משתמש:קוונטום דוץ/דניאל סגל
 | |
| לידה |
17 באוקטובר 1949 (גיל: 74) ירושלים, ישראל  |
|---|---|
| עיסוק | גנטיקאי |
| מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| מנחה לדוקטורט | רפאל פלק |
| מוסדות | אוניברסיטת תל אביב |
| תרומות עיקריות | |
| חקר ההשפעה של קיפול חלבונים שגוי על יצירת מחלות | |
דניאל סגל (נולד ב-17 באוקטובר 1949) הוא גנטיקאי ישראלי ופרופסור אמריטוס בבית הספר שמוניס למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה עריכה
סגל נולד וגדל בישראל.
את כל תאריו רכש באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 1974 השלים תואר ראשון בביולוגיה באוניברסיטה העברית[1] ומיד לאחר מכן המשיך ללימודי תואר שלישי בגנטיקה (במסלול ישיר)[1], בהנחייתו של פרופ' רפאל פלק. עבודת הדוקטורט שלו, שהוגשה בשנת 1980, נשאה את הכותרת "מאורעות דטרמינציה בהתפתחות מחושי תסיסנית המחקר".
בשנים שלאחר מכן, שהה סגל כעמית בתר-דוקטורי במחלקה לגנטיקה מולקולרית באוניברסיטת הרווארד. עם חזרתו לישראל בשנת 1984, הצטרף למכון ויצמן למדע כחוקר, ובשנת 1987 עבר למחלקה למיקרוביולוגיה מולקולרית וביוטכנולוגיה באוניברסיטת תל אביב כחבר סגל בדרגת מרצה[2]. בשנת 1999 קודם לדרגת פרופסור חבר, וב-2008 הפך לפרופסור מן המניין.
בשנים 1995–1998 ובשנים 2011–2014 כיהן כראש המחלקה, ובשנת 2016 מונה לראש בית הספר החדש למחקר ביו-רפואי וחקר הסרטן, שנקרא לימים ע"ש שמוניס. הוא שימש בתפקיד זה עד לשנת 2018.
ברבות השנים כיהן סגל כראש מכון שוורץ-קיפ לביוטכנולוגיה, וכן היה מופקד הקתדרה ע"ש נתן גלסטון לפיתוח תרופות אנטי-מיקרוביאליות. שימש כחוקר אורח באוניברסיטת אינדיאנה בבלומינגטון וכן במכונים הלאומיים לבריאות בארצות הברית (NICHD).
מחקר עריכה
מחקרו של סגל עוסק בקיפול שגוי של חלבונים הגורם למחלות שונות. מעבדתו מתמקדת בחלבונים שיוצרים בעקבות קיפולם השגוי אגרגטים אשר רעילים לתאים, ובפרט אגרגטים עמילואידיים כגון אלה הגורמים למחלות אלצהיימר, פרקינסון, סוכרת, קטרקט, סרטן ואיידס.
התובנות המבניות המתגלות במחקרו משמשות לפיתוח מולקולות שימנעו את האגרגציה המזיקה. יעילותן של מולקולות אלה נבחנת במבחנה, בתאים, בתרבית, ובבעלי חיים טרנסגניים המשמשים כמודל למחלות השונות. המולקולות המוצלחות הן אשר מועמדות לפיתוח תרופות למחלות אלה[2].
פרסים והוקרה עריכה
- ראש מכון שוורץ-קיפ לביוטכנולוגיה (2007–2012)
- מופקד הקתדרה ע"ש נתן גלסטון לפיתוח תרופות אנטי-מיקרוביאליות (2009–2020)
מאמרים נבחרים עריכה
- Sharon, G., Segal, D., Ringo, J. M., Hefetz, A., Zilber-Rosenberg, I., & Rosenberg, E. (2010). Commensal bacteria play a role in mating preference of Drosophila melanogaster. Proceedings of the National Academy of Sciences, 107(46), 20051-20056.
- Frydman-Marom, A., Levin, A., Farfara, D., Benromano, T., Scherzer-Attali, R., Peled, S., Vassar, R., Segal, D., Gazit, E., Frenkel, D., and Ovadia, M. (2011). Orally administrated cinnamon extract reduces beta-amyloid oligomerization and corrects cognitive impairment in Alzheimer's disease animal models. PLoS One, 6(1): e16564.
- Frydman-Marom, A., Convertino, M., Pellarin, R., Lampel, A., Shaltiel-Karyo, R., Segal, D., Caflisch, A., Shalev , D.E., and Gazit, E. (2011). Structural basis for inhibiting beta-Amyloid oligomerization by a non-coded beta-breaker substituted endomorphin analogue. ACS Chemical Biology, 6(11):1265-76.
- Scherzer -Attali, R., Farfara, D., Ben-Romano, T., Trudler, D., Vientrov, M., Shaltiel-Karyo, R., Shalev, D.E., Gazit, E.,Segal, D., and Frenkel, D. (2012). Naphthoquinone-tryptophan reduces neurotoxic A-beta*56 level and improves cognition in Alzheimer's disease animal model. Neurobiology of Disease 46(3): 663–672.
- Scherzer-Attali, R., Shaltiel-Karyo, R., Adalist, Y., Segal, D., and Gazit, E. (2012). Generic inhibition of amyloidogenic proteins by two naphthoquinone-tryptophan hybrid molecules. Proteins, 80(8):1962-73.
- Shaltiel-Karyo, R., Davidi, D., Menuchin, Y., Frenkel-Pinter, M., Marcus-Kalish, M., Ringo, J., Gazit, E. and Segal, D.(2012). A novel, sensitive assay for behavioral defects in Parkinson’s disease model Drosophila. Parkinson's Disease (697564, Epub 2012 Jul 25).
- Shaltiel-Karyo, R., Davidi, D., Frenkel-Pinter, M., Ovadia, M., Segal, D., and Gazit, E. (2012). Differential inhibition of alpha-synuclein oligomeric and fibrillar assembly by cinnamon extract. Biochimica et Biophysica Acta 1820: 1628–1635.
- Herzog, G., Joerger, A.C., Shmueli, M., Fersht, A.R., Gazit, E. and Segal, D. (2012) Evaluating Drosophila p53 as a model system for studying cancer mutations. J Biol Chem, 287(53):44330-7
קישורים חיצוניים עריכה
- דף אישי, באתר אוניברסיטת תל אביב
- דניאל סגל, באתר ResearchGate
קטגוריות עריכה
קטגוריה:בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: ביו-רפואה וחקר הסרטן
- ^ 1 2 Prof. Daniel Segal | The George S. Wise Faculty of Life Sciences, en-lifesci.tau.ac.il
- ^ 1 2 פרופ' דניאל סגל, באתר pandemics.tau.ac.il