משתמש:טיפוסי/חינוך חרדי
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
החינוך החרדי, הנהוג בציבור החרדי מאופיין בייחודיות הנובעת מהקפדה על ההלכה וההמסורת היהודית. החינוך ניתן בהתאם לאורח החיים הציבור החרדי, הרואה בלימוד תורה וקיום מצוות ערך עליון. מאפיין בולט של החינוך החרדי הוא קיום בתי ספר נפרדים לבנים ולבנות בכל שנות הלימוד. סדרי ותכני הלימוד נקבעים ברוח ההשקפה החרדית
הלימודים במוסדות החינוך החרדיים מתמקדים בעיקר בחינוך לשמירת המצוות ו"רוח התורה" כפי שהיא נתפסת בציבור החרדי, כאשר מטרת החינוך לבנים היא תקוות ההורה החרדי שילדו יגדל להיות "תלמיד חכם וירא שמים המקפיד על שמירת המצוות קלה כבחמורה וקובע עתים לתורה". החרדים רואים בחינוך החרדי המשך ישיר של החינוך היהודי כפי שהיה קיים בגלות ובהתאם להשקפתם הדתית האומרת שייעודו של היהודי הוא "להתקרב להשם ולדבוק בדרכיו" ולהתרחק מ"הבלי העולם הזה" ולראייתם במצוות לימוד התורה ייעוד הם מקדישים את רוב שעות הלימודים ללימוד תורה. הם לא רואים צורך בלימוד חכמות נוספות כמו מתמטיקה ופיזיקה שמקורם בתרבות המערבית (בפיהם תרבות יוון על שם מוצאה) ושתכליתם לא מתמצית בשמירת ההלכה הרבנית ו"רוח ישראל סבא" ומסתפקים בלימוד אלגברה בסיסית. בשל החשש מפני ההשפעות השליליות האפשריות של התרבות המערבית על דור ההמשך החרדי (כמו למשל תנועת ההשכלה) הם נמנעים מללמד מקצועות ואוסרים קריאת ספרים שלא נכתבו במיוחד עבורם. החינוך לבנות קצת שונה ומטרתו שהבת תגדל להיות "אשה טובה לבעלה" ותסייע בגידול ובחינוך הילדים. מושם בהם דגש על חינוך לצניעות ולימודי הקודש נלמדים בהם בצורה אחרת ובלי ללמוד גמרא
היסטוריה עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
במדינות אירופה, נהוג היה שהאב היה שוכר "מלמד" לבנו שילמדו מקרא, תלמוד בבלי ושאר ספרי קודש, עד הגיעו לגיל שאפשר לשולחו ללמוד בישיבה. בישיבה היה התלמיד לומד בהכוונת מורי הישיבה תלמוד בבלי ומפרשי חז"ל עד הגיעו לפרקו. עם הזמן נוסדו מוסדות חינוך מאורגנים המעניקים חינוך תורני לילד במשך כל שנות ילדותו עד הגיעו לבגרות
הרכב תכנית הלימודים עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
תכניות הלימודים בתלמודי התורה ובישיבות נקבעות באופן עצמאי על ידי הצוות החינוכי של המוסד בהתאם לזרם שאליו הוא משתייך כאשר המכנה המשותף לכולם הוא יום לימודים ארוך שרובו מוקדש ללימודי קודש. בבתי הספר היסודיים במגזר החרדי לומדים גם "לימודי חול", אם כי ברמה פחותה מהמקובל במגזרים אחרים. בעניין זה יש הבדל בין "תלמודי תורה" בהם מסתפקים בלימודי חול מינימליים (רמה קלה של לשון עברית, חשבון בסיסי, ומעט גאוגרפיה ותולדות עם ישראל), לבין בתי ספר (בדרך כלל של החינוך העצמאי) שבהם יש מסגרת רחבה יותר של לימודי חול
סגנון הלימודים הייחודי מתאפיין גם בספרי לימוד ייעודיים למגזר החרדי, המתאפיינים בהקפדה על תכנים התואמים את ההשקפה החרדית
שיטות חינוך ייחודיות לחינוך החרדי עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
ביקורת על החינוך החרדי עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
שלבי החינוך לבנים עריכה
תלמוד תורה עריכה
ערך מורחב – תלמוד תורה
בית הספר היסודי נקרא לרוב "תלמוד תורה" שם המרמז על ייעודו העיקרי - להנחיל לתלמידיו את חשיבות מצוות תלמוד התורה. השם "חיידר" גם הוא נפוץ ומקורו בשפה האידית. מסגרת חינוך זו מיועדת לילדים מגיל הגן עד גיל המצוות. המורים בתלמוד התורה נקראים "מלמדים"(במילעיל) וביידיש "רֶבֶּה". בשם זה התלמידים פונים אל כל הסגל החינוכי. המורים למקצועות החול בתלמודי התורה בישראל הם בדרך כלל מתוך הקהילה החרדית. מורים אלו, בלי קשר למקצוע אותו הם מלמדים, מכונים בחלק מתלמודי התורה "שרייבר" (מיידיש: כתבנים)[1]. במקומות שונים בחו"ל יש מורים לא חרדים למקצועות החול ואף מורים לא יהודים
בחיידר מתחילים ללמוד מגיל שלוש בכיתת הכנה מיוחדת המהווה תחליף לגן חובה. בהגיעו לגיל שלוש עורכים לילד טקס תספורת מיוחדת לפי מנהג החלאקה שבמהלכו גוזרים את שערות ראשו מלבד הפאות. לאחר תספורת החלאקה מוכנס הילד על ידי אביו כשהוא עטוף בטלית אל כיתת הגן ועורכים לכבודו "מסיבת א.ב." שבמהלכה הוא מתחיל ללמוד את האותיות. את האותיות משננים הילדים כל יום ובדרכים מגוונות במטרה לדעת לקרוא עד גיל חמש
על פי המשנה במסכת אבות
בֶּן חָמֵשׁ שָׁנִים לַמִּקְרָא, בֶּן עֶשֶׂר לַמִּשְׁנָה, בֶּן שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה לַמִּצְוֹת
ואכן בגיל חמש, לאחר שהילד יודע לקרוא הוא מתחיל ללמוד חומש. נוהגים להתחיל בספר ויקרא בקטעים העוסקים בהקרבת קרבנות על פי המדרש "יבואו טהורים ויתעסקו בטהורים" ובחלק מתלמודי התורה נוהגים לערוך לכבוד כך "מסיבת חומש". בנוסף מתחילים ללמוד מתוך החומש את פרשת השבוע וממשיכים לתרגל את הקריאה והכתיבה. בקהילות מסוימות נהוג לערוך קידושא רבא ("סעודת חומש") בשבת שאחרי תחילת הלימודים. בכיתה ג' (גיל 7 לערך) מתחיל הילד בלימוד משניות כאשר לרוב מתחילים במסכת ברכות. בגיל 8 מתחיל הילד בלימוד הגמרא, ובגילאים מתקדמים יותר כוללים בלימוד הגמרא גם פירושי הראשונים לתלמוד, בכל השלבים ממשיכים עם הלימודים הקודמים וכך למשל ילד הלומד גמרא, לומד באותה עת גם חומש (לרוב פרשת השבוע) ומשנה
ישיבה קטנה וישיבה גדולה עריכה
שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים
- ערך מורחב – ישיבה
בגיל 13 נכנס הילד ל"ישיבה קטנה" או"ישיבה לצעירים"
בגיל 16 עובר הילד ל"ישיבה גדולה"
שלבי החינוך לבנות עריכה
- ערך מורחב – בית יעקב
שגיאות פרמטריות בתבנית:הפניה לערך מורחב
פרמטרים [ 2 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
- ערך מורחב – סמינר חרדי לבנות
על פי ההשקפה החרדית, הבנות ככלל אינן מצוות לעסוק בלימוד תורה, וייעודן הינה להקים בית נאמן בישראל, בעבר האמהות שמרו על בנותיהם בבית ולמדו איתם בישול ותפירה ושאר מקצועות הבית, לפני כמאה שנה נוסד על ידי הרבנית שרה שנירר בקראקא, המוסד הראשון לבנות על טהרת הקודש בשם בית יעקב, בברכת הרבנים של אותה תקופה, במטרה להוות משקל נגד לפיתויי הרחוב ולשפע התרבותי המוצע בבתי החינוך הנכריים שהיווה מכשול בפני הבנות, כיום נלמדים עם הבנות פרשת השבוע, ודינים הנוהגים בבית היהודי, וכן היסטוריה וגיאוגרפיה, כאשר מקצועות החול, ברמה גבוהה הרבה מאשר בבתי החינוך לבנים, כמו כן ניתנים שיעורי בית לבנות, והכל במטרה למלא את שעותיהן ולא להשאיר זמן רב פנוי העלול לגרום להן לתור אחר אפשרויות בילוי, המנוגדים להשקפה החרדית
חינוך חרדי במדינת ישראל עריכה
במדינת ישראל קיימים זרמי חינוך חרדים מרכזיים, המוכרים בשם "החינוך העצמאי" ו"מרכז מעיין החינוך התורני" הפועלים על פי חוק חינוך מוכר שאינו רשמי, המתוקצב באופן יחסי פחות מאשר החינוך הממלכתי, בנוסף קיימים מוסדות המכונים מוסדות פטור שמתוקצבים אף בפחות מהחינוך המוכר שאינו רשמי, המטרה בהקמת המסגרות החינוך הללו, הינה לאפשר אוטונומיה חינוכית על פי ההשקפה החרדית, ולצמצם עד למינימום התערבות ממשלתית בתכני ובסדר ניהול המוסדות לחינוך
מנתונים רשמיים עולה כי בשנת הלימודים תשס"ז למדו 91,447 תלמידים במוסדות מוכרים שאינם רשמיים המשתייכים לרשתות אלו, ו-43,660 תלמידים למדו במוסדות פטור
ריבוי הטבעי במגזר החרדי הנובע עקב שיעור ילודה גבוה משפיע ישירות על הגידול בשיעור התלמידים במוסדות החרדים, על-פי תחזיות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2012 שיעורם של התלמידים במגזר החרדי יהיה 22.4% מכלל התלמידים בחינוך היסודי ו-30.9% מכלל התלמידים בחינוך היסודי במגזר היהודי
בשנים האחרונות קיימת תופעה של רישום הורים חילוניים את ילדיהם למערכות חינוך חרדיים, אם עקב התנאים הטובים יותר לעתים, אם בשל הרמה החינוכית במוסדות אלה[2].
ראו גם עריכה
לקריאה נוספת עריכה
- פרידמן מנחם, חברה ודת', יד יצחק בן צבי, תשל"ח.
- סורסקי אהרון, תולדות החינוך התורתי, אור החיים, 1969.
- החינוך העצמאי, יובל לחינוך העצמאי, תשס"ג.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ מוסף 7 ימים, ידיעות אחרונות חור בליב"ה, 17 ביולי 2010 וכתבת המשך ב-23 בילוי 2010
- ^ http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=326376 שחר אילן, הארץ