משתמש:Amirosan/קבלת החלטות במזנון

הרקע עריכה

היום כמעט שלא ניתן לקבל החלטות בעלות משמעות רוחבית בוויקיפדיה העברית.

תחילה נסקור את המצב הקיים - ישנם שני מסלולים לקבלת החלטות כאמור: הראשון במזנון והשני בפרלמנט.

תכליתו של המסלול הראשון, המזנון, הוא לקבל החלטות במקרים שיש בהם קונצנזוס בקהילה. בפועל, ובעטיה של תכלית זו, מדובר במסלול כמעט חסר תועלת. מספיק שיש שני עורכים שמתנגדים - וגמרנו. לראיה בשנים האחרונות קבלת החלטות במסלול זה הוא מאורע נדיר וניתן לספור אותן על שתי ידיים. בעיה נוספת עם דיוני המזנון, היא שגם אם כבר מתקבלת החלטה במזנון, היא לא נתפסת כהחלטה רשמית וקבועה, אלא עדיין מתייחסים אליה לא פעם כהחלטה חלשה ושבירה ולמעשה חסרת תוקף, כך שעצם ההחלטה לא בהכרח מונעת הישנות של דיונים חוזרים בהמשך.

תכליתו של המסלול השני, הפרלמנט, הוא לקבל החלטות בסוגיות רוחב בלא צורך בקונצנזוס, אך לצורך כך הוא כופה חסמים וסרבול בירוקרטי, שיש להם הצדקה אך ורק כשמדובר בהחלטות מורכבות. באופן זה, שלבי הדיון בפרלמנט מחייבים: דיונים מקדימים במזנון/ארגז חול; איסוף 5 חתימות; קישור לפרלמנט ל-72 שעות; סבב נוסף של איסוף 5 חתימות; ובכל שלב מפעיל מערכת יכול למנוע את פתיחת ההצבעה אם קיימות התנגדויות. לא בכדי, משנת 2012 ועד שנת 2020, הגיעו רק 17 הצעות להצבעה בפרלמנט, מדובר בממוצע של כמעט 2.5 הצבעות בשנה. לכך יש להוסיף כי גיבוש הצעה לפרלמנט לוקח לפחות חודש - וקיבלנו מסלול שכבר עדיף לוותר עליו מראש. ברור שבמצב כזה, כשזו הברירה היחידה (כאמור הצורך בקונצנזוס במזנון) - מדובר בכמות אפסית שלמעשה שוללת מוויקיפדיה העברית את היכולת לקבל החלטות.

בעוד שנראה שהמנגנון בפרלמנט הולם את סוג ההחלטות שמתקבלות בו, יש צורך ברפורמה במנגנון קבלת ההחלטות במזנון.

הפתרון - סיכום החלטות במזנון עריכה

  1. קונצנזוס- משמעותו של "קונצנזוס" יהיה רוב של 75 אחוז מבעלי זכות ההצבעה המשתתפים ומעלה.
  2. סיכום הדיון - לאחר שהדיון הסתיים ולפחות בחלוף שבוע מתחילת הדיון, כל עורך בעל זכות הצבעה יהיה רשאי לסכם את הדיון. הסיכום יתבצע בכותרת משנה "טיוטת סיכום" ויש לבצעו בצורה בהירה ככל הניתן.
  3. המלצה לפורמט סיכום:
    • ההצעה:____
    • בעד ההצעה: [תיוג מי שבעד]
    • נגד ההצעה: [תיוג מי שנגד]
    • לא הביעו עמדה חד משמעית: [תיוג יתר המשתתפים שהשתתפו בדיון ולא תוייגו ב"בעד" או "נגד"]
    • מועד אחרון לתיקונים: [תאריך של שלושה ימים ממועד הסיכום, לא כולל שבתות וחגים]
    • [חתימת המסכם]
  4. המשתתפים - ניתן לספור רק בעלי זכות הצבעה במועד פתיחת הדיון.
  5. חובת תיוג - תנאי סף לתקינות ההצבעה היא תיוג כל בעלי זכות ההצבעה שהשתתפו בדיון. מי שלא ניתן להסיק מתגובתו על עמדה חד משמעית - יש לתייגו תחת "לא הביעו עמדה חד משמעית". מי שבמועד ההחלטה הסופית נשאר תחת "לא הביעו עמדה חד משמעית" - ייחשב כנמנע.
  6. סוגי ההצבעות - ניתן להצביע לפי מנגנון זה בהצבעות של בעד/נגד; לחלופין ניתן להצביע בהצבעה הכוללת אפשרויות מרובות, כשכל אחד יצביע פעם אחת. בכל מקרה, באפשרות הזוכה חייבת להיות תמיכה של 75% (קונצנזוס). במקרה של הצבעה לפי אפשרויות מרובות, מרגע ביצוע טיוטת הסיכום - לא יהיה ניתן להוסיף עוד אפשרויות.
  7. הערות לסיכום - במהלך שלושה ימים, כל אחד רשאי להוסיף את עצמו (אם הוא בעל זכות הצבעה), לשנות את עמדתו או לגרוע את שמו מהרשימה. בנוסף לכך, כל אחד יכול להעיר על ליקויים בטיוטת הסיכום. עם זאת, אסור לתקן את הנוסח לאחר טיוטת הסיכום, מי שמוצא קלקולים בנוסח - רשאי להצביע נגדו.
  8. סיכום סופי - בתום שלושה ימים, לא כולל שבתות וחגים, לאחר בדיקת תקינות התהליך, יפורסם "הסיכום הסופי", שבו יכללו התוצאות. הסיכום יתבצע על ידי אחראי אחד או יותר שימונה לטובת העניין וכל עוד לא מונה או אם אינו זמין, מפעיל מערכת שלא השתתף בדיון מוסמך לבצע את הסיכום.
  9. עיכוב או ביטול התהליך - למפעיל מערכת יש סמכות לעכב או לבטל את תהליך הסיכום, אם התרשם שיש בו ליקויים שלא ניתן לסדר בתיקון פשוט.
  10. ההחלטה מחייבת - אם יקבע קונצנזוס, ההחלטה תהא מחייבת. במקרה של סתירות בין החלטה שהתקבלה במנגנון זה לבין החלטות קודמות - יש לפרש החלטה זו באופן מצמצם.
  11. ביטול או שינוי החלטה - מנגנון זה יפה לביטול או שינוי החלטה קודמת שהתקבלה במזנון, אך לא לביטול או שינוי של החלטה שהתקבלה בפרלמנט.
  12. דף ייעודי - יפתח דף ייעודי שירכז את ההחלטות שהתקבלו במזנון עם הפנייה לדיונים.