משתמש:Bidet64/אדם אדלמן
| קובץ:AJ Edelman at the 2016 World Championships.jpg | |
| מידע כללי | |
|---|---|
 אתר האינטרנט הרשמי של Bidet64/אדם אדלמן | |
| ספורט | |
| ענף ספורט | מזחלות |
| תת-ענף | סקלטון |
אדם (א.ג.) אדלמן, OLY (נולד ב -14 במרץ 1991) הוא אלוף ישראל ישראלי בן ארבע פעמים באליפות ישראל, שהתחרה על האולימפיאדת החורף 2018 בפייונגצ'אנג שבדרום קוריאה. הוא היהודי האורתודוקסי הראשון המתחרה באולימפיאדת החורף, והגבר היהודי האורתודוכסי הראשון מתחרה באולימפיאדה. הוא מזהה ביסקסואלים, אחד של כמה LGBTQ הזזה ספורט PyeongChang האולימפיים.
לאחר שנמסר לו בהתחלה כי הוא "חסר את הכישורים הדרושים כדי להיות ספורטאי שלד תחרותי", המשיך אדלמן את הספורט, ובסופו של דבר הוכשר לאולימפיאדה והפך לסליידר המעוטר ביותר בישראל. אדלמן מחזיק ברשומות ישראליות כמעט בכל מסלול שרץ, והתחרה בשתי אליפות עולם לישראל. הוא זכה בשתי מדליות בינלאומיות בתחרות, רוב הספורטאים הישראלים הזוחלים. אחרי פסילת קסדה שנוי במחלוקת באולימפיאדת פייונגצ'אנג, אדלמן לקח הפסקה מהשלד ובשנת 2019 החל להתאמן בבובסלד.
ציוני נלהב, המנטרה של AJ היא שלי, אתה, ארצי (עבור עצמי, עבור העם שלי, עבור המדינה שלי).
אדלמן עומד כיום בראש מחלקת הפיתוח והתכנות של צוות בובזלד ושלד בישראל.
ביוגרפיה עריכה
אדלמן הוא יהודי מודרני-דתי. הוא נולד בבוסטון, מסצ'וסטס, וגדל בברוקליין, מסצ'וסטס. הוא מזהה ביסקסואלים.
הוא גדל בבית הורים ציוני, מודרני אורתודוכסי, על ידי ההורים שריל (עורך דין) ואלעזר אדלמן (מהנדס ביו-רפואי, רופא, פרופסור וממציא). הוא באמצע שלושה בנים. אחיו הבכור הוא הקומיקאי וסופר הטלוויזיה אלכס אדלמן, ואחיו הצעיר הוא אוסטין, גם הוא בוגר MIT.
הוא למד בבית ספר יהודי, בית ספר הרמב"ם. הוא עלה לישראל בשנת 2006 עם תוכנית דומה תגלית. הוא בילה שנה לפני ההרשמה ל- MIT בבית שמש, ישראל, לומד בישיבת לב התורה.
אדלמן בוגר המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) (מחזור של 2014, הנדסת מכונות עם ריכוז ביישומי ניהול).
לאחר שסיים את לימודיו ב- MIT, אדלמן הועסק על ידי אורקל ועבד כמנהל מוצר במפקדתם ברדווד שורס, קליפורניה, עד ספטמבר 2015, כאשר הקדיש את עצמו להכשרה לאולימפיאדה ועבר לקלגרי, קנדה. במאי 2016 הוא הפך לאזרח ישראלי, וכיום הוא אזרח אמריקאי-ישראלי כפול.
אדלמן זכה לכינוי "הפטיש העברי", בהתייחסו לאופי הכותרת בסרט הקומדיה האמריקנית "האמר העברי".
קריירה מוקדמת ספורט עריכה
הוקי עריכה
הספורט הראשון של אדלמן היה הוקי קרח, שאותו החל לנגן בגיל שלוש, כשחקן. הוא המשיך לשחק הוקי בתיכון על ידי צוות הוקי ברוקליין לוחמים, בשלב מסוים פונה הזדמנויות לשחק בבית הספר היסודי ונשאר בבית הספר היהודי שלו, הרמב"ם.
אדלמן המשיך לשחק כשחקן המטרה במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), כשחקן השבת הראשון בתולדות הקבוצה. הוא סייע MIT מהנדסים לזכות בשתי אליפות divisional ב צפון מזרח קולגייט הוקי האגודה (NECHA) אגף II ליגה.
פיתוח גוף עריכה
אדלמן התחרה כמשחקת גוף ללא תרופה במשך שנה, והציבה שתי קטגוריות באליפות אנאפוליס, מרילנד, ב -2014.
אולימפי הזזה ספורט קריירה עריכה
המטרה הראשונית ובחירה לרדוף את המשחקים האולימפיים עריכה
עם העלאת העלייה לישראל, אדלמן מיקד את מאמציו להשיג משהו בתחום הספורט הישראלי עם פוטנציאל השראה משמעותי, במטרה לנצל את המסע שלו להשיק קרן לטפח יותר השתתפות ספורט בישראל קהילות יהודיות. לאחר גילוי השלד הוא ניסה את הספורט בפעם הראשונה במתקני האולימפיים באגם פלסיד, ניו יורק במארס 2014.
דו"ח הצופיות הראשונית חיזוי חוסר הצלחה עריכה
דו"ח הסקאוט הראשוני של אדלמן ציין כי הוא "אינו מצויד לספורט" ו"יהיה יורד על המסלול אבל זה יהיה הכי הרבה ממנו ". אדלמן היה איזון על המזחלת עקב כמה עקמת וחסר טכניקה יעילה ספרינט, שני מיומנויות חיוניות השלד. באותו זמן שקל אדלמן לסקור את הספורט המהיר, כששמע את דוח הצופיות העגום שהציגו המאמנים החליט להקדיש 2,884 ימים (משך הזמן עד למשחקים האולימפיים 2022) להוכיח את ההערכה שגוי, והפך להיות ספורט הזזה הראשון של ישראל האולימפי.
אימון עצמי, מימון עצמי, מוטיבציה, והשגת "עשרת אלפים שעות" עריכה
AJ לחלוטין במימון עצמי עבור מחזור האולימפי שלו, כמו לא ברמה הלאומית סיוע היה זמין. לשם כך הוא בילה את מלוא משכורתו וחסכונותיו מתפקידו בחברת אורקל (שם קיבל משרה כמנהל מוצר לאחר סיום הלימודים ב- MIT).
AJ קיבל גם סיוע מתורמים פרטיים ומשפחה. אדלמן היה "חסוי וענוד" כדי לקבל את חסותו של אריאל נכס יועצים ו Triventures.
אדלמן לא היה יכול להרשות לעצמו מאמן נוסע, והאמין שאם יבלה 10,000 שעות על המטרה שלו הוא ישיג את המיומנות שהוא מחפש. "8 שעות ביום, שבעה ימים בשבוע, 52 שבועות בשנה, במשך ארבע שנים" ייקח את אדלמן לעשרת אלפים שעות. כדי להשיג מטרה זו ולטפל במשימתו כחשיבות קריטית, אדלמן התאמן ללא הפסקה. כאשר לא הכשרה פיזית, אדלמן צפו וידאו גביע העולם בזמן מנוחה כדי ליצור neuropathways כי יפתחו את כישורי הנהיגה שלו. על פי ראיון לערוץ התקשורת הישראלי GPO, אדלמן היה מבטיח להיות במסלול שלד בכל חג מולד ויום חדש, והסביר כי "אם אתה לא מתאמן בחג המולד, המתחרים שלך יהיו ... אין יום שבו הלכתי לישון בלי לעשות משהו כדי לשפר את עצמי בספורט שלי ... יש לי אחריות כספורטאית לאומית לא לנוח עד שאשיג תוצאה למדינה (ישראל) שהיא יכולה להיות גאה בה ". אדלמן התאמן לאולימפיאדה ללא יתרון של מאמן קבוע, לומד על ידי אוסמוזה ומתודולוגיה דידקטית אוטומטית.
כדי להניע את עצמו, יראה אדלמן צילומים של המשלחת הישראלית באולימפיאדת סוצ'י, ופרסומות מעוררות השראה לפני ואחרי הפגישות שלו בווידאו.
מכיוון שאין בישראל מתקנים מתאימים ומזג אוויר, אדלמן התאמן בעיקר בחו"ל, אם כי בילה ארבעה חודשים בשנה בין עונות השנה בישראל, בהדרכת חדר כושר במכללת זינמן לחינוך גופני ולספורט במכון וינגייט, ישראל.
השלד תוצאות, ו quitting עמדתו ב אורקל עריכה
המירוץ הראשון של אדלמן היה בנובמבר, 2014 פארק סיטי, יוטה צפון אמריקה גביע. במרוץ אדלמן סיים 18.64 שניות מאחורי הזוכה במירוץ, ושמע מישהו מזכיר כי הוא צפוי לפרוש ב 2 שנים. כששמע את זה, אדלמן חידש את מאמציו לקראת הפיכת אולימפיאדת 2018, ועדיין עבד על אורקל. אדלמן לקח 2-3 פעמים את נפח האימון הממוצע של אתלט שלד. אחרי אליפות העולם 2016 אדלמן מדורגת במקום ה -66 בעולם ועוצבה על ידי שלוש פעמים ספורטאי האולימפי השלד ואז המאמן היפני אז, קאזהירו קושי, כי יש לו הרבה פוטנציאל, אבל לא יכול לעשות את הספורט "חצי חצי". עם זאת, כתוצאה משגרת האימונים האינטנסיבית של אדלמן ומרדף מתמיד, אדלמן סבל משחיקה נפשית זמן קצר לאחר מכן והחליט להפסיק את הספורט ולחזור לאורקל. בעת כתיבת מכתב כוונות לעשות זאת, אדלמן צפה בפרסומת מעוררת השראה על ידי פרוקטור וגמבל שכותרתה "תודה לאמהות" ששוחררה לפני המשחקים האולימפיים בסוצ'י. הוא גם צפה בצילומים של המשלחת הישראלית באולימפיאדת סוצ'י, והחליט להמשיך במרדף האולימפי שלו. אדלמן שינה את מכתבו כדי להודיע לאורקל כי הוא מתכוון להתאמן במשרה מלאה, ולכן התפטר מתפקידו כמנהל מוצר.
במהלך שתי העונות הבאות הוא העמיד שיאים ישראליים בכל מסלול שהוא התחרה בו. אדלמן הוא המחוון המעוטר ביותר בישראל, שזכה בשתי מדליות בתחרות בינלאומית, כמו גם במירוצי הבחירה.
הוא זכה בארבע תארים.
בשנת 2016 הוא הגיע 33 באליפות העולם השלד, וב 2017 הוא הגיע 35. אדלמן זכה בשני מדליות בתחרות בינלאומית לישראל, הן באגם פלסיד בתחרויות גביע צפון אמריקה לשנת 2018.
שליחותו של אדלמן ממוקדת בישראל, וכל גזע לפני הריצה הוא חוזר על המנטרה: "על עצמי, על המדינה שלי, על העם שלי".
אולימפיאדת הכשרה ואתגרים עריכה
ההסמכה האולימפית לשלד מבוססת על שיטת מיכסה. עבור PyeongChang משחקים, רק עשרים ותשעה ספורטאים היו במצב כדי להעפיל על סמך הביצועים. ישראל צריכה להיות אתלטית בתוך שבע עשרה המדינות המובילות בדירוג העולמי של IBSF, שתסיים לפני יותר מ -17 מדינות אחרות. מכסות מוקצות על בסיס מערכת נקודות. נקודות ספורטאי נצברות על בסיס תוצאות בתחרות הבינלאומית.
כפי שהיו מספר רב של ספורטאים ישראליים מתחרים על מעגלים מרובים בעונה האולימפית, ניתנה לאדלמן האופציה כאלוף לאומי לבחור את המעגלים שבהם הוא התחרה. אף על פי שהתחרות בגזעים קלים יותר היתה נותנת לו נתיב קל יותר לאבטחתו מחדש של התואר הלאומי שלו, הוא לא היה מבטיח לישראל מקום באולימפיאדה. אדלמן ציין שזו "אחריותו כאלוף לאומי" לעשות את מה שנכון לסיכויי ההסמכה של הקבוצה, ולכן בחר להתחרות במירוצים קשים יותר, בניסיון לבלום מדינות אחרות מלקבל נקודות, בעוד אתלט ישראלי אחר צבר נקודות קלות יותר על מעגל ברמה נמוכה יותר. בגלל האסטרטגיה הזו, אדלמן נכנס לסוף השבוע האחרון של העונה "לא מסוגל לעמוד בדרישות" ולא "אתלט העליון בישראל". כדי להגיע לאידלמן, היה על אדלמן להשיג שתי מדליות בשתי הגזעים האחרונים, שוות ערך לתוצאות הטובות ביותר בעולם. אדלמן עשה זאת והכניס את ישראל לאולם אולימפי.
הוא התחרה על ישראל באולימפיאדת החורף 2018 בפיונג-צ'אנג שבדרום קוריאה. בסך הכל השתתפו 30 ספורטאים. הוא חוסל בסיבוב השלישי, מסיים את הריצה במקום 28 עם הזמן של 52.35 שניות, 2.17 שניות לאט יותר מנהיג יון Sungbin של דרום קוריאה.
המאמצים כדי לשפר את בטיחות הספורט ו PyeongChang פסילה קסדה עריכה
בשנת 2014 הבטיח אדלמן, שהבין את הסכנות הפוטנציאליות לבריאות המוח המעורבת בספורט הזזה, לתרום את מוחו למכון לגזע זעזוע באוניברסיטת בוסטון, וענד תאוצה על הקסדה שלו כדי למדוד את כוחות ההאצה המיידיים על הראש, g מסתובב השלד. לאחר שראה אתלט אחר סובל זעזוע מוח במהלך עונת ההסמכה האולימפית, אדלמן עיצב "מערכת" כדי למזער השפעות ראשיות חריפות עם הקרח, שכללה מזחלת שנמדדה באורך מלא שנקבע על ידי הכללים, וקסדה שנחה על המזחלת . המערכת "עבדה, לא רק שזה עבד, זה עבד מצוין", תיאר אדלמן. קסדתו ומזחלתו של אדלמן נשלטו באופן חוקי בשתי תחרויות בינלאומיות נפרדות, ונראו תואמות את כללי הצורה והאופנה. אדלמן תיאר את המערכת, אשר "קיימה את ההבטחה לעשות כל כך טוב לעצמי ולאחרים" כאחד מ"הישגיו הגאים ". מאחר שהמערכת החדשה דרשה שינוי דרסטי כמעט בכל מרכיבי החלקתו (כולל חלוקת משקל ומיקום על המזחלת), עמד אדלמן על סיכון משמעותי לתוצאותיו ביישומו במהלך העונה האולימפית, כפי שהיה צריך ללמוד להסתגל לחדש ההתקנה בזמן קצר מאוד.
שמונה ימים לפני התחרות האולימפית, סקר אדלמן את חברי הפיקוח על החומרים וחברי המושבעים במערכת. אדלמן ביקש פסק דין מהיר על קבילותה של המערכת במרוץ, כאילו מסיבה כלשהי נפסלו שינויים דרסטיים יהיה צורך להחליק. הוא קיבל אגודל על הקסדה על ידי צוות בקרת חומרים במהלך האימון, ובכל האימונים עד יום לפני התחרות החליקה עם זה. אדלמן היה "בהצגה טובה מאוד" ועולה על הציפיות שלו באימונים. עם זאת, 16 שעות לפני התחרות האולימפית, חבר צוות המושבעים של 3 חבר פסלה קסדה של אדלמן. לדברי אדלמן, הנימוקים "השתנו מספר פעמים, ללא עקביות ... בסופו של דבר לא היה דבר שיכולתי לעשות". אף על פי שלמושבעים היתה היכולת לשקול את הקסדה במשך שמונה ימים, הם חיכו עד 16 שעות לפני התחרות, כאשר לא תהיה שום הזדמנות להתנגדות.
מאוחר יותר נודע לאדלמן כי זה היה ספורטאי שלד שהוציא מחאה מטעה במתכוון בפני חבר המושבעים לצורך שיפור התוצאות שלו על ידי קסדתו של אדלמן. אדלמן סיפר כי הספורטאי או המאמן שלו רמזו כי פסקי דין קודמים המסדירים את הקסדה נובעים מכך שישראל "מקושרת היטב לספורט", ולכן על חבר המושבעים לפסול את הקסדה באופן עקרוני כדי להוכיח את עצמאותה.
הוא נאלץ להתמקם פתאום כדי להתאים את עצמו לציוד אחר, אבל אדלמן כבר לא היה מסוגל להתמקם ביעילות על המזחלת שלו, ובפינות גבוהות של כוח החץ שלו, הלסת החשופה שלו היתה פושעת באלימות ובכאב על המזחלת המאורכת. תוצאות האימון של אדלמן היו טובות מהצפוי למקום האחרון, וחוו התקף אינטנסיבי של "מהומה ובלבול", כפי שחשש להציג מופע שלא משקף את רמת העלית שישראל השיגה בספורט כזה תוך זמן קצר, ומאמינים שישראל מכוונת במתכוון ללא הליך הוגן.
למחרת היום מיהר אדלמן עם הקסדה הישנה שלו והפיל את הזמן שבו הפסיד באימונים הקודמים, במקום ה -28. זו הסיבה שאדלמן "שאב את זרועותי בהתרגשות" לאחר שחצה את קו הסיום. התגברות מהירה על האתגר של 16 השעות האחרונות כדי להביא לתוצאה "ראויה לאחריות שישראל נתנה לו" היתה "רגע מרכזי של צמיחה אישית", והישג שהוא היה גאה בו ביותר. אדלמן המשיך לקדם תנאי הזזה בטוחים יותר לספורטאי השלד והציע את אימוץ מערכת ההזזה שלו ל- IBSF, אם כי ה- IBSF סירב לעקוב אחר האירוע או לחששותיו של אדלמן.
אדלמן פרש מהשלד לאחר האירוע, כשהוא מצטט דאגה לבריאות המוח של המוח. הוא הכיר בכך שהתהליך היה ממוקד וההיגיון של ישראל "מקושר היטב" מתנהל על רקע אנטישמי קלאסי. כיום הוא עומד בראש צוות הפיתוח של ישראל.
קסדה אמנות צנזורה, IOC כלל 50, ו כפול לכאורה תקן עריכה
אדלמן קיווה להתחרות בקסדה המתארת את דמותו של שמשון, ושלח את יצירותיו לביקורת בפני הוועד האולימפי לפני האולימפיאדה. הוועד האולימפי הסכים כי היצירה עומדת בכללים אחידים. רק לפני הפתיחה של האולימפיאדה, ניק Zaccardi, עיתונאי של אולימפיאדת NBC, יצר קשר עם IOC כדי לשאול למה הקסדה של אדלמן לא היה הפרה של כלל אולימפי 50 (נגד פרסומת מסחרי, תעמולה דתית, הצהרות פוליטיות, הצהרות של מוטיבציה) . לאחר מכן, הוועד האולימפי הבינלאומי ראה בכך תערוכה של תעמולה דתית, ודרש ששמשון יכוסה. אדלמן התבקש גם להסיר את אזכור הוריו מהקסדה שלו. אדלמן תיאר את האתגר הייחודי של מציאת צבע תרסיס ולמידה כדי לרסס צבע קסדה משלו באולימפיאדה.
חלקם ציינו כי הנושאים הקשורים לאמנות קסדה של אדלמן היו תקן כפול בהשוואה לספורטאים אחרים. קוריאנית Goalte של Goalte קוריאנית Golete בהשתתפות פסוק תנ"כי וציטט במיוחד ישעיהו. יון סונגבין, ספורטאי שלד המייצג את קוריאה, התחרה עם עיצוב מזחלת המתאר דגל קוריאני על גבי כוח "כוח, כוח, מחאה" וקסדה המתארת את איש הברזל (זיכיון מסחרי). אתלטית הקנדית הבוערת הת'ר מוזה התחרה המסר מוקלט על נעליה ומודה להורים.
מזחלת עריכה
אדלמן החל להטיס את bobsleds ב 2019, והביע עניין בהקמת צוות של 4 גברים, אבל העלות האוסרת של הקמת צוות היתה מכשול משמעותי בכניסה קדימה.
קישורים חיצוניים עריכה
- אורן אהרוני, איי.ג'יי אדלמן טס ב-150 קמ"ש בעזרת השם, באתר ynet, 12 בפברואר 2016
- אורן אהרוני, לראשונה: גולש מזחלות ייצג את ישראל באולימפיאדה, באתר ynet, 17 בינואר 2018
- עינת הירש, אדם אדלמן: "גאווה לייצג את ישראל באולימפיאדה", באתר ערוץ הספורט, 24 בינואר 2018
איתמר קציר, מרוב אהבה לישראל, אדם אדלמן הגיע לאולימפיאדה, באתר הארץ, 28 בינואר 2018- סמדר שיר, אייסמן, באתר "ידיעות אחרונות", 7 בפברואר 2018
- דותן מלאך, היהודי שהפך לאחד מגולשי המזחלות הטובים בעולם, בעיתון מקור ראשון, 17 בפברואר 2019
