משתמש:יאיר דב/משתה הגוי

בהלכה, משתה הגוי הוא משתה שעורך גוי לרגל שמחה מיוחדת כנישואי או הולדת בנו או ביתו, בו נאסר על אדם מישראל להשתתף היות והדבר גורם לגוי להודות לאלוהיו על כך, או מחשש לקירוב הדעת עם הגוי, דבר שעשוי להביא להתבוללות עמו.

מקור הדיןעריכה

ההשראה לאיסור השתתפות במשתה הגוי נלמדת מהפסוקים בפרשת כי תשא שבחומש שמות:

הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָּא עָלֶיהָ פֶּן יִהְיֶה לְמוֹקֵשׁ בְּקִרְבֶּךָ: פֶּן תִּכְרֹת בְּרִית לְיוֹשֵׁב הָאָרֶץ וְזָנוּ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶם וְזָבְחוּ לֵאלֹהֵיהֶם וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ: וְלָקַחְתָּ מִבְּנֹתָיו לְבָנֶיךָ וְזָנוּ בְנֹתָיו אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן וְהִזְנוּ אֶת בָּנֶיךָ אַחֲרֵי אֱלֹהֵיהֶן

שמות פרק ל"ד, פסוקים י"ב, ט"ו-ט"ז


חשש זה אומת במעשה חטא בעל פעור, בו נמשכו עם ישראל אחר בנות מואב ומדיין, ומתוך כך עבדו את בעל פעור אלוהי מואב.

המקור ההלכתי לאיסור השתתפות במשתה הגוי נלמד מדברי הברייתא המובאת בתלמוד הבבלי:

תניא, רבי ישמעאל אומר: ישראל שבחוצה לארץ עובדי עבודת כוכבים בטהרה הן, כיצד? עובד כוכבים שעשה משתה לבנו וזימן כל היהודים שבעירו, אף על פי שאוכלין משלהן ושותין משלהן ושמש שלהן עומד לפניהם, מעלה עליהם הכתוב כאילו אכלו מזבחי מתים, שנאמר: 'וקרא לך ואכלת מזבחו'

תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף ח' עמוד א'

דין זה נפסק בשולחן ערוך: "עובד כוכבים העושה משתה לחופת בנו או בתו, אסור לישראל לאכול שם אפילו אוכל משלו ושמש שלו עומד עליו ומשמש" (שולחן ערוך יורה דעה סימן קנ"ב, סעיף א').

גדרי האיסורעריכה

כ

גוי שאינו עובד עבודה זרהעריכה

כ

חשש איבהעריכה

כ

קישורים חיצונייםעריכה

כ

הערות שולייםעריכה