משתמש:Debbyzeev/צבי אריה (הרולד) זליגמן

צבי אריה (הרולד) זליגמן תהא מנוחתו עדן

מ"דף לחודש אלול" התשל"ג, בו כתב מר צבי וגנר ז"ל את הדברים הבאים על צבי אריה (הרולד) זליגמן:

"ביום כ"ו בתמוז נלקח מאתנו באורח פתאומי חברנו היקר ר' צבי אריה (הרולד) זליגמן ז"ל, ממייסדי קהילתנו ומראשיה. הרולד זליגמן נולד לפני 54 שנים בארצות הברית. בבית הוריו קיבל חנוך יהודי מסורתי. למד כלכלה באוניברסיטת הארוארד ושם אף הוכתר בתור דוקטור. לאחר מלחמת העולם השנייה שרת בממשל הצבאי האמריקאי בגרמניה. בתקופה זו היה פעיל במחנות של שארית הפליטה, עזר לרבים מניצולי השואה וסייע להם במאמציהם לעלות ארצה.

בשנת 1949 ביקר לראשונה בישראל ואז החליט כי מקומו כאן ואמנם לאחר שהתחתן ב-1951, עלה ארצה יחד עם רעייתו רות, תיבדל לחיים ארוכים. תקופה מסוימת גרה משפחת זליגמן בירושלים ולאחר מכן בתל-אביב ובשנת 1956 התיישבה בתל-גנים. באותו זמן שרת ה. זליגמן בתפקיד סגן המנהל הכללי של החברה הכלכלית לישראל (פי אי סי), חברת ההשקעות הגדולה שנוסדה בשנות העשרים ע"י אישים ידועי שם ביהדות ארה"ב במטרה להקים ולבסס מפעלים כלכליים בארץ-ישראל. בשנים האחרונות עסק ה. ז. בהקמתה ובניהולה של החברה הישראלית לערבויות- חברה פיננסית שמטרתה לסייע לעולים החדשים להתבסס בארץ – הן בשטח השיכון והן בשטח הפרנסה. בניהולו של ה.ז. הגיעה החברה להישגים ניכרים ולאחרונה אף החלה להרחיב את שטח פעולתה לתכניות השיכון לזוגות צעירים.

בתפקידים האחראים שמילא, ראה ה.ז. שליחות שבה ניתן לו לסייע לביסוסה הכלכלי של מדינת שיראל. במשרדו שררה תמיד אוירה חמה וידידותית וכל מי שנכנס אליו, בין אם בענייני עסקים או לשם ענין פרטי, זכה להארת פנים ולמלה חמה מפיו של המנוח. עבודתו העסיקה אותו הרבה מעבר לשעות העבודה המקובלות אך למרות זאת עוד מצא ה.ז. זמן לפעילות ציבורית בשטחים שונים. היה חבר בחבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, היה פעיל בוועד ההורים של מדרשיית נועם וכן במוסדות חשובים אחרים. אך את גולת הכותרת של פעילותו הציבורית הוא ראה בבית הכנסת תל-גנים. כשהתיישבה משפחת זליגמן בתל-גנים היה המנוח היחיד כמעט בשכונה שהזדקק לבית כנסת ובשנים הראשונות נוהג היה להתפלל בבית הכנסת שברחוב השר משה. לאחר שנוספו מספר משפחות דתיות בשכונה, היה ה.ז. מעשרת הראשונים שהצטרפו למניין שהוקם בצריף בית הספר תל-גנים. למן היום הראשון ראה משימה לעצמו לעשות לפיתוחה ולקידומה של קהילת תל גנים.

בשנת תשכ"ג נבחר ה.ז. לתפקיד יו"ר ועד בית הכנסת ובשנה זו נפלה ההכרעה בדבר בנין בית הכנסת בתל-גנים. מספר המתפללים הקבועים במניין עוד היה די קטן – לא עלה על ארבעים איש אך ה.ז. העלה את הדרישה לבנות בית כנסת לחמש מאות מתפללים בתוספת אולם הרצאות, ספריה וכו'. רבים מבין פעילי הקהילה הסתכלו על תכנית זו כעל אוטופיה הן מבחינת הצורך בבנין כה גדול בשכונה זו והן מבחינת האפשרות לגייס את האמצעים הדרושים להקמת הבניין. אך ה.ז. עמד בשלו ולבסוף הצליח לשכנע את כולם בנכונות גישתו. והיום כשאנו מתגאים בבית הכנסת המפואר שלנו ההומה ממתפללים בכל ימי השבוע, עלינו לזכור כי זכינו לכך הודות לראייתו המפוכחת ולעמידתו העקשנית של הרולד זליגמן.

לאחר שהוחלט על הקמת בנין בית הכנסת, קיבל ה.ז. על עצמו את המשימה הקשה של ריכוז ועדת המגבית ונכנס לעבודה בכל המרץ. אך כדרכו תמיד, לא התחיל בפעולה לשכנע אחרים לתרום למען הקמת בית הכנסת. הפעולה הראשונה שלו הייתה – התרומה שהוא עצמו תרם לקרן הבניין וכשהודיע על סכום התרומה בישיבת ועד בית הכנסת, נדהמו כל הנוכחים מגודל הסכום והדוגמה האישית סחפה אחריה את חברי הועד, את צבור המתפללים ואת כל תושבי השכונה ותוך חדשים מעטים נאסף הסכום שהיה דרוש להתחלת הבניה.

מסירותו לקהילה לא ידעה גבול ולא היה שטח שבו לא ניכרה פעילותו – היה יו"ר ועד בית הכנסת פעמים אחדות, היה יו"ר ועדת הבניין, גזבר, עסק מדי שנה בשנה בהסדרת המקומות לימים הנוראים, היה בא לטפל במו ידיו בגינת הנוי של הבית הכנסת, דאג לקיום שעורי תורה, היה ממעצבי אופיו המיוחד של בית הכנסת.

לא אוכל במסגרת רשימה קצרה זו לעמוד על כל פעולותיו של ה.ז. למען בית הכנסת תל-גנים. למרות הישגים רבים וחשובים שאליהם הגיע בחיים, הוא ראה בבית הכנסת את הישגו החשוב ביותר. בית הכנסת היה ביתו והוא לא היה מחסיר תפילה בציבור יום יום בקיץ ובחורף. השיעור בתלמוד הניתן ע"י הרב קוק באמצע השבוע התחיל לפני כשתים עשרה שנה. הרולד זליגמן היה מן הראשונים שהצטרפו לשיעור והתמיד בו עד ליומו האחרון.

אך לא רק בתורה ובעבודה (תפילה) הוא ראה את תפקידו של בית הכנסת כי אם גם בגמילות חסדים ואמנם ביזמתו הוחל בהקמת קופת גמ"ח ונעשו בקהילה פעולות שונות של צדקה וחסד.

ה. זליגמן עסק בקליטת עליה לא רק במסגרת עבודתו בחברה לערבויות כי אם גם בביתו וגם זה בדרכו בשקט ובצניעות. ביתו היה פתוח לעולים חדשים ויחד עם רעייתו רות (תבדלח"א) טיפל בכמה וכמה משפחות של עולים שנתקלו בקשיי קליטה בראשית צעדיהם בארץ ועזר להם להיקלט ולהתבסס. הן בתל-גנים והן במקומות אחרים בארץ נמצאות כיום משפחות לא מעטות אשר הודות לטיפול המסור והחם של משפחת זליגמן מצאו את מקומן בארץ. ראינו אנשים אלו בהלוויה כשהם בוכים כפי שבוכה מישהו רק אחרי בן משפחה אהוב. לפני כחצי שנה ביקש לשחררו מתפקידיו בוועד בית הכנסת בגלל מצב בריאותו שהתרופף אך גם בתוקפה זו התעניין בכל בעיה שהתעוררה בניהול בית הכנסת ועזר לחברי הועד בעצה ובהדרכה.

פעילותו לחיזוק היהדות לא הצטמצמה במסגרת בית הכנסת בלבד. ה.ז. לא הלך להשפיע על אנשים ולשדלם לקבל את דעתו, אבל הוא השפיע הרבה הן בשכונה והן מחוצה לה הודות לדוגמה האישית שהוא נתן – דוגמה של אדם בעל השכלה גבוהה, בעל עמדה בכירה בחיים הכלכליים של המדינה, השומר על מצווה קלה כחמורה, המנהל בית יהודי למופת, הנותן לילדיו חנוך יהודי תורני ומשריש בהם אהבה עמוקה לעם ישראל ולארץ ישראל. עם פטירתו ללא עת של הרולד זליגמן, אבד לקהילתנו אחד מעמודי התווך שלה. כולנו נרגיש בחסרונו של האיש אשר בשקט ובצניעות נשא בעולה של הקהילה מאז היווסדה, האיש אשר כולנו ראינו בו את מצפונה של הקהילה. חבל על דאבדין ולא משתכחין! צ. ו.”