תיבות משתמש/ת
NoShabat Candles.GIF משתמש זה אינו שומר שבת ואין לו בעיה שתשאירו לו הודעות בשבתות וחגים
ScarletLetter.svg משתמש זה הוא אתאיסט
Huxley - Mans Place in Nature.jpg משתמש זה מקבל את נכונותה של תורת האבולוציה
Christabel Pankhurst.jpg משתמש זה הוא פמיניסט
Peace dove.svg משתמש זה שוחר שלום
Vegetarian diet.jpg משתמש זה הוא צמחוני
Global warming graphic.png משתמש זה מאמין כי חייבים לפעול נגד התחממות גלובלית
Trumat Evarim.PNG משתמש זה ציווה כי לאחר מותו
ייתרמו איבריו להשתלה. (מי עוד תורם?)
Globo terraqueo 3.gif משתמש זה פעיל למען איכות הסביבה
Pacman.png משתמש זה תומך בגישת לא אוכל לא שותה.
Bill Clinton, Yitzhak Rabin, Yasser Arafat at the White House 1993-09-13.jpg משתמש זה שר שיר לשלום ומאמין שמדינת ישראל הייתה נראית אחרת אילו ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין היה בין החיים.
150 משתמש זה כתב 150 ערכים מתוך 275,688 ערכים בוויקיפדיה העברית.
Noia 64 apps karm.svg

משתמש זה נמצא בוויקיפדיה במשך
4 שנים, 5 חודשים ו־16 ימים.

לאחר קריאה בויקיפדיה הגעתי למסקנה שכנראה שאין אלוהים

  • קראתי שגיל היקום הוא 13.819 מיליארד שנים ולא 5778 שנים כמו שלימדו אותנו בתלמוד תורה
  • קראתי שסיפור נוח והמבול מקורו בכלל בעלילות גילגמש - אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
  • קראתי שהעיר יריחו היא בת כ-11,500 שנה כלומר עתיקה יותר מגיל העולם לפי היהדות ומעולם לא נמצא בה ממצא ארכיאולוגי מכיבוש יהושע בן נון.
  • קראתי שבזמן גלות בבל, אומצו שמות החודשים לתוך הלוח העברי, מתוך הלוח הבבלי, בתורה ניתנו לחודשים העבריים שמות מספריים, כשניסן הוא החודש הראשון, ואדר הוא החודש השנים עשר.
  • קראתי שמקורה של "השבת" של היהודית היא ב"שבתו" הבבלית, היום בו שבתה מלאכת בריאת העולם ב"אנומה אליש", ומנהגיה מזכירים באספקטים רבים את חוקי ה"שבתו הבבלית" (למרות שההנמקה הדתית שונה, השבת של היהודים עברה גיור מהמיתולוגיה מסופוטמית) ושלוח השנה היהודי המקורי, לפי ספר היובלים הוא לוח שנה שמשי בן 364 יום. הלוח הירחי שהנהג בסוף בית שני הוא ממקור יווני
  • קראתי שרש"י לא כתב בכתב רש"י. כתב רש"י הוא בסך הכל גופן ששימש במכונת דפוס (שהמציא איזה "גוי" אחד - יוהאן גוטנברג) 375 אחרי רש"י. לא כמו שלימדו אותנו באל המעיין.
  • קראתי שהשם "בית המקדש" אינו מופיע במקרא אפילו לא פעם אחת. כלומר האובססיה היהודית עם "בית המקדש" היא משהו הרבה יותר מאוחר מזמן התנך.
  • קראתי שבכל חמשת חומשי התורה לא מופיעה המילה יהודי, יהודים, או יהדות אפילו פעם אחת. ו"הדת היהודית" היא "המצאה" הרבה יותר מאוחרת.

למה יצאתי לשאלהעריכה

יצאתי לשאלה לאחר שלמדתי באל המעיין של ש"ס, ויום אחד אמרתי לרב חסר ההשכלה שלימד אותנו, ששמעתי שירושלים לא מוזכרת בשמה בתורה והוא טען שאני טועה וטיפש. זה היה בשנות ה-90 לפני עידן האינטרנט, אז לא היה קל לבדוק עובדות. היום אני יודע שאני צדקתי והוא טעה. לכן אני רואה את החשיבות של מקור מידע אמין, מקיף וחופשי כמו ויקיפדיה :-)

הייתי מאמין ושומר מצוות הולך לבית כנסת, שמור בשר וחלב, עושה קידוש וכו'... עד שהתחלתי באמת לשאול את השאלות החשובות ולחקור. לא מאמין שביזבזתי כל כך הרבה שנים מחיי בלהאמין באלוהים ולעשות כל כך הרבה דברים חסרי תכלית וחסרי היגיון בהסתמך על אמונה עיוורת. ככול שהשנים עברו - למדתי יותר באמצעות האינטרנט ובאופן טבעי התרחקתי יותר מהדת. כיום, אני אתאיסט מוחלט ואני כל כך שלם ושמח על זה

מדע מול הדתעריכה

יש הבדל גדול בין בורות מתוך חוסר ידיעה, לבין בורות שנובעת מתוך אמונה בסיפורי אגדה ומיתולוגיה שנכתבו על ידי אנשים בתקופת הברזל, ובצורה דוגמטית להאחז בהם כקדושים (או במילים אחרות לשטוף לאנשים את המוח). יישום חשיבה רציונלית וגישה מדעית בה תמיד אפשר לערער על אמיתות, יש צורך להוכיח עובדה באופן ברור ואוביקטיבי על ידי ניסוי שניתן לחזור עליו שוב, קידם את האנושות במאות השנים האחרונות בצורה מרשימה מאז שאנשים השתחררו מדיקטטורת הדת. דוגמה קטנה: תוחלת החיים של אדם ממוצע הוכפלה מ-40 ל-80 שנים מאז פרוץ המהפכה המדעית.

התורה כסיפור אגדהעריכה

מדהים לראות שמאה ה-21 במדינת ישראל יש אנשים שחושבים שסיפורי האגדות שבתורה קרו במציאות. אני מקווה שעוד 2000 שנים לא יהיו אנשים שיחשבו שסיפורי הארי פוטר הם אמיתיים. סביר להניח שמי שכתב את הסיפורים במקור ידע שהם רק אגדות, כמו "נחש מדבר" בגן עדן, תיבת נוח, סיפור יציאת מצרים וכו'

צנזורה על ביקורת המקראעריכה

לצערי יש בויקיפדיה בעברית קבוצה של דתיים שמוחקת התייחסות לביקורת המקרא. אך אני משאיר פה בינתיים דברים שכתבתי ונמחקו:

"תיבת נח"עריכה

בביקורת המקרא סיפור "תיבת נח" הוא אחד משורה של דוגמאות, שהובילו למסקנה שהתורה נכתבה בידי אנשים בהתבסס על מיתוסים שונים ואגדות עם מהמזרח הקרוב הקדום בין השאר, יש בסיפור:

  • אנכרוניזם: התיבה נחה על הרי אררט, שם שניתן לאזור רק מאות רבות של שנים לאחר מכן. אלוהים מצווה על נח להבדיל בין החיה הטהורה והטמאה, שמונה מאות שנה לפני שהסביר למשה רבינו ולכל עם ישראל איזה חיות טהורות ואיזה טמאות.
  • קשיים ושאלות טכניות: איך הצליח נח לבנות תיבה כל כך גדולה בעצמו? אפילו אם נדרשו לכך עשרות ומאות שנים, ואפילו אם נעזר בשבעת בני משפחתו, מדובר בגזעים ענקיים ובאנשים לא מיומנים בלי אמצעים טכנולוגים מתאימים. מדובר בתיבה מעץ. איך דווקא הספינה המאולתרת הצליחה להחזיק מעמד תחת תנאי מזג אוויר כל כך קיצוניים? מבחינה זואולוגית: בעולם יש מיליוני מינים של בעלי חיים. איך נכנסו כולם לתיבה שגודלה כמחצית הטיטאניק? גודל התיבה היה 'שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אַמָּה, אֹרֶךְ הַתֵּבָה, חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ, וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ' (כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר, וגובהה כ-15 מטרים).

יעקב שביט, אלה תולדות נח והמבול : פרשת הבריאה בשניה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח

מי כתב את התנ"ך?עריכה

מבוא מתוך: יאירה אמית, ספר שופטים - אמנות העריכה. ירושלים: מוסד ביאליק, 1992.

דומה , שאין היום קורא מודרני של הספרות המקראית , שלא יסכים הן עם הקביעה כי לחיבורו של ספר מקראי כלשהו אחראים כותבים שונים , והן עם קיומו של ספק , שאין הכתוב הנתון לפניו זהה לחיבור המקורי , כפי שיצא מידי מחברו לפני כאלפיים וחמש מאות שנה , ופעמים אף יותר . בבחינת מוסכם הוא , כי דורות של קוראים ומעתיקים , שטרחו במסירת היצירה המקראית ובהעברתה , טבעו בה את חותמם . פעמים היתה טביעת חותם זו שגגה כלשהי שנפלה , ושאיש לא התכוון להפכה לחלק מן הכתוב ( וגם אם יטען הטוען כי טוב היה לו נעקרה ממקומה , אין כיום אפשרות להכחיש את עובדת קיומה . ( ואילו פעמים היו לקוראים או למעתיקים המאוחרים מגמות של תיקון , עדכון או התאמה , שנתנו את ביטוייו בעיבודו של הכתוב והפכו אף הן לחלק בלתי נפרד ממנו . "משתמע שעוד במאה השנייה ואפילו השלישית יכלו מוסרי הנוסח לשנות כתוב ולעבדו בהתאם לדרישות ההקשר , הנושא הנדון וההיגיון . ניתן להניח שבתקופות קדומות יותר הגישה לטקסט הייתה כה חופשית עד שתיקונים לבשו צורה של עיבוד טקסט ממש לעתים תכופות יותר . מן הראוי להדגיש שבהקשר זה אין כוונתנו לרביזיות רעיוניות , כלומר , לעיבודי טקסטים במגמה להתאימם להשקפות הדתיות של תקופות העורכים . קיומן של רביזיות כאלה הוא בלתי מעורער ".