רִימּוּשׁ (אכדית: 𒌷𒈬𒍑; רִי-מּוּ-שׁ) היה מלכה השני של האימפריה האכדית. בן סרגון ואשתו, שלט כ-9 שנים לפי רשימת המלכים השומרית ובשנתו האחרונה השמיד את עיר המדינה אדאב. מבחינה מסורתית נודע כי נהרג בכיבוש העיר. רימוש כבש מספר ערי מדינה וישנן מספר אסטלות אודות חייו ופועלו. עם מותו ירש אחיו, מנשתוסו, את כס אכד ולימים נודע כאביו של נרם-סין, גדול מלכיה של אכד.

כיבושי האימפריה עריכה

מסופוטמיה עריכה

לפי הכתובים, בעת ירש את הכס החלו מספר רב של מרידות נגד ממשלו של רימוש. לאורך שלטונו הרחיב את השפעתו וסמכותו אל אור, אומה, אבאד, לגש, דיר וכאזאלו מעבר לערים שכבר היו באחיזתו עם ירושת אביו והן אכד, כיש ושומר. על כיבושיו נכתב במספר אסטלות עתיקות הנודעות על שמו. הראשונה נכתבה באבאד[1]:

"רִימּוּשׁ מֶלֶךְ הָעוֹלָם נִצֵּחַ בְּקֶרֶב עַל אֶדְאַב וְזַבָּלָם, וְהִכֵּיתָ 15,718 אִישׁ, וְ-14,576 שְׁבוּיִים הוּא לֶקַח. בְּנוֹסָף, מַסְקִיגְלָה, מוֹשֵׁל אֶדְאַב, הוּא תָּפַס, וְאֶת לוגאלגאלזו, מוֹשֵׁל זַבָּלָם, הוּא כָּבַשׁ ... אֶת עָרֵיהֶם הוּא כָּבַשׁ, וְאֶת חוֹמוֹתֵיהֶם הוּא הֶרֶס. מֵעֵבֶר לְכָךְ, מִשְּׁתֵּי הֶעָרִים שֶׁלָּהֶם גֵּרֵשׁ אֲנָשִׁים רַבִּים, הֶעֱבִיר אוֹתָם לְמַעַן הַשְׁמָדַת עָרֵיהֶם."

אסטלת אבאד של רימוש

השנייה רשמית יותר, נחשבת לאסטלה המרכזית של רימוש[2]:

"רִימּוּשׁ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בְּקֶרֶב עַל הֶעָרִים אֻמְּמָה וְכִי. הוּא נִצֵּחַ, וְ-8,900 אִישׁ הוּא הִכָּה, ו-3,480 שְׁבוּיִים הוּא לֶקַח. יֶתֶר עַל כֵּן, מוֹשֵׁל אֻמְמָה, ומוֹשֵׁל קִי הוּא תָּפַס. הוּא כָּבַשׁ. יֶתֶר עַל כֵּן, אֶת עָרֵיהֶם הוּא כָּבַשׁ וְאֶת חוֹמוֹתֵיהֶם הִשְׁמִיד. יֶתֶר עַל כֵּן, בֶּעָרִים שֶׁלָּהֶם 3,600 אִישׁ הוּא גֵּרֵשׁ, וּלְהַשְׁמָדָתוֹ הֶעֱבִיר אוֹתָם "

האסטלה של רימוש

איראן עריכה

בהמשך האסטלה נכתב אף על מערכותיו המתקדמות לכיבוש עילם וחוף פרס במפרץ הפרסי. מערכותיו הללו היו המתקדמים ביותר בתקופתו וכללו תנועה מדרום להרי הזגרוס. לאחר מותו ניתנו מושלים לשליטה על אזוריה הרחוקים של האימפריה אשר כבש[3].

"רִימּוּשׁ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בַּקְּרָב עַל אבאלגמשׁ מֶלֶךְ פֶּרְחֲשׁוּם נִצֵּחַ. וְזָהֳרָה וְעֵילָם וְגוּפִין וּמְלוֹאָהּ הִתְכַּנְּסוּ לַקְּרָב, אַךְ הוּא (רימוש) נִצֵּחַ וְהַכֵּה 16,212 אִישׁ וְלָקַח 4,216 שְׁבוּיִים. בְּנוֹסָף הוּא תָּפַס אֶת אַמַּהֲסֵנִי מֶלֶךְ עֵילָם וְאֶת כָּל אֲצִילִי עֵילָם. בְּנוֹסָף הוּא כָּבַשׁ אֶת סִדָּאגָאוּ אַלּוּף פִּרְשׁוּם וְסַרְגָּאפִי, אַלּוּף זָהָרָה, בֵּין הֶעָרִים אַוָּאן וְסוּסָא. יֶתֶר עַל כֵּן, אֶת יְסוֹדוֹת פֵּרְשׁוּם מֵאֶרֶץ עֵילָם הוּא קָרַע, וְכָךְ רִימּוּשׁ מֶלֶךְ הָעוֹלָם שׁוֹלֵט בְּעֵילָם (כְּפִי ש-) הָאֵל אֶנְלִיל הֶרְאָה ..."

האסטלה של רימוש

מערכותיו של רימוש לעבר שטחי איראן נעצרו בידי גורמי טבע, בהם מדבר לוט, המדבר החם ביותר בעולם. רימוש היה מאמין אדוק במיתולוגיה המסופוטמית וראה את מערכות המלחמה שלו כשליחות קדושה אל האל אנליל, אל הרוח, האוויר והסער. על אף השגיו הצבאיים רימוש לא השיג את היוקרה של אביו וזאת עקב שלטונו הקצר והעובדה שהשטחים הרחוקים בפארס לא הוחזקו בידי האימפריה לזמן ארוך וכבר בשלטונו של מנשתוסו הסמכות על השטחים התפרקה.

הקודם:
סרגון מאכד
מלך אכד
2279 לפנה"ס-2270 לפנה"ס
הבא:
מנשתוסו

הערות שוליים עריכה

  1. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [1]
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [2]
  3. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר, שם ] חסרים
    , , Hamblin, William J. (2006). Warfare in the Ancient Near East to 1600 BC: Holy Warriors at the Dawn of History. Routledge. pp. 93–94. ISBN 978-1-134-52062-6.