משתמש:ArmoGab18043/גבריאל ארמוני

דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ArmoGab18043.
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
דף זה הוא טיוטה של ArmoGab18043.
תבנית {{אישיות}} ריקה מתוכן. יש להזין פרמטרים בערך או בוויקינתונים.

גבריאל ארמוני (Pál Texter, Ács Gábor) ( בודפשט, 18 באפריל 1953 ) סופר, מורה, משורר, מוציא לאור ספרים הונגרית-ישראלית.

התחלה עריכה

נולד כילדם של אימרה אטש (צימרמן) וארנקה לווי במשפחה יהודית לא דתית בבודפשט. מצד אמו צאצא של רבני סאטמר של הדורות הישנים ומשפחת הלוי הם במקור מגורשי ספרד מ-1492 ומצד אביו משפחה של חרדים מעיר מישקולץ שבצפון הונגריה. רוב רובה של המשפחות הסבים והסבתות נספו בשואה. בזמן קום המדינה ולפניו קרובים רחוקים שלו ששרדו את השואה היו מייסדי קיבוצים והשתקעו בקיבוצים בצפון ובדרום הארץ. בלימודי התיכון שלו למרות שנרשם לבית ספר טכני להנדסת מכונות, כישרונו בא לידי ביטוי מוקדם: הסיפור הקצר הראשון שלו, פורסמה לפני גיל 16, בעיתון חודשי ארצי ואחרי זה היה העורך הראשי של מגזין התלמידים בבית הספר במשך יותר משנתיים עד שהוא בוגר. אז כתב את הרומן הראשון שלו (בכתב יד, אבוד). הוא המשיך את לימודיו בהיסטוריה וספרות של הונגריה באוניברסיטת Lajos Kossuth בדברצן. הוא היה ראש קבוצת סטודנטים חוקרי פילוסופיה באוניברסיטה במשך שנתיים לפחות (ועסק בחקר של יחסי המוסגים של קביעת הטבע והחברתיות על ישות האנושית במשנתו של לוקאץ' - המחקר לא נכתב או אבד). במחקר שלו על קפקא, שעורר סערה גדולה ועוינת, הוא בחן את תחושת החיים היהודית, את נוכחותם של אידאולוגיות טרום ציוניות (בכתב יד, אבודים). באמצעות עניינו הפך לחלק מהאופוזיציה, ובכך מחוגי האופוזיציה הלאומיים בדברצן, והיה חבר בחוגים הפנימיים הציוניים של יהדות הונגריה. (מזמן כתיבת עבודתו על קפקא היה נתון במעקב של הKGB ההונגרי כנוגד המשטר. בתקופה זו הוא כתב את הרומן השני שלו (בכתב יד, אבוד). בעבודת הגמר שלו עסק בממדי ההשלכות ההשפעה היווני-יהודי של ההתפתחות האירופית (נושאי טאבו).

הקריירה שלו עריכה

לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטה (1978), התקשה למצוא עבודה (הוא לימד איות וכתיב נכון בבית ספר לקצרנות והדפסת טקסטים.) ולאחר תקופה קצרה עזב לישראל דרך אוסטריה (ינואר 1979). הוא לא יכול היה לעבוד בתפקיד המתאים לכישוריו, הוא השתתף בהכשרה מקצועית מחדש של מחשבים. לאחר חוויות המלחמה בלבנון, הוא לא מצא את מקומו. גם נזרק מעבודתו (בתוך סערה פוליטית) אך לא עזב את המדינה מיד. לאחר מכן (עם אות של"ג בכיס) חזר להונגריה כדי לעזור להוריו (1984). הוא הצליח למצוא עבודה במקצוע המחשבים בהונגריה, ועם השנים נאלץ לרכוש ידע מקצועי משמעותי. בשנת 1989 הכיר את אשתו הראשונה, לווינה לודמילה, נערה רוסית בטיול תיירותי בהונגריה. שינוי המשטר (1990) שם קץ לנוכחות הרוסית בהונגריה, עורר במשפחתה של אשתו פאניקה והם לקחו את אשתו ובנו לרוסיה, וחטפו איתם את ילדיהם. בהיעדרם הם התגרשו בהחלטה פשוטה של מועצת מוסקבה. במהלך שהותו בישראל הוא עשה כל מאמץ ללמוד את השפה העברית. לאחר שחזר להונגריה, למד את ספרות המסורת הדתית היהודית, כולל התלמוד, כתלמיד פרטי ובכך העמיק עוד יותר את כישורי השפה שלו. הוא החל לתרגם ספרות עברית. לאחר 1990, הוא לא מצא שום קשר ליהדות, הKGB ההונגרי הכשיל אותו באמצעות תעמולה לוחשת (יהודים הפיצו עליו שהוא מרגל ישראלי), ולכן הוא לא לקח חלק בארגון מחדש של יהדות הונגריה. הוא החל לפרסם ספרות עברית מתורגמת. מסיבות שעדיין לא מובנות, השגרירויות והגופים הישראלים הנוכחים לא תמכו בתרגום הספרות העברית, ולמעשה היו עוינים במידה ניכרת לפעילותה ובאותו זמן תמכו עבודתם של אחרים. לאחר שעבד בגרמניה במשך שנה בשנת 1997 (כמתכנת בכיר בדויטשה טלקום בדרמשטאדט), וחזר להונגריה במהלך תרגומו של ש.י. עגנון, הוא הבחין בבעיות מקראיות מסוימות. בתגובה לבקשה במכתבו, הוא היה מעודד מהאוניברסיטה עברית ירושלים כדי לערוך מחקר בנושא. לאחר שעשה את מבחן הכניסה ושלח את הטופס, הוא התקבל מיד לשנה השנייה לחוג התנ"ך. עזב את עבודתו במחשב, אך גם דחה את לימודיו והחל ללמד שפה וספרות עברית באוניברסיטה הקתולית פאזמאני פטר (1997–1998). בינתיים הקים את בית מוציא לאור ספרים על שם בבל במיוחד מתוך צורך להוציא לאור ספרות ותרבות יהודית. במסגרת זו ערך עשרות יצירות מדעיות ותרגם יצירות ספרותיות (חלק מתרגומיו). בשנת 1998 החל את לימודי הדוקטורט (PHD) שלו באוניברסיטת לאיוש קושוט בדברצן החוג לספרות, ועסק בשירתו של יוסף קיש. הפרקים שהושלמו בעבודת הדוקטורט שלו פורסמו בכתבי עת שונים למחקר בתולדות הספרות. הוא נישא שנית ב-2002, ולאחר מכן עסק רק בהוצאת ספרים ובמחקר. אשתו, כשהיא מתוסכלת מהאנטישמיות והעוינות שמלווה את עבודתו כמשורר ועסקן ספרותי החליטה להעתיק את מקומה ושל ילדיה למדינה אחרת.

בשנת 2006, לאחר שאשתו וילדיו ספגו עלבונות אנטישמיים ונלחצו לעזוב את הונגריה הבריח אותם בדרך טורקיה משם.

מאז הוא חי בישראל.

חייו הפרטיים עריכה

אשתו הראשונה הייתה לוינה לודמילה (1989) וילדם היה דוד (1990). אשתו השנייה: מרטה ברברה קרי (2001), ילדיהם: עימנואל (2002), אהרון (2006), יורם (2008), אושרת (2011).

העבודות שלו עריכה

  • עמוס עוז, קופסה שחורה, (תרגום), אב אובו, 1994
  • אהרון אפלפלד, הציד, מספרים ישראלים מודרניים, (תרגום), אנתולוגיה, צ.א.ט., 1995
  • יצחק בשביס זינגר, משפחת מוסקאט, נובלה, 1995 (עורך, מבואר)
  • טורצי אישטוואן - גאבור אטש, תלמוד מתהלך בדרכים: - בואו לראות! (סיפורים היסטוריים עם קטעים תלמודיים נבחרים), בבל, 1996
  • עמוס קינן, הדרך לעין-חרוד, (תרגום), בבל, 1997
  • אלי נצר, גדולים מגורלם, (תרגום), צ.א.ט., 1998
  • נתנאל קצבורג, פרקים מההיסטוריה היהודית המודרנית בהונגריה, (תרגום), אוסיריס, 1999
  • מרטין בובר, גוג ומגוג, חסיד קרוניקה, (תרגום) בבל, 1999
  • נתנאל קצבורג, שיחות עם שאנדור שייבר ופרנץ פייטו, (עורך ), בבל, 2000
  • גאבור אטש, ברוויאריה (Breviary) יהודית, (סיפורים קצרים, מאמרים, תרגומי שירה), בבל, 2001
  • גאבור אטש, מוזיקת מסרק, (שירים), פולגארט, 2001
  • ש.י. עגנון, היה פעם, (תמול שילשום), (תרגום), בבל, 2001
  • עליזה ברק-רסלר, צעקי ילדה, צעקי! (תרגום), פולגארט, 2001
  • קצבורג, נתנאל, פוליטיקה יהודית בהונגריה, 1919-1943, (עורך ), בבל, 2002
  • שמואל שטרן, זיכרונותיי (עורך ), בבל, 2003
  • גאבור אטש, סולו קוקוש...(כבר קורא התרנגול ...) (סיפורים קצרים), בבל, 2004
  • שאנדור ברודי, ליון לאה, (עורכת, אחרית דבר), בבל, 2004
  • מטאי הודוש, הבנים החורגים (עורך ), בבל, 2004
  • תפיסת הלאום ודימוי ההונגריות בשירתו של יוסף קיש, בתוך: אומה - זהות - ספרות (וריאציות של תפיסת הלאום וסוגיות של הזדהות קהילתית בספרות הונגרית ישנה וקלאסית), (במסגרת דוקטור להיסטוריה ספרותית. ), דברצן, 2005
  • זרק אוטו, משה מנדלסון, (עורך ), בבל, 2005
  • פאל בארדוש: כל מיני אשליות נפלאות, (עורך ), בבל, 2006
  • טומז שלאמון, האהבה מחלידה כשנדרשת, (עורך ), בבל, 2006
  • תחילת דרכו הספרותית של יוסף קיש, (במסגרת דוקטור להיסטוריה ספרותית ), רובע בבודפשט. 2007/3.
  • יורי 'שפיצר, לא רציתי להיות יהודי (עורך ), בבל, 2007
  • ארמוני גבריאל, קנטטת כוכב-מאיר (שירים) -
  • גאבור אטש, אלפבית חרוזי, (שירים), נובלה, 2011

הכרות עריכה

אומן מצטיין, סופר עולה, משרד החינוך, 2008.

חֲבֵרוּת עריכה

התאחדות הסופרים ההונגרית

מקורות עריכה

ספר השנה לספרות הונגרית 2002

קטגוריה:ילידי 1953 קטגוריה:סופרים הונגרים