משתמש:DaFLM/ארגז חול2

שיתוף קבצים הוא טכנולוגיה המאפשרת למחשב המחובר לרשת מחשבים (כמו האינטרנט) להוריד קבצים הנמצאים על מחשבים אחרים (ברשותם בעליהם) או לחלופין לאפשר לאחרים להוריד קבצים ממנו. יש להבדיל בין מצב זה לבין פריצה למחשבים אחרים, שבה הקבצים מורדים נגד רצונו של בעל המחשב.

מטרת תוכנות שיתופי הקבצים היא לאפשר העברת קבצים בין הגולשים. קבצים אלו יכולים להיות קבצים שהגולש עצמו יצר, או קבצים שאחרים יצרו והגיעו לידי הגולש. התוכן שמשותף הוא לרוב מוזיקה (לרוב בפורמט MP3), סרטי קולנוע ומשחקי מחשב. ישנן רשתות שיתוף קבצים רבות הפועלות על-פי עקרונות שונים, ועבור רשתות רבות קיימות תוכנות שונות הפועלות עליהן.

רבים מהמשתמשים בשירותי שיתוף קבצים עושים זאת תוך פגיעה בזכויות יוצרים הקיימות בקבצים המועברים.

היסטוריה

נפסטר נכתב על ידי שון פנינג בשנת 1999 והיה שרת שיתוף הקבצים הגדול הראשון. נפסטר תמך בשיתופם של קבצי MP3 בלבד, ונסגר לאחר מאבק משפטי עם תעשיית המוזיקה האמריקאית, שבו הותקף פומבית על ידי אמנים שונים (כמו Metallica) ונתמך על ידי אחרים (כמו Limp Bizkit). הרשת הייתה מבוססת על שרת מרכזי שיצר אינדקס של כל השירים אשר כל המשתמשים ברשת שיתפו באותו זמן. עוד לפני תחילת הבעיות המשפטיות של החברה, קהילת המשתמשים יצרה אלטרנטיבה - OpenNap (ראו להלן) - גרסת קוד פתוח של הפרוטוקול שבו השתמש נפסטר, שנוצרה בתהליך של "הנדסה הפוכה" (Reverse Engineering). רשתות אלו המשיכו להתקיים, אפילו לאחר קריסת נפסטר.

לאחר זמן מה הופיעה רשת חדשה הידועה בשם גנוטלה (Gnutella). שרות זה, פרויקט קוד פתוח אף הוא, לא הגביל משתמשים לקבצי MP3 בלבד, אלא אפשר את שיתופם של כמעט כל סוגי הקבצים. רשת זו הייתה בנויה בצורה שונה לחלוטין מנפסטר ולא היתה מרוכזת סביב שרת מרכזי אחד.

שתי רשתות אלו מהוות את הקצוות המנוגדים של קשת רשתות שיתוף הקבצים. גנוטלה הינה רשת שיתוף חופשית המבוססת על פרוטוקול פתוח ואילו נפסטר הוקמה לתחייה כשירות מוזיקה מקוון בתשלום (בדומה לiTunes). מרבית תוכנות שיתוף הקבצים נמצאות בין שני קצוות מנוגדים אלו.

רשתות עיקריות (בסידור אלפבתי]]

אאודיו-גלסקי

אאודיו-גלסקי נוצר על מיכאל מראי והיה שרות ממורכז אשר שמר את רשימות הקבצים של משתמשיו. החיפוש התבצע באתר החברה ולא דרך התוכנה. משתמשים רבים, אשר צפו זה מכבר בנפילת נפסטר, נדהמו מתכנון זה של השירות אשר הפך אותו לפגיע מאד להתקפות משפטיות. באופן אירוני, הצליח השרות להחזיק מעמד ולא להתבע זמן רב יותר מהשירותים המבוזרים, עד שלבסוף הגיע לפשרה עם חברות התקליטים והפך לאתר "חוקי". הישג זה נבע מכך שהחברה הכניסה באופן ייזום מנגנוני סינון לקבצים מוגנים בזכויות יוצרים. למרות שמנגנונים אלו לא מנעו את הפצתם של קבצים מוגנים הם העניקו לאאודיו-גלסקי זמן נוסף בעוד הRIAA בוחר לתבוע שירותים אחרים. אאודיו-גלסקי השתמש בפרוטוקול ייחודי וסגור.

אופן-נאפ (נפסטר במקור)

אופן-נאפ הוא שינוי של הפרוטוקול עליו עבדה תוכנת נפסטר בזמנו. הפרוטוקול עדיין מפותח ותוכנות כגון WinMX משתמשות בו.

אי-דונקי, אוברנט ורשת קד

רשת הeDonkey היא רשת פופולרית שבה משתמשות תוכנות כגון eDonkey 2000 ו-eMule. יתרונה במנוע החיפוש המובנה שלה ואילו חסרונה נעוץ במהירויות נמוכות יחסית לביטורנט. רשת קד ורשת האוברנט בנויות על פרוטוקול הקדמליה שנכתב על ידי פטר מימונקוב ודוד מזייר, הן מבוזרות לחלוטין (כלומר אין שום שרת מרכזי) וכעת מרבית המשתמשים בהן הם משתמשי תוכנות שפועלות עליהן ועל אי-דונקי במקביל.

ביט-טורנט

בפרוטוקול ביטורנט הקבצים מחולקים לחלקים קטנים (בדרך כלל כרבע מגהבייט), וניתן להוריד אותם בכל סדר ולשחזר את הקובץ המקורי בסוף התהליך. עקרונית, כל משתמש נותן לאחרים גישה לחלקי הקובץ שכבר נמצאים ברשותו, ומנצל את החיבור המהיר ביותר הזמין לו מבין כל המשתמשים בשירות ברגע נתון. הרעיון מתאים במיוחד להעברת קבצים גדולים. זהו פרוטוקול שיתוף הקבצים הנפוץ היחיד ששולב במנגנוני הפצה של חברות מסחריות (כגון הפצות לינוקס) הרוצות להפיץ קבצים גדולים. באופן מסורתי, על כל משתמש היה להוריד את הקובץ מהשרת של החברה, צעד שדרש רוחב סרט גדול מאוד. בעזרת ביטורנט דרישה גבוהה לקובץ מסוים יכולה אף לסייע להעלאת מהירות ההורדה, שכן מתווספים משתמשים חדשים עם חלקים שונים של הקובץ. הפרוטוקול אינו גמיש כמו האחרים, שכן הוא לא מאפשר חיפוש והוא לא לגמרי פרוטוקול עמית לעמית.

גנוטלה וגנוטלה2

פרוטוקול גנוטלה פותח על ידי ג'סטין פרנקל מחברת Nullsoft (יוצרת winamp) בזמן שנפסטר ניהלה מאבקים משפטיים. גנוטלה היתה השרות המבוזר האמיתי הראשון והשפיעה עמוקות על עולם שיתוף הקבצים בחידושים שיצרה. גנוטלה2, אשר במקור נועדה להיות שיפור והרחבה של גנוטלה, פותחה על ידי מייקל סטוקס, יוצר תוכנת Shareaza. תוכנות נוספות אשר עובדות עם הפרוטוקול הינן Morpheus, Bearshare וLimeWire.

דירקט קונקט

רשת דירקט קונקט (DC) היא רשת וירטואלית הנוצרת בין משתמשים שונים המחוברים לשרת הנקרא האב (hub). ההאב מנתב את התקשורת בין המשתמשים המחוברים אליו, ומאפשר העברת מידע על הקבצים המאוחסנים אצל כל משתמש. לאחר איתור קובץ נדרש, שנעשה בעזרות ההאב, ההורדה מתבצעת בעזרת חיבור ישיר (כשם הפרוטוקול) למשתמש אחר. בשונה מרשת ממורכזת כמו נפסטר, דירקט קונקט יש תקשורת עמית לעמית בין אלפי מחשבים. להאבים שונים דרישות שונות בנוגע לכמות המידע שעל משתמש מסוים לשתף כדי להתחבר אליהם וחלקם אף עוסקים מתמקדים בנושאים מסוימים. בנוסף להעברת קבצים מאפשר הפרוטוקול גם צ'אט, מפעילים ברשת מסוגלים לסלק משתמשים טרדנים.

התוכנה הראשונה נכתבה על ידי ג'ון הס (מחברת NeoModus) אולם מאז הופיעו תוכנות קוד פתוח (הבולטת שבהן היא ++DC) שעובדות עם הפרוטוקול, והן נחשבות לנפוצות ואמינות יותר.

פרוטוקול זה נפוץ גם ברשתות מחשבים קטנות יותר, התעבורה הקשורה לחיפוש קטנה משמעותית כאשר כל חיפוש מופנה לשרת אחד ולא לכל המחשבים ברשת.

פסט-טרק

לעתים קרובות קוראים לפרוטוקול פסט-טרק בשם התוכנה הראשונה שהשתמשה בו - קאזה. הפרוטוקול דומה לפרוטוקול Gnutella2. בשנים 2002-2003 היתה קאזה בעלת מספר המתמשים הגדול ביותר, וכעת (2005) היא נמצאת במקום השלישי וממשיכה לרדת. הירידה החדה בפופולריות נבעה מהפרוטוקול עצמו שהתקשה להתמודד עם מספר גדול של משתמשים, מהעובדה כי הרשת היתה מלאה בקבצי דמה ששותפו בכוונה על ידי מחזיקי זכויות היוצרים כדי לפגוע בשיתוף, ומהעובדה כי התוכנה באה עם רוגלה. נסיון לפתח תוכנה נקייה מרוגלות (Kazaa Lite) נתקל בהתנגדות משפטית מצד מחזיקי זכויות היוצרים של קאזה (Sharman Networks).

גם תוכנת iMesh הישראלית עושה שימוש בפרוטוקול זה.

רשתות אחרות

ישנן רשתות רבות אחרות, פופולריות פחות כגון:

• WinNY
• WPNP
• Ares

נושאים אחרים בשיתוף קבצים

פגיעה בתעשיית המוזיקה והסרטים

מידת הנזק הכלכלי שסופגות תעשיות המוזיקה והסרטים היא נושא שנוי במחלוקת ויש הטוענים כי לא קיים נזק כלל. מצד אחד, ישנם נתונים המראים כי חלה ירידה במכירות התקליטים בארצות הברית (בהשוואה לתחזיות) החל מהשקתו של נפסטר המקורי, ללא שתימצא כל סיבה הגיונית אחרת שיכולה להסביר את הירידה (כגון ירידה בתוצר מקומי גולמי או עליה במחירי המוצרים). מצד שני, המצדדים בשיתוף קבצים טוענים כי שיתוף הקבצים הפיץ את המוסיקה לאנשים רבים מאד, הפך אותם מודעים ללהקות חדשות ואף הגדיל את בסיס המעריצים. אלה בתורם, יילכו להופעות וחלקם עשוי לקנות דיסקים אחרים של הלהקה. גם טיעון זה הוא כמובן מגמתי אבל יש בו כדי להדגיש את הבעיתיות שבהערכת הנזק הכלכלי, שלא נאמד רק בירידה בהיקף המכירות.

בעיות משפטיות

שירותים אנונימיים (כגון גנוטלה ונפסטר) נעשו פופולריים יותר ויותר בזכות שגשוג האינטרנט המהיר והגודל הקטן (יחסית) של קבצי מוזיקה דחוסים (כגון MP3) או סרטים. למרות היות העיסוק עצמו חוקי, משתמשים רבים (למעשה רובם) משתמשים בטכנולוגיה כדי להוריד ולשתף קבצים המוגנים בזכויות יוצרים. מתחילת שנת 2000 ניסו חברות תקליטים אמריקאיות לסגור כמה שיותר שירותי שיתוף קבצים. למרות שנפסטר נסגרה בסופו של דבר, המאבק המשפטי הפך לקשה יותר ויותר עם הזמן, שכן נוצר מגוון הולך וגדל של תוכנות ורשתות. הדור השני של השירותים הפסיק להיות תלוי בשרת מרכזי אחד וכך הפכו לקשים יותר לסגירה בעזרת פעולות משפטיות, שכן לא ברור היכן שוכנת האחריות המשפטית. שינויים במבנה הארגוני, ואף העברת השליטה לחברות הנמצאות במדינות אחרות (כמו שבוצע על ידי קאזה) מקשים גם כן על המאבק המשפטי.

כנגד מלחמת החורמה שמנהלת תעשיית הקבצים נגד רשתות שיתוף הקבצים, ניסו ארגונים מסוימים (כגון ה-EFF) לקדם את רעיון השיתוף, בד בד עם תשלום פיצויים לאמנים בעבור השימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים.

ציוני דרך במאבק המשפטי

• דצמבר 1999 - ארגון הRIAA מגיש תביעה נגד נפסטר
• מאי 2000 - לארס אולריך, המתופף של להקת מטאליקה, מגיש אישית לנפסטר רשימה של יותר מ300000 משתמשים אשר, לטענת מטאליקה, הפרו זכויות יוצרים (השלישי לחודש). החלטת בית המשפט כי נפסטר תעמוד למשפט ולא תזכה לחסינות כ"צינור מידע בלבד" (השמיני לחודש) גורמת לחברה לשתף פעולה עם מטאליקה ולחסום באופן כ300000 משתמשים.
• פברואר 2001 - צו בית משפט מורה לנפסטר להפסיק להפיץ שירים מתוך רשימה של כ250000 שירים שמגישות חברות התקליטים.
• יולי 2001 - צו בית משפט מורה לנפסטר לחסום את כל הקבצים המוגנים בזכויות יוצרים וגורם בפועל לסגירתו.
• אוקטובר 2001 - ארגון הRIAA מגיש תביעות נגד מורפיאוס (אופן-נאפ), גרוקסטר (פסט-טרק) וקאזה (פסט-טרק).
• נובמבר 2001 - בית המשפט ההולנדי מורה לקאזה לנקוט צעדים שימנעו ממשתמשים להפר זכויות יוצרים, החברה מערערת. במרץ 2002, בית הדין לערעורים של הולנד מקבל את עירעור החברה וקובע שקאזה אינה אחראית להפרות של משתמשיה. אולם עוד קודם לכן, בינואר 2001, החברה נמכרת לכמה חברות הנמצאות בארצות אחרות, בעיקר לSharman Networks הממוקמת באוסטרליה.
• מרץ 2002 - בית הדין לערעורים של הולנד משנה את החלטה הקודמת וקובע שקאזה אינה אחראית להפרות של משתמשיה.
• מאי 2002 - ארגון הRIAA מגיש תביעה נגד Audiogalaxy. פשרה מושגת כבר ביוני 2002 והחברה הופכת להיות שרות מקוון בתשלום.
• אפריל 2003 - בית משפט פדרלי בארצות הברית פוסק כי לטובת גרוקסטר ומורפיאוס וקובע כי השירותים אינם בלתי חוקיים.
• ספטמבר 2003 - לראשונה, ארגון הRIAA תובע אישית משתמשים כבדים. הראשונים שנתבעו היו משתמשי קאזה. מאז נתבעו קרוב ל5000 איש, רובם הגיעו לפשרה ושילמו קנס של כמה אלפי דולרים.
• אפריל 2004 - בית הדין לערעורים בארצות הברית פוסק לטובת גרוקסטר ומורפיאוס, לאחר עירעור שהגיש ארגון הRIAA.
• מרץ 2005 - נפתח המשפט השלישי של גרוקסטר בבית המשפט העליון של ארצות הברית.
• יוני 2005 - בית המשפט העליון של ארצות הברית משנה את ההחלטה של שתי הערכאות הנמוכות יותר וקובע כי גרוקסטר יכולה להתיבע בגלל ההפרות של משתמשיה. בעיני רבים, זוהי ההחלטה החשובה ביותר בדיני זכויות היוצרים בעשרים השנים האחרונות. משום שהיא מהווה תקדים חשוב ומשפטים עתידיים יסתמכו כנראה עליו ולא על התקדים הקודם - הלכת סוני מ- 1984, שהכשירה את מכשיר הווידאו חרף העובדה שהוא יכול לסייע בהפרת זכות יוצרים. ההבדל החשוב הוא שלמכשיר הווידאו שימושים חוקיים מהותיים, בעוד שהשימוש החוקי ברשתות שיתוף קבצים הוא שולי מאד.

המאבק המשפטי לא פסח גם על ישראל, אם כי היתה לו השפעה פחותה בהרבה.

• ספטמבר 2003 - ארגון הRIAA מגיש תביעה נגד חברת iMesh הישראלית.
• יולי 2004 - iMesh מתפשרת, תשלם פיצויים וכן "תעבור למודל עסקי התואם את חוקי זכויות היוצרים בארצות-הברית".
• פברואר 2005 - אתר lionetwork.net (המספק קישורים לקבצים באי-מיול) הפסיק לספק קישורים לקבצי מוזיקה מוגנים, בעקבות מכתבים שקיבל מהפדרציה הישראלית לתקליטים ומאלי"ס (אגודה להגנת יצירות סינמטוגרפיות).

תכנים לא חוקיים

פריחתן של רשתות שיתוף קבצים הקלה במידה עצומה על הפצתם של תכנים שנויים במחלוקת או אף בלתי חוקיים כגון:

• תכני פדופיליה
• סרטי סנאף
• תכנים נאו נאציים, כגון מוזיקה וחומרי תעמולה.

שיטת הפצה זו מקשה על המשטרה ללכוד את העבריינים. אף על פי שישנם נסיונות להילחם בתופעה (כגון איסור על שיתוף קבצים בהאבים שונים ברשת ה-DC למשל) קבצים אלו עדיין מופצים. בנוסף, תוכנות שיתוף הקבצים הינן כר פורה להפצת וירוסי מחשב, סוסים טרויאניים ותוכנות רוגלה.

התנהגות אנוכית

תופעת Leeching (מלשון Leech, עלוקה) היא תופעה שבה משתמש מוריד קבצים אולם מסרב לתת לאחרים להוריד ממנו (או לחלופין מגביל את מהירות הורדת הקבצים ממחשבו). תופעה זו גרמה לכך שבשיאה של רשת השיתוף קאזאה, 20% מהמשתמשים היו בעלי 80% מהקבצים. ישנן כמה אפשרויות למניעת התנהגות זו:

• לתגמל משתמשים על שיתוף, למשל באמצעות קידום מהיר יותר בתור לקובץ מסוים
• להציב את הדרישה לשתף כתנאי הכרחי לעצם החיבור לרשת
• לתכנן את התוכנה בצורה כזאת שמשתמשים יחויבו לשתף חלקים מקבצים שהם מורידים בעצמם.

זיהוי קבצים

בדיקת שם הקובץ וגודלו אינם מהווים ערובה לכך שקובץ מסוים במחשב מסוים יהיה זהה לקובץ אחר (לדוגמה אם ברצוננו להוריד אותו במקביל מכמה מקורות או שמקור מסוים התנתק). תוכנות שיתוף הקבצים המודרניות (דוגמת אימיול ודירקט קונקט) פותרות בעיה זו בעזרת "קידוד האש" (Hash code). תוכן הקובץ מוכנס לפונקציה (Hash function) ומתקבלת מחרוזת מסוימת שמתארת את הקובץ, שינויים קלים בקובץ יביאו להבדלים עצומים בתוצאה. מחרוזת זו מספקת מאפיין נוסף לקובץ ולכן 2 קבצים בעלי אותו גודל ואותה תוצאה זהים בסבירות גבוהה.

קישורים חיצוניים

מאמרים ודיונים

• דיון משפטי - על משפט גרוקסטר
• ציר זמן מצוצם יותר של המאבק המשפטי
• מאמרים (באנגלית) - על נושאים משפטיים שונים בשיתוף קבצים.
• דיון מעניין בפורום הייד-פארק בנושא שיתוף הקבצים תוך שימוש בלינקים שיפורסמו במערכת הפורום.

תוכנות =

• אי מיול - האתר הרשמי.
• קאזאה - האתר הרשמי.
• ביטורנט - האתר הרשמי
• דירקט קונקט - האתר הרשמי
• אופן נאפ - האתר הרשמי
• אאודיו-גלקסי - האתר הרשמי

• דצבמר 2004 - שני אתרי טורנט (פורטלים של ביטורנט) פופולרים - SuprNova.org ו TorrentBits.org הפסיקו את פעילותם, כנראה בעקבות לחץ של התאחדות אולפני הסרטים של ארצות הברית. האחרון חזר לפעול ומפיץ קבצים "חוקיים".

תופעה מעניינת נוספת היא היחס לו זוכה התופעה מצד האנשים. פעולה אשר מוגדרת על ידי רבים כגניבה, פשוטו כמשמעו, לא נקלטת בצורה זו אצל אנשים אחרים. מרבית האנשים לא רואים כל פסול בהורדת קבצים המוגנים בזכויות יוצרים מבלי לשלם תמלוגים.