כך כתב עלי בן כספית:
- "עכברי ויקיפדיה אומרים לי שמדובר באדם שעריכותיו בד"כ מקצועיות ואמינות." (https://twitter.com/BenCaspit/status/1721546763943727253)
אבל שלא תזוח דעתי עלי אביא גם קצת ביקורת מפי אחד מעורכי ויקיפדיה:
- "מאז שחזרת לפעילות השנה כל אחת ואחת מהעריכות שלך נעשו במטרה ברורה להציף את מרחב הערכים בתעמולה חד-צדדית ולהפוך את ויקיפדיה לשופר של הממשלה. מאז שפרצה המלחמה, הניסיונות שלך להשתמש במרחב הערכים כדי להפיל את האשמה על הדרג הצבאי ולפטור את הדרג המדיני מכל אחריות הם מבישים בצורה שלא נראתה כאן מעולם. כל בר דעת שמרפרף על העריכות שלך יתקשה להאמין שאתה שואף לאותה נייטרליות טהורה שבעדה אתה מדבר. אתה צודק ש"אנחנו בבעיה": אנחנו אכן בבעיה, כי עריכות שלך שמכניסות פרופגנדה למרחב הערכים מתמסמסות מתחת לרדאר ומוצגות בפני הקוראים. כל מי שמנסה למנוע את חדירת הפרופגנדה הזאת למרחב הערכים עושה עבודת קודש. אני לא נוהג להתבטא בישירות כזו, אבל כשהעורך הכי פוליטי במיזם טוען שהוא שואף לנייטרליות ומאשים אותי, שרובן המוחלט של עריכותיי אינן בערכים פוליטיים, ברצון "לשרת אג'נדה", קשה לעמוד מנגד. לפני שאתה מאשים את מי שמתנגד לעריכותיך בהטיה פוליטית, נסה לחשוב מה גרם לך דווקא בתקופה זו להכניס ציטוטים איזוטריים מלפני עשור לערכים כמו בני גנץ ושאר היריבים הפוליטיים של נתניהו."
- אותם "ציטוטים איזוטוריים", שלא היו ציטוטים, נגעו להמלצת הרמטכ"ל, בני גנץ, לקבינט לגבי מבצע צוק איתן.
הטייה בויקיפדיה
עריכהבמשך שנים אמרתי לכל מי ששאל אותי שיחסית ניתן לשמור על הנייטרליות של הויקיפדיה ושאם הם מוצאים משהו מוטה שיפנו אלי ואנסה להביא לנייטרליות. לצערי בשנה האחרונה זה כבר לא המצב. ויקיפדיה בעברית נלקחה שבי על ידי חבורת אנטי-ביבי והאמת והנייטרליות אבדו. נקווה שעם הסיום הקרוב של עידן ביבי החבורה הזאת תעזוב ונוכל לנסות לשקם את הויקיפדיה העברית.
הדרכים להטיית הויקיפדיה הן מגוונות. נמנה כמה מהן עם דוגמאות.
- הצגת צד אחד של דיון מבלי להביא את הצד השני או הצגתו של הצד השני בצורה מעוותת. למשל, בערך מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל (ערך שלא היה צריך לבוא לעולם בכלל) מוצגת הביקורת נגד בג"ץ בצורה שגוייה, ואז נטען שהטענות הן פייק ניוז. את הדיון ניתן לראות בשיחה:מידע כוזב במלחמת חרבות ברזל#מחיקת הטענה לפייק ניוז בהוראות הפתיחה באש של בג"ץ.
- "מבחן התוצאה" - הבאה בערכי אישים נתונים שליליים, באופן הרומז לכך שהנתונים הללו הם באשמת אותם אישים. ניתן לראות דוגמאות אצל איתמר בן גביר ומירי רגב לגבי העלייה במספר ההרוגים בתאונות דרכים ואצל בצלאל סמוטריץ' לגבי דירוג האשראי של ישראל. יש בכתיבה זאת שתי בעיות מהותיות: ראשית, הבאת הנתונים רומזת לכך שאותם אישים הם האחראים לנתונים, טענה חסרת מקור ולרוב מופרכת על פניה. שנית, הבחירה להביא דווקא את הנתונים הספציפיים שמובאים היא הטייה ברורה. באותה מידה יכלו להביא נתונים אחרים שמצביעים על "הצלחות" כאילו אותם אישים אחראים לאותן "הצלחות". כך באמת נעשה בערך של משה כחלון המציין שדירוג האשראי של ישראל הגיע לשיא, באופן הרומז שיש קשר בין עובדה זאת לבין נשוא הערך. אם רוצים להביא נתונים על המשק הישראלי בימיהם של שרי אוצר, יש להביא את אותם נתונים לגבי כל שרי האוצר, ולהביא מספר נתונים (תל"ג לנפש בתחילה וסוף כהונה, יחס חוב תוצר בתחילה וסוף כהונה, וכו'). הבחירה של נתונים ספציפיים לאישים ספציפיים, מוטה ואינה אנציקלופדית.
נושאים לטיפול
עריכהתקיפות אישיות נגדי
עריכהפה אביא רשימה של תקיפות אישיות נגדי הנוגדות בבירור את כללי הקהילה:
כתבות מטעות
עריכה- שחר אילן, על רקע ההפיכה המשטרית - ישראל התדרדרה במדד השחיתות העולמי, באתר כלכליסט, 30 בינואר 2024 מציג גרף של מדד תפיסת השחיתות של ישראל החל משנת 2016 ואז נותן הסברים לסיבות לירידה של הציון של ישראל. אבל עיון במדד החל ממדידתו בישראל לראשונה בשנת 1996 יגלה שלא רק שהמדד לא ירד בשנים האחרונות, הוא עלה. אמנם, ישראל ירדה מהשיאים שלה בשנים 1997, 2001, אבל קשה למצוא קורלציה בין השינויים לבין המפלגה בשלטון.
- שני אשכנזי, שמונה כבר עזבו: המשרד להגנת הסביבה מתרוקן מאנשי מקצוע, באתר כלכליסט, 23 במאי 2024. התוכן של הכתבה לא תומך בכותרת שלה. לפחות מחצית מהעוזבים עזבו ללא קשר לשרה . על השאר איננו יודעים. תחלופה ברמה זאת היא דבר טוב על פי דוח של נציבות שירות המדינה.