משתמש:חוסמסה/דרך הביטחון (חולון)

סמוך לחולון ישבו יפו הערבית ושכונות וכפרים ערביים נוספים – בית דג'ן, יאזור, אבו כביר, סכנת דרוויש ותל א-ריש. היחסים עם תושבי תל א-ריש, כפר ערבי בשולי יפו שגבל בשכונת גרין, ועם תושבי הישובים הערביים בסביבה הושפעו מן המציאות הפוליטית של הזמן. לעתים היו אלו יחסי קרבה, ולעתים הגיעו לידי אלימות. עם גבור המתח במחצית השניה של שנות השלושים ואילך, איימו הערבים על חולון מתל א-ריש (הפילבוקס המוכר יוקם רק בשלהי 1947), מן העמדות ומהשכונות והכפרים הערביים שהקיפו אותה. היריות שנורו על חולון פגעו בתושבים, בבתים ובמוסדות ואף איימו על התחבורה אליה. חולון הפכה לחלק מחזית 5, חלק ממרחב ההגנה של אזור תל אביב וסביבתה. בחזית שירתו נוטרים, מושבעים (נוטרים בשירות חלקי), אנשי חי"ש ואנשי משמר נע, שהבטיחו את דרכי התעבורה, את העובדים ואת היישובים באזור. באזור החולות של חוסמסה ומולדת נערכו אימונים. וסיורים ממונעים פיטרלו בין עמדות מבוצרות. בראשית 1948, כחודשיים לאחר פרוץ מלחמת הדרכים בין היהודים לערבים (לאחר הכרזת החלוקה באו"ם ב29 בנובמבר 1947), הפכו חולות חולון לסביבה שבה אפשר לנסוע בביטחון יחסי, בדרך הבטחון, שחלקה כבר היה סלול, והמשכה - תוואי חולות שחלקו נסלל מאוחר יותר. הדרך עברה משכונת עזרא בתל אביב, דרך פרדסי מקווה ישראל, חולון, מולדת, ומשם המשיכה דרך נחלת יהודה, ראשון לציון, נס ציונה ורחובות לירושלים ולנגב הנצורים.

חוסמסה: תחנה בדרך הביטחון מבנה חוסמסה שימש תחנה בדרך הביטחון. הדרך, שיצאה משכונת עזרא בתל אביב ועברה דרך מקווה ישראל, חולון, חוסמסה, מולדת, נחלת יהודה וראשון לציון (עד בילו שליד רחובות), שימשה את השיירות שנעו בתוואי תל אביב - ירושלים והנגב. דרך זו היתה בטוחה יותר מהדרך הרגילה הנתונה להתקפות הערבים. בחוסמסה קיבלו נוסעי השיירות מידע והנחיות, נערכו בדיקות אחרונות של מטען השיירות, סידורי אבטחה והצטיידות בנשק. השיירות העבירו ליעדן נוסעים, מזון, תרופות, נשק, תחמושת, דואר, עיתונים ועוד. לאחר כיבוש תל אריש והכפרים באזור בסוף מבצע חמץ, בסוף אפריל 1948 לא היה עוד צורך בדרך החלופית. במסגרת גני הסיפור של עיריית חולון, הקימו את "גן סיפור דרך הביטחון", שם ניתן לראות כיום שימור של קטע הדרך הביטחון, בגן מוצבים פסלים המתארים את השיירות שנסעו בדרך.