משתמש:קליאו/טיוטה

עריכהעריכה

(באנגלית: name) (name)


==הירדן

  • לשיר זה כמו להיות ירדן


==אלכסנדר לואן

  • "רוב בני האדם בתרבות שלנו סובלים מרמה גבוהה של מתח כרוני במערכת השרירים — בצוואר, בחזה, בגב וברגליים — דבר הכובל אותם, מגביל את תנועותיהם ופוגע ביכולתם לבטא עצמם באופן חופשי ומלא."

https://www.eol.co.il/articles/1270

==עובדה

גם לעיתונאי

  • "אני מאמין שחובתם של עיתונאים לא לתת דבר מלבד העובדות לקוראיהם." מהטמה גנדי

== יואש היא נובלה מאת יוסף לואידור

==קארן מרודה

  • "אנחנו הופכים לאנליטיקאים כדי להוכיח, בין השאר, שאנחנו לא הרסניים – שהכאב במשפחה שלנו לא היה באשמתנו. אנו שורדים ומרגיעים את האשמה שלנו בכך שאנו מקדישים את ימינו לניסיון להתחבר רגשית לאחרים."

==היידלברג

  • "ראיתי את היידלברג בבוקר בהיר לחלוטין שהיה גם קריר וגם מרענן בזכות האוויר הנעים. בעיר וסביבתה, אפשר לומר, יש משהו אידאלי." ~ יוהן וולפגנג פון גתה , יומן, 1797

==חיים נבון

  • "בכל בוקר, כשאני מתעורר, אני אומר לעצמי: צריך לתקן את העולם. בכל ערב, כשאני הולך לישון, אני אומר לעצמי: העולם השתגע, ואנוכי וביתי נעבוד את ה'."

כדורסל== עריכה

==לה סקאלה

La Scala is easily one of the top 10 symbols of Italy's cultural excellence. That makes it vital to our global image. Closing it would send a message to the rest of the world that Italy doesn't care. - Author: Diego Della Valle

For the first time I go to La Scala, for each thing, for each rehearsal, my knees were shaking. But the audience was very fine with me. - Author: Ildar Abdrazakov

== לכתוב כתיבה: עצות לכתיבה

===קטגוריות

יורם קניוק

יהושע קנז

אהרן אפלפלד

אנטיגונה=תמונה בדף ראשי

==טקסס

==דיוויד פינצ'ר

==אד האריס

שם באנגלית:

==פמינזם

==שלושה ערוצים בהם אנשים משתמשים: הערוץ הפיזי= נמוך, רזה, מבוגר וכדו' הערוץ החברתי= עשיר, נוצרי, עורך דין וכדו' הערוץ האנושי= כל אחד הוא בן אדם. הדומה עולה על השונה.

==עיצוב

קטגוריה:סרטים

 

קטגוריה:אישים

 

==פסיכותרפיה גופנית פסיכותרפיה גופנית

==ראו גם

==ראו גם EMDR ==עמוס הופמן ערכים ומטרות בתכניות הלימודים בישראל.

==קטגוריה:ויקיציטוט... 25 בינואר

  • "אושר הוא תוצר הדמיון ולא השכל." עמנואל קאנט

קינגעריכה

יש לי חלום הוא נאום של מרטין לותר קינג מאוגוסט 1963 שנישא בווישנגטון

דף מורחב

  • "אני שמח להצטרף אליכם היום, במה שיירשם בהיסטוריה כגדולה בהפגנות אומתנו למען החופש. לפני מאה שנה, אמריקאי דגול, שבצילו אנו חוסים היום, חתם על כתב החירות."
  • "אל לנו לרוות את הצמאון לחופש באמצעות מרירות ושנאה. מאבקנו תמיד ינוהל בכבוד ובמשמעת."
  • "יש לי חלום שיום אחד תקום אומה זאת ותגשים את משמעותה האמיתית של סיסמתה: 'אנו רואים אמיתות אלה כמובנות מאליהן: שכל בני האדם נבראו שווים'.
יש לי חלום שיום אחד על גבעותיה האדומות של ג'ורג'יה, יוכלו בניהם של עבדים לשעבר ובניהם של בעלי עבדים לשעבר להתיישב יחדיו לשולחן האחווה.
יש לי חלום שיום אחד אפילו מדינת מיסיסיפי, מדינת המדבר, המזיעה תחת חום אי הצדק והדיכוי, תהפוך לנווה מדבר של חופש ושל צדק.
יש לי חלום שארבעת ילדיי יחיו יום אחד באומה בה הם לא יישפטו על פי צבע עורם אלא על פי טיב אישיותם."

קטגוריה: נאומים

טקס הפתיחהעריכה

{{כותרת נושא|ויקיפדיה=טקס הפתיחה של האוניברסיטה העברית בירושלים

==מתוך הנאומים

  • "אוניברסיטה עברית אנו חונכים ביום הזה; עברית תשלוט בה בכל בתי מדרשיה ומכוניה. אך מה ערכה של האוניברסיטה אם איננה אוניברסלית? עליה להיות לא רק מרכז לכל סעיפי המדע כי אם גם בית האוצר לחכמה שיפתח שעריו לכל, גבר ואשה גם יחד, בלי הבדל דת וגזע." ~ [[חיים וייצמן
  • "יודעים אנו, כי החוכמה האמיתית היא זו הלומדת מכל אדם. חלונות הבית הזה ושעריו יהיו איפוא פתוחים לארבע רוחות השמיים, להביא אליו את כל הטוב והנעלה מכל תנובות רוחו היוצר של האדם בכל הזמנים ובכל הארצות. ואולם גם אנחנו לא טירונים אנו במלכות הרוח, ובלמדנו מכל, יש לנו גם מה־שהוא ללמד. ובטוח אני כי יבוא היום ואותם העיקרים המוסריים שהונחו ביסודם של בתי תורתנו, כגון אלה המנויים בברייתא הקצרה והמופלאה, שנקראת פרק 'קנין התורה', יעשו לנחלת האנושיות כולה." ~ חיים נחמן ביאליק
  • "כל תלמיד חכם בכל אוניברסיטה יודע שהוא בין חבריו, שלא רק אלה העובדים על ידו, אלא אנשים הנמצאים הרחק בעבר השני של כדור הארץ העסוקים באותן הפרובלימות, דנים באותם הקשיים, פותרים את אותה החידה." ~ ארתור בלפור

נאמר עליו==

  • "על הבמה המרכזית יושבים נציגי השלטון הבריטי, הרבנים הראשיים, אנשי הרוח היהודים הבולטים ואישים המייצגים גושפנקא אקדמית מכל רחבי העולם. וכל זה קורה לפני שאיש מהאוניברסיטה העברית בכלל פרסם איזשהו מאמר." ~ ד"ר אסף זלצר

[[קטגוריה:נאומים

באר-שבעעריכה

  • ”עַל כֵּן קָרָא לַמָּקוֹם הַהוּא בְּאֵר שָׁבַע כִּי שָׁם נִשְׁבְּעוּ שְׁנֵיהֶם“ (בראשית כא, פסוק לא)
  • "וְיִשְׂרָאֵל לָבֶטַח, אִישׁ תַּחַת גַּפְנוֹ וְתַחַת תְּאֵנָתוֹ, מִדָּן וְעַד-בְּאֵר שָׁבַע – כֹּל יְמֵי שְׁלֹמֹה." ~ ספר מלכים א, פרק ה, פסוק ה
  • "בתחנה בבאר שבע עמד קטר ומספרו שבעים ארבע מאות ארבע עשר" ~ חיים חפר
  • "היום את מגיעה לבאר שבע ברכבת שעה וחצי מתל אביב, אז אי אפשר לדבר על הנגב כעל ספָר." ~ רות קרק

עיתונאיעריכה

  • ""כל צופה צריך לבדוק ולראות אילו סיפורים כל עיתונאי מביא, האם הוא מבקש תגובות, האם הוא נותן הזדמנות למבוקר להשמיע את קולו, והאם הוא מפרסם כתבות על כולם." ~ ברק רביד

תכנות מחשביםעריכה

  • "תכנות היא כמו שירה." ~ אד פרייס (Ed Fries)
  • "למידת תכנות מאתגרת את המוח שלך וגורמת לך לחשוב בצורה יותר טובה בכל התחומים האחרים בחיים שלך." ~ ביל גייטס
  • "תכנות זה קודם כל איך לחשוב, ולהבין איך העולם עובד, ואת זה צריך ללמד בכל גיל." ~ ד"ר אורן צוקרמן
  • "הרבה מהאלגוריתמים שפותחו במדעי המחשב נשענים, לפחות בחלקם, על ניסיונות למדל את המוח האנושי. יש קשר הדוק בין פסיכולוגיה לבין הכלים האלגוריתמיים. איך סירי יודעת מה את רוצה? יש לה מודל ניבוי שהוא, במידה רבה, סימולציה של קוגניציה אנושית." ~ ד"ר מיכאל גלעד

==ראו גם

[[קטגוריה:מקצועות

לתקן עםעריכה

לתקן עם הוא ספר היסטוריה מאת ישראל ברטל על התרבות היהודית המודרנית במזרח־אירופה. הספר יצא לאור ב־2013.

  • "בין שהכלים היו חדשים, בין שהרעיונות היו מהפכניים, נמצאו כל אלו שביקשו למרוד בהוויה המסורתית ממשיכים הרבה ממה שמרדו בו."
  • "המתח בין מסורת לחדשנות, סגירות ופתיחות, בנייה ופירוק נמשך והולך בחברה היהודית מאז ראשית תנועת ההשכלה, לפני יותר ממאתיים שנה, ועד לחברה הרב־תרבותית בישראל של ראשית האלף השלישי."
  • "ערב העת החדשה שכנה ה’אומה’ הטרום־מודרנית היהודית, רובה ככולה, באימפריות רב־לאומיות גדולות ששלטו במחוזות מרכז אירופה ומזרחה."
  • "מה שאירע לסרבים, ליוונים, לליטאים ולאוקראינים במרוצת המאה התשע־עשרה קרה גם ליהודי מרכז אירופה ומזרחה: הלאומיות נוצרה בתוך הקבוצה האתנית ובה בעת ‘הלאימה’ אותה והציעה קריאה חדשה של העבר, של המורשת התרבותית (ובתוכה הדת), של הזיקה לזמן ולמקום ושל המציאות הפוליטית והחברתית."
  • "העיירה המנומנמת, השקועה בחלומה על אוצרות מן העבר המפואר, הוצגה בסיפור וברומן כקוטב המנוגד לכרך התוסס, המפרק סדרי חיים ועוקר ערכים, דעות ואמונות."
  • "בעולם ההיסטורי של מזרח אירופה היו הן המשכילים והן החסידים, למרות עולם המושגים הנבדל שלהם ולמרות הדימוי העוין משני הצדדים, נתונים במשק כלכלי שבו הם פעלו באותם תנאים והשתמשו באותן דרכים."
  • "במאה התשע־עשרה התחולל שינוי רב־משמעות במעמדה של העיר בעיני יהודי העולם. במחשבה היהודית התפתחו דעות, עמדות ודימויים בלתי־מסורתיים, שהעניקו לירושלים משמעויות חדשות, בעלות אופי חילוני בעיקרן. בה בעת שינתה גם הזיקה הדתית של היהודים לעיר את אופייה המסורתי ולבשה פנים חדשות."
  • "הפתיחות והחופש שהיו תורפתה של אמריקה בעיני רבנים ושאר מגִינים מזרח אירופים של אורח החיים המסורתי, נחשבו כמעלתה בעיני כל אלו שביקשו תיקון ושינוי של החברה היהודית המסורתית."
  • "משכילי מזרח אירופה, שנרתעו הן מן האישה המסורתית המאיימת והן מבת-מינה המורדת במוסכמות, המשיכו למצוא נוחם בציור דמות אידאלית של ‘אשת חן’ דמיונית נוסח הבורגנות הגרמנית. ‘אשת חן’ זו, שאותה שיוו לנגד עיניהם ועיצבו בשיח הגברי שלהם, הייתה בסופו של דבר הפיצוי הספרותי לתחושות הפחד, החולשה והנחיתות שהיו מנת חלקם של רבים מן הגברים המשכילים."
  • "מעל דפיה של העיתונות היהודית התנהל אחד המהלכים החשובים בפוליטיזציה של המחשבה ובחילון השפה והמושגים של החברה היהודית המסורתית."
  • "עולם־המחר של הסוציאליסטים היהודים נתחבר אל חזון אמנציפציה חילוני ורומנטי של הלאומיות היהודית במזרח אירופה שהוקצה בו מקום מסוים ל’עבר’ היהודי."

[[קטגוריה:ספרי היסטוריה

הדוויג ריכטרעריכה

הדוויג ריכטר (בגרמנית: Hedwig Richter) (נולדה ב־1973) היא היסטוריונית גרמנית. תבנית:מפריד

  • "דמוקרטיה היא בדרך כלל דרך בוצית שצריך לעשות בה פשרות, כלומר קואליציות."
  • "גרמניה הנאצית הרסה את הדמוקרטיה הליברלית, אבל צמחה מתוך חברה עם היסטוריה מודרנית די טיפוסית, שבמסגרתה הייתה גם מסורת אופיינית של השתתפות ציבורית."

פחדעריכה

'"פחד (ספר)'" היא נובלה מאת שטפן צוויג על אישה, בעלה ומאהבה. הספר נכתב ב1913 ויצא לאור ב.

  • "הרימה מיד את מבטה כדי להרגיש מוגנת, העבירה אותו ברכּות על פני כל החפץ|חפצים שהוצבו בחדרים בזכות הרגש והקרבה שהביעו, ורגיעה קלה חזרה אליה."
  • "שעון הקיר, הצועד בצעדי פלדה שלווים דרך השתיקה, האציל על לבה, בלי משים, משהו מקצבו המדוד, החף מדאגות."
  • "אך הנה נשמע צחוק מן החדר הסמוך. הילדים קמו משנתם והרעישו כציפורים המתעוררות אל היום המפציע."
  • "חיוך עלה ברפרוף על שפתיה והתפשט עליהן בחשאי. היא שכבה בעיניים עצומות כדי להיטיב ליהנות מכל מה שהיה חייה ועכשיו גם אושרה."

נאמר עליה==

  • "ב'פחד' בוחן צוויג את מנגנוני השליטה, התשוקה, החרטה והסליחה הפסיכולוגיים שלנו, בעודם נקרעים בין יצרים למוסכמות החברתיות." ~ יאירה אמית
  • "מותחן פרוידאני ששתי הדמויות בו ניצלות וממשיכות בחייהן המשותפים. אולם הרבה אחרי שנסגור את הספר נמשיך לשאול: האם הדמויות אוהבות זו את זו? האם זו אהבה? אהבה: מה היא?" ~  אוריאל קון

קטגוריה: נובלות

מלחמה משלועריכה

מלחמה משלו (ספר)|מלחמה משלו הוא ספר מאת אורי בר יוסף על חיל האוויר במלחמת יום כיפור. תבנית:מפריד

  • "החיל לא מיצה את יכולותיו במלחמה ובשל כך שולם מחיר יקר."
  • "בין 1967 ל־1973 קיבל חיל האוויר כמחצית מתקציב הביטחון של מדינת ישראל והקצאה זו נוצלה לבניית חיל חדש, גדול ורב־איכות שבמרכזו מטוסי תקיפה המסוגלים לסייע בצורה יעילה לכוחות הקרקע."
  • "שיטת הפיקוד של החיל מאוד ריכוזית. מוצב השליטה שולט בכל תנועה של מטוס באוויר. בנסיבות כאלה ישנה השפעה עצומה למפקד החיל. פלד היה דומיננטי מאוד, אבל חסר לו ניסיון מבצעי בהשוואה לקודמו בתפקיד, מוטי הוד. הוא לא הסכים לשמוע דעות אחרות או ביקורת מהכפופים לו. היתה לו פיקסציה על השמדת חילות האוויר הערביים, כמו בששת הימים."
  • "התוצאה היא קונספציה מבצעית שאחרי יומיים של לחימה דוחקת הצדה את העיסוק במערכי טילי הקרקע־אוויר (טק"א) של האויב, המכשול המרכזי בפני השתתפות החיל בסיוע לכוחות היבשה. במקום זה, היא מתמקדת בשדות התעופה המצריים כיעד המרכזי של תקיפות טייסות הפנטום."

[[קטגוריה: מלחמות [[קטגוריה: צה"ל

נזירעריכה

לחשוב כמו נזיר הוא ספר מאת ג'יי שטי. הספר יצא לאור ב

  • "לא משנה אילו ערכים אתם חושבים שיש לכם — המעשים שלכם הם אלה שמספרים את הסיפור האמיתי."
  • "הדרכים שבהן אנחנו מבזבזים את הזמן והכסף שלנו חושפות מה אנחנו מעריכים באמת."
  • "הערכים הנמוכים הם חמדנות, תאווה, כעס, אגו, אשליה וקנאה."
  • "ללכת למקום שאף פעם לא הייתם בו כדי לחקור את עצמכם בסביבה שונה. זה יכול להיות כל מקום: מפארק או ספרייה שאף פעם לא הייתם בהם ועד טיול בחיק הטבע."
  • "האקט של לשחרר משהו הוא חלק משמעותי מהריתמוס של הטבע, וכמוהו גם הלידה מחדש."
  • "ברגעים שאינכם מתבודדים, הקיפו את עצמכם באנשים שמתאימים לערכים שלכם."

[[קטגוריה: הינדואיזם  

ג'ונתן זקסעריכה

הוא רב והוגה דעות יהודי בריטי

  • ""דת ומדע הם שני דברים שונים לחלוטין, ואף אחד מהם לא שולל את השני. הם שונים כמו שירה וסיפורת, כמו שיר ונאום, כמו תמונת דיוקן של אדם וסקירת MRI. המדע מפרק דברים כדי לראות איך הם עובדים; דת מרכיבה דברים כדי לראות מה משמעותם. ואנו זקוקים לשניהם, כשם שאנו זקוקים לשני חצאי המוח."

וילוןעריכה

  • "הַוִּילוֹן הוּא מִפְרָשׂ, שֶבּוֹ רוֹצִים לִנְסֹעַ הַחוּצָה, וְהַחוּץ רוֹצֶה לִנְסֹעַ פְּנִימָה, מִתְנַפֵּחַ לַשָּוְא." ~ יהודה עמיחי
  • "הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה: היו לו וילונות צהובים." ~ חיה שנהב
  • "וצוחקים מאחורי וילונות כבדים בחדרי מלון." ~ יהודה עמיחי
  • "פעם חשבנו שבינינו לבין שאגאל חוצץ קיר. היום אנו מבינים שבינינו לבינו מפריד וילון." ~ יאיר גרבוז
  • "הולנד שבה אנשים, המשוכנעים בחפותם המוחלטת, אינם משתמשים בווילונות. לאחר רדת החשיכה החלונות הופכים לבמות קטנות שבהן השחקנים משחקים בערבים." ~ אולגה טוקרצ'וק, 'טיסות'

==ראו גם

[[קטגוריה:חפצים

השקעהעריכה

  • "שלוש המילים המסוכנות ביותר בעולם ההשקעות הן: 'הפעם זה שונה'." ~ ג'ון טמפלטון
  • "אי אפשר להצליח בהשקעות, אם לא נוטלים סיכונים." ~ ג'ון טמפלטון
  • "קנה כשכולם מוכרים ומוכרים כשכולם קונים." ג'ון ד רוקפלר

וורן באפט

[[קטגוריה:שוק ההון

קום קראעריכה

קום קרא הוא רומן מאת שמעון אדף שגיבורה הוא הבלש אליש בן זקן. הספר יצא לאור ב

  • "אילצתי את מוחי התועה להתמקד, לעקוב אחרי מחשבה עד תומה."
  • "אדם ניכר בכוסו, בכיסו ובכעסו."
  • "אין עוד מחלוקת בין הרצון שלי למות לעובדה שאני יכול למצוא הנאה וסיפוק בכל שעה נתונה."
  • "בקושי צלחתי את כברת הדרך מהשער אל הכיתה. על אף המרחב העצום, החלל המקומר ששוליו מלחכים את קצות תבל, התחככתי בנחילי אדם."
  • "בחופשת הקיץ נגלתה לי יכולת שעד כה נסתרה ממני, לרכוב על המהומי השיחות של אחרים. עדיין הייתי בלתי מיומן בה. עדיין לא צייתה לרצוני. הקשבתי למילים, עד שצדם העקר הופיע, עד שהמובן התפוגג, ורק נגינת הדיבור מרחפת כמו ריח בחלל."
  • "מין דוק של מרחב המתוח על תהום זמן. הוא מונע ממני לשוב ולהתאחד עם מעמקיה, ובאותה נשימה הוא העדשה הממקדת ומסייעת בידי להביט."

קטגוריה:רומנים עבריים

מישהו לרוץ איתועריכה

מתוך הספר "מישהו לרוץ איתו" מאת דויד גרוסמן

  • "בהתחלה חושבים המון. המוח עובד שעות נוספות. אחר כך, אמרתי לך - נשאבים."
  • "פעם הייתי בוכה המון והייתי מלאת תקווה. והיום אני צוחקת הרבה, צוחקת ומיואשת."
  • "ובתוך אימת ההימלטות הרגישה נביעה חמה של הכרת תודה על שניסה להגן עליה."

קטגוריה: ספרי דויד גרוסמן

קורבניותעריכה

קורבניות (באנגלית: Victimisation) היא עמדה נפשית שבה אדם רואה את עצמו כקורבן וגם מציג כך את עצמו בעיני הסביבה.

  • "למדו כיצד לזהות מתי אתם גרים בארץ שנקראת 'עצב', בעיירה בשם 'קורבניות', ברחוב שנקרא 'כאב', כך שלא תישארו שם יותר ממה שצריך." ליסה ניקולס
  • "הופכת את הקורבנות לנכס הכי גדול שלך, ולכן במקום לנסות להיחלץ ממצב הקורבן, אתה רק עסוק בטיפוחו." ~ גדי טאוב
  • "הם תמיד מסכנים, תמיד מעוולים להם, תמיד סובלים. תמיד מלאים בתחושת צדק שאין לה סוף." חיים לוינסון
  • "מי נופל למלכודת הקורבניות? מי שההערכה העצמית שלו נמוכה מתפתה למלכודת המציעה ניחומים וכבוד מזוייף ומפוקפק." סיגי גולן נחמני
  • "חלק מהפתרון של סכסוכים כרוך במענה על הרצון של קבוצה אחת לקבל הכרה מהקבוצה השנייה ומהעולם על כך שהיא הקבוצה הנפגעת. כאשר ניתנת הכרה, זה יכול לקדם את פתרון הסכסוך ולשחרר את הקבוצה מהמצב הקורבני." ד"ר בועז המאירי
  • "אם מישהו הוא קורבני באישיותו ודורש הכרה בזהותו כקורבן, יש לו קושי לחלוק את המשבצת הזו עם הצד השני, ולומר כן, יכול להיות שיש פה שני נפגעים ושני פוגעים. זו עמדה של פיצול שרואה את העולם כשחור לבן, פוגע או נפגע." ד"ר רהב גבאי

בין שתי עריםעריכה

 
דף הפתיחה של הספר

בין שתי ערים הוא רומן מאת צ'ארלס דיקנס שיצא לאור ב־1859. תבנית:מפריד

  • "היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש; הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי."
    • במקור האנגלי: It was the best of times, it was the worst of times, it was the age of wisdom, it was the age of foolishness, it was the epoch of belief, it was the epoch of incredulity, it was the season of Light, it was the season of Darkness, it was the spring of hope, it was the winter of despair, we had everything before us, we had nothing before us,
  • "הוד מעלתו (אשר כפרט היה לא פעם אדם הגון) היה ברכה לאומה, הקרין אבירות, היווה דוגמה מנומסת לחיי מותרות נוצצים ואף למעלה מזה."
  • "כָּל הַבְּקָעוֹת מָלְאוּ אֵד עֲרָפֶל, וְהוּא תָּעָה וְעָלָה בִּבְדִידוּתוֹ עַל הַגִּבְעָה, כִּנְשָׁמָה חוֹטֵאת הַמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מְנוּחָה וְאֵינֶנָּהּ. הָעֲרָפֶל הַקַּר, הַצָּמִיג וְהַסָּמִיךְ, עָשָׂה דַרְכּוֹּ אַט בְּתוֹךְ הָאֲווִיר אִדְווֹת אִדְווֹת בָּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ וּבְזוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ כְּגַלֵּי יָם זוֹעֵף."
  • "דְּבַר פֶּלֶא הוּא, שֶׁרָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו, כִּי כָל אָדָם עָשׂוּי לִהְיוֹת סוֹד עָמֹק וְתַעֲלוּמָה עֲמֻקָּה בִּשְׁבִיל חֲבֵרוֹ. כְּשֶׁאֲנִי בָּא לִכְרָךְ גָּדוֹל בַּלַּיְלָה תּוֹקֵף אוֹתִי הָרַעְיוֹן, כִּי כָל בַּיִת מִן הַבָּתִּים הַנֶּעֱרָמִים פֹּה בָּאֲפֵלָה גּוֹנֵז בְּקִרְבּוֹ סוֹדוֹ, וּבְכָל חֶדֶר וָחֶדֶר בְּכָל אֶחָד מִן הַבָּתִּים הָאֵלֶּה צָפוּן סוֹדוֹ."
  • "לֹא אוֹסִיף עוֹד לַהֲפֹךְ אֶת דַּפֵּי הַסֵּפֶר הַיָּקָר אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, לַשָּׁוְא קִוִּיתִי לִקְרֹא בּוֹ עַד תֻּמּוֹ. לֹא אוֹסִיף לְהַבִּיט עוֹד לְתוֹךְ מַעֲמַקֵּי הַמַּיִם שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, אֲשֶׁר הָיִיתִי מֵצִיץ בָּהֶם, בָּרְגָעִים שֶׁאוֹר מַזְהִיר חָדַר שָׁמָּה וּלְעֵינַי נִגְלוּ אוֹצָרוֹת סְפוּנִים וּשְׁאָר דְּבָרִים גְּנוּזִים. נִגְזְרָה גְזֵרָה, כִּי הַסֵּפֶר יִסָּגֵר לָנֶצַח – וְאָנֹכִי קָרָאתִי בּוֹ רַק דַּף אֶחָד. נִגְזְרָה גְזֵרָה, כִּי הַמַּיִם יִקְפְאוּ וְהָיוּ לְקֶרַח עוֹלָמִים בְּעוֹד אֲשֶׁר הָאוֹר זָרַח עַל פְּנֵיהֶם – וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי לְתֻמִּי עַל שְׂפָתָם."
  • "לְחָיָיו הָיָה אֹדָם שֶׁל בְּרִיאוּת, וְעַל פָּנָיו הַמְקֻמָּטִים מְעַט לֹא נִכְּרוּ אוֹתוֹת הַדְּאָגָה. יֵשׁ לְשַׁעֵר, כִּי הָרַוָּק, נֶאֱמַן בֵּית הַבַּנְק שֶׁל טֶלְסוֹן, הָיָה בְּעִקָּר טָרוּד בִּדְאָגוֹת שֶׁל אֲחֵרִים, וְכָל דְּאָגָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁלּוֹ, כְּמוֹ בֶּגֶד שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ, אָדָם עָשׂוּי לַחֲלֹץ בְּקַלּוּת מְרֻבָּה."
  • "שְׁתֵּי עֵינֵי הַתְּכֵלֶת שֶׁהִבִּיטוּ אֵלָיו מִתּוֹךְ שְׁאֵלָה, עִם הַמֵּצַח אֲשֶׁר סְגֻלָּה נִפְלָאָה לוֹ (בְּשִׂים לֵב אֶל זֶה, כִּי עוֹדֶנּוּ צָעִיר וְחָלָק) לְהָרִים וּלְהַשְׁפִּיל אֶת הַגַּבּוֹת וּלְהַבִּיעַ מֵעֵין תִּמָּהוֹן, אוֹ פֶּלֶא, אוֹ חֲרָדָה אוֹ רַק תְּשׂוּמֶת־לֵב בִּלְבָד, אַף כִּי כָּל אַרְבַּעַת הָרְגָשׁוֹת יַחַד הָיוּ כְּלוּלִים בְּהַבָּעָה זוֹ."
  • "הַקּוֹל הָיָה כֹּה שָׁפָל וְכֹה מְדֻכְדָּךְ, עַד כִּי דּוֹמֶה הָיָה לְקוֹל הַיּוֹצֵא מֵעִמְקֵי הָאֲדָמָה. הוּא הִבִּיעַ רֶגֶשׁ שֶׁל אִישׁ אוֹבֵד וַחֲסַר תִּקְוָה; קוֹל רָפֶה כָּזֶה יוֹצִיא נוֹדֵד עָיֵיף וְרָעֵב בַּמִּדְבָּר, בְּזָכְרוֹ אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת יְדִידָיו בְּטֶרֶם יִשְׁכַּב עַל הָאָרֶץ לָמוּת. רְגָעִים אֲחָדִים עָבְרוּ בַּעֲבוֹדָה מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה וְהָעֵינַיִים הַתּוֹעוֹת הִבִּיטוּ שׁוּב; לֹא מִתּוֹךְ עִנְיָן אוֹ סַקְרָנוּת, כִּי אִם הַבָּטָה סְתָם, מַעֲשֵׂה־מְכוֹנָה, לִרְאוֹת אִם הַמָּקוֹם שֶׁעָמַד עָלָיו אוֹרְחוֹ הָאֶחָד אֵינֶנּוּ רֵיק עֲדָיִן."
  • "שׁוּם בִּינַת אֱנוֹשׁ לֹא יָכְלָה לִקְרֹא מֵעַל הַחִוָּרוֹן וְהַתִּמָּהוֹן בִּפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה אֶת צְפוּנוֹת לִבּוֹ. הֲיָדַע אֶת אֲשֶׁר קָרָה, הֲזָכֵר אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאָמְרוּ לוֹ, הֲיָדַע כִּי יָצָא לַחָפְשִׁי? מִי חָכָם וְיִפְתֹּר אֶת כָּל הַשְּׁאֵלוֹת הָאֵלֶּה. הֵם נִסּוּ לִפְנוֹת אֵלָיו בִּדְבָרִים, אַךְ הוּא הָיָה שָׁרוּי בִּמְבוּכָה רַבָּה וְהִתְמַהְמַהּ כָּל כָּךְ לַעֲנוֹת, עַד כִּי יָרְאוּ לְהַטְרִידוֹ וְלָכֵן גָּמְרוּ לְבִלְתִּי דַבֵּר אֵלָיו לְפִי שָׁעָה."
  • "כָּל הַבָּעָה עַזָּה עַל פְּנֵי מְשַׂחֵק עַל הַבָּמָה בְּמַחֲזֶה לוֹקֵחַ לֵב, אֲשֶׁר כָּל הָעֵינַייִם פּוֹנוֹת אֵלָיו, מְעוֹרֶרֶת הַבָּעָה כָּזוֹ גַם עַל פְּנֵי הָרוֹאִים. פְּנֵי הַנַּעֲרָה הִבִּיעוּ צַעַר וּמַאֲמָץ בְּשָׁעָה שֶׁהִגִּידָה אֶת עֵדוּתָהּ, וּבְרִגְעֵי הַהַפְסָקָה, כְּשֶׁהַשּׁוֹפֵט הָיָה רוֹשֵׁם אֶת הַדְּבָרִים בִּכְתָב, הָיְיתָה מִתְבּוֹנֶנֶת אֶל הָרֹשֶׁם בִּפְנֵי עוֹרְכֵי הַדִּין מִזֶּה וּמִזֶּה. וְאוֹתָהּ הַהַבָּעָה נִרְאֲתָה גַּם עַל פְּנֵי הָרוֹאִים בְּכָל פִּנּוֹת אוּלָם הַמִּשְׁפָּט."
  • "טוב דבר זה שאני עושה מכל דבר שעשיתי עד כה; טובה המנוחה שאני הולך אליה מכל מנוחה שידעתי עד כה."

[[קטגוריה:רומנים בריטיים

לדף מורחב|בין שתי ערים}}

  • "היה זה הטוב בזמנים, היה זה הרע בזמנים; היה זה עידן החוכמה, היה זה עידן הטיפשות; היה זה תור האמונה, היה זה תור הספקנות; היו אלה ימים של אור, היו אלה ימים אפלים; היה זה אביב התקווה, היה זה חורפו של ייאוש; הכול היה אפשרי, דבר לא היה אפשרי."
  • "כָּל הַבְּקָעוֹת מָלְאוּ אֵד עֲרָפֶל, וְהוּא תָּעָה וְעָלָה בִּבְדִידוּתוֹ עַל הַגִּבְעָה, כִּנְשָׁמָה חוֹטֵאת הַמְבַקֶּשֶׁת לָהּ מְנוּחָה וְאֵינֶנָּהּ. הָעֲרָפֶל הַקַּר, הַצָּמִיג וְהַסָּמִיךְ, עָשָׂה דַרְכּוֹּ אַט בְּתוֹךְ הָאֲוִיר אִדְווֹת אִדְווֹת בָּזוֹ אַחֲרֵי זוֹ וּבְזוֹ עַל גַּבֵּי זוֹ כְּגַלֵּי יָם זוֹעֵף."
  • "דְּבַר פֶּלֶא הוּא, שֶׁרָאוּי לְהִתְבּוֹנֵן אֵלָיו, כִּי כָל אָדָם עָשׂוּי לִהְיוֹת סוֹד עָמֹק וְתַעֲלוּמָה עֲמֻקָּה בִּשְׁבִיל חֲבֵרוֹ. כְּשֶׁאֲנִי בָּא לִכְרָךְ גָּדוֹל בַּלַּיְלָה תּוֹקֵף אוֹתִי הָרַעְיוֹן, כִּי כָל בַּיִת מִן הַבָּתִּים הַנֶּעֱרָמִים פֹּה בָּאֲפֵלָה גּוֹנֵז בְּקִרְבּוֹ סוֹדוֹ, וּבְכָל חֶדֶר וָחֶדֶר בְּכָל אֶחָד מִן הַבָּתִּים הָאֵלֶּה צָפוּן סוֹדוֹ."

גבי שפלרעריכה

גבי שפלר, פסיכולוג שחיבר, בין היתר, את הספרים "פסיכותרפיה קצרת מועד" ו"פסיכותרפיה מוגבלת בזמן‭."‬

תמונותעריכה

32 בנובמבר [[קובץ:Edmund Burke.JPG|ימין|55px|קישור=אדמונד ברק

[[קובץ:Edmund Burke.JPG|ימין|55px|קישור=אדמונד ברק

[[קובץ:Edmund Burke.JPG|ימין|55px|קישור=אדמונד ברק

אלפרד סטיגליץעריכה

Photography is not an art. Neither is painting, nor sculpture, literature or music. They are only different media for the individual to express his aesthetic feelings

Utopia is in the moment. Not in some future time, some other place, but in the here and now

עמית נויפלדעריכה

תנועת ההאטה מאמרים בעיתון וספרים


יוחנן טברסקיעריכה

יוחנן טברסקי (סופר) כתב 'מעולם לעולם' על החיים בבוחוש.

ווינדי דריידןעריכה

הוא פסיכולוג

==תרפיה חד-פעמית: מאפיינים ייחודיים (2019) דף מורחב

קרקובעריכה

  • "קרקוב הפכה להיות עיר מלאה בקסם צבעוני עם תפאורה של מבנים עתיקים, כיכר מרכזית מרהיבה, כשנהר הוויסלה חוצה אותה ומעליו גשרים רבים ויפים, ומעל לכל רובע יהודי מרשים ומרגש." ~ נמרוד מישאל
  • "הרובע היהודי נמצא בעיר העתיקה של קרקוב, והוא נקרא בפי המקומיים קאז'ימייז'. אבל היהודים לא מתגוררים עוד ברובע, ופזורים באזורים שונים בעיר." ~ איילת מאמו שי

אליזבת סטראוטעריכה

היא סופרת. להוסיף לאוליב קיטרידג' ==שמי לוסי בארטון

  • "במשך היום נסוג יופיו של הבניין ובהדרגה נהפך לסתם עוד מבנה גדול על רקע השמים הכחולים וכל בנייני העיר נראו מתבדלים, דוממים, מרוחקים."
  • "במשך שנים רבות כך היה - הייתי נזכרת במראה שנשקף מחלון בית החולים ושמחה במדרכה שפסעתי עליה."

גילי שושןעריכה

הוא שחקן ישראלי.

  • "אני נמצא בחסידות... אתה במצווה, אתה מאדיר בה, אתה לא מחפש איפה אתה מעגל פינות."
  • "מיטב חבריי הטובים שהם אנשים שלא שומרים תורה ומצוות, הם אנשי התעשייה, במאים, שחקנים, אנשים שלא חזרו בתשובה, והם לא חובשי כיפה. ולמרות זאת, הם חבריי הטובים ביותר עד היום."


ציטוטי היוםעריכה

.....

תבנית עמוד ראשי להעתיק במקום הקיים

ויקיציטוט

31 באוקטובר {{ציטוט|ציטוט=עלינו להכיר בכך שאלה שאנחנו אוהבים אינם אוהבים אותנו, או אינם אוהבים אותנו כפי שהיינו רוצים.|מקור=שאנדור מאראי

3 בנובמבר

  • "בעולם אבסורדי למדי, קיים דבר שאיננו אבסורד: לעשות מה שאנו יכולים למען הזולת." אנדרה מאלרו

דור Zעריכה

  • "הכתירו את דור ה־Z בתור 'הדור שמחפש אחר האמת'. זה לא מפתיע, כי זה בהחלט דור שנאלץ לחפש אותה. מהפכת המידע שטפה את העולם המערבי בעוצמה וערערה את יסודות האמת שעליהם גדלנו כולנו. האינטרנט מאפשר, בעלויות נמוכות במיוחד, לעוות את המציאות באמצעות בוטים, טרולים, פוסטים וחדשות מזויפות." ~ ויקי אוסלנדר

מרגרט מקמילןעריכה

היסטוריונית קנדית

ספר חדש, הארץ

"War: How Conflict Shaped Us" (מלחמה: איך הקונפליקטים עיצבו אותנו),

פתגמיםעריכה

בשפות שונות עם שפת המקור


פתגמים ספרדיים:

  • "Sólo se tiran piedras al árbol cargado de fruto."
  • "אנשים זורקים אבנים רק על עצים עם פירות."
  • "Quien saltar quiere lejos, debe medir la distancia"
  • "צריך לקחת צעד אחורה כדי לנתר למרחק גדול."

בתיה גורעריכה

בתיה גור היא סופרת ומבקרת ספרים ישראלית.

אמרותיה==

  • "הרומנטיקנים הכי גדולים הם כותבי הספרות הבלשית."
  • "מיכאל אוחיון הוא אני."

==רצח בשבת בבוקר {{דף מורחב

  • "חזר ושמע את המשפט בדבר ההתמודדות, שצריך שתהיה עם רגשותינו ולא עם קירות האבן."
  • "האינטואיציה המבורכת, הידיעה המושלמת מתי לומר לפציינט מה, התחושה הנכונה של עוצמת החום הנדרשת."
  • "נהגה הקפדה עצומה בדברים שמקובל לראות בהם דורשי אנרגיה מעטה מזו שדורשים הפציינטים, למשל מספר ההרצאות שהתירה לו לקחת בהן חלק, הן בתור שומע והן בתור מרצה ומספר שעות הלימוד שהניחה לו ללמד במכון."


==לא כך תיארתי לי (1994)

  • "הדלתות נסגרו לפני שהספיקה לחשוב על תשובה שנונה. בתוך המעלית עמד אוויר כבד של בושם מתוק ויקר. הוא התערבב בריח שמן המכונות ובמשב דביק של אוכל מבושל שהיה שם תמיד."
  • "מה שנראה לעתים כידיעה מוקדמת, ודאית ונחרצת, מתברר שאינו אלא כיסוי למשהו הפוך, ואילו ידיעה שנראית אבסורדית ומופרכת ברגע היוולדה, שגורמת לה דווקא להתעקש ולבדוק ולשלול, מתבררת דווקא באבחנה מדויקת."
  • "בשעת בוקר מוקדמת, לפני שהמחלקה תתעורר לשגרת היום, לפני שהמסדרון יתמלא בנשים ממתינות, בדלת הצדדית, נכנסו השתיים לחדר הבדיקות, ואת החלוק לבשה בדרך, במרוצה."


מתוך ביקורות ספרים==

נאמר עליה==

  • "יצרה בלש שלא רק פותר תעלומות רצח, אלא גם חוקר אזורים של הישראליות. רוב הספרים בסדרה הבלשית שלה מעמידים במרכזם, מלבד פשע שאותו צריך הבלש לפענח, שכבה חברתית או אזור בחברה הישראלית שאותם מנסה הבלש שלה להבין, לתעד, לדובב." ~ דרור משעני
  • "אמירתה [בביקורות ספרים] היתה צריכה להיות מועילה, מרפאה, מעדנת, או מוסיפה נשק חכם למלחמת הקיום של קוראיה וקוראותיה; אף פעם לא להיות רק טקסט מתוחכם או מבריק." ~ אריאל הירשפלד

קישורים חיצוניים== קישור:קטע מהסרט רצח בשבת בבוקר

כריס ג'והנסטוןעריכה

Dr Chris Johnstone, author of Seven Ways to Build Resilience

  • "שינוי הוא כמו סיפור הרפתקאות שבו לעיתים קרובות המודעות לאיום או חשיפת הזדמנות הם המפתח לעלילה."

==קישורים חיצוניים

https://www.youtube.com/watch?v=NJ450_2xupA הצגת תכני הספר העיקריים על ידי כריס ג'והנסטון


טקסטים היסטורייםעריכה

==אמנת זכויות הילד אמנת זכויות הילד

בראי השפהעריכה

בראי השפה הוא ספר מאת גיא דויטשר

קווים לדמותנועריכה

קווים לדמותנו לחקור את ישראל, לכתוב על עצמנו אבנר בן-עמוס, עופר שיף (עורכים)


פנלופה פיצ'גרלדעריכה

באנגלית: Penelope Fitzgerald

לשלב גם חנות ספרים

I have remained true to my deepest convictions. I mean the courage of those who are born to be defeated, the weaknesses of the strong, and the tragedy of misunderstandings and missed opportunities, which I have done my best to treat as comedy—for otherwise how can we manage to bear it?

It is interesting to note that everyone has a different take on the world, a different opinion, and given the same inputs have completely different outputs.

Morality is seldom a safe guide for human conduct.

I believe that people should write biographies only about people they love, or understand, or both. Novels, on the other hand, are often better if they're about people the writer doesn't like very much.