משתמש:Dvd1505/יניב הראל

יניב הראל (נולד ב10 למאי 1978 בנשר) הוא זמר ישראלי השר שירים מזרחיים.

יניב התאהב בעולם המוסיקה בגיל צעיר מאד. הבמה הקסימה אותו כשגילה אותה דרך סבתו, אמה של אמו. היא הייתה זמרת גדולה עוד במרוקו והכישרון הענק עלה איתה לארץ עם עליית המשפחה, כל ארוחת ליל שבת הפכה לחגיגה מוסיקלית ענקית. סבתא הופיעה על במות באירועים משפחתיים ויניב רצה גם. הוא ביקש והיא עודדה. הוא הופיע לצידה ובהמשך לקח את זה צעד אחד קדימה.

יניב השתתף בתחרויות מוסיקה מקומיות לצד פסטיבלים ופסטיגלים ארציים. הוא חי את הבמה והתרגש כל פעם מחדש כשהגיע פרויקט מוסיקלי חדש. כשהיה בן 9 החליט שהוא רוצה להתחיל לנגן על אורגן. בחוץ ירד גשם זלעפות, אך העקשנות שלו הוציאה את אביו מהבית כדי לרכוש את הכלי. יניב התחיל ללמוד נגינה והיצירתיות זרמה דרך ידיו אל הכלי.

המהפך הדרמטי בחייו הביא את יניב לבחור בדרך של עצמאות. לצד האהבה הגדולה למוסיקה, הוא גילה את כישרונו הספורטיבי וביקש להיבחן לקבוצת כדורגל של נוער. הוא התקבל בברכה לקבוצת הילדים של הפועל חיפה ובגיל 14 בנה קריירה של כדורגלן. מנהלי הקבוצה הימרו על הילד גדוש הכישרון והם לא טעו, יניב הפך לכוכב צעיר ומבטיח. הוא נתן את כל כולו על המגרש. היה לו חשוב גם לבחור במקצוע שיוכל להתפרנס ממנו. שיוכל להיות עצמאי ולא תלוי. כדורגל ענה על כל הדרישות.

עם גיוסו לצבא קיבל מעמד של ספורטאי מצטיין ושירת בביה"ס הטכני של חיל האוויר. בשלב זה עבר להתגורר לבד ושיחק כדורגל בקבוצת הבוגרים של קרית שמונה. באחד הימים עלה על בימת המועדון בבסיס ושר להנאתו. אחד מקציני החינוך ששמע אותו, החליט שהוא מאמץ אותו ויניב הפך לזמר הקבוע בטקסי החלפת פיקוד וטקסים שונים בבסיסו ובבסיסים אחרים של חיל האוויר. הוא היה ללהקה צבאית של איש אחד. שם מצא את עצמו חוזר אל אהבתו הישנה והטובה – המוסיקה.

כשהיה בן 24, לאחר קריירה ספורטיבית ענפה, הבין יניב שעולם הכדורגל עונה על צורך כלכלי ושהוא עייף ממנו. הוא התגעגע אל הצלילים, אל היצירה ואל ההתרגשות שמציפה אותך כשאתה עומד על במה ומצליח לרגש בקולך אנשים רבים.

בשלב הזה הוא ידע שהמוסיקה היא כל עולמו. במקביל הקים הרכב מוסיקלי עם שלושה חברים. בדרך לא דרך הגיע לידיהם השיר "בשבילך". הוא הוקלט בגרסה ים תיכונית, הופץ לכלי התקשורת וזכה לתגובות מעטות.

ואז חל המפנה בקריירה של יניב. יניב כותב ומלחין את השיר "חסרה לי" יחד עם ישראל הוז והמפיק המוסיקלי אבי גוטמן. השיר יוצא לדרך ואף אחד לא מעלה בדעתו שמילותיו יהפכו כעבור חצי שנה לסיפור חייו של יניב ולסיפור פטירתה של אמו האהובה.

"ותני לי מעט אהבה וחכי לי עוד רגע אחד שאבוא ואפול על ברכיי, לו ידעת כמה את חסרה לי

מה שנשאר בליבי, ביקשתי שלא תעזבי ולא יכולתי עוד לגעת, הלכת לי בלי לדעת ש.. "מה שנשאר בליבי, ביקשתי שלא תעזבי ולא יכולתי עוד לגעת, הלכת לי בלי לדעת אהובה...

כחצי שנה לאחר צאת השיר אל תחנות הרדיו, אושפזה רבקה אימו של יניב לניתוח לב. מהניתוח הזה היא לא שבה. השיר קיבל משמעות חזקה וכואבת. פתאום גיבורת השיר, זו שאין לה שם או פנים קיבלה גיבורה חדשה. פתאום השיר היה השיר של אמא שיניב רק ביקש שתישאר עוד רגע אחד כי היא כל כך חסרה....

כחודשיים לאחר פטירתה של אמו, הוציא יניב שיר נוסף אל תחנות הרדיו – "את האור שלי".

השיר, שהפך עם הזמן ללהיט הגדול של יניב, קיבל טקסט חדש מעט לפני שהוקלט. תוך כדי עבודה באולפן, משהו התחיל לזוז ולהשתנות באופן מיסטי כמעט.

השיר הוקלט באולפן והיה כמעט מוכן. התוצאה לא הייתה לשביעות רצונו של יניב. בשעת לילה מאוחרת הגיע טקסט חדש לשיר וללא שום כוונה, קיבל השיר החדש גם הוא משמעות חדשה: "את האור שלי, את זאת שנותנת לי ת'כוח לשמים את שמך לצרוח"...

השיר יצא אל תחנות הרדיו ואחרי כחודש הועבר לשידור בערוץ המוסיקה. הקליפ זכה לאהדה מטורפת ושודר בערוץ מעבר למצופה. משם תפס תאוצה, נוגן רבות בתחנות הרדיו והפך ללהיט גדול במועדונים.

בנוסף, ראו אור, שירים נוספים חדשים של יניב – "איך" , "לבקש את ידיך" , "קרוב אליך", והלהיט החדש, סינגל שישי מתוך אלבום הבכורה,העומד לראות אור בקרוב, "הזמן בורח" שהתחיל להתנגן בתחנות הרדיו ובימים אלו, מצטלם קליפ עבורו. בימים אלו, משיק יניב הראל את אתר האינטרנט החדש שלו www.yaniv-harel.co.il