משתמש:דניאל פריאנטה/לאגרת'ה
לאגרת'ה הייתה, לפי האגדה, עלמת מגן ויקינגית מנורווגיה של היום, ואחת הנשים של הויקינג המפורסם, ראגנר לודברוק. האגדה אודותיה, כפי שתועדה על ידי ההיסטוריון סקסו במאה ה-12 לספירה, עלולה להיות מקבילה לאגדה אודות ת'ורגרד (Thorgerd), אל נורדי.
שמה המתועד על ידי סקסו, לאגרת'ה, הוא שינוי לטיני של השם הנורדי העתיק הלדגרד (Hlaðgerðr). השם לאגרת'ה הופיע גם כלאדגרת'ה (Ladgertha), לאדגרדה (Ladgerda) וכדומה.
חייה לפי סקסו גרמטיקוס עריכה
האגדה של לאגרת'ה הועברה לספר התשיעי של הגסטה דונורום, עבודתו של סקסו גרמטיקוס על היסטוריה דנית במאה ה-12 לספירה. לפי הגסטה דנורום (¶ 9.4.1–9.4.11), הקריירה של לאגרת'ה כלוחמת החלה כאשר פרו (Frø), מלך שוודיה, פלש לנורווגיה והרג את המלך הנורווגי סיווארד (Siward). פרו שלח את אשתו של המלך המת לבית בושת לשם השפלה פומבית. כשראגנר לודברוק שמע על כך, הוא הגיע עם צבא במטרה לנקום את מות סבו, סיווארד. חלק מהנשים שסבלו מצוו של פרו התלבשו בבגדים של גברים ונלחמו לצד ראגנר. המנהיגה שלהן, ומפתח לניצחון של ראגנר, הייתה לאגרת'ה. סקסו מספר:
לאדגרדה, אמזונה מוכשרת, שלמרות היותה עלמה, היה לה אומץ של גבר והיא לחמה בחזית, לצד האמיצים ביותר, כששיערה פזור על כתפיה. כולם התפעלו ממעשיה, שאין שניים להם, בזמן שתלתליה עפו מטה על גבה, גילו שהיא אישה.
ראגנר, אשר התרשם מהאומץ שלה, חיזר אחריה מרחוק. לאגרת'ה העמידה פני מתעניינת, וראגנר הגיע בכדי לבקש את ידה, כשבני לווייתו מחכים בעמק גאולר. כשהגיע לביתה, ראה ראגנר דב וצייד שלאגרת'ה הציבה כשמירה על ביתה. הוא הרג את הדב בעזרת חניתו וחנק את הצייד למוות, וכך השיג את ידה של לאגרת'ה. לפי סקסו, היא ילדה לראנגר בן, פרידליף (Fridlief), ושתי בנות, ששמותיהן אינם מוזכרים. לאחר חזר לדנמרק בשביל להילחם במלחמת האזרחים, ראגנר (שלפי סקסו, עדיין כעס על שלאגרת'ה הציבה חיות מולו) התגרש ממנה במטרה להתחתן עם ת'ורה בורגרהיורט (Þóra Borgarhjǫrtr), בתו של הראוד (Herrauðr), מלך שוודיה. הוא זכה בידה של אהובתו החדשה לאחר הרפתקאות רבות, אבל לפני שחזר נאלץ להתמודד בשנית עם מלחמת אזרחים. ראגנר נשלח לנורווגיה בשביל תמיכה, ולאגרת'ה, אשר עדיין אהבה אותו, הביאה לו 120 ספינות, לפי סקסו. במרומי הקרב, בנו של ראגנר, סיווארד, נפצע ולאגרת'ה הצילה אותו בשביל ראגנר עם חוזה:
לאדגרדה, עם רוח שאין שנייה לה, למרות מסגרתה העדינה, כיסתה עם גבורתה המפוארת את נטייתם של הלוחמים להתנועע. בכדי ליצור פרצה, היא עפה אל אחורי צבא האויב, תפסה אותם לא מוכנים והסבה את ההלם של חבריה אל אחורי מחנה האויב.
עם החזרה לנורווגיה, היא הסתכסכה עם בעלה, והרגה אותו באמצעות חוד חנית שהיא הסתירה בשמלתה. סקסו הסיק שהיא "גזלה את שמו ואת כל ריבונותיו; בשביל הרעיה היהירה הזאת, למרות שעדיף לשלוט ללא בעלה על לחלוק זאת עמו".
דמיון לת'ורגרד עריכה
דוידסון חשב שאפשרי, ונורה ק. צ'אדוויק החשיבה למאוד ודאי, שלאגרת'ה היא מזוהה עם ת'ורגרד ((Þorgerðr Hölgabrúðr), אלה בעלת סיפורים מקבילים לשלה.
לת'ורגרד סגד - ואחדים יגידו שהתחתן איתה - השליט הנורווגי האקון סיגורדסון (Haakon Sigurdsson, 937-995), שחי בלייד (Hlaðir). יכול להיות שזהו מקור השם Hlaðgerðr. גאולרדל, עמק גאולר - איפה שלאגרת'ה חיה לפי סקסו - נמצא בקרבת מקום והייתה מרכז הכת של ת'ורגרד. לפי סנורי סטרלוסון (Snorri Sturluson), היה זה גם הפולחן של אשתו של האקון, ת'ורה. לבסוף, התיאור של לאגרת'ה נחלצת לעזרו של ראגנר עם הנפת שיער הייתה זהה לאופן בו פלטיירבוק (Flateyjarbók) מתאר את ת'ורגרד ואת אחותה ירפה (Irpa) עוזרות להאקון.
תיאור עריכה
הדרמה ההסטורית של כריסטן פראם, לאגרת'ה (1789), מבוססת על עבודתו של סקסו. הכוראוגרף וינסנזו גלאוטי ביסס את הבלט שלו לאגרת'ה (1801), הבלט הראשון בשיתוף עם נושא נורדי, על עבודתה של פראם. עם המנגינה על ידי קלאוס סקול, הבלט זכה להצלחה מסחררת בתיאטרון המלכותי בגאלוטי. זה נחשב שיר משולב עם פנטומימה, ריקוד ובדרך כלל גם דיאלוגים.
לאחרונה, לאגרת'ה (משוחקת על ידי קתרין ויניק) היא דמות ראשית בסדרה הטלוויזיה הוויקינגים (2013), שם היא מגלמת עלמת מגן ואת אשתו הראשונה של ראגנר לודברוק.