משתמש:בנצי/ארגז חול 17: רב שלום כהן, ג'רבה

שלום כהן
לידה ג'רבה, תוניסיה
פטירה טבריה, ישראל
מקום קבורה ישראלישראל טבריה
תפקידים נוספים רב העיר זרזיס, תוניסיה

רב שלום דניאל יהודה כהן (או הכהן; ראשי-תיבות שד"י; תרפ"א - י"ח בתשרי תרפ"ו; [[]] - 6 באוקטובר 1925), שימש רבה של העיר זרזיס בדרום-תוניסיה. חיבר , וכן חיבור ביבליוגרפי וחיבור אוטוביוגרפי.

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים

ביוגרפיה עריכה

נולד בג'רבה, תוניסיה, לרבי משה כהן בנו של רב שאול כהן, אחרי אחיו הגדול דוד, ולפני אחיו הצעיר יצחק.

למד אצל אביו אחיו הגדול, ואצל רבי כליפה עידאן (מחבר "???"), ומדי פעם היה צועד רגלית כ-7 קילומטרים למקום מושבו של סבו, רב שאול כהן בחארה זגירה, כדי ללמוד גם ממנו.

לאחר שבגר, שלח ידו במסחר, לפי הנוהג שהיה מקובל אצל רבני ג'רבה עד לתקופה מאוחרת, לפיו אין מתפרנסים מלימוד תורה ורבנות. עיסוקו הכלכלי ידע עליות ומורדות, וכאשר הצליח במיוחד, נהג לתמוך כלכלית במספר תלמידי חכמים, כדי שיוכלו להתמסר ללימוד תורה.

בתקופת היותו בג'רבה, שימש, בין היתר, כדרשן (להסביר מעט מהו דרשן), ולאחר תקופה מסוימת בגאבס (רב ?), התמנה בתרנ"ב (1892) לרבה הראשון של קהילת זרזיס, שאך זה נוסדה, והיתה מורכבת ברובה מיוצאי ג'רבה. שימש בתפקידו זה כשלושים ושתיים שנה, עד לתרפ"ד (1924), אז עלה לארץ-ישראל.

פרופ' נחום סלושץ אשר ביקר בזרזיס בתרס"ו (1906), מספר בספרו 'האי פליא' על פגישתו עם רב העיר, וכתב על התרשמותו: "בחנות אחת פגשתי את החכם רבי שלום הכן, זקן שקנה תורה וחכמה, שקרא אף בספרי המחקר בצורה מזהירה ופקחית כאחד מחכמי ימי הביניים. הוא בקי מאוד בעברם של יהודי ג'רבה וכל הררי מדבר טריפולי, והרבה למדתי מפיו ומדעתו הרחבה".

רבה היתה כמיהתו לעלות לארץ-ישראל, ובסיון תרפ"ד, והוא כבר כבן 89, עזב את תוניסיה דרך גאבס, והגיע לארץ בחודש תמוז. בחר להשתכן בטבריה, ובה חי עד לפטירתו בי"ח תשרי תרפ"ו (6 אוקטובר 1925), ובה גם נקבר. להוסיף בקצרה בעניין סיפור הסרטיפיקאט בעליה לארץ.

משפחתו עריכה

אשתו הראשונה הייתה . ממנה נולדו לו ושלוש בנות: . בעת היותו בתוניס

חיבוריו עריכה

  • 'נהר שלום' (ג'רבה, תרע"ו) - על התורה. אליו צורף 'דברי שאול' על התורה, אותו כתב סבו, ואשר נותר בכתב-יד (להסביר, גם את הנוהג לצרף ספרים (מטעמים של חסכון בהוצאה הכספית הכרוכה בהוצאת לאור של ספרים, וכן על הנוהג לכתוב ולהוציא לאור כתבי-יד שלא זכו; וכן על החשיבות הגדולה שיחסו להוצאת ספר תורני בכלל - מעבר למורשת וליצירה - להסביר זאת).
  • 'חפץ יקר' (ג'רבה, תרע"ז) - על המצוות.
  • 'חיים ושלום' (ג'רבה, תרפ"ד) - על המדות (הסבר).
  • 'ברכה ושלום' (ג'רבה, תרפ"ו) - על מדות והנהגות (הסבר על מדות והנהגות + הספר יצא לאור לאחר פטירתו).
  • 'ברית שלום' () - על שולחן ערוך (יצא לאור לאחר 'ברכה ושלום').

מסעותיו עריכה

את מסעותיו הארוכים תיעד החיד"א ביומן מסע שכתב לעצמו בשם "מעגל טוב". בד' שבט ה'תקי"ג (20 בינואר 1752) יצא אל מסעו הראשון לטובת הקהילה בחברון, שנמשך שש שנים, וחזר לירושלים ביום ד' ניסן ה'תקי"ח (12 באפריל 1758). בשנת ה'תקכ"א (1761) הוצעה לחיד"א משרת ה'חכם' בקהילה הספרדית והפורטוגזית באמסטרדם, החשובה והעשירה מבין הקהילות הספרדיות בעולם, אך הוא סירב להצעה ונשאר כמה שנים בירושלים וכיהן בה כדיין.

בין שתי השליחויות מטעם קהילת חברון יצא החיד"א לקושטא כשליח יהודי ירושלים, כדי לנסות ולשכנע את השלטונות העות'מאניים לבטל מינוי לא ראוי של מנהיג לקהילה, אך נכשל במשימתו. בשבט ה'תקכ"ד (ינואר 1764) עבר למצרים והיה רב ואב בית הדין בנא אמון היא אלכסנדריה במשך חמש שנים עד ה' אדר ב' ה'תקכ"ט (14 במרץ 1769). בכ"ד סיוון (29 ביוני) בעקבות אירועים פוליטיים במצרים, חזר לארץ והתיישב בחברון.

בערב ר"ח חשוון ה'תקל"ג (26 באוקטובר 1772) יצא למסעו האחרון לטובת הקהילה היהודית בחברון ממנו לא שב. בכ"ח אלול ה'תקל"ח (20 בספטמבר 1778) הוא סיים את שליחותו בליבורנו ולבקשתה של הקהילה היהודית המקומית השתקע בעיר עד פטירתו. הוא הסכים למשרה זו בתנאי שיוכל להקדיש מזמנו לכתיבת והדפסת חיבוריו, ואכן שם פורסמו מרביתם ושם גם נפטר ונקבר. בכל התקופה שבה היה החיד"א קבור בעירם, זכרו יהודי ליבורנו את פעלו: הכיסא שעליו ישב החיד"א בישיבת פירירא הוצג בבֵּית הנְכוֹת (מוזיאון) של הקהילה,[דרוש מקור] ובערבי ימים נוראים הלכו להשתטח על קברו.

הנצחתו עריכה

בשנת תשט"ז, כאשר מלאו מאה וחמישים שנה לפטירת החיד"א, יזם הרב יצחק נסים, הרב הראשי לישראל, שחיבה מיוחדת הייתה לו לחיד"א, לפועלו ולכתביו, את העלאת עצמותיו מאיטליה לארץ ישראל, יחד עם בנו פרופ' מאיר בניהו, וידידו איש ליבורנו ד"ר שלמה אומברטו נכון. בשנת תשי"ט הקימו הרב נסים וד"ר נכון את אגודת נאמני 'יד החיד"א'. זו השיגה אישור מקהילת ליבורנו, ומרבה של ליבורנו הרב אליהו טואף, להעברת עצמות החיד"א לישראל, דאגה למקום הקבורה בהר המנוחות, לטקס ההלוויה, להעלאת דמותו של החיד"א בבתי הספר ולהקמת 'יד החיד"א' - מבנה על קברו של החיד"א כדי לאפשר עלייה המונית לקברו. בשנת תש"ך (1960) הועלו עצמותיו לירושלים עיר הולדתו, ושם הוא נקבר בכ' באייר. מכיוון שהר הזיתים, מקום קבורתם של חבריו ורבותיו של החיד"א, היה נתון באותה העת בשליטת הירדנים, נקבר החיד"א בהר המנוחות. הרב נסים מינה את הרב מרדכי אליהו לעסוק בקבורתו. לימים, נקבר הרב אליהו בעצמו בסמוך לקבר החיד"א, ואוהל משותף הוקם מעל ציוני קבריהם.

חיבוריו עריכה

 
"ספרי שם הגדולים, ועד לחכמים", חיים יוסף דוד אזולאי ואהרון בן משה פולד בעריכת יצחק אייזיק בן יעקב, דפוס אנטון שמיד, 1864 וינה. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 5

ברשימה מעודכנת של ספרי החיד"א משנת תש"ע נמנו 122 חיבורים[1]. כחמישים מהם הוא הדפיס בחייו. כמה מחיבוריו בכתב יד נשמרו וחלקם נדפסו במשך הזמן. הוא עסק בתחום נושאים נרחב: הלכה, מדרש, קבלה, תנ"ך, היסטוריה וביבליוגרפיה. עבודתו ההיסטורית-ביבליוגרפית העיקרית, "שם הגדולים", נקראה על שם פסוק מספר דברי הימים ”וְעָשִׂיתִי לְךָ שֵׁם כְּשֵׁם הַגְּדוֹלִים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ”[2]. ספר תיאור מסעותיו קרוי "מעגל טוב". רשימה ביבליוגרפית של כל ספרי החיד"א התפרסמה בספר רשימת יוא"ל.

הלכה, פרשנות, דרושים עריכה

שו"תים

היסטוריה וביבליוגרפיה עריכה

  • שם הגדולים
  • ועד לחכמים - שיריי שם הגדולים
  • זעיר שם - תוספות ל"שם הגדולים", כולל גם פירוש על מדרש רבה
  • מעגל טוב - יומן מסע בשלשה חלקים, חלק ראשון על מסעו הראשון כשליח קהילת חברון למצרים, איטליה, גרמניה, צרפת, הולנד ואנגליה. חלק שני על מסע ממנו לא שב למצרים, תוניסיה (שם הגיע ללא תכנון עקב התעללות של רב החובל וחשש מפני אניות מלחמה רוסיות ששטו במימי הים התיכון), איטליה, צרפת, הולנד ושוב חזרה לאיטליה שם סיים את חייו, במהלך מסע זה נמנע מלחזור למדינות אשכנז עקב החשדנות הרבה ששודרה כלפיו במסעו הקודם. חלק שלישי עוסק בחידושי תורה אותם הוא אסף תוך כדי מסעותיו. בספר זה כולל החיד"א רשומות של כספים אותם אסף למען עניי חברון וארץ ישראל ומתעד בהם ממבטו את חיי הקהילות והתנהלותם במאה ה-18. במקומות רבים בספר זה מספר החיד"א על ביקורים באתרים בעלי חשיבות היסטורית וממלכתית כארמונות ורסאי, הספרייה הלאומית של פריז, גן החיות הלאומי באמסטרדם ועוד. כמו כן מתאר החיד"א בספרו מפגשים עם אישים רמי מעלה כמלך צרפת ונכבדים המקורבים אליו, פרנסי קהילות מפורסמות, רבנים חשובים וביניהם ר' יהושע פאלק בעל ספר "פני יהושע" על הש"ס ועוד.

פירושים על תנ"ך עריכה

ספרים ערוכים מכתביו עריכה

בדורנו יצאו לאור כמה ספרי ליקוט ערוכים מכתביו על נושאים שונים, לדוגמה, "סידור החיד"א" - החיד"א לא ערך סידור אבל מחברים הדפיסו סידור בנוסחאות שונות עם פירושים, הערות, פסקי הלכה, וכו' מלוקטים מספריו. מהם:

  • סידור החיד"א - ליקוט מספרי החיד"א הלכות ופירושים על התפילה.
  • פסקי סידור החיד"א ריח ניחוח - 4 כרכים.
  • פרדס החיד"א - ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד. עורך הרב שמעון גוטמן.
  • תורת החיד"א - פירושים, רמזים ודרשות על פרשת השבוע מלוקטים מספרי החיד"א 5 כרכים. 
  • אגרות והסכמות רבינו חיד"א, עם תולדות חייו, רשימת ספריו, מכון רבינו חיד"א בני ברק, תשס"ו

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ נערך על ידי הרב שמעון גוטמן, פרדס החיד"א, ליקוטים מתורת החיד"א על שבת ומועד, תש"ע
  2. ^ דברי הימים א יז ח
  3. ^ מחזיק ברכה, באתר HebrewBooks


תקופת חייו של הרב בנצי/ארגז חול 17: רב שלום כהן, ג'רבה על ציר הזמן
 תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרונים
ציר הזמן




[[קטגוריה:רבנים: אחרונים]] [[קטגוריה:יהודים שמוצאם ממגורשי ספרד]] [[קטגוריה:רבנים איטלקים]] [[קטגוריה:רבנים ארץ ישראלים]] [[קטגוריה:משפחת אזולאי [[קטגוריה:מחברי ספרי שו"ת]] [[קטגוריה:פרשני הגדה של פסח]] [[קטגוריה:פרשני השולחן ערוך]] [[קטגוריה:פרשני מסכת אבות]] [[קטגוריה:פרשני נ"ך]] [[קטגוריה:פרשני אגדות התלמוד]] [[קטגוריה:נוסעים]] [[קטגוריה:ילידי 1724]] [[קטגוריה:נפטרים ב-1806]]