משתמש:Boris127/אנטרוביאזיס

מאמר זה הוא על הידבקות בני האדם בתולעי סיכה . לאורגניזם עצמו , ראה ערך תולעת סיכה .

אנטרוביאזיס היא מחלה טפילית הנגרמת בגלל תולעי הסיכה, ואחד מזיהומי הטפילים הנפוצים ביותר בעולם המפותח .הוא נגרם על ידי התפשטות של תולעת הטפילית העגולה , הידועה בכינויה- מרצעית. זהו זיהום המתרחש בדרך כלל באמצעות בליעה של ביצי מרצעית , או באמצעות ידיים מזוהמות, מזון, או פחות נפוץ , מים.

מאפייני המחלה עריכה

שליש מהאנשים עם זיהום מרצעית הנם אסימפטומטיים לחלוטין, כלומר ללא סימנים גלויים למחלה. הסימפטומים העיקריים הם גירוד סביב פי הטבעת , הגירוד מתרחש בעיקר במהלך הלילה. היא נגרמת על ידי נקבות תולעי הסיכה אשר נודדות להטיל את הביצים סביב פי הטבעת .המנגנונים אשר גורמים לגירוד העז לא מובנים לחלוטין .עוצמת הגירוד משתנה, זה יכול להיות מתואר כדגדוג, שינוי בעוצמות הגירוד ואפילו כאב אקוטי. הדבר גורם לגירוד בלתי פוסק סביב פי הטבעת , מה שעלול להגדיל את הסיכוי לקריעת העור וסיבוכים כגון זיהום חיידקי משני , ובהם דלקת עור חיידקית. תסמינים כלליים הם נדודי שינה וחוסר מנוחה. חלק ניכר מהילדים סובלים מאובדן תיאבון , ירידה במשקל , עצבנות, חוסר יציבות רגשית ,והרטבה ( חוסר יכולת לשלוט בשלפוחית השתן ) . תולעי סיכה אינם יכולים לגרום לנזק עורי , הם בדרך כלל לא מצליחים לנדוד דרך הרקמות. עם זאת, בקרב הנשים הם עשויים לעבור דרך הפות ולתוך הנרתיק , משם הם עלולים לעבור לפתח החיצוני של הרחם ,והלאה לחלל רחם , חצוצרות והשחלות. הדבר יכול לגרום לדלקת של הפות והנרתיק. הזיהום עלול לגרום להפרשות מהנרתיק וגירוד של הפות .בנוסף לכך, תולעי סיכה יכולים להיכנס לשופכה ,והם נושאים עימם חיידקי מעיים שעלולים לגרום לנזק .

הגורמים למחלה עריכה

כל מחזור החיים של תולעי הסיכה החל משלב הביצה ועד לגדילתם לאורגניזם בוגר מתרחשים במערכת העיכול האנושית של אדם אחד. מחזור החיים מתחיל כשהאדם בולע ביצים של תולעי הסיכה. הביצים בוקעים בתריסריון (כלומר, חלק הראשון של המעי הדק ) . זחלי מרצעית מתעוררים לצמוח במהירות לגודל של 140-150 מיקרומטר ונעים דרך המעי הדק לכיוון המעי הגס. במהלך נדידה זו הם משירים את פרוותם פעמיים והופכים לבוגרים. נקבות יכולות לשרוד במשך 5 עד 13 שבועות ,וזכרים כ 7 שבועות. לאחר מכן מתרחשת הפריה של הנקבות ע"י הזכרים, בשלב זה הזכרים מתים לרוב, ותולעי הסיכה הנקבות ההרות מתיישבות בהתחלה של המעי הגס , ומתחילות לאכול את תוכנו. כמעט כל הגוף של הנקבה ההרה מתמלא ביצים. ההערכות של מספר הביצים בנקבת מרצעית הרה נעה בין 11,000 ל16,000 ביצים. תהליך הטלת הביצים מתחיל כחמישה שבועות לאחר הבליעה הראשונית של ביצי המרצעית על ידי המארח האנושי. נקבות תולעי הסיכה ההרות נעות דרך המעי הגס לכיוון פי הטבעת בשיעור של 12-14 סנטימטר לשעה. הן יוצאות מפי הטבעת ,ותוך כדי התנועה על פני העור באזור פי הטבעת . לאחר הפקדת הביצים, הנקבות הופכות להיות אטומות ומתות. הסיבה שנקבות יוצאות מפי הטבעת היא כדי לקבל את החמצן הדרוש להבשלה של הביציות.

 
מחזור החיים של תולעי הסיכה

זיהום מרצעית מתפשט דרך העברת בין אדם לאדם, על ידי בליעה של ביצי מרצעית זיהומית. הביצים שורדות בתנאים של לחות לתקופה של עד שלושה שבועות. הן לא סובלות חום, אבל יכולות לשרוד בטמפרטורות נמוכות , שני שליש מהביצים עדיין קיימות לאחר 18 שעות ב-8 מעלות צלזיוס. לאחר שהביצים התמקמו בתחילה באזור פי הטבעת , הם מועברים בקלות למשטחים אחרים באמצעות הזיהום. פני השטח של הביצים דביקים ,הביצים מועברות בקלות מההפקדה הראשונית שלהם באזור פי הטבעת לציפורניים , ידיים , בגדים ומצעים של המיטה .בנוסף לזה, הביצים עלולות להיות מועברות למזון, מים , ריהוט , צעצועים, אבזרי אמבטיה וחפצים אחרים. במשקי בית רבים ישנם חיות מחמד הנושאות את הביצים בפרוותם , בעוד שלמעשה החיות עצמן לא יידבקו. אבק המכיל ביצים יכול להיות מוטס ופיזור גדול עלול להתרחש ממשטחים , למשל כאשר מנערים את בגדים ומצעי מיטה .כתוצאה מכך הביצים יכולות להיכנס לפה והאף באמצעות שאיפה ,ולהיבלע מאוחר יותר.

סימנים ותסמינים עריכה

התסמין העיקרי הוא גירוד באזור פי הטבעת. זיהום מרצעית מתפשט דרך העברת בין אדם לאדם, על ידי בליעה של ביצי מרצעית זיהומית. הביצים שורדות בתנאים של לחות לתקופה של עד שלושה שבועות. הן לא סובלות חום, אבל יכולות לשרוד בטמפרטורות נמוכות , שני שליש מהביצים עדיין קיימות לאחר 18 שעות ב-8 מעלות צלזיוס.

מחזור החיים של התולעים עריכה

נקבות יכולות לשרוד במשך 5 עד 13 שבועות ,וזכרים כ 7 שבועות.

אבחון המחלה עריכה

אבחנה תלויה במציאת הביצים או תולעי הסיכה המבוגרים. ביצים בודדות הן בלתי נראות לעין בלתי מזוינת , אבל ניתן לראותן באמצעות מיקרוסקופ. מצד השני , תולעי סיכה מבוגרים גלויים לעין וניתנים לגילוי בקלות , בדרך כלל בשעות הלילה כאשר הם עוברים באזור פי הטבעת , או על נייר טואלט. ניתן להצמיד נייר דבר לאזור פי הטבעת , לאסוף את הביצים ולראותם במיקרוסקופ. בדיקה זו היא מוצלחת ביותר , חשוב לעשות אותה בכל בוקר למשך כמה ימים, בגלל שהנקבות לא מטילות ביצים בכל יום,ומספר הביצים משתנה .

סרטון המתאר גילוי תולעי סיכה בגוף האדם

טיפול עריכה

הבעיה העיקרית בטיפול במחלת האלפנטיאזיס היא שהתרופות הקיימות הורגות תועלי סיכה בוגרים אך אינן פוגעות בביצים. לכן יש לקחת את התרופות באופן מתמיד עד לחיסול כל סימנים לביצי התולעים. מינון 100 מיליגרם אחד של mebendazole ופעם נוספת אחרי שבוע , נחשב לבטוח ביותר , והוא בדרך כלל יעיל עם שיעור ריפוי של 96%. בכל מקרה יש להיוועץ ברופא.

מניעה ובקרה עריכה

זיהום מרצעית לא ניתן למניע לחלוטין בגלל מספר סיבות. זאת בשל השכיחות של הטפיל והקלות של העברתם דרך בגדים מלוכלכים בלילה , ביצים הנישאים באוויר , ריהוט מזוהם , צעצועים וחפצים אחרים. זיהום עלול להתרחש בשכבות הגבוהות ביותר של חברה , שבהם היגיינה האישית והתזונתית הן בדרך כלל גבוהות. פעולות מנע סובבת סביב היגיינה אישית והניקיון של המגורים. האמצעים העיקריים הם שמירת ציפורניים קצרות , שטיפה וקרצוף ידיים ואצבעות בקפדנות , במיוחד אחרי עשיית הצרכים ולפני ארוחות. החלפת כיסויי מיטה , החלפה של מגבות הידיים לעתים קרובות. מזון צריך להיות מכוסה כדי להגביל את הזיהום עם ביצי הטפיל שמקורן באבק. לחומרי ניקוי ביתיים יש השפעה מועטת על ביצי המרצעית, והם אינם מהווים פתרון לבעיה .

הערות שוליים עריכה