משתמש:אקסינו/שמאל ציוני

שמאל ציוני היא אידיאולוגיה המחברת בין יסודות השמאל לבין יסודות הציונות. היסוד באידיאולוגיה היא שמירה על עקרונות השמאל (כגון 2 מדינות ל-2 עמים, סוציאל-דמוקרטיה וליברליזם חברתי) ושמירה על עקרונות הציונות (שמירת צביון מדינת ישראל כמדינה יהודית)

השמאל הציוני טוען כי חובה על ישראל להישאר כ-מדינה בעלת צביון ושלטון יהודי, אך עליה להישאר ליברלית, סוציאליסטית ודמוקרטית כלפי כל העם. מפלגת השמאל הציונית מפ"ם תמכה בציונות סוציאליסטית מרקסיסטית ובפתרון 2 מדינות ל-2 עמים. הדרך הזו המשיכה גם בשנים שבאו לאחר מכן, אך השמאל הציוני התמתן וכרגע תומך בסוציאל-דמוקרטיה.

האידאולוגיה

האידאולוגיה של השמאל הציוני מבוססת על שילוב בין האידאולוגיה הציונית לאידאולוגיה הסוציאליסטית. אנשי השמאל הציוני שואפים לחברה יהודית שוויונית וסולידארית, למדינת רווחה, סוציאליסטית וחילונית ולקידום אינטרסים מדיניים בדרכי שלום על ידי משא ומתן. רוב השמאל הציוני תומך במשטר סוציאל-דמוקרטי כמשטרה של המדינה, אם כי האגף הקיצוני של השמאל הציוני בתקופת היישוב החזיק בעמדות מרקסיסטיות ואף תמך בדיקטטורה של הפרולטריון. השמאל הציוני רואה חשיבות רבה במימוש זכות העם היהודי להגדרה עצמית ובקיום מקלט ליהודים ברחבי העולם.

שאלות טריטוריאליות

אחרי כיבוש יהודה, שומרון וחבל עזה במלחמת ששת הימים עמדו ממשלות השמאל הציוני לדורותיהן מול דילמה קשה בנושא ההתיישבות בשטחים. לוי אשכול תיאר את הדילמה על ידי דימוי מלחמת ששת הימים לחתונה, כאשר הערבים היושבים בשטחים הם הכלה והשטחים הם הנדוניה. על אף שהשמאל הציוני היה מעדיף לוותר על הכלה ולהישאר עם הנדוניה, מאחר שהדרך היחידה לעשות זאת אינה מתיישבת עם עקרונות הדמוקרטיה, ומאחר בצירוף מדינה יהודית ודמוקרטית, שני החלקים שווים בחשיבותם בעיניי השמאל הציוני, החתונה הזו מעלה דילמה קשה. לכן בתחילה לא מנעו ממשלות השמאל הציוני את ההתיישבות. אך החל משנות התשעים של המאה העשרים, החלה התנגדות בזרם זה לניהול מאבק צבאי על שליטת ישראל בשטחים תוך העדפת ניהול משא ומתן על הריבונות באזורים אלה או נסיגה מהם, על בסיס התפיסה שמדיניות זו של מאבק צבאי מוליכה למדינה דו לאומית, וכן מתוך מגמה להפסיק את הפגיעה בזכויות האדם של הפלסטינים, תוך הבטחת היותה של מדינת ישראל מדינה יהודית דמוקרטית הלכה למעשה.

אומנם תנועות השמאל הציוני כיום נוטות לראות בשלטון הישראלי בשטחים, ובפעולות רבות של צה"ל באזורים אלה, פעולות לגיטימיות של הגנה עצמית, אך הן רואות מצב זה כמצב זמני שיש לסיימו בהקדם. זאת בניגוד לרוב תנועות השמאל הרדיקלי הרואות בשלטון הישראלי בשטחים שלטון בלתי לגיטימי לחלוטין, ומצדדות במאבקם של הפלסטינים נגדו^{[דרוש מקור]}. כמו כן רואים התומכים בשמאל הציוני וגישה זו זלגה גם למרכז ולימין המתון, חיוב בוויתורים טריטוריאליים מצד ישראל למדינות ערב בתמורה להסכמי שלום שכוללים שיתוף פעולה כלכלי ודיפלומטי. גישה זו באה לידי ביטוי בתמיכת מפלגות השמאל הציוני בהסכמי קמפ דייוויד, וביוזמתן להסכמי אוסלו עם אש"ף, משא ומתן להחזרת רמת הגולן לסוריה וחתימת הסכם השלום עם ירדן.

מדיניות כלכלית

ערך מורחב – ציונות סוציאליסטית

משה הס, אבי הציונות הסוציאליסטית

כמי שספגו את האידאולוגיה הסוציאליסטית, מתווי דרכו של השמאל הציוני שאפו למדיניות כלכלית סוציאל-דמוקרטית. אמנם במסגרת המצומצמת של הקיבוץ לקחו אנשי העלייה השנייה והשלישית את הסוציאליזם צעד נוסף קדימה לעבר הקומוניזם, אך ברמה הלאומית, השאיפה הייתה שישראל תהיה מדינת רווחה.

יחסי דת ומדינה

אין אחידות דעים בקרב השמאל הציוני בנושא יחסי דת ומדינה. מיעוט רואה בדת כחיונית במשטר אך מרבית אנשי השמאל הציונים דוגלים בהפרדת הדת ומדינה או חופש דת.

שמאל ציוני דתי

מלבד השמאל הציוני החילוני קיים זרם קטן בהרבה אשר כולל אנשי שמאל ציוני דתיים לאומיים, אחת ממפלגות השמאל הציוני והדתית המוכרות בישראל הייתה מפלגת מימד אותו הנהיגו הרב מיכאל מלכיאור והרב יהודה עמיטל.

מלבד מפלגת מימד הייתה גם את המפלגה הדתית-לאומית "המפד"ל", המפד"ל בתחילת דרכה מפלגת שמאל-ציוני דתית ולמעשה עד המהפך ב-1977 ועליית הליכוד לשלטון הייתה המפד"ל מקורבת יותר לצד השמאלי של המפה, והצטרפה לרוב הממשלות בראשות מפא"י והמערך.

לקריאה נוספת

• גדי טאוב, המתנחלים והמאבק על משמעותה של הציונות, ידיעות אחרונות, תל אביב, 2007
• שלמה אבינרי, הרעיון הציוני לגווניו: פרקים בתולדות המחשבה הלאומית היהודית, עם עובד, תל אביב, 1980
• ברוך זיסר, על ימין ועל שמאל : אשנב לשיח האידאולוגי בן-זמננו, שוקן, תל אביב, 1999

קישורים חיצוניים

• תומר רזניק, ‏שוללי השמאל הציוני מתקשים להבין את ההבדל בין סתירה רעיונית לבין מתח רעיוני, באתר מעריב אונליין, 20 בפברואר 2019
• יואב קרני, ‏פרשנות: 90 השנים של השמאל הציוני הסתיימו, באתר גלובס, 7 במרץ 2020

קטגוריה:פוליטיקה קטגוריה:מדעי החברה קטגוריה:מדע המדינה