משתמש:רפול/רדינג (מרקיזה)

אליס אדית אייזקס, המרקיזה מרדינג (1866-1930) ניי אליס אדית כהן הייתה אשתו של רופוס אייזקס המרקיז הראשון מרדינג. אליס כהן בתו של אלברט כהן סוחר מלונדון. נישאה לרופוס אייזקס.

בתם של סוחרים יהודים ואשת חברה נישאה לדניאל אייזקס, בנם של סוחרים יהודים בשנת 1887. הוא הפך משפטן מוביל ולפוליטיקאי בולט ובעל מעמד רם. כרעייתו קיבלה כהן את תאריו. הוסמכה כמשפטנית בדצמבר 1887. התואר 'גברת' הפך עקב תואר האבירות של בעלה לתואר הרשמי 'ליידי אייזקס' בשנת 1910. תואריה השתנו על פי תארי בעלה. ברונית ב1914, ויקונט ב1916, קונטסה ב1917, מרקיזה מרדינג 1926. לבני הזוג נולדה בת ושמה חווה, עם היוולדה קיבלה את התואר הליידי מרדינג.

כשמונה רופוס לתפקידו בהודו התקשה לקבלו עקב מצב בריאות אשתו, אך היא עודדה אותו לקבל את התפקיד. למרות מצבה הירוד המתמשך, לוותה אותו להודו. היא עשתה את תפקידה הממלכתי כרעייתו והשקיעה עצמה בעבודה רבה מכפי יכולתה, בעקר בתחום נשות וילדי הודו. בשנת 1921 הקימה קרן בשם 'נשות הודו' ובשנת 1923 קבעה שבוע בשם 'שבוע התינוק הלאומי' המוקדש לתחום. במקביל, תמכה בקרנות ומוסדות צדקה קיימים. בשנת 1926 חזרה עם בעלה לאנגליה.

"חווה רדינג" שמה של סירת המנוע ללימוד שנתנה חווה לבית הספר הימי זבולון

בשנת 1920 קיבלה במלחמת האזרחים בהודו את תואר "הגברת הראשונה של מסדר הצלב של האימפריה הבריטית" ובמרץ 1921 התקבלה כ"חברת מסדר הכתר של הודו". בשנת 1924 היא הוסמכה ב"מדליית קיסר אי הינד" מזהב. נפטרה מסרטן בשנת 1930.

סטלה צ'נארד ורופוס דניאל, בביקור בתחנת הכח בחיפה בשנת 1935. זמן קצר לפני פטירתו של המרקיז מרדינג באותה שנה

גברת סטלה צ'נארד, מזכירתה הראשית של הליידי רדינג המנוחה, נישאה לדניאל אייזקס. הוא הוסיף את השם רופוס לשמו ונקרא מאז 'רופוס דניאל אייזקס, המרקיז מרדינג'. בכך, סטלה צ'נארד הפכה למרקיזה מרדינג. היא הכירה והייתה ידידה קרובה של הגברת הנרייטה דיאמונד אשת חברה ידועה פעילה בהקרן הקיימת שהקימה את 'ארגון הנשים הציוניות באנגליה' כארגון נשים ציוניות ראשון בבריטניה ומאוחר יותר, התאחד עם ארגון ויצ"ו. צ'נארד הצטרפה לדיאמונד ולמשימתה להקמת צי עברי בארץ ישראל דרך חינוך ולימוד הימאות.



"אם האגודה" הנרייטה דיאמונד ובנה השופט. 1934 בזבולון

הקשר לארץ ישראל עריכה

בשנת 1932 הגיעו רופוס דניאל אייזקס, אשתו השניה צ'נארד, הנרי ("הלורד מונד, השני") ואשתו חווה (בתו של רופוס מנישואיו הראשונים). הם באו לרגל פתיחת תחנת הכח בנהריים, משרופוס שימש יו"ר מייסד של "חברת החשמל הארצישראלית". הוא השקיע בה עם חברו, הלורד אלפרד מונד מלצ'ט שנפטר ב-1930. יורשו, בנו הנרי הפך בעלים של חברת החשמל. משנישא ל'ליידי מרדינג', לחווה, הפך לחתנו של רופוס.

מאז הביקור נכרחה צ'נארד בהתלהבותה של דיאמונד. היא, חווה ודיאמונד הזדמנו כתיירות לחגיגות "יום הים" הראשון* בחוף 'זבולון' שבתל אביב. הן השקיפו במפגן הימי מעל צוק הכורכר, שם עמד אז בית הספר הימי זבולון בצמוד אל הבית האדום שברחוב הירקון 123, מעל מדרגות עץ היורדות מהצוק אל החוף. צ'נארד ראתה את חניכי בית הספר הימי הראשון וחניכי תנועות הנוער הימיות "זבולון" בהם גם חניכי "בית"ר" ו"מכבי", "צופי ים" ו"הפועל" במשט סירות המשוטים והמפרשיות בים. מאז סייעו לחברתן דיאמונד נשיאת זבולון אנגליה בגיוס כספים ובשתדלנות. בכך סייעו משפחות רדינג ומונד בשתדלנות ובהון לטובת "בית הספר הימי זבולון" ולטובת הקמת צי עברי בארץ ישראל. הם אלה שסייעו לאריה גרבנוב מזבולון רב חובל אוניית הצי העברי הראשונה עמנואל, עת הגיעה בינואר 1933 לנמל סאות'המפטון בלונדון, תחת דגל עברי (חדש). בשדלנותם סייעו במבוכי הממשל ובמשרדי האדמירלות והימיה הבריטים בלונדון, להציג את הצעתו של גרבנוב: "הקמת צי עברי, נספח לצי הסוחר הבריטי".


* "יום הים" הראשון, ריגש וגיבש את היישוב והציבור העברי בארץ ישראל כולה ואת יהדות הגולה.

קישורים חיצוניים עריכה