משתמש:פרץ הכהן/בנציון כהן
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: ניסוח לא אנציקלופדי ולא ברור.
| |
| לידה | ג'רבה |
|---|---|
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | ישיבת משמרות כהונה (ירושלים) |
| תחומי עיסוק | דקדוק, הלכה |
| רבותיו | הרב בן ציון כהן יהונתן, דודו (מסרפו) הרב שושן כהן, הרב אריאל הכהן (ראש ישיבת משמרות כהונה), הרב יצחק בן שבת (ש"ץ ממושב מנחמיה) |
| תלמידיו | רב דוד בר-חיים (מכון שילה), הר' חוייה ביתאן |
| חיבוריו | שפת אמת/שפתי כהן |
הרב בנציון הכהן כהן, בלשן, ומדקדק בלשון הקודש. מוכר בעיקר הודות לספרו "שפת אמת" בו עסק בהגיית האותיות על פי מסורת הגאונים והראשונים.
ייחוס משפחתו עריכה
נולד בג'רבה לרב יעקב כהן יהונתן, נצר למשפחת כהנים מיוחסים. למד אצל דודו הרב שושן כהן שחינכו כי יש להעדיף הגיית אמת על פני הנהוג המקובל בקהל.
הרב היה מנכדי הרב שאול הכהן שפעל כאב בית דין בג'רבה (מחבר ספר "קרני רמים"), בו בספר מובא את פרטי ייחוס המשפחה עד עת חורבן בית שני;[1] סבו הרב שאול, בן מוסא כהן, בן בכתות כהן, בן מיכאל כהן, בן פינחס כהן, בן בגדידי כהן, בן בוראתי כהן, בן תמאם כהן, בן עמרם כהן, בן מבורך כהן, בן שלמה כהן, בן בגדיד כהן,בן כלפא כהן, בן סעייד כהן, בן פינחס כהן, בן אברהם כהן, בן משה כהן, בן שלמה כהן, בן פרץ כהן, בן מוסא כהן, בן שאול כהן, בן ישראל כהן, בן בגדיד כהן, בן חזקיה כהן, בן מתתיה כהן, בין יצחק הכהן הזקן הבא מן הגולה ואחר כן היה כתוב יחס עד עזרא הסופר "אלא שנמחקו ואין רישומן ניכר מרוב ימים".
יהוידע הכהן עריכה
הרב הביא גירסא אחרת, בה יש זהות ״שם מוקדם מאד״ של נוצר המשפחה; "נוריש יהוידע הכהן". לפי זה לא ברור אם הכוונה כלפי יהוידע הכהן.
יש לציין כי הרב האי גאון התייחס לכהני ג'רבה כצאצאי יהוידע הכהן באשר לזיהוי כהן מיוחס כתב אל כהני ג'רבה; ”כל כהן תמים בדרכיו, מצוין באורחותיו ומיושר במעשיו, משכים ומעריב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, ושומר עצמו מכל דבר רע ומכל טומאה הרי זה.. מבני יהוידע הכהן -וראוי שתשרה עליו רוח הקדש” (אגרת רבינו האי גאון, גנזי קדם כרך ד דף נד).
משנתו עריכה
רב כהן היה תקיף בדעתו אודות מיוחדיות לשון הקודש כשפת-קודש בו השתמש הקדוש ברוך הוא לברוא את עולמו. היה סבור כי אין הגיית שתי אותות דומות אחת לחברתה, והסתמך על ריבוי ראיות מכתבי גדולי היהדות כגון רב סעדיה גאון, רב יצחק בן שלמה הישראלי, הרד"ק וכדומה.
הרב גם לא היה שבע-רצון כלפי החלטת ועד הלשון העברית כי הגיית אות הצ הוא כגון הגיית שתי האותיות הtz בבת-אחת. וסבר כי החלטה זו מוטה בעת שרוב ככל המחליטים היו ממוצא גרמניה ומדינות אשכנז, ואילו לאמתו של דבר יש לבטא את האות כגון האות ص (צאד הערבי).
עוד סבר הרב כי הגם שהגיית לשון הקודש של עדויות תימן היא משובחת מאד, התחלק על כך שישנים בין עדויות תימן המבטאים את אות ג הדגושה באופן J וסבר כי מדובר בטעות, ואכן הביא כמה הצעות לגלגול טעותם בכך.
תלמידיו עריכה
תלמיד מובהק של הרב הנהו הרב בר-חיים, מייסד מכון שילה בירושלים. הרב בר חיים, יליד אנגליה, מעיד כי הוא "ממוצא אשכנזי לחלוטין" ופגש את הרוב בהיותו כבן 29 ומיד הבחין כי איש תלמיד חכמים עומד לנגדו עם ידע רחב בלשון הקודש. לפי הרב בר-חיים, הושפע מדברי הרב על אודות ביטויי האותיות ומספר כי אחר שהחליט כי סברות הרב כהן הן אותנטיות, לקח לו כשבועיים להרגיל את לשונו להגות את האותיות "באופן האמת" לאחר כשבועיים. הרב בר חיים לקח על עצמו לפרסם את תורת רבו ועושה כן באמצעות מכון שילה וסרטי וידאו ביוטיוב.[2]
חיבוריו עריכה
- שפת אמת - שפתי כהן ירושלים תשמ"ז
ראו גם עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ שפת אמת, מבוא, עמוד 36
- ^ אותיות ק עד ת (שיעור הרב בר חיים בשפת אנגלית) https://www.youtube.com/watch?v=jpIExmYVPSE
קטגוריה:רבנים תוניסאים קטגוריה:בלשנים יהודים קטגוריה:כהנים מבני צדוק
קטגוריה:סופרים עבריים קטגוריה:סופרים ישראלים קטגוריה:סופרים יהודים קטגוריה:חוקרי השפה העברית