משתמש:טל שחר/ארגז חול

דרכי שלום הוא מונח הלכתי המשמש להנמקת פסיקות מדרבנן שנועדו לשמור על השלום. שיקול הלכתי זה שייך לקבוצה מצומצמת של שיקולים הלכתיים שנגזרים במפורש מתכליתה של ההוראה ההלכתית ולא מן המסורת שקדמה לה.

השימוש בשיקול הלכתי זה נעשה בשלושה תחומים: כלל היחסים בין בני אדם, היחס לעם הארץ והיחס לגויים (ובתוכם לעובדי עבודה זרה).

הסדרת היחסים בין כלל בני האדם

במשנה נאמר: "אלו דברים אמרו מפני דרכי שלום: כוהן קורא ראשון, אחריו לוי ואחריו ישראל, מפני דרכי שלום... בור שהוא קרוב לאמה מתמלא ראשון, מפני דרכי שלום... מצודות חיה ועופות ודגים - יש בהן גזל, מפני דרכי שלום, רבי יוסי אומר: גזל גמור." (מסכת גיטין, פרק ה', משנה ח').

משנה זו היא דוגמא לשימוש בהנמקה הלכתית זו כדי להסדיר יחסים בין אישיים. הסדרת היחסים הבין אישיים נעשית גם במקרה של מחלוקת על כבוד, כמו בעניין סדרי הקריאה, וגם במקרה של דיני ממונות: אין לקחת חיות שנלכדו במלכודת, אפילו שבעל המלכודת לא יודע אפילו שהן נתפסו ואין לו עדיין קניין מלא עליהן. נוצר מצב בו נמנעו (למעט רבי יוסי) מלהשתמש בהנמקה מסורתית- גזל, והעדיפו לנמק את הפסיקה בנימוק "מפני דרכי שלום".

היחס לעם הארץ

בתלמוד הירושלמי (מסכת דמאי, דף יז:, פרק ד, הלכה ב) ניתן למצוא דוגמא לשיקול 'דרכי שלום' ביחס לעם הארץ- לדעת אחד המתדיינים מניחים שעם הארץ עישר את הפרות שקנו ממנו ולא חייבים לעשר אותם שוב. במקרה זה נעשה ויתור על החמרה במצווה מהתורה (ואולי אפילו ויתור על המצווה עצמה, אם עם הארץ באמת לא עישר), על מנת לשמור על השלום.

היחס לגויים

על פי ההלכה היחס לגויים, ובמיוחד לעובדי העבודה זרה שביניהם צריך להיות קר וצריכה להיות הפרדה ברורה בין קהילות הגויים לבין קהילות היהודים. הפרדה זו מתבטאת בהגבלות על המפגש היומיומי כמו גם בהגבלות על מפגש עם הגויים בצמתים מרכזיים יותר בחיים.

כדי לאפשר את המפגש ולמנוע מריבות- שמשמעותן חמורה יותר כשהגויים הם השלטון- התירו חכמים הנהגות שונות ביחס עם הגויים מפני דרכי שלום.

גיטין דף סא עמוד א "אין ממחין ביד עניי נכרים בלקט בשכחה ובפאה, מפני דרכי שלום. ת"ר: מפרנסים עניי נכרים עם עניי ישראל, ומבקרין חולי נכרים עם חולי ישראל, וקוברין מתי נכרים עם מתי ישראל, מפני דרכי שלום."- דוגמא לדרכי שלום ביחס עם הגויים

דרכי שלום בפסיקה בימינו

היחס לחילונים, היחס לגוי שאינו עכו"ם

דרכי שלום- מוסר או תועלת?

שבט מיהודה חלק ג' סימן ע' הרב אונטרמן: "אינו בבחינת מידת חסידות ולא כאמצעי להגן על עצמנו אלא נובע מעצם המוסר של תורתנו הקדושה." (תורה"ק= תורתנו הקדושה?)

[[:קטגוריה:יהדות] [[:קטגוריה:הלכה]