משתמש:שמעיה/ארגז חול

דיאקון יווני אורתודוכסי בכנסיית המולד בבית לחם חובש את הקאמילבקא הקלריקלית.
קאמילבקא רוסית

קאמילבקא, פריט לבוש קלריקלי (של הכמורה) בנצרות האורתודוכסית ובכנסייה הקתולית המזרחית, כשבאחרונה היא מיוחדת לנזירים. צבע הקאמילבקא במקרים אלו, הינו שחור. הקאמילבקא אף מוענקת לכמרים לאות כבוד, קאמילבקא זו הינה בדרך כלל בצבע אדום או סגול.

הקאמילבקא הינה כיסוי ראש קשה בצורת גליל, דומה בצורתה לכובע צילינדר ללא שולים.

את הקאמילבקא חובשים בשעת תפילות, אך בזמנים אחרים הסקופיה שהינו רך יותר, נחבש במקומו. הצורה והצבע המדוייקים שונים במסורות האתניות השונות.

  • בכנסייה האורתודוכסית היוונית, נזירים חובשים קאמילבקא פשוטה בצבע שחור, מכוסה ב@רעלה שחורה (אפנוקאמלאבקיון). כמרים מוסמכים, (נזירים ונשואים כאחד), חובשים קאמילבקא עם שולים בצורת קונוס מיושר בקצה העליון.
הרודיאקונים (דיאקונים שהם גם נזירים), מסירים את הרעלה כאשר הם לובשים את בגדי הליטורגיה, אולם ההרומונקים@ (כמרים שהם גם נזירים) לא מסירים. במסורת היוונית, נזירות אינן חובשות קאמילבקא, אלא רק רעלה.
  • בכנסייה הרוסית האורתודוכסית, הכמרים בכל הרמות חובשים קאמילבקא, הגבוהה בדרך כלל מהסגנון היווני, ומתרחבת בצד העליון שלה, והיא ישרה בקצה העליון שלה. נזירים חובשים קאמילבקא בצבע שחור עם רעלה שחורה. נזירות רוסיות חובשות גם כן את הקאמילבקא עם הרעלה. הרודיאקונים והרומונקים חובשים את אותה הקאמילבקא עם הרעלה כמו נזירים שלא הוסמכו. גם כאן, ההרודיאקונים מסירים את הרעלה בשעת תפילות, אולם ההרומונקים לא מסירים. לארכידיאקונים (דרגת כבוד של דיאקונים נשואים) מוענקת קאמילבקא בצבע אדום או סגול, אך פרוטודיאקונים (דרגה שווה לדיאקונים נזירים), ממשיכים לחבוש את הקאמילבקא השחורה. גם לארכיכמרים (דרגת כבוד לכמרים נשואים) מעניקים קאמילבקא בצבע אדום או סגול. בישופים, שהם לעולם נזירים, חובשים קאמילבקא שחורה עם רעלה שחורה. ארכיבישופים, מובחנים על ידי תכשיט מזהב בקדמת הרעלה. בישופים מטרופוליטנים חובשים רעלה לבנה על גבי הקאמילבקא, עם אותו הצלב כמו הארכיבישופים. הפטריארך של מוסקבה, חובש קוקוליון בצבע לבן במקום קאמילבקא, שהוא כובע בצורה קונית מכוסה ברעלת נזירות.
  • בכנסייה האורתודוכסית הסרבית, הכמרים מכל הדרגות חובשים קאמילבקה בצבע שחור שהקצה העליון חלק. נזירים מכסים את הקאמילבקא ברעלה שחורה בשעת תפילות. בישופים חובשים קאמילבקא עם רצועה רחבה בצבע סגול בתחתית, ומסירים את הרעלה כשהם מחוץ לכנסייה.

ראו גםעריכה

External linksעריכה


 
St. Theophan the Recluse wearing a klobuk.

A klobuk is an item of clerical clothing worn by Orthodox Christian and Eastern Catholic monastics and bishops, especially in the Russian tradition. It is composed of a kamilavka (stiffened black headcovering, round and flat on the top) with an epanokamelavkion (veil) which completely covers the kamilavka and hangs down over the shoulders and back.

In the Athonite tradition, the epanokamelavkion is simply laid over the kamilavka and allowed to hang freely,[1] but in other traditions it is permanently attached.[2]

The klobuk is the headgear most often worn in church by professed monastics. During the services, there are specified times when monks are to remove the klobuk and lay it on their left shoulder to denote reverence for the sacred (for instance, when the Priest brings the Chalice out through the Holy Doors for the distribution of Holy Communion during the Divine Liturgy). Nuns do not normally remove the klobuk at any time during services.[3]

Since in the Orthodox Church all bishops must be monks, the klobuk is worn by bishops also. Diocesan bishops wear the simple monastic klobuk. Slavic Archbishops and Metropolitans usually wear a small jewelled cross on the front of their klobuk as a mark of their rank [1]. Metropolitans wear a klobuk that is white rather than black [2].

The Patriarch of Romania wears a white klobuk as well as a white Ryassa.[3] The Patriarchs of some Orthodox Churches (for example, the Patriarch of Moscow) wear a white headress similar to the klobuk that is rounded on top, decorated with embroidered images of seraphim, and surmounted with a cross [4]. This form is properly referred to as a koukoulion (cowl) [5].


הערות שולייםעריכה

  1. ^ The Athonite Typicon calls for the veil to be removed at certain points during the services.
  2. ^ A deacon's epanokamelavkion is normally removable because he serves wearing only the kamilavka when he vests.
  3. ^ Even when nuns are to be anointed on the forehead, they do not remove the klobuk, only pushing it back on their heads enough for the priest or bishop to anoint them.

קישורים חיצונייםעריכה


 
Icon of Saint Dimitry of Rostov, wearing a white metropolitan's epanokamelavkion.
 
Saint Tikhon, Patriarch of Moscow wearing the patriarchal koukoulion with embroidered white epanokamelavkion.

An epanokamelavkion (also epanokameloukion or epanokalimafko) is an item of clerical clothing worn by Orthodox Christian monastics who are rassophor or above, including bishops. It is a cloth veil, usually black, which is worn with a kamilavkion.

The epanokamelavkion is attached to the front of the kamilavkion and extends over the top to hang down the back, with lappets hanging down on each side. In some traditions, monks leave the lappets hanging over the shoulders, but nuns bring them together and fasten them [6] behind the apostolnik.

In the Russian tradition, the kamilavkion covered by its epanokamelavkion is collectively referred to as a klobuk.

Hierodeacons (i.e., monastic deacons) will remove the epanokamelavkion when they are vested and serving at liturgical services; if they are not serving, however, they will wear it whenever attending services. Monks who have been ordained to minor orders (subdeacon, reader, altar server) do not wear the kamilavka when vested. Hieromonks (monastic priests) always wear the epanokamelavkion whenever they wear the kamilavkion.

In the Russian tradition, the epanokamelavkion of an archbishop has a jewelled cross stiched to the front of it near the crown of the kamilavkion. A metropolitan wears a white epanokamelavkion with the same jewelled cross. The Patriarch of Moscow's epanokamelavkion is often richly embroidered with seraphim or other symbols on the lappets and is attached to a conical kamilavkion called a koukoulion.

The Patriarch of Romania wears a white epanokamelavkion.

On Mount Athos, particular practices may vary from monastery to monastery, but generally speaking—in the Greek monasteries, at least—the epanokamelavkion is not attached to the kamilavkion, but is merely laid over it. The reason for this is that the Athonite typicons call for the it to be removed from the kamilavkion and laid over the shoulders at certain moments during the services.

Sources and Referencesעריכה