משתמש:Avneref/טבעונות


טבעונות, צמחונות

  • בישראל הורגים 300 מיליון בע"ח בשנה בתעשיית המזון [6].

ביציםעריכה

בלול כלוב סוללה: מאתר אנימלס (לשעבר אנונימוס לזכויות בעלי חיים. בהשראת אנונימוס (קבוצה)?)

  • מטילות פי 20 ביצים מאשר בקצב טבעי; סובלות מכאבים ומאיבוד סידן.
  • בישראל הורגים מדי יום 15 אלף אפרוחים זכרים, כי הם לא יטילו; הם הונדסו-גנטית להטלה מרובה (ע"י הקדמת הבגרות המינית) [7] ולא לגדילה מרובה, לכן אינם מתאימים לבשר עוף [8]. הורגים אותם במגרסה, בגלילים [9] או בשקיות בהן הם נחנקים [10].
  • מטילות חיות בכלובים צפופים [11], ללא תנועה וללא פריסת-כנפים, עומדות על רשת שפוצעת אותן [12].
  • הן מורעבות במשך מספר שבועות, כדי להנשיר את הנוצות ולגרום להטלה מוגברת [13]. חלקן מתות מרעב - ארוע רצוי כי אלה החלשות שלא תטלנה מספיק.
  • התרנגולות עוברות חיתוך מקור במתכת מלובנת, כדי למנוע פציעות בכלוב הצפוף [14]. המקור עשיר בעצבים, והחיתוך כואב; חלק מתות מההלם.
  • מטילות שקצב ההטלה שלהן ירד (לאחר כרבע בלבד מתוחלת החיים הטבעית), ממותות במכות חשמל בידי קבלנים (כדי להימנע מאיבוד תקן "אורגני") [15]. פרט ל"משק זר" בכפר יהושע, שם "בית אבות לתרנגולות" [16].

ביצת חופש, או אורגניותעריכה

  • רוב הזוועוות לא קיימות, אך עדיין יש אלימות מסוימת [17], וכן: הרג זכרים, קיטום מקור, הגברת הטלה [18].
  • בהאיחוד האירופי הונהג איסור הדרגתי על כלובי-סוללה, הושלם ב-2012 (שוויץ ב-1991); בגרמניה, אוסטריה ובלגיה הוחלט על איסור אפילו של כלובים מצויידים, עד 2025 [19].

ו-חלבעריכה

מאתר אנימלס

  • פרה מניבה חלב רק אחרי המלטה; לכן מזריעים אותן כל שנה, ההריון נמשך 9 חדשים, והולד נלקח מיד אחרי ההמלטה. הפרה עשויה לגעות מספר ימים.
  • בהנדסה, הגדילו את התפוקה מ-8 ליטר ל-40 ביום [20]; במחיר: קריעת כלי דם בעטין [21], צניחת עטין וזיהום, דלקות עטין [22]. פטמות מיותרות כורתים במספריים [23].
  • הטלפיים לא נשחקות טבעית, ונגרמת צליעה; לכן עוברות טילוף ללא הרדמה [24].
  • חותכים קרניים "כדי לא לפצוע פרות אחרות", או מורחים בסודה קאוסטית [25].
  • פרות מתמוטטות [26]; מכייוון שאינן יכולת ללכת, מפנים אותן בגרירה על הקרקע או במלגזה.

אקולוגיהעריכה

[27]

  • האו"ם, 2006: ייצור בע"ח למזון היא סיבה עיקרית לנזק הסביבתי [28]. זאת למרות שהדו"ח הוזמן ע"י ארגון המזון והחקלאות, FAO, שתומך במזון מהחי, ומומן ע"י מוסדות בעלי אינטרס עסקי בכך; כך שהדו"ח כנראה עוד מוטה מדי.
    • משק-החי תופס את עיקר השימוש בקרקעות: 70% מהקרקע החקלאית ו-30% מאדמת כדור-הארץ. למרעה: 26% מהאדמה שאינה מכוסה בקרחונים. 33% מהשטח החקלאי משמש לייצור מספוא.
    • גידול משק-חי הוא גורם מרכזי בהשמדת יערות; בעיקר באמריקה הלטינית: 70% מהשטחים המיוערים לשעבר באמזונס הפכו למרעה, ורוב השאר למספוא.
  • משק החי פולט 18% מגז חממה (לפי CO2-equivalent) - יותר מהתחבורה [1]. 37% מפליטת מתאן (מקיבות בע"ח; משפיע פי 23 מ-CO2 על אפקט החממה, GWP) שמקורו פעילות אנושית; 65% מ-NO2 (רובו מגללים; בעל GWP פי 296).
  • 8% מצריכת המים האנושית; התורם הגדול ביותר לזיהום מים [2].
  • גורם עיקרי לאיבוד המגוון הביולוגי (יורד פי 50 עד 500 לעומת העבר).
  • צורך יותר חלבון אכיל לבני-אדם משהוא מספק: 77 מיליון טון חלבון כמספוא שניתן היה להשתמש בו להזנת בני-אדם, ומספק רק 58 מיליון. במונחים של אנרגיה תזונתית, ההפסד היחסי גבוה הרבה יותר.
  • לגידול 1 ק"ג בשר אכיל נדרשים 5 ק"ג מזון; מזון צמחי מספק פי 10 עד 21 יותר חלבון ליחידת שטח מאשר ייצור בשר.
  • תעשיות בעלי-החיים אחראיות לזיהום מים יותר מכל גורם אחר בישראל [3] [29]
  • טביעת-מים (ליטר מים לייצור 1 ק"ג) של גידולים שונים (2008 [4]): תפוזים 500, חלב 1000, ביצים 3300, עווף 3900, בשר-בקר 15,000 (ממוצע עולמי, ישראל חמה יותר...) בקליפורניה (2001 [5]): ירקות 200~, בקר 43,000. דגי-בריכה בישראל (עפ"י מגדלי הדגים!): 17,000. [30].
    • בשר ואיכות הסביבה: [31]
    • [32]

אחריםעריכה

בריאותעריכה

ביהדותעריכה

אישיםעריכה

השגיםעריכה

תל אביבעריכה

הערותעריכה

  1. ^ דו"ח Worldwatch: כ-51%. [1] ע
  2. ^ איטורפיקציה [דישון-יתר במים והתפשטות אצות], אזורים 'מתים' בחופים, הרס שוניות אלמוגים, בעיות בריאות אנושיות, עמידות לאנטיביוטיקה ועוד. המקורות העיקריים לזיהום: הפרשות בעלי-חיים, אנטיביוטיקה והורמונים, כימיקלים ממפעלים לעיבוד עור, דשנים וקוטלי מזיקים המשמשים לגידול מספוא, ומשקעים משטחי מרעה שנסחפו.
  3. ^ פסקי-דין בנושא זיהום מים, 2008-2004
  4. ^ [2]
  5. ^ [3]
  6. ^ 1 2 [4]
  7. ^ 1 2 [5]