משתמש:Avneref/מדע/ניוטון

אייזק ניוטון

• טען שהוא מסביר באיזה אופן (למשל: חוק הריבוע ההופכי), אבל לא מדוע (זאת הסביר אלברט איינשטיין - עיקום המרחב). Hypotheses non fingo - אינני בודה השערות, מתוך הערות כלליות, נספח למהדורה 2 של הפרינקיפיה

משתמש:Avneref/חינוך/תולדות המתמטיקה#אייזק ניוטון

• ניסה 3 פעמים לתת הגדרה תקינה לגדלים הקטנים לאינסוף: (1) ב-De analysi per aequationes numero terminorum infinitas (נכתב 1669), מחלק ב-O ("מומנטום של X"; ו-OY הוא "המומנטום של השטח"), ואח"כ מעיף כל מה שמכיל O. ב(2) De Methodus Fluxionum et Serierum infinitorum (נכתב 1671), המשתנה O הוא ה"זמן", ו-${\dot {X}},{\dot {Y}}$ הם ה-fluxions (נגזרות של המשתנים בזמן), והמשתנים "נעים"; גם כאן, מחלקים ב-O ואח"כ מעיפים - לא יותר טוב. (3) ב-Tractatus de quadratura curvarum (נכתב 1676) כביכול נוטש את האינפיניטזימליים, ו"יוצר" קוים ע"י תנועה של נקודות, מחשב את היחס (ה-prime ratio) כך שהתוספת "נעלמת" ונותר רק היחס בין ה-fluxions (ה-ultimate ratio) - הנגזרת.
• שבתאי אונגורו: הפרינקיפיה, שבה תאר את המתמטיקה החדשה - אינו טקסט מתמטי, אלא פילוסופיה של הטבע, כלומר: פיסיקה; אבל - הספר החשוב בתולדות המתמטיקה. כתובה בסגנון גאומטרי (למשל: חישוב שטחים ע"י מלבנים קטנים לאינסוף), אולי כי רצה להיות ברור לבני דורו, והחשיב (בצדק) גאומטריה כיותר ריגורוזית מהאלגברה של זמנו (אהב את הסגנון הגאומטרי של כריסטיאן הויגנס).

מצאתי!, אביקם גזית

• תלמיד בינוני, אבל בנה מכשירים: טחנת קמח מונעת בידי עכבר, ושעון-מים; עפיפון לגובה רב שפנס סיני קשור לזנבו, שהפחיד את השכנים מאמיני האמונות העממיות
• דודו (הכומר ויליאם, בוגר קיימבריג') ראה אותו קורא בספר גאומטריה שרכש, המליץ לשלחו לבי"ס טוב - קינגס סקול בעיר הגדולה גרנתהם. תלמיד פרוע שהיכה אותו, חטף ממנו מכות בחזרה בעידודו של המורה; האירוע שיפר את בטחונו העצמי, ואז סיים בהצטיינות.
• השגיו הראשונים: קלקולוס וגילוי הכבידה - בפגרה מלימודי תואר שני, בגלל המגפה (1665-1666)
• את מעשיית התפוח סיפרה קרובתו לוולטר.
• מרצה בקיימבריג', שסבלה מנחיתות כי תמכה בפוריטנים של קרומוול, נגד המלוכנים (אוקספורד); מעט סטודנטים נכחו, לא היה מרצה מזהיר.
• לייבניץ ביקר באנגליה ב-1673, קרא את עבודתו (הושלמה כנראה ב-1669, נכתבה ב-1671 אך פורסמה רק ב-1687); בכל זאת, פיתח כנראה עצמאית ופרסם ב-1684. הסימונים שלו הם שהתקבלו.
• נרתע מלפרסם, כי שנא ביקורת.
• אחרי ניוטון, נעצרה ההתקדמות באנגליה (כי ניוטון אמר?); ביבשת - המשיכה ההתפתחות, עם מתמטיקאים מבריקיים.
• כיהן בפרלמנט כשנה אחת; מספרים שביקש פעם אחת רשות דיבור, כדי לבקש לפתוח חלון.
• פתר בעיות תוך מספר שעות, אחרי ארוחת הערב.

הגרסה הפרטית, התפרסמה כגרסה השנייה

עקרונות מתמטיים של פילוסופיית הטבע