משתמש:Artfan377/סוניה בר שילון
 |
דף זה אינו ערך אנציקלופדי
| |
| דף זה אינו ערך אנציקלופדי | |
סוניה ברשילון הייתה מתרגמת ועורכת ישראלית. היא נולדה ב-1976 בפרו להורים ארגנטינאים, ועלתה לישראל בגיל שנתיים. הוריה בחרו בשם "סוניה" על שם הדמות הנשית הראשית בספרו של דוסטויבסקי, "החטא ועונשו".
ברשילון למדה בתיכון ליד"ה בירושלים, ולאחר מכן לימודי עיצוב במה לתיאטרון באוניברסיטת תל-אביב, אותם סיימה בהצטיינות. מאוחר יותר השלימה בהצטיינות גם תואר שני בפילוסופיה, [1] וכן קיבלה תעודה בתרגום ובעריכת תרגום מאותה אוניברסיטה.
בשנת 2007 נישאה ברשילון לחגי פרשטמן. לזוג שני ילדים.
ב-5 במאי, 2017, נפטרה [2] סוניה ברשילון ממחלת הסרטן. למותה הייתה תהודה אדירה ברשת [3] מכיוון שהייתה פעילה מאוד ברשתות החברתיות, ובין השאר שיתפה את התמודדותה עם מחלת הסרטן.
בין תרגומיה מהשפה הספרדית: "בורחסטיין" מאת סרחיו ביסיו, "שעה חופשית" מאת ארקולה ליסרדי, "בבשר החי" מאת ורה ג'אקוני, "אני באה משם" מאת אמה רייס (הוצאת זיקית), "פרח קטן" מאת יוסי אביליו, "שתי חברות" מאת מרטין רכטמן, "גוף ראשון שני" מאת סילביה מולוי, "הסיני שקרא עיתון בתור לגרדום" מאת ריקרדו סטרפסה, "אחוזה" מאת סרחיו ביסיו, ו"מייד אין אמריקה לטינה" מאת סנטיאגו גמבואה וטרינו מלדונאדו.
- ^ "קצת עליי". Sonia Barchilon. 2013-12-31. נבדק ב-2019-09-12.
- ^ סוניה ברשילון פרשטמן ז"ל | בית עלמין קרית ענבים, הארץ, מנוחה | 07.05.17|אתר=מודעות אבל|תאריך=2017-05-07|שפה=he-IL|תאריך_וידוא=2019-09-12
- ^
שני ליטמן, סוניה ברשילון מתה בגיל 41 והשאירה מאות אבלים שלא פגשו בה מעולם, באתר הארץ, 1 ביוני 2017
