משתמש:מי-נהר/ארגז חול1

לקראת הצבעה על ריק

• הוא איננו ספר - (מה הוא כן ? ראו סעיף)

המינוח ספר בהקשרו האטימולוגי המתאים למילון לפיו, אגד של דפים גם רקים הינו ספר, (זה נכון גם כלפי גליון 2341 של עיתון ישראל היום או מחברת של אחותי כשהייתה בכיתה ג'), איננו משמש באותה משמעות בטרימינולוגיה אנציקלופדית לפיו לא כל אגד של דפים ואף לא אלו הנחזים לספר הינם ספר. בנוסף לכך ספר מבחינה מידענית לא צריך להיות כלל על דפים הוא יכול להיות כולו במהדורה דיגיטלית. מיותר לציין שתוכן וירטואלי באורכו של התוכן של וול אינו הופך אותו לספר שאם לא כן כל פוסט שיש לו צפיות רבות ייחשב לרב מכר וכל שכן מאמר בבלוג בתשלום.

כאן המקום להדגיש שציטוט ממקור המשתמש במילים ספר על הדבר הזה, הוא הוצאת התוכן מהקשרו. הסתמכות על מקור בצורה לא ביקורתית חסרת אבחנה היא פגם באמינות הויקיפד, כשם שיש עיתונים שקראו ל-וול היסטוריון ואין צורך לכתוב זאת כי זה שטויות. כך הניסיון להשתמש כאן במינוח ספר במשמעותו האנציקלופדית, הוא הטעיה (במזיד) או כתיבה במשלב שפה לא אנציקלופדי. לכן עשה דוד שי חסד עמנו, וכתב את הערך על המינוח ספר ריק וכך צריך לומר בכל אזכור של הפריט הנידון.

המינוח ספר ריק מפקיע את הנידון ממשמעות של ספר כשם ש-ספר תורה לילדים עונה להגדרה האטימולוגית של ספר, אך איננו באמת ספר תורה ואיננו ספר! הוא במקרה הזה צעצוע. (ואגב הצעצוע הזה נמכר ביותר "עותקים"!!! האם הוא רב-מכר לעניינו???, הגם שהוא best seller, לענייננו הוא לא.).

• הוא איננו ספר עיון או פרוזה - גם לו היה ספר, הוא איננו עובר בנימוק של הקריטריונים של ספרים מאחר והוא איננו ספר עיון או פרוזה. (לו היה ספר עיון או פרוזה אזי המשמעות לכך היא ... לקריאה נוספת וסימוכין בערכים )
• הוא איננו רב-מכר - גם לו היה ספר עיון או פרוזה הוא איננו רב-מכר (בניגוד לניסיון להטעות את הקהילה והקוראים)

הגיע למקום 543 באתר במנין של כשבוע אחד. מה שלא מלמד בהכרח על כלום לאחר זמן עובדה שאחרי שבועיים שכחו מהספר. מה שהוא הגיע כביכול למקום ראשון לכמה ימים היה בתת תת קטגוריה נישתית של "Israel & Palestine History"

ביום שהוא כביכול עלה למקום שני במה היה מדובר? הכל כתוב. הוא לא באמת היה במקום זה.

הוא היה מקום 1780 בקטגוריה של ספרים בנושא המזרח התיכון. אבל בקטגוריה של הספרים שיצא השבוע ( New Releases) הוא הגיע למקום 2 (כנראה בגלל אלגוריתם שמודד את כמות התגובות לספר, ומאחר והתפרסמו כ-80 תגובות כי זה עורר פולמוס פרובוקטיבי הספר הוגדר כחם ברשימת החדשים שרק יצאו)

• הוא הטרלה - כפי שהעיד על כך במפורש היוצר עצמו בראיון המרכזי על הספר. לבדיחה בזוקה מספר 212 מספר 423 היה יותר תפוצה ותהודה.
• הוא לא זכה לחשיפה מעבר לשבועיים של פרסום מקומי. ציוצים בטוויטר אינם רלוונטים.
• הוא איננו אירוע ציבורי-היסטורי מאחר והיוצר לא ליווה את המסר הפרובוקטיבי שלו מעל במות שיח ותקשורת רלוונטיים בארץ ובעולם שבו נטען לשווא שהייתה לכך השפעה לאורך השנים שעברו מאז או לאורך תקופה ארוכה כלשהיא.
• לא מקובל לעשות ערכים על בדיחה מוצלחת רק בגלל שהיא מוצלחת לשם כך יש ויקיציטוט
• הוא איננו ייחודי - המתודה (ספר ריק) מוכרת. הטענה - אין היסטוריה פלסטינית - מוכרת. האשמה - אלה ואלה משקרים לעצמם ולעולם בגלל ש... - מוכרת. למעשה כבר הפרזנו בתוכן אין יותר מזה וגם במה שאמרנו כבר הכנסנו פרשנויות. ב-נ-נח-נחמ-נחמן-מאומן יש הר של תוכן שיכול למלא ספרים למי שיסביר מה הוא מבין מזה. זה לא רלוונטי לשאלה מה התוכן הכתוב. ואם צריך פרשנות לכתוב זה כבר שיר או סוד. וישקר מי שיטען שלפנינו ספר שירה או ספר לימוד. לכן למעשה לפנינו א. בלון נפוח. ב. טריק ישן ותו לא.
• הוא הופץ בעיקר בחינם ומוזכר בעיקר בציוצים וממים, וככזה יש למדוד אותו לכל היותר בתור תופעת רשת. ובהתאם לכך יש לכתוב בסוגריים (תופעת אינטרנט) ברם מאחר והשימוש שלו נישתי/פרובנציאלי/פוליטי הרי שהוא לא משמש את הקהל הרחב בארץ ובעולם מאלה שהנושא רלוונטי להם ומשכך הוא לא בעל חשיבות אלא בדיחה פנימית. בזוקה כבר אמרנו ? לכן הוא לא תופעת רשת בעלת חשיבות אנציקלופדית.
• אין לו הפניות למרחב הראשי מלבד (2), לכותב אסף וול, ולערך הכללי על ספר ריק. לא ברור מדוע לא הסתפקו באזכור המידע בהם. לא שזה חשוב כל כך גם שם אבל אפשרי בקצרה.
• הערך מנופח בצורה מלאכותית מוגזמת - תראו למשל בפרק הביקורות חיוביות, 7 סימוכין !!! לשורה אחת כשהם עצמם דלי תוכן וחזרתיים!
• מיותר לציין שכל אחד רשאי ביושרה לראות בערך כזה או אחר ובכללו הנידון, חשיבות מסיבות כלשהן, רק מן הראוי להשתמש בטיעונים אמיתיים ולהתייחס לדיון, ולא להמשיך את המופע של וול. (אנא בבקשה אל תסיתו את הדיון למחוזות אחרים).

עליות ואישים במאה ה-17 בארץ ישראל

• בתקופה בה שהה השל"ה בירושלים, גדלה העיר במהירות בשל עלייה מסיבית של יהודים מכל התפוצות, עד אשר כתב השל"ה באחת מאיגרותיו: "כי תהילה לאל נעשה צר המקום בירושלים". תקופה זו של התעוררות יהודית בירושלים הייתה קצרה לאחר שבשנת 1624 השתלטה על העיר משפחת אבן פרוח אשר רדפו והכבידו על חיי היהודים במקום, ואף השל"ה נאסר ביחד עם עוד 15 מרבני העיר על ידי מוחמד אבן פארוח' וכופר עצום נדרש בעבורם. הקהילה היהודית הקטנה בארץ ישראל, הצליחה בתחנונים לצמצם את סכום הכופר לאחד עשר אלפים גרוש ולשחררם. לאחר שחרורם הם ברחו מירושלים וקבעו את מושבם בצפת.

יהודים בארץ ישראל במאה ה-14 והמאה ה-15.

עובדיה מברטנורא

1. רבי יצחק אבן אלפרא מעיר מלקא - 1441
2. רבי אליהו מפררה
3. רבי משלום רבי תנחום
4. אלמוני תלמיד הרמב"ן - ראשית המאה ה-14
5. רבי אשתורי הפרחי - 1322
6. רבי יצחק אבן אלפרא מעיר מלקא - 1441
7. אלמוני איש קנדיא (כרתים) - 1473
8. מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל - 1481

1. שד"רים ר' אברהם הלוי פרנס ירושלים, ר' יוסף הדיין, ר' משה עשרים וארבע, ר' שמואל בן יוחאי שליח ישיבת צפת.

גירוש ספרד גירוש פורטוגל עליית מגורשי ספרד , התקופה העותומנית בארץ ישראל. הכותל היסטוריה של ירושלים מוסתערבים

• בנימין זאב קדר, "גלי העלייה - ותחיית היישוב היהודי, בין צלבנים למוסלמים 1187 – 1291".
• יהושע פראוור, ‏תיאורי מסע עבריים בארץ-ישראל בתקופה הצלבנית. א. המאה הי"ב, קתדרה 40, תמוז תשמ"ו יולי 1986

http://www.mishpativri.org.il/researches/biblc6a.htm

http://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_40.8.pdf

• אברהם גרוסמן, זיקתו של מהר"ם מרוטנבורג לארץ ישראל, קתדרה 84, תמוז תשנ"ז, עמ' 63-84.

זכרונות ארץ ישראל , אוצר מסעות , מסעות ארץ ישראל של עולים יהודים (ספר)

עליות קדומות לארץ ישראל

נסינות עלייה , (בני אפרים, המעפילים במדבר) הרמב"ם המהר"ם נחמן מברסלב הגר"א הבעש"ט

דמויות מרכזיות בעליות

הקטגוריות : מס' /שנת העלייה/ ושם העלייה/ ארץ המוצא/ מספר העולים/ אישים בולטים בעליה/ הערות-הארות/

• ה'ת"ס 1700 עליית ר' יהודה חסיד כ-1000 עולים חלקם שבתאים רכשו את חצר ההקדש (החורבה) בה הקימו בית כנסת בית מדרש מקווה בית מחסה לעניים ו-40 בתים. (עקב מותו וחובות ... ומאז)

• 1. תס"ב 1702 איטליה קרוב ל-30 ר' אברהם רוויגו ר' מרדכי אשכנזי, מראדכי דילטש ר' אברהם רויגו החזיק ישיבה בביתו : נפטר ב-1713

• 2. תק"ט 1750 תימן ר' שלום שרעבי (1720-1777) עמד בראש ישיבת המקובלים בית אל לאחר מות ר' גדליה חיון. אותה שנה עלו גם מעט יהודים מטורקיה ויון.

• 3. ת"ק 1740 טורקיה משפחתו ועשרה מתלמידיו ר' חיים אבולעפיה סולל דרכים ,בונה חנויות,בתי בד לשמן, סיוע בקליטת העליה מצפון אפריקה ,טורקיה,ומזרח אירופה. שיקם את טבריה,קניית שדות וכרמים ועיבודם,בעקבות טבריה גם שפרעם,פקיעין וכפר יאסיף – שפותח ביוזמתו של ר' שלמה עבאדי.

עולה גם קבוצה בראשות ר' אליעזר רוקח מפולין ומתיישבת בצפת

• 4. תק"ב 1741 מרוקו איטליה 30 בערך ר' חיים בן עטר(1696-1743) מחבר "אור החיים" על התורה ,שנפוץ מאד בין החסידים,מחבר "ראשון לציון" על השולחן ערוך והרמב"ם,ר' גרשון מקוטוב כותב עליו:" הוא ניצוץ של משיח... חכם גדול בנגלה ובנסתר." ר"ח בן עטר הקים ישיבה בירושלים בשם "מדרש כנסת ישראל " שהתקיימה עד 1866.

בשנת 1741 הגיע לעכו רבי חיים בן עטר (המכונה "אור החיים") עם שתי נשותיו, ועם עשרות תלמידיו בהם כותב קורות חייו רבי ישמעאל מסנגויטי. בן עטר התיישב בעכו והקים בה את ישיבת "כנסת ישראל", ששכנה ככל הנראה במקום בו ניצב כיום מסגד דאהר אל עומאר. רבי חיים בן עטר ישב בעכו כמעט שנה שלאחריה עבר לירושלים שם הקים את הישיבה מחדש. עשרה חודשים בלבד הוא גר בירושלים כשלפתע נפטר בגיל 47 שנים.

ב-1743 הגיע לעכו רבי משה חיים לוצאטו, יחד עם אשתו צפורה, בנו וכמה מתלמידיו. הרמח"ל, שנרדף על ידי רבנים באיטליה ובהולנד, חש רוגע בעכו, עיר בה היה דמות נערצת. ב-1747 נספה רמח"ל במגפה, יחד עם אשתו, בנו ורבים אחרים. היות והיה יום ששי או שבת נקבר, לדעת החוקר הכהן, למרגלות תל עכו. לפי דעה אחרת נקבר בכפר יאסיף.

• 6. תק"ז 1747 חסידים פולין ר' גרשון מקוטוב גיסו ותלמידו של הבעש"ט. התיישב בחברון. כותב לבעש"ט שהיחסים עם הערבים תקינים, שמחת היהודים שמחתם,ואבלם אבלם. בתקופתו-5000 יהודים לערך בירושלים. למד בישיבתו של ר' גדליה חיון-מקובל ועשיר מטורקיה (יחד עם ר' שלום שרעבי הנ"ל)
• 7. תק"ז 1744 סלוניקי ,יון (אז טורקיה) קבוצה ר' גדליה חיון (נפטר ב-1751) מייסד ישיבת מקובלים בית אל בירושלים בשם "בית אל"

• 8. תקט"ז 1756 אלג'יריה קבוצה מתלמידיו ר' יהודה עייאש חכם מאלגיריה

• 9. תקכ"ד 1764 חסידים פולין רוסיה 30 לערך ר' נחמן מהורדונקה ר'מנחם מפרמישלן ר' שמחה מזלוז'יץ שני ראשונים –תלמידי הבעש"ט מאז עלית ר' גרשון מקוטוב-לא פסק זרם העליות פעמים טיפין טיפין,פעמים בשיירות. אותה תקופה גם עלו מספר יהודים מטורקיה.

• 10. תקל"ז 1777 חסידים פולין,רוסיה ,אוקראינה 400 ר' מנחם מנדל מויטבסק ר' ישראל מפולוסק ר' אברהם מקליסק תלמידי המגיד ר' דב בער ממזריץ. התיישבו בטבריה ובצפת,מאחר שהכניסה לירושלים הייתה אסורה ליהודי אירופה "האשכנזים" מאז התנסותם של המוסלמים אם קהילת ר"י החסיד שחבו להם סכום נכבד.

כמו כן עלו כ-150 איש מתוניס והשתקעו בטבריה ולפצת הגיעו 30 איש נוספים מצפון אפריקה.

• 11. תקנ"ח 1798 חסידים רוסיה רבי נחמן מברסלב (1772-1810) נין לבעש"ט. יצא לארץ בלווית תלמידו ר' שמעון. בארץ שהתקבל בשמחה ובכבוד. עקב מלחמות נפוליון עזב את הארץ לאחר מספר חודשים.

• 12. תקס"ב 1802 לוב קבוצה ר' נתן אדרי ונכדו אברהם

• 13. תקס"ח-ט 1808-9 פרושים ליטא רוסיה שלוש שיירות 150 נפש ר' ישראל משקלוב, בנו ר' מנחם מ. ר' סעדיה ר' נטע בן מנחם משקלוב הלל ריבלין תלמידי הגר"א ,ר' ישראל משקלוב(נפטר ב-1839 בטבריה) היה ממסדרי כתביו של הגר"א כתב את "פאת השולחן" על המצוות התלויות בארץ הצליח למנוע סכסוכים עם החסידים שישבו בארץ (לא ידוע מתי נולד) בתקע"ו מיסד רמ"מ משקלוב את הקהילה הפרושית בירושלים נרכשה החצר של ה-"אור החיים"

• 1809 הרב אלקלעי עולה עם משפחתו

• 14. תקע"ג 1813 פרושים ליטא רוסיה קבוצה ר' שלמה זלמן שפירא מתלמידיו המובהקים של ר' חיים מוולוזין. ב-1812 נוסד כולל הפרושים
• 15. תק"ע 1810 לוב קבוצה ר' אברהם כלפון נפטר בצפת ב-1820 . ב-1817 חידשו עולים ממרוקו ומאלג'יר את הישוב היהודי בחיפה
• 16. תקע"ה פרס 30 משפחות התיישבות בגליל בעיקר בצפת
• 17. תקע"ט 1819 חב"ד רוסיה קהילה אשכנזית ראשונה בחברון. ב-1829 ביקורו הראשון של משה מונטיפיורי בארץ (ב1823 הוקם המסיון הבריטי בירושלים)
• 18. תקפ"ז 1827 חסידים רוסיה ישראל ב"ק (בני קדש) הערות- ב-1831 יסד בית דפוס בצפת (לאחר 250 שנה שלא היה קיים בית-דפוס) הקים משק על הר מירון . תר"א (1841) הקים בית דפוס ראשון בירושלים ב-1872 השלים את בנית בית כנסת "תפארת ישראל" ב-1869 נתן הקיסר פרנץ יוזף כסף להשלמת כיפת בית הכנסת "

באותה שנה הגיעו לראשונה משפחת עולים מבוכרה ומאז החלו לעלות משם טיפין טיפין עולים נוספים עד שב1889 כבר עלו יהודי בוכרה בכמויות גדולות.

• 1830-1837 למעלה מ-200 משפחות מאלג'יר מתיישבות בצפת טבריה עכו חיפה יפו ... רבים נספים ברעש של 1837
• 19. תקצ"ד 1834 חבורה ר' שמריהו לוריא עלתה לירושלים יחד עם דוד ילין (הראשון)
• 20. תקצ"ח 1838 פרושים ליטא ר' יוסף זונדל מסלנט יוצר שיטת "המוסר" מונה לר' הראשון לפרושים(חותנו ר' שמואל סלנט) לא רצה לחיות מכספי החלוקה וחי חיים צנועים
• 21. תקצ"ב 1832 יעקב ספיר אביו מתלמידי הגר"א יעקב- נוסע ידוע בתקופתו, "גילה" את יהודי תימן וכתב על אורחות חייהם
• 22. תר"א 1841 פרושים ליטא ר' שמואל סלנט (1816- קבוצה 1909) 70 שנה רב בירושלים. מייסד ישיבת עץ חיים ייסד בית דין ל"אשכנזים" בירושלים עודד הרמת שכונות מחוץ לחומות הצליח להשוות את עדת "האשכנזים" למעמדה של עדת "הספרדים" פעל רבות למניעת חיכוכים בין "הישוב הישן" ל"ציונים ה"חילוניים" תמך בהיתר לעבוד בשנת שמיטה – אם מכירת הקרקעות תוסדר בבית משפט, טען שיש ללמוד עברית וערבית בתלמוד תורה (אדם מעשי)

תר"ב 1842 ר' חיים אברהם גאגין מונה לחכם באשי ראשון בארץ ישראל תר"ח 1848 – הרב יצחק קובו נבחר לראשון לציון אותה שנה גם עלה משה ריבלין

המשך

• 23. תקצ"ג 1833 הולנד,גרמניה קבוצה ר' יהוסף שוורץ ר' יהוסף שוורץ – משכיל יהודי מהקדיש את חייו לחקר ארץ-ישראל ספרו החשוב "תבואות - הארץ"
• 24. ת"ר 1840 אלג'יר משפחת שלוש התיישבות בחיפה וביפו , המשפחה מפתחת את המסחר בערים
• 1843 עולה דוד ילין (הראשון) ומשפחתו לארץ.
• 25. תרי"ד 1854 מרוקו ראה הערה בעמודה 33 ר' דוד בן שמעון ("צוף דבש") (נפטר 1880)
• 26. תרט"ו 1856 עיראק ראה הערה בעמודה 33 משפחת מאני ויחזקאל יהודה (עולה בשיירה לירושלים ומייסד את ישיבת חסד אל) מתחתנת במשפחת ילין מפולין רוכשות יחד את אדמות מוצא
• 27. תרי"ט 1859 ראה הערה בעמודה 33 הרב מאיר אוירבך תקע"ה-תרל"ח (1815-1878) (רוב הקהילה האשכנזית בירושלים) קודם רב בקאליש. עשיר מופלג שאת הכנסותיו מן הרבנות נתן לצדקה. עלה לארץ תרי"ט כי רצה "לפרוק מעלי עבודתי בצורכי ציבורוחשקה נפשי אך לחבק תורתינו הקדושה ולשבוע נפשי בצחצחות אורות התורה ותקעתי אוהלי בקדש לשבת בעיר אשר בחר ה' ללמוד וללמד... הקרבתי על מזבח ציון וירושלים כל מחמדי ... בחרתי לשבת גלמוד בארבע אמות של הלכה בקודש " הפך רב הקהילה האשכנזית בירושלים לאחר שר"ש סלנט עזבה לרגל ענין ציבורי ומינה את ר"מ אוירבך במקומו. בחזרו לא רצה ר"ש לשבת שוב על כס הרבנות. ר"מ אורבך אירגן את מוסדות הצדקה ,ביסס את תלמוד התורה וכן את ישיבת עץ חיים סייע ליסוד בי"ח ביקור חולים ,השתתף בקנית קרקעות עליהן נבנו "מאה שערים" ו-"משכנות ישראל", הטיף לעלייה לארץ ,וביקר את העוזבים אותה , תלמידיו היו ממייסדי פתח תקווה.

בתרכ"א 1861 –נבחר רבי חיים חזן "לראשון לציון" בתרכ"ד – 1864 – נחנך ביה"כ ה"פרושים" "בית יעקב" ב"חורבת רבי יהודה חסיד"

• 28. תרכ"ג 1863 גרוזיה קבוצה ר ' אפרים קוקיא 1879 יסוד שכונה ליד שער שכם "אהל אברהם" נחרבה בתרפ"ט
• 29. תרכ"ט 1869 ליטא ראה הערה בעמודה 33 אברהם משה לונץ מחלוצי חקירת א"י בעברית 13 כרכי "ירושלים" 21 כרכים של "לוח א"י "המעמר" ועוד רוב עבודתו ביצע כשהיה סגי נהור למד בישיבת עץ חיים

תרכ"ט 1869 נבחר ר' אברהם אשכנזי ראשון לציון

• 30. תר"ל 1870 הונגריה ראה הערה בעמודה 33 ר' עקיבא יוסף שלזינגר 1837-1922 תלמידו של" הכתב סופר" כתב תוכנית מפורטת ליסוד בתי ספר חרדיים ע"י אגודה כלל עולמית שתשב בירושלים ותקים מפעלים כלכליים,תעשיה,חקלאות,בנקאות וכדומה,דיבר על התיישבות חקלאית ברוח התורה, טען שיש להתחיל לדבר עברית,תיכנן חברה על בסיס מדינה יהודית שהתנועה הצינוית העלתה מספר שנים לאחר שנים מכן . ב-1878 היה בין מייסדי פתח תקווה.
• 31. 1871 יגוסלביה ראה הערה בעמודה 33 ר' יהודה חי אלקלעי תרל"ב 1872 נחנך ביה"כ המרכזי של החסידים בירושלים "תפארת ישראל"

32. 1871 בוכרה קבוצה ר דוד מלמד חפץ

• 33. תרל"ג 1833 צכיה 1850-1881 עלו קרוב ל-25 אלף יהודים עמודות 25-34 רבי חיים יוסף זוננפלד 1849-1933 יד ימינו של רבי יהודה ליב דיסקין הקפיד שלא לשהות יותר מ-30 יום מחוץ לחומות ירושלים,ביקר יחד עם הרב קוק במושבות למען השפיע על החקלאים לשמור תורה ומצוות, היה ממתנגדי הרבנות הראשית שנוסדה בראשית המנדט (הר' הראשי הראשון לחרדים ,התנגד לשיתוף בכנסת ישראל בעת ביקורו של נשיא צכיה בירושלים נפגש עם הרב זוננפלד
• 34. תרל"ז 1877 ליטא ראה הערה בעמודה 33 ר' יהושע ליב דיסקין היה רב בקובנא ,שקלוב,לומז'ה ובריסק, ייסד בית יתומים גדול(קיים עד היום),הוציא חרם על בתי ספר כלליים בארץ, חיבר שו"ת מהרי"ל דיסקין ותורת משה.

תר"מ -1880 נבחר רבי רפאל מאיר פאניזיל ראשון לציון רוב יהודי בירושלים 17 אלף יהודים מתוך 31 אלף נפש.

• 35. תרמ"ב 1882 "אעלה בתמ"ר" תימן עליה עירונית בעיקרה מצנעא לירושלים בעיקרה ,לאחר שנתים היו בירושלים כ-400 תימנים ,מתימן נשלחו שני אנשים לבדוק את המצב:ר' יוסף מסעוד ור' משה השש  : בעדודם החלה העליה. העולים השתלבו בעבודה בארץ . יהודי בריטניה וגרמניה שלחו כספים לסייע בקליטתם של יהודי תימן