על ר' אלעזר בן עזריה שרצו למנות אותו להיות נשיא, ענה להם שהוא צריך להתייעץ לפני כן עם אשתו[7].

דין או חסידותעריכה

יש סוברים שהמצווה לכבד את האשה יותר מגופו היא מידת חסידות ולא חובה[8]. לעומת זאת מדברי הרמב"ם הכותב "צוו חכמים" משמע שזו חובה, וכן כתבו עוד ראשונים ואחרונים[9].

זהירות מלצערעריכה

כבוד מתבטא גם באי עשיה: לא לפגוע, ולא לבזות ולצער, במיוחד לגבי האישה שלבה רגיש ומצטערת מאוד, כמו שכתב השולחן ערוך: צריך ליזהר ביותר באונאת אשתו, לפי שדמעתה מצויה[10].

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ גור אריה על דברים רש"י בראשית יב, ח.
  2. ^ תלמוד בבלי, מסכת חולין, דף פ"ד, עמוד ב'
  3. ^ מהרש"א בפירושו לגמרא הנ"ל. שכבוד שאמרו בגמ' הכוונה לבגדים דזהו נקרא "לכבד", כמו"ש דר' יוחנן קרי למאני מכובדתא (שבת קי"ג ע"א). ראה דף על הדף מסכת חולין דף פד עמוד ב.
  4. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות אישות, פרק ט"ו, הלכה י"ט
  5. ^ לשון החזון איש במכתב, מובא בספר משנת יהושע
  6. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא מציעא, דף נ"ט
  7. ^ גמרא ברכות כז, א. מובא בתור הנהגה למעשה בפלא יועץ - חברותא
  8. ^ ערוך לנר כריתות דף כ"ח, א. ד"ה בגמרא חייבין בכבוד אביו. בזה הסביר מדוע כאשר האב והאם מבקשים מבנם בקשה צריך להקדים את כבוד האב שהאם חייבת בכבודו מצד הדין. אמנם ראה בנושא כבוד האשה לעומת כבוד הבעל ישוב אחר. וכן כתב החיד"א בספר פתח עיניים בבא מציעא נט.
  9. ^ כן כתב השיטה מקובצת (כתובות דף סה עמוד א) חייב אדם לאהוב את אשתו כגופו ולכבדה יותר מגופו. וכן בספר עמודיה שבעה פרק ב' כותב שזה חיוב לכל יהודי.
  10. ^ שולחן ערוך, חושן משפט, סימן רכ"ח, סעיף ג'

קטגוריה:יהדות קטגוריה:זכויות האדם קטגוריה:התנהגות האדם