משתמש:Avocado.il/טיוטה

בשנת 2004 קמה בישראל תנועת "הסנהדרין החדשה". חברי התנועה מתייחסים לעצמם כמחדשי הסנהדרין, בית הדין היהודי העתיק אשר פעל בירושלים בימי בית שני. עם זאת, השפעת התנועה מעטה ומעטים הרבנים אשר תומכים בה. השנים התקיימו מספר ניסיונות לחדש את הסנהדרין כאשר האחרון ביניהם התרחש במאה ה-11.

חידוש הסמיכה עריכה

  ערך מורחב – חידוש הסמיכה

ביהדות, המונח חידוש הסמיכה מכוון למאמץ לחדש את המסורת הקדומה של שלשלת סמיכת החכמים מדור לדור. על פי ההלכה, סמיכה כזו נותנת לרב הסמוך סמכויות מסוימות, כגון האפשרות לדון דיני חבלות, דיני קנסות ודיני נפשות. שלשלת הסמיכה הקדומה שעל פי המסורת היהודית התחילה ממשה רבנו, פסקה, והחכמים בדורות המאוחרים נותרו בלא הסמכויות הללו.

הרמב"ם בפירוש המשניות חידש שאם ייאספו כל חכמי ארץ ישראל ויסכימו לחדש את מוסד הסמיכה הדבר אפשרי.[1] אמנם בספרו "משנה תורה", בבואו לפסוק הלכה כתב את הדין בלשון מסויגת: נראה לי שיכולים כל חכמי ארץ ישראל להתאסף ולחדש את הסמיכה, "והדבר צריך הכרע".[2]

הקמת התנועה עריכה

התנועה החלה בראשית שנות האלפיים, כאשר שני צעירים, איתי לוי וחגי וייס, החתימו 250 רבנים על מוכנותם להקמת מועצה שתאגד את כלל הרבנים בארץ. עם זאת, כאשר לא הצליחו להשיג הסכמה כלל-רבנית בנושא החליטו לקדם את רעיונם בכל זאת, בתמיכת אגודת "השיבה שופטינו - לכינון בית הדין הגדול", שאחד מהבולטים בתומכיה היה פרופ' הלל וייס. בספטמבר 2004 קיים הרב משה הלברשטאם סמיכה למספר רבנים. באוקטובר באותה שנה, התכנסו 71 רבני הסנהדרין בטבריה, ביניהם מאיר מזוז, הלל וייס שהוכתר לדובר הסנהדרין, ישראל אריאל, ויואל שוורץ אשר זכה לתפקיד אב בית הדין.[3]

הקמת התנועה הובילה גם לקולות התנגדות מצד רבנים בישראל, אשר קראו שלא לקיים את הנחיות התנועה.[4]

בכתבה בנושא חידוש הסנהדרין, כתב ארנון סגל, כתב שבועון מקור ראשון: "אפשר לסכם שדרכה של "הסנהדרין החדשה" לא ממש צלחה והיא נחשבת לכל היותר לקוריוז אפילו בחוגי הימין הקשה."[3]

סמכות משפטית עריכה

הסנהדרין אינו אחד מבתי הדין הרבניים בישראל, ואינו מוכר על ידי הממסד הרבני.[5]

בשנת 2008, תושבת אלון מורה, צביה שריאל, נעצרה בחשד לתקיפת ערבי שנכנס ליישוב כדי למסוק זיתים. שריאל הושארה בבית הסוהר נווה תרצה שלושה חודשים בשל סירובה להכיר בסמכות בית המשפט הישראלי לשפוט אותה, ודרשה להישפט בפני סנהדרין. לאחר שלושת החודשים נלקחה שריאל על ידי שירות בתי הסוהר לדירה פרטית בשכונת נחלאות בירושלים שם נשפטה על ידי דייני בית הדין אשר התכנסו בהתראה קצרה כדי לדון במשפטה. בסוף הדיון הורה בית הדין לשחררה. בשלב זה פרץ ויכוח בין קציני שירות בתי הסוהר לאנשי בית הדין: אנשי השב"ס ביקשו להחזיר את שריאל אל הכלא בנווה תרצה, ואילו חברי הרכב הסנהדרין ביקשו לשחררה כהכרעתם. קצינת השב"ס שנכחה במקום, הילה פוריס, החליטה להחזיר את העצורה אל הכלא, לא לפני שהתחייבה ש"שב"ס מכיר בסמכותו של בית הדין, כפי שקבע בית המשפט, ויפעל לקיום פסק בית הדין".[3]

הלל וייס, דובר הסנהדרין, סבר כי על התנועה לעסוק בנושאים פוליטיים ולהוות אלטרנטיבה לבג"ץ:

"ייעודה של הסנהדרין החדשה הוא להפוך למקור הסמכות של העם היהודי, וזאת בניגוד לעמדה המקובלת על השמאל, שמדינת ישראל היא מקור הסמכות הזה. אני ורבים מחברי רוצים להיות חלק מהמדינה הזאת, אבל לא במחיר השמדתנו הרוחנית והפיסית. הסנהדרין הזאת מרכזת את כל המוגלה והפצעים והצער של האי-צדק והרדיפות שיהודים נרדפים כאן על ידי הבג"ץ, ומי שהולך בעקבות הבג"ץ ומי שמתחזה כאן לשלטון החוק"

פרופ' הלל וייס

לעומתו, נשיא הסנהדרין הנוכחי, הרב עדין אבן-ישראל סבר כי התנועה לא צריכה לדון בנושאים פוליטיים:

"כדי שנצא מגדר 'נפל' ונהיה רציניים ונוכל לומר 'ילד יולד לנו', אנו זקוקים לזמן רב. עצם העלאת השם סנהדרין אינו דבר של מה בכך [...] אני לא חושש מהבג"ץ, מהמשטרה או מהיועץ המשפטי. לרב מותר לעסוק גם בענייני ציבור, אבל לשם כך צריך שיהיה לפניו כל החומר הראוי, בין שהוא עוסק בכשרות של עוף ובין שהוא עוסק בהתנתקות. כשיש תוכנית התנתקות כזאת ואין לי מידע מספיק עליה, כשם שיש מצווה לדבר, יש מצווה לשתוק. כאדם פרטי, יש לי ולכל אחד מאתנו הבנה, אבל כרב, העיסוק בעניינים פוליטיים כמו ההתנתקות, הוא ביזוי למהות של המושג סנהדרין. אם אני לא רוצה להיות לחוכא ואיטלולא, אז אני לא אביע דעה על כל דבר. דברי האמת הללו צריכים להיאמר כדי שהסנהדרין הזאת לא תהפוך להיות לא סניף של מועצת יש"ע ולא סניף של המועצה לשלום ולביטחון"

עדין אבן-ישראל

זיהוי אידיאולוגי עריכה

במהלך השנים, הסנהדרין נהיה מזוהה עם עמדות פוליטיות ימניות קיצוניות.[6]

בשנת 2011 פרסמו חברי הסנהדרין החדשה פסק דין בו קראו להתנגד לפינוי מאחז בחוות גלעד:

"חובה מן התורה על כל אדם מישראל לדבוק בארץ ישראל, ולהתנגד לעקירה במסירות נפש, ובכל מחיר, כפי שמוסרים את הנפש מול גוי"

הסנהדרין החדשה

לאחר הפיגוע בדומא, פרסם בית הדין הודעת תמיכה במבצעי המעשה:

"בית הדין בחסות הסנהדרין, היושב בהר ציון בירושלים הקדושה, בא בזאת לחזק רוחכם ולמעט צערכם לפי שנתפסתם על כבוד שמים וכבוד עם ישראל במסירות נפשכם על קדושת העם והארץ"

רבני הסנהדרין: ישראל אריאל, דניאל הכהן סטבסקי, יואל שוורץ

ראו גם עריכה

סנהדרין

סמיכת זקנים

2004 attempt to revive the sanhedrin

לקריאה נוספת עריכה

אתר "הסנהדרין החדשה"

  1. ^ רמב"ם, רמב"ם על סנהדרין א', באתר he.wikisource.org
  2. ^ רמב"ם, רמב"ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם ד יא
  3. ^ 1 2 3 ארנון סגל, חידוש הסנהדרין: הכישלונות והתקוות, באתר מקור ראשון, ‏11.06.2019
  4. ^ הרב מיכאל אברהם, על ה"סנהדרין" החדשה, באתר הרב מיכאל אברהם - שו"ת ומאמרים, ‏2005
  5. ^ איתי בלומנטל, הגב ההלכתי של החשודים בטרור יהודי: "אתם דוגמה והשראה לכל עם ישראל", באתר ynet, ‏20.08.2015
  6. ^ מוטי לוי, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה, ‏30.05.2011