משתמש:ישראל קרמר/אקולוגיה של סיירה נבדה (ארצות הברית)

קלצדרוס מפושק מימין למפל אביבי ביוסמיטי

המערכת הסביבתית בסיירה נבדה היא מגוונת ומורכבת: הצמחים ובעלי החיים הם חלק חשוב מהנוף היפהפה של הרכס. השילוב בין אקלים, טופוגרפיה, לחות וסוגי קרקע, משפיעים על התפוצה של מיני הצומח והחי בין רום של 300 מטרים עד רום של מעל 4,300 מטרים ובטווח סביבות גידול בין סבכי שיחים ויערות עבותים ברמות הגובה התחתונות ליערות תת-הרריים והרריים ושטחי אחו הרריים ברמות הגובה העליונות. ישנם שבילי טיול רבים ברכס המספקים גישה למחקר סביבות המחיה השונות.

המדרונות המזרחיים והמערביים אינם זהים במיני הצומח והחי, כיוון שממזרח נמצא מדבר צל גשם. לכן בגבהים הנמוכים יותר נמצאים יצורים המסתגלים לתנאים יבשים יותר.

הגבהים המצוינים לסביבות הגידול נכונים למרכז הסיירה נבדה. האקלים לרוחב הציר צפון-דרום משתנה במידה מסוימת בגלל שינויי הגובה: רמות הגובה של גבולות סביבות המחיה משתנות מקצה הצפוני לקצה הדרומי ודבר זה משנה את תנאי האקלים.

סביבות הגידול עריכה

 
Pinus contorta murrayana לצד נהר קאווי בפארק סקוויה
 
עורבני כחול ציצית בצילום משביל הערפל ביוסמיטי
 
Sceloporus occidentalis taylori בצילום משביל Snow Creek ביוסמיטי
 
פיקה אמריקנית בעמק טוקופּה בפארק הלאומי סקוויה מתמזגת עם הסביבה בהסוואה
 
המרמיטה Marmota flaviventris בקצה פסגת הר דנה ביוסמיטי

הרכס מחולק לכמה סביבות מחיה טבעיות עיקריות:

  • סביבת יער וחורשה עבותה במרגלות ההר בגובה של 900-300 מטרים במערב בלבד, לאורך גבול הרכס עם העמק המרכזי של קליפורניה באקלים חם ויבש בקיץ וכמעט ללא שלג בחורף.
  • סביבת יער ערער ואורנים במזרח בעמק אוונס בגובה 2100-1500 מטרים, האזור הנמוך ביותר בסביבות הגידול העיקריות במזרח במקום אזור היער והחורשה העבותה במרגלות ההר. האורנים הם מתת-הסוג Ducampopinus.
    • מיני צומח מוכרים: מיני האורן - אורן חד מחטי ו-Pinus quadrifolia, אורן ג'פרי שיכול להופיע לאורך זרמים, השיח Coleogyne ramosissima, ומין הלענה Artemisia tridentata.
    • מיני בע"ח מוכרים: העורבני Gymnorhinus cyanocephalus, תת-המין כבש גדול קרניים מדברי, תת-מיני העכסן Carotalus mitchellii stephensi ו-Crotalus oreganus lutosus. לעתים רחוקות מופיע תת-המין של פומת ההרים Puma concolor couguar.
  • סביבת יער הררי נמוך בגובה 2,100-900 מטרים במערב וגובה 2,600-2,100 מטרים במזרח באקלים חם ויבש בקיץ וקריר ולח בחורף עם שלג שיכול להגיע לגובה של מעל מטר ולהישאר על הקרקע כמה חודשים. מגוון מיני העצים באזור זה עושה אותו לאזור יפהפה ומאוד מעניין למחקר.
אזור זה נמצא בין השאר בפארק יוסמיטי בעמק יוסמיטי שבמרכז הפארק, בעמק הץ' הצ'י שבצפון הפארק ובאזור חורשת מריפוסה בדרום הפארק.
  • סביבת יער הררי גבוה בגובה 2,700-2,100 מטרים במערב וגובה 3,100-2,600 מטרים במזרח באקלים קריר ולח בקיץ הקצר (כתוצאה מזה עונת הצמיחה גם היא קצרה), וחורף קר ולח ומושלג. השלג מתחיל לרדת בנובמבר ויכול להגיע לגובה של כשני מטרים ולהישאר עד יוני.
ניתן לראות אזור כזה, למשל, ביוסמיטי מזרחית לשטח המחנאות מישור העגור הנמצא מעל 27 ק"מ צפנית-מזרחית לעמק יוסמיטי, ומכביש נקודת הקרחון.
  • סביבת יער תת-אלפיני בגובה 3,100-2,700 מטרים במערב וגובה 3,500-3,100 מטרים במזרח באקלים של קיץ ועונת צמיחה קצרים יותר מרמה עליונה וחורף קר ומושלג יותר כשגובה שלג המגיע ל-2.5 מטרים הוא טיפוסי לגובה זה.
    • מיני צומח מוכרים: מיני האורן Pinus albicaulis ו-Pinus balfouriana.
    • מיני בע"ח מוכרים: מין הקיק[1] ‏ Nucifraga columbiana המכונה באנגלית "מפצח האגוזים של קלארק" (Clark's Nutcracker).
ביוסמיטי נמצא אזור זה מזרחית למעבר טיוגה באזור שטחי האחו של טולומן.
  • סביבת יער אלפיני בגובה שמעל 3,100 מטרים במערב ו-3,500 מטרים במזרח באקלים של קיץ קריר מאוד וקצר ביותר וחורף קר ומושלג מאוד. עצים לא גדלים בגובה זה בגלל תנאי האקלים הקשים. סלעי גרניט חשופים רבים, מדרונות עם גלי אבנים ואדמות טרשים מגבילים מאוד את כמות הצמחייה שיכולה לצמוח כאן. בעיקר צומחים צמחים עשבוניים הצריכים לפרוח ולייצר זרעים במהירות רבה בעונת הצמיחה הקצרה מאוד בקיץ.
ניתן לראות אזור זה רק בטיול או טיפוס לרמות הגובה העליונות ביותר של הרכס.

במזרח מתחת לאזור יער ערער ו-Pinyon pine, כלומר מתחת לגובה 1500 מטרים, אין די משקעים לצמיחת עצים וקיימים בגובה כזה רק אזורים של סבכי שיחים ואזור של בסיסיות (Alkali Sink Zone). באזורים אלה מליחות הקרקע גבוהה יחסית.

ביצות עריכה

ביצות נמצאות בתחתיות העמקים לאורך הרכס והם מתחברות לעתים קרובות לאגמים ולנהרות הסמוכים להן בעונת השיטפון ותנועת מי התהום. סביבות הגידול של האחו המתפזרות בגבהים של 3355-914 מטרים הם באופן כללי סביבות מחייה של ביצות כמו סביבות הגידול שעל גדות הנהרות והנחלים וחופי האגמים.

בסיירה שלושה סוגי ביצות (ביחס למיקום הביצה ולא לסוג אדמת הביצה): נהרית (Riverine), אגמית (Lacustrine) ובִיצתית. סוגי הביצות האלה שונים בתפוצה הגאוגרפית, במשך זמן הרוויה, בקהיליית הצמחייה ובפעילות המערכת הסביבתית כולה. שלושת הסוגים האלו מספקים סביבות מחייה טבעיות עשירות למיני הצומח והחי, אוגרים את מי השטפונות העונתיים, ממזערים את השחיקה במורד הנהר (בביצה הסמוכה לנהר), ומשפרים את איכות המים. סביבות הגידול בשתי הראשונות הן סביבות גידול חופיות (riparian habitats) וובביצה ביצתית יכולה להיות גם סביבת גידול של אחו:

  • ביצה נהרית מצויה בערוצי נהרות או נחלים ומושפעת מאוד מדרכי הזרימה העונתיות. כאשר היא מוצפת, היא מספקת בית גידול לצמחי סביבת מים כמו ערבה ויצורי מים כמו ראשן ודגים לא מפותחים.
  • ביצה אגמית מצויה בדרך כלל בחוף אגם או במישורי הצפה של נהרות (כשגדות הנהר שטוחות ונמוכות מהרגיל), ומושפעים מהשינויים העונתיים ברמות מי התהום. ביצה זו נדירה יחסית ברכס הרים, אך תומכת בשפע מיני צומח וחי אוהבי מים חמימים.
  • ביצה ביצתית שונה מהאחרות בצפיפות הגדולה של הצמחייה שבה הכוללת עצים, שיחים וצמחים אחרים. סוג ביצה זה כולל שטחי אחו לחים, סביבות גידול חופיות בחוף אגם או גדות נהר עם צמחייה עבותה ובריכות רדודות. היא מספקת מחסה ומזון לחיות בר המטיילות בין הסביבה הגבוהה לסביבות הגידול של מקורות המים.

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, ארצות הברית עשתה תהליך חשוב בהגנה על סביבות המחייה הביצתיות ובשיקומם. כל הקרקעות הפדרליות ברכס הם תחת פקודה ביצועית נשואותית (Presidential Executive Order) מ-1990 שחייב סוכנויות ממשלתיות למפות את כל הביצות הקיימות ולהגן עליהן.

ב1996 שירות הדגה וחיי הבר הלאומי שרטט וסיווג חלק מהביצות שברכס כולל כל אלה שביוסמיטי. דבר זה נעשה בניתוח צילומי אוויר ומפות טופוגרפיות כחלק מאתר האינטרנט של מצאי הקרקעות הלחות (NWI). המפות של NWI לא אומתו בקפדנות על הקרקע ומשורטטות בהן רק ביצות הגדולות מ-20 דונם (20,000 מ"ר).

שירות הפארקים הלאומיים משקם ביצות שנפגעו לתנאים הטבעיים המקוריים שלהן. ממש לאחרונה בעמק יוסמיטי, מיזם השיקום של האחו של קוק הצריך למלאות תעלות ניקוז ישנות שניקזו את האחו, ולהסיר תשתית ישנה של כביש שעצרה את זרימת המים. פעולות אלו מפוקחים באופן שוטף עם חיתוכי רוחב של הצמחייה ומיפוי של המים העיליים (או המים העל-קרקעיים, כלומר מקורות המים שעל פני השטח), כדי לקבוע עד כמה הצליח המיזם בשיקום הביצות.

איומים על המערכת הסביבתית עריכה

מינים פולשים ביוסמיטי עריכה

 
דרדר אביבי, מהמינים הפולשים הבולטים ביוסמיטי

ביוסמיטי מתועדים מעל 130 מיני צמחים פולשים שנמצאים בגבולות הפארק. מינים אלו הובאו לראשונה ליוסמיטי על ידי המתיישבים האירופאיים הראשונים בשנות ה-50 המאוחרות של המאה ה-19. הפרעות טבעיות ואנושיות כמו שריפות יער ופעולות בנייה גרמו לעלייה מהירה בהתפשטות הצמחים הפולשים. כמה מהם דחקו בתוקפנות צמחים מקומיים כשהם משפיעים על המשאבים הטבעיים של הפארק. צמחים פולשים יכולים להביא שינויים ניכרים במערכת הסביבתית של הפארק בשינוי קהילות הצמחים המקומיות והתהליכים התומכים בהן. צמחים כאלה עלולים להביא עלייה בתדירות השריפות באזור ולעלייה ברמת החנקן בקרקע שיכולה לאפשר לצמחים פולשים נוספים להתבסס במקום. מינים פולשים רבים כמו דרדר אביבי (Centaurea solstitialis) יכולים לייצר שורש ראשי ארוך שמונע מהצמחים המקומיים נגישות למים.

קוצן פשוט (Cirsium vulgare או Cirsium lanceolatum) ממשפחת המורכבים, בוצין גדול (Verbascum thapsus) ממשפחת לועניתיים ופרע מחורר (Hypericum perforatum) שבמשפחת Clusiaceae בסדרה מלפיגאים, זוהו כמזיקים ביוסמיטי מאז שנות ה-40 של המאה ה-20. מינים נוספים שזוהו מאוחר יותר כתוקפניים ודורשים שליטה, הם דרדר אביבי שממשפחת המורכבים, מיני הדבשה (Melilotus) שממשפחת הפרפרניים, מיני הפטל Rubus discolor ו-Rubus laciniatus ווינקה גדולה (Vinca major).

נזקי עש עריכה

מין העש Coleotechnites milleri שממשפחת Gelechiidae הנקרא באנגלית Lodgepole Needle Miner (כורה מחט [אורן] מוט האוהל) ותפוצתו מוגבלת לקווי פרשות המים של נהרות המרסד והטולומן שביוסמיטי ובמקום ניקוז מקורות הנהר סן ג'ואקין (בשטח היער הלאומי סיירה), גורם לנשירת עלים ותמותת עצים. הוא חי במשך שנתיים במחטיו של האורן Pinus contorta (שנקרא באנגלית אורן מוט האוהל=Lodgepole Pine) ומגיח כעש אפור למשך כמה שבועות ביולי בשנה אחת. זה מונע מהטורפים להיות גורמי בקרה יעילים ומביא לעלייה מהירה של האוכלוסיות באזור. בעוד שהתפרצויות קדומות קבועות של העש הזה אומתו בתיארוך לפי טבעות עצים, מסמכים היסטוריים תיעדו התפרצויות שלו בשנים 1921-1903, 1941-1933, 1963-1947.

עמדות נרחבות של יער רפאים ועצים דחליליים הם עדיין ניכרים בכל הרכס. מעקב שנתי אחרי צפיפות אוכלוסיית העש החל ב-1966, ו-28 חלקות קבועות פוזרו מצפון לרכס הקתדרלה שהוא רכס משנה של הסיירה נבדה הנמצא מדרום לשטחי האחו של טולומן בחלק המזרחי של יוסמיטי. ההתפרצות האחרונה החלה ב-1973 והקיפה את הצד הדרומי של רכס הקתדרלה, כשהוא מופיע במחנה הסיירה הגבוהה של זריחת השמש (Sunrise High Sierra Camp) ב-2001. יער הרפאים שהיה בולט בקו הפסגה בין אגם טניה ושטחי האחו של טולומן בשנות ה-70 המאוחרות, יוער מחדש באופן ראוי לציון עד 2000. השרת העלים שנגרמה על ידי העש משתרעת על פני שטח של יותר מ-162 קמ"ר, עם 40 קמ"ר בקירוב של תמותה ברמה כזו או אחרת.

שריפות בגלל ברקים שכיחות ביערות Pinus contorta ביוסמיטי, אך השריפות קטנות עם מרווחי זמן גדולים בין השריפות (יחסית לשאר סוגי היערות). לכן לכיבוי השריפות ישנה השפעה קטנה על הרכב המין, מבנה, ותהליכים טבעיים ביערות מין האורן הזה. בהשוואה ליערות מאותו מין אורן שבהרי הרוקי, האש משחקת תפקיד קטן יותר, אך לעש Coleotechnites milleri השפעה גדולה יותר על העצים שבסיירה נבדה. בכל מקרה, גם העצים שבהרי הרוקי מושפעים מאוד מהתפרצות חרקים מזיקים ובעיקר של חיפושיות בגזע.

מדיניות ההנהלה של שירות הפארקים הלאומיים מכוונות מנהלים לאפשר למזיקים המקומיים לפעול ללא הפרעה, חוץ מבמקרים שבהם הפיקוח רצוי מסיבה מוכחת, כולל שימור צמחים באזורים מתפתחים.

מינים במעמד מיוחד עריכה

יש ברכס לפחות 1,300 צמחים וסקולאריים, בנוסף לצמחים לא וסקולאריים רבים וחזזיות רבות, ולפחות 450 בעלי חוליות. ל-135 צמחים בסיירה נבדה יש מעמד של מאוים (Threatened), בסכנה (Endangered) או רגיש (Sensitive) לפי הגדרות פדרליות או מדינתיות (לא לפי ההגדרות של איגוד השימור העולמי שיובאו בהמשך).

מינים שהם מינים פדרליים בסיכון, שנקראו בעבר מין של קטגוריה 2 שתחת חוק המינים בסכנת הכחדה הפדרלי, כוללים:

אף שקטגוריה 2 בוטלה ב-1996, קיים מונח לא רשמי של "מינים בדאגה" שבא לתאר מינים שעלולים לרדת בכמותם או שדורשים פעולות שימור מרוכזות כדי למנוע ירידה. לכן ששת המינים האלו ממשיכים להיות בפיקוח שירות הפארקים הלאומיים.

ארבעה מיני צמחים נדירים שבפיקוח מדינתי צומצמו והוגבלו בכל רחבי טווח התפוצה שלהם או בחלק ניכר ממנו:

מיני בעלי חיים מאוימים או בסכנת הכחדה החיים ברכס כוללים את המינים הבאים:

 
פוחלץ של "הכבש גדול הקרניים של הסיירה" במרכז המבקרים של אגם מונו

לפי הרשימה האדומה של IUCN (מוכר בעברית כ"איגוד השימור העולמי") הקונדור הקליפורני והכבש גדול הקרניים של הסיירה הם אכן בסכנת הכחדה חמורה, אך ציפור השיר שממשפחת הטירניים נמצאת במצב ללא חשש. וכן לפי ארגון זה, מבין בעלי החיים תת-המין של פומת ההרים גם בסכנת הכחדה חמורה, העורבני Gymnorhinus cyanocephalus במצב "פגיע" ו"לילית מנוקדת" במצב "קרוב למאוים". מבין הצמחים הסקוויה הענקית ומין האורן Pinus albicaulis נמצאים במצב "פגיע" והמין Pinus balfouriana אמנם בסיכון נמוך אך תלוי שימור.

מעמד מוגן ברכס עריכה

 
"האגם של האינדיאני הבודד" ב"ארץ הבראשית ג'ון מיור"
 
"פסגת דונדרברג" ב"ארץ הבראשית הוּבֶר"

ברוב ברכס הפיתוח מוגבל או בפיקוח הדוק. מערכת מורכבת של פארקים לאומיים, יערות לאומיים, אזורי ארץ בראשית (אזורי טבע פראי עם התערבות אנושית מזערית) ואזורים זואולוגיים, נמצאים ברכס ומפוקחים במשותף על ידי רשויות שונות: שירות הפארקים הלאומיים, שירות היערות של ארצות הברית שאחראי על 155 יערות לאומיים ו-20 ערבות (Grasslands) לאומיות והוא סוכנות של מחלקת החקלאות של ארצות הברית, הלשכה לניהול קרקעות האחראית על קרקעות ציבוריות שאינן שייכות לגופים אחרים האחראים על קרקעות ציבוריות מוגדרות ושירות הפארקים הלאומיים האחראית גם על אתרים לאומיים שונים אחרים. שני האחרונים הם סוכנויות של מחלקת הפנים של ארה"ב.

שטח אזורי ארץ הבראשית בסיירה הוא 13,700 קמ"ר הכוללים בין השאר את "ארץ הבראשית אנסל אדמס" (934 קמ"ר) המשתרע בשטחיהם של היערות הלאומיים איניו וסקוויה מדרום ודרום-מזרח ליוסמיטי, "ארץ הבראשית המהגר" (Emigrant Wilderness - שטח 454 קמ"ר) מצפון ליוסמיטי "ארץ הבראשית הוּבֶר" (196 קמ"ר) שמצפון וממזרח ליוסמיטי שחלקו נמצא בשטח היער הלאומי איניו שברכס אך חלקו האחר נמצא ביער הלאומי הומבולדט-טוייאב במדינת נבדה מחוץ לרכס, "ארץ הבראשית יוסמיטי" שכוללת כ-89% מפארק יוסמיטי, "ארץ הבראשית ג'ון מיור" (2,350 קמ"ר) שמדרום לארץ בראשית אנסל אדמס וכוללת את מערב פארק קינגס קניון ומשתרעת גם מצפון לפארק, "ארץ הבראשית מונרך" הגובלת בארץ הבראשית ג'ון מיור וכוללת את מזרח פארק קינגז קניון, "הפארק הלאומי סקוויה" שהוכרז גם הוא כארץ בראשית, "ארץ הבראשית צ'יף הגרניט" (104 קמ"ר) ממערב לאגם טאהו שבגבול בין קליפורניה לנבדה, "ארץ הבראשית החורבן" (Desolation Wilderness - שטח של 258 קמ"ר) לאור קו הפסגה של הסיירה נבדה ממערב לאגם טאהו ו"ארץ הבראשית אגמי ג'ני" (42 קמ"ר) הגובלת בפארק סקוויה ונמצאת בשטח היער הלאומי סקוויה.


הערות שוליים עריכה

  1. ^ זה לפי החלוקה המקובלת בארץ שלפיה Odocoileus הוא הסוג "אייל פרדי", Odocoileus hemionus הוא המין אייל פרדי שחור זנב ו-Odocoileus virginianus הא המין אייל פרדי לבן זנב. אך לפי המיון בוויקיפדיה האנגלית Odocoileus הוא סוג מעל "אייל פרדי" שהוא מין, "אייל פרדי לבן זנב" הוא "אייל לבן זנב" (Odocoileus virginianus) והוא מין בסוג Odocoileus לצד "אייל פרדי", ו"אייל פרדי שחור זנב" הוא Odocoileus hemionus columbianus והוא תת-מין של "אייל פרדי". לפי זה Odocoileus hemionus californicus הוא תת-מין של "אייל פרדי", ואילו לפי החלוקה בארץ הוא אמנם גם תת-מין אך של "אייל פרדי שחור זנב".
  2. ^ ציפור שיר בשבט גבתוניים שבתת-משפחת גבתונים ממשפחת פרושיים.
  3. ^ מכונה באנגלית אורן טָמָרָק או "אורן מוט האוהל של הסיירה" הנובע מכך שהאינדיאנים היו משתמשים במוטות מעץ זה להחזקת אוהליהם
  4. ^ מקור שמו הוא בצמח הרעיל "רוש" והסיבה היא שריח העלים כשמועכים אותם דומה לריח הנודף מהצמח הרעיל.

מבחר תמונות נוספות עריכה

קטגוריה:ארצות הברית: גנים ופארקים קטגוריה:ארצות הברית: שמורות טבע