משתמש:Edithkim/טיוטה
חוק פיצול הזמנים
חוק פיצול הזמנים מבוסס על תאוריית הכפלת הזמן The theory of the doubling of time שפורסמה בשנת 2006 על ידי אסטרופיזיקאי צרפתי ז'אן פייר גרנייר מאלט[1]. על פי גרנייר מאלט אנו תופסים את הזמן כתנועה רציפה אולם למעשה זוהי תודעתנו שמחברת תמונת הווה לתמונת הווה נוספת ויוצרת מהן "סיפור". בנוסף, בין תמונה לתמונה אותן אנו מסוגלים לתפוס באמצעות חושינו ישנן "תמונות" רבות נוספות (כלומר מידע נוסף) שאיננו מסוגלים לתפוס ולפיכך איננו מתייחסים אליהן. זוהי הסיבה בגללה נאסר השימוש בתמונות שלא נתפסות באמצעות חושינו בפרסומות ובסרטים אחרים. [2]
חוק פיצול הזמנים הוא השם שניתן לפרדיגמה חדשה המבוססת על האמונה שכל מרכיבי הבריאה נמצאים בתהליך התכנסות לנקודה מרכזית אחת. נקודה זו, שפיזיקאים מכנים נקודת סינגולריות כוללת את כל הבריאה במרחב שהינו מחוץ לזמן הקווי כפי שהמח האנושי מסדר כיום, עם העבר בתחילת הקו, ההווה באמצע ובעתיד בקצה האחר. בנוסף, על פי פרדיגמה זו המודל האנושי נמצא בתהליך של חיבור מסונכרן של התכנים בחלק המודע של תודעתו לחלק הלא מודע. הטענה היא שבמודל האנושי המוכר לנו עד כה, החלקים הללו נפרדים ומפוצלים, ובמודל הבא הם יתחברו ויעבדו יחדיו. החוק נוסח על ידי אלחנדרה קסדו מארגנטינה ב-2013 וכולל פרספקטיבה אוניברסלית על היות הזמנים עבר, הווה, עתיד משולבים יחדיו בנקודה מחוץ לקיום הפיזי והחווייתי, אך מופרדים למהירויות שונות במרחב-זמן. על פי חוק זה בפרדיגמה המובלת בני אדם מבססים את מערכת הסימוכין שלהם בעבר ולכן לא מסוגלים לעבור לשלב האבולוציוני הבא שלהם שעיקרו ביסוס הסימוכין בעתיד. זוהי גם הסיבה לכך שבמקום להשקיע את מרצם ולהתמקד באבולוציה האנושית, החברה הגלובלית עסוקה יותר בפיתוח טכנולוגיה, פעילות בידורית, שירותים וחפצים. קסדו זיהתה ארבעה עיוותים פסיכולוגיים מהסוג הזה וגם את מקורם. העיוותים הם - הישרדות, ביטחון-הגנה, השוואה-תחרות, מילוי מוקמו של החסר[3]{{הערה|שם=ארבעה עיוותי הבריאה|. [1] הסיבה לעיוותים היא שהמעבר בין הנקודה הלוגית שמחוץ לקיום לתוך הקיום החווייתי דורשת הפרדה של הזמנים לשלוש מהירויות שונות בו זמנית והפרדה זו מושגת על ידי הגדלה, כמו תחת זכוכית מגדלת, אשר מרחיקה בין המרכיבים כדי שנוכל לראות אותם, לדוגמא המריכיבים של התא תחת מיקרוסקופ. ההגדלה גורמת לכך שהזמן נעשה איטי יותר ויותר עד לקיום הפיזי, שהוא האיטי ביותר, ובנוסף - המציאות עוברת עיוות, מאחר שכל הגדלה משמעה עיוות.
מאז 2013 ציבור גדול של אנשים לומד את הסנכרון בין מודע ללא מודע ומגביר את מהירות התפיסה, באופן שגם מגביר את הקשב האינטואיטיבי.