משתמש:יאיר דב/המגפה בימי דוד

המגפה בימי דוד היא אירוע מקראי שראשיתו במפקד צבאי של חיילי ישראל שערך יואב בשליחות דוד ללא תשלום כופר עבור המפקד כמצווה בתורה, והמשכו בהצגת גד הנביא שלושה עונשים שמתוכם נדרש דוד לבחור את העונש המועדף. דוד בוחר בעונש המגפה, ואכן פורץ דבר המפיל 70,000 איש מישראל. הדבר פוסק לאחר שגד מצווה את דוד לרכוש את גורן ארוונה היבוסי לשם בניית מזבח עליו להקרבת קרבנות לה'. לאחר ביצוע הרכישה וההקרבה, המגפה נעצרת.

לימים יבנה שלמה בן דוד את בית המקדש והמזבח שבחצרו במקום בו עמד המזבח שבנה דוד בעת המגפה.

חרון האף על ישראלעריכה

הסיפור נפתח בתיאור חרון אף אלוהי על ישראל: "וַיֹּסֶף אַף ה' לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל"[1]. אמנם הכתוב לא מבאר את סיבת חרון האף. גם פרשני המקרא התחבטו בסיבת הדבר. היו שסברו שסיבת הדבר לא נודעה[2]. לדעת אחרים חרון האף היה על חטאים שנעשו בסתר[3]. ויש אומרים שחרון האף היה על מרד אבשלום ומרד שבע בן בכרי[4].

חטא ספירת העםעריכה

תיאור המפקדעריכה

בעקבות חרון האף של ה' בישראל, הכתוב מספר שה' הסית את ליבו של דוד להחליט למנות את סך החיילים בעם ישראל: "וַיֹּסֶף אַף ה' לַחֲרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל וַיָּסֶת אֶת דָּוִד בָּהֶם לֵאמֹר לֵךְ מְנֵה אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֶת יְהוּדָה" (שמואל ב פרק כ"ד, פסוק א').

דוד מורה ליואב בן צרויה שר צבאו, שיפקוד את צבא ישראל (אחד עשר שבטים), ואת צבא יהודה בנפרד, היות ולשבט יהודה היה ריבוי אוכלוסין יוצא דופן המצדיק החזקת צבא עצמי[5]. יואב ניסה להניא את המלך מכך, אך דוד עמד על כך שהוא חפץ במניין העם. יואב ביצע את הפקודה, ובמשך תשעה חודשים ועשרים יום עבר בכל גבולות הממלכה ומנה את מספר החיילים. בתום המפקד, שב אל המלך עם מספר הלוחמים: 800,000 חיילים לצבא ישראל, ו-500,000 לצבא שבט יהודה. לאחר מכן, לבו של דוד נקפו על שחטא בספירת העם, והוא התוודה על כך לפני ה':

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב שַׂר הַחַיִל אֲשֶׁר אִתּוֹ שׁוּט נָא בְּכָל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל מִדָּן וְעַד בְּאֵר שֶׁבַע וּפִקְדוּ אֶת הָעָם וְיָדַעְתִּי אֵת מִסְפַּר הָעָם: וַיֹּאמֶר יוֹאָב אֶל הַמֶּלֶךְ וְיוֹסֵף ה' אֱלֹוהֶיךָ אֶל הָעָם כָּהֵם וְכָהֵם מֵאָה פְעָמִים וְעֵינֵי אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ רֹאוֹת וַאדֹנִי הַמֶּלֶךְ לָמָּה חָפֵץ בַּדָּבָר הַזֶּה: וַיֶּחֱזַק דְּבַר הַמֶּלֶךְ אֶל יוֹאָב וְעַל שָׂרֵי הֶחָיִל וַיֵּצֵא יוֹאָב וְשָׂרֵי הַחַיִל לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ לִפְקֹד אֶת הָעָם אֶת יִשְׂרָאֵל: וַיַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן וַיַּחֲנוּ בַעֲרוֹעֵר יְמִין הָעִיר אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַנַּחַל הַגָּד וְאֶל יַעְזֵר: וַיָּבֹאוּ הַגִּלְעָדָה וְאֶל אֶרֶץ תַּחְתִּים חָדְשִׁי וַיָּבֹאוּ דָּנָה יַּעַן וְסָבִיב אֶל צִידוֹן: וַיָּבֹאוּ מִבְצַר צֹר וְכָל עָרֵי הַחִוִּי וְהַכְּנַעֲנִי וַיֵּצְאוּ אֶל נֶגֶב יְהוּדָה בְּאֵר שָׁבַע: וַיָּשֻׁטוּ בְּכָל הָאָרֶץ וַיָּבֹאוּ מִקְצֵה תִשְׁעָה חֳדָשִׁים וְעֶשְׂרִים יוֹם יְרוּשָׁלִָם: וַיִּתֵּן יוֹאָב אֶת מִסְפַּר מִפְקַד הָעָם אֶל הַמֶּלֶךְ וַתְּהִי יִשְׂרָאֵל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ חַיִל שֹׁלֵף חֶרֶב וְאִישׁ יְהוּדָה חֲמֵשׁ מֵאוֹת אֶלֶף אִישׁ: וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ אַחֲרֵי כֵן סָפַר אֶת הָעָם וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל ה' חָטָאתִי מְאֹד אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וְעַתָּה ה' הַעֲבֶר נָא אֶת עֲוֹן עַבְדְּךָ כִּי נִסְכַּלְתִּי מְאֹד

שמואל ב פרק כ"ד, פסוקים ב'-י'

שאלת הבחירה ביחס למעשהו של דודעריכה

כ

מהות החטא בספירת העםעריכה

כ

הצעת שלוש אפשרויות העונשעריכה

כ

המגפהעריכה

כ

עצירת המגפהעריכה

כ

ייחודיות המקוםעריכה

כ

קישורים חיצונייםעריכה

כ

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ספר שמואל ב', פרק כ"ד, פסוק א'.
  2. ^ רש"י על פסוק א'.
  3. ^ רד"ק על פסוק א'. אפשרות אחת שמעלה המצודות שם.
  4. ^ אחת האפשרויות שמעלה המצודות על פסוק א'.
  5. ^ בהמשך ההתרחשויות נתון זה יהווה את אחד היסודות ליכולתה של ממלכת יהודה להתקיים כממלכה עצמית ללא תלות בממלכת ישראל שהתפלגה ממנה.