פתיחת התפריט הראשי
תיבת כישורי שפה
he משתמש זה דובר עברית כשפת אם.
en-3 This user has advanced knowledge of English. (אנגלית)
תיבות משתמש
P Elephant.png משתמש זה הוא בעל ידע בבעלי חיים.
Churchill V sign HU 55521.jpg משתמש זה סבור שהדמוקרטיה היא שיטת המשטר הגרועה ביותר הקיימת, מלבד כל יתר שיטות המשטר שנוסו עד היום.
Huxley - Mans Place in Nature.jpg משתמש זה מקבל את נכונותה של תורת האבולוציה
Socrates Louvre.jpg משתמש זה יודע שאינו יודע דבר מלבד העובדה שהוא אינו יודע דבר...
Skyline of Gush Dan, Tel Aviv, Israel (2003).jpg משתמש זה הוא תושב גוש דן
Neonatal Jacoplane.jpg משתמש זה שייך לדור הלינה המשותפת בקיבוץ


על מי להסתמך ואת מי לצטט בערכי מדע בויקיפדיה?עריכה

ויקיפדיה (גם באנגלית) עדיין ממעטת מאוד בהנחיות לגבי האיכות של מקורות מדעיים עליהם יש להסתמך בערכי מדע. הנחיות כלליות מאוד לגבי מקורות ניתן למצוא בויקיפדיה:ביבליוגרפיה. המסמך הנוכחי בא לתקן חוסר זה, והוא כרגע בבחינת הצעה להנחיות, המבוססות על קריטריונים מקובלים בעולם האקדמי.

א. דירוג עדיפות מקורות מדעייםעריכה

1. בעדיפות הגבוהה ביותר: מאמרי סקירה ו/או מטא-אנליזה, שפורסמו בכתבי עת מדעיים אשר עברו ביקורת עמיתים, או פרסומים דומים אשר מסכמים מספר גדול של מאמרים מדעיים אחרים. תוצאות במאמרים כאלו עוברות למעשה ביקורת עמיתים כפולה: פעם במאמר המקורי המדווח על כל תוצאה ופעם בסקירת התוצאות. בנוסף, מאמרים כאלו סוקרים תחום שלם או שאלה כללית, ולפיכך נוטים לייצג אותם באופן מאוזן ונייטרלי יותר. מומלץ להסתמך על יותר ממאמר סקירה אחד בערך, בכדי להגדיל את מגוון המקורות ולהקטין עוד יותר את הסיכון להטייה.

2. בעדיפות גבוהה: מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים ומדווחים על תוצאות מחקרים (research papers). מאמרי תוצאות אינם בעדיפות הגבוהה ביותר רק מכיוון שבדרך-כלל הם בודקים שאלה ספציפית במספר קטן של ניסויים או תצפיות, ואינם מחוייבים להציג את התחום כולו באופן מאוזן. לכן מומלץ להסתמך עליהם בשאלות הספציפיות שאותן חקרו, וכן כאשר יש להם חשיבות היסטורית, למשל מאמר שדיווח לראשונה על תגלית מדעית חשובה.

3. בעדיפות גבוהה: הצהרות, דו"חות, ניירות עמדה ומדריכים רשמיים של מוסדות מדעיים ראשיים ברמה ארצית ועולמית, כגון אגודות מדעיות ורפואיות גדולות, חברות מדעיות ואקדמיות לאומיות, תאגידים וסוכנויות מדעיות לאומיות, בתנאי שתחומן רלוונטי לנושא הערך. דוגמה טיפוסית היא ה-DSM, ספר האבחנות הפסיכיאטרי מטעם האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה. מסמכים רשמיים כאלו אמינים מכיוון שמדענים רבים עומדים מאחוריהם, אך גם הם עלולים לסבול מהטיות מסויימות. למשל: אגודה מדעית או סוכנות מדעית בארצות הברית עלולה לתת משקל יתר למחקרים ותגליות של מדענים אמריקנים, או לעמדות מדעיות המקובלות בארצות הברית.

4. בעדיפות בינונית: מאמרים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים אבל אינם מאמרי סקירה או תוצאות, אלא מציגים תאוריה, השערה, רעיון, מודל או סימולציה אשר לא אושרו די צורכם באופן מדעי אמפירי. בהסתמכות עליהם בערך ויקיפדיה חשוב לציין את מעמדם זה, ואין לתת להם משקל דומה לאלו של תוצאות מבוססות בתצפיות או בניסויים.

5. בעדיפות בינונית: ספרי לימוד מדעיים ברמה אוניברסיטאית, וספרים מדעיים ברמה אוניברסיטאית, שהם לפעמים קבצי מאמרים ממחברים שונים. מקורות כאלו בדרך כלל עוברים ביקורת עמיתים בתוך המוסד בו פורסמו, שנוטה להיות פחות מחמירה מביקורת עמיתים של כתבי-עת מדעיים וקשה לוודא אותה. ספרי לימוד בדרך-כלל משתדלים לכלול רק מידע אמין וממוסמך, אך לא תמיד מייצגים היטב את כל התחום, לעיתים אינם מעודכנים בתוצאות המחקר האחרונות (בפרט כשהם ישנים), ועלולים להיות מוטים לטובת מוסד או מערכת חינוך מסויימים שבשבילם נכתבו. מוטב שלא להסתמך על ספרי לימוד ברמת בית ספר תיכון ומטה.

6. בעדיפות בינונית: ספרי מדע או מדע פופולרי שנכתבו על-ידי מומחים בתחומם. ספרי מדע מקצועיים בהוצאות מדעיות מכובדות לעיתים עוברים ביקורת עמיתים פנימית שקשה לוודא אותה. ספרי מדע פופולרי בדרך כלל אינם עוברים ביקורת עמיתים, ומוטב להציגם בערך ויקיפדיה כעמדת המחברים, אך לעיתים הם מצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים סבוכים לציבור. ספרים באיכות גבוהה תכופות יסתמכו על מקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ואז עדיף לצטט ישירות מקורות אלו, במקום או בנוסף לספר. מוטב שלא להסתמך על ספרי מדע פופולרי מאת עיתונאי מדע, ובמיוחד מאת מחברים החסרים לחלוטין הכשרה מדעית, אלא כאשר יש להם מוניטין של איכות מדעית, ו/או כאשר הם מראיינים ישירות מומחים בנושא.

7. בעדיפות בינונית: סקרי דעת קהל ובייחוד סקרי הקהילה המדעית אשר פורסמו כמאמרים עם ביקורת עמיתים. במצבים בהם יש מחלוקת על עמדות הקהילה המדעית ו/או על עמדות הציבור, למאמרים כאלו יכולה להיות חשיבות רבה לערך. סקרים אשר לא עברו ביקורת עמיתים הם בעדיפות נמוכה עד בלתי-ראויים, בעיקר כתלות במוניטין של המוסד עורך הסקר ומציאות מקור מוסמך לגבי המתודולוגיה שלו, כגון נוסח השאלות שנשאלו, מספר המשתתפים, אחוז המשיבים ושולי הטעות הצפויים.

8. בעדיפות נמוכה: כתבות בעיתונות מדעית, באתרי אינטרנט מדעיים כגון אתרי מוזיאונים, בבלוגים של אנשי מדע, ובערוצי יוטיוב רשמיים של ארגונים מדעיים וחינוכיים כגון PBS. מקורות כאלו אינם עוברים ביקורת עמיתים, אך לעיתים נוצרים על-ידי מומחים, עורכים או עיתונאי מדע המצטיינים בהמחשת נושאים מדעיים לציבור, והם עשויים להסתייע בתמונות, סרטים, אנימציה ואמצעי המחשה אחרים הנדירים במקורות מדעיים רגילים. במקרים כאלו רצוי להסתמך עליהם בנוסף למקור בעדיפות גבוהה יותר. גם במדורי החדשות של כתבי-עת מדעיים יוקרתיים כמו סיינס ונייצ'ר מופיעים ידיעות חדשותיות, כתבות וראיונות עתונאיים, וטורי דעות העורכים, ויש להתייחס אליהם ככאלו, ולא כאל מאמרים שעברו ביקורת עמיתים בכתב-עת יוקרתי. סימן טוב לכתבה איכותית הוא ציטוט ו/או קישור אינטרנטי למקורות מדעיים בעדיפות גבוהה יותר, ובמקרים כאלו עדיף להסתמך גם על מקורות אלו.

9. בעדיפות נמוכה: הרצאות ומצגות של מומחים ואנשי מדע בשיעורים מוקלטים, בוועידות מדעיות ובארועים רשמיים אחרים. בדרך-כלל אינן עוברות ביקורת עמיתים, ויש להציגן כעמדת המחברים. מוטב להחליפן במקור בעדיפות גבוהה יותר של אותם המדענים, אך יש לשים לב שהם עשויים להתנסח באופן זהיר ומדויק יותר במקור כתוב שעובר ביקורת עמיתים. ראיונות עיתונאיים עם אנשי מדע מוטב להציג רק בקישורים חיצוניים.

10. בעדיפות נמוכה: תזות לדוקטורט ועבודות לתארים דומים. השיפוט שלהן משתנה מאוד במוסדות שונים, ואיננו בגדר ביקורת עמיתים בלתי-תלוייה. עבודות כאלו בדרך-כלל זמינות לקריאה רק בספריית האוניברסיטה שבה נערכו, וקשה להבטיח את אמינותם של עותקים אחרים, למשל קובץ שהועלה לרשת או נשלח על-ידי המחבר. תוכן שהופיע בעבודת דוקטורט תכופות פורסם גם כמאמר בכתב-עת שעבר ביקורת עמיתים, או לעיתים כספר, ומוטב לחפש ולהעדיף מקור כזה. מוטב להימנע מעבודות סמינריוניות ומחומרי לימוד אקדמיים בלתי-רשמיים.

11. מוטב להימנע: הודעות לעיתונות של אוניברסיטאות ומכונים מדעיים. ככלל הודעות כאלו אינן עוברות ביקורת עמיתים, ותכופות הן מנוסחות על ידי אנשי תקשורת ויחסי ציבור שאינם מדענים, במטרה להשיג רייטיניג בתקשורת ולפרסם את השגי האוניברסיטה. ככאלו הן עלולות להיות סנסציוניות, בלתי מדויקות ומוטות. לפעמים הן מקדימות פרסום מאמרים מדעיים על תגליות בעלות עניין חדשותי, בכוונה למשוך את תשומת לב התקשורת, ואז ישנו פיתוי להסתמך עליהן כמקורות בלעדיים לסקופים, אך בויקיפדיה מוטב לעמוד בפיתוי לפרסם סקופ, ולהמתין בסבלנות לפרסום מדעי שעבר ביקורת עמיתים.

12. מוטב להימנע: כתבות בעיתונות הרגילה ובעיתונות אינטרנט: נכתבות על-ידי עיתונאים שבדרך-כלל חסרים ידע או עניין מדעי בתחום הרלוונטי, ונוטות לחוסר דיוק ושטחיות סנסציוניות, בייחוד בכותרת, שבעתונות הכתובה תכופות מנוסחת על ידי עורך שלא כתב את הכתבה עצמה, בכפוף לשיקולי משיכת קוראים, שטח בדף העיתון וכדומה. גם כאשר כתבה עתונאית נכתבת על-ידי מומחה או מראיינת מומחה, יש להציג את הדברים כדעתו בלבד.

13. להתרחק כמו מאש: תוכן אינטרנטי מאת מחברים אנונימיים, או כאשר לא ניתן לבדוק ולאשר את זהותם ומומחיותם, או כאשר ידוע שאינם מומחים לנושא. אנונימיות טיפוסית לתוכן ביוטיוב, בפורומים אינטרנטיים, וברשתות חברתיות. אמינות מקורות אנונימיים חשודה אף יותר מאשר זו של כתבות בעיתונות. המידע בהם תכופות שגוי, מעוות ואף שקרי במתכוון לצורך רייטינג, או על מנת לתמוך באג'נדה כלשהי. בנוסף הם עלולים להפר זכויות יוצרים, נושא שויקיפדיה מקפידה בו.

ב. אילו תכונות להעדיף במקור מדעיעריכה

מספר תכונות אפשריות של מקור מדעי הן רצויות, ובמידת האפשר יש להעדיף אותן. בייחוד כאשר ישנה התלבטות בין מקורות עם רמת אמינות ועדיפות דומה (ראו סעיף א), רצוי להעדיף את אלו המבטאים יותר מן התכונות הבאות:

1. רלוונטיות: לכל טענה בערך וויקיפדיה מוטב למצוא את המקור אשר שייך לה ביותר, גם אם לשם כך יש צורך להתפשר על רמת עדיפות מעט נמוכה יותר. באופן המיטבי, הסימוכין לטענה ספציפית בערך יהיה מאמר אשר בדק אותה ישירות, ומכריז על הבדיקה והתוצאה כבר בכותרת ו/או בתקציר. אם למשל הטענה נזכרת כבדרך-אגב בעמוד 27 של המקור, עדיף לחפש מקור רלוונטי יותר. אם בכל-זאת מסתמכים על טענה החבויה בספר או במסמך ארוך אחר, יש לציין בהערת השוליים גם את העמוד ו/או הפרק שבהם נעשתה, כדי לאפשר לקורא למצוא אותה.

2. בהירות: מחברים, מקורות ואתרים מסויימים מצטיינים בהנגשת נושאים סבוכים לציבור הרחב, בשפה בהירה וקולחת, ובאמצעי המחשה ויזואליים עשירים. בויקיפדיה העברית, מקור הכתוב בשפה העברית אף הוא יתרון בהירות. במידת האפשר כדאי להעדיף מקורות כאלו, אך לוודא שהבהירות לא תבוא על חשבון אמינות ודיוק מדעי. ניתן לסמוך טענה על יותר ממקור אחד, אם חלק מן המקורות מצטיינים בדיוק מדעי ואחרים בבהירות.

3. עדכניות: במידת האפשר יש להעדיף מקורות עדכניים יותר מן השנים האחרונות. נושאים מדעיים מסויימים מתחדשים בקצב כה מהיר, שמאמר מדעי מלפני עשרים ואפילו עשר שנים בלבד כבר עלול להיות מיושן. בכל מקרה, בכל הסתמכות על מקור מדעי (או אחר) חיוני לציין את שנת פרסומו.

4. נגישות: במידת האפשר יש להעדיף מקורות שבהם כל התוכן נגיש לקריאה חופשית ברשת. בכמה מכתבי העת המדעיים היוקרתיים ביותר כיום, גוף המאמר (ולא רק הכותרת ו/או התקציר) חופשי לקריאה, בחלקם לאחר תקופה מסויימת מאז פרסומו. לפעמים גוף המאמר זמין באתר המחברים.

5. יוקרה: גם לפרסומים מדעיים יש צורות שונות של דירוג יוקרה, למשל יוקרת כתב העת, אימפקט פקטור שניתן בדרך-כלל לברר בערך וויקיפדיה או אתר האינטרנט שלו, מחבר או מוסד בעלי-שם בתחומם, ומספר הציטוטים של מאמר שניתן לבדוק למשל בגוגל סקולר. יוקרה אינה מעידה בהכרח על איכות מדעית, אך עשויה להעיד על מידת ההשפעה שהיתה לפרסום על שאר התחום המדעי שלו. לכן לא כדאי להעניק ליוקרה מדעית משקל גדול, אך במקרה של מאמרים דומים בדירוג העדיפות ניתן להעדיף את היוקרתיים יותר.

ג. איך למצוא מקורות איכותייםעריכה

1. ככלל, המקומות הטובים ביותר למצוא בהם מקורות איכותיים להסתמכות הם מאמרי סקירה (סעיף א1) עדכניים העוסקים ישירות בנושא ובשאלה הרלוונטיים. מקורות הנזכרים במאמרים כאלו קיבלו בפועל אסמכתא לאמינותם, שייכותם וחשיבותם ממומחים שעברו ביקורת עמיתים על-ידי מומחים אחרים. אך יש לזכור שאפילו הסקירה הטובה ביותר איננה מסוגלת לצטט מקור מאוחר ממנה, ומכאן חשיבות עדכניותה.

2. מסעיף 1 למעלה נובע שהצעד הראשון והחשוב ביותר לכתיבה/שיפור ערך בנושא מדעי הוא איתור מאמרי סקירה עדכניים בנושא הערך. מאמרים כאלו ניתן למצוא במנועי חיפוש ייעודיים למקורות מדעיים דוגמת PubMed וגוגל סקולר. ב-PubMed ניתן להגביל את החיפוש למאמרי סקירה בלבד, ובגוגל סקולר ניתן לשלב את המילים review או meta analysis בחיפוש אחר מונחים. כתבי-עת מדעיים רבים, לעיתים עם המילה review בשמם, מיועדים למאמרי סקירה, ואצל אחרים יש לפעמים מדור המיועד למאמרי סקירה.

3. כמו בחיפוש באמצעות מנועי חיפוש רגילים, כך גם במנועי חיפוש למקורות מדעיים, בכדי להגדיל את הסיכוי למצוא תוצאות רלוונטיות רצוי מאוד להכיר לכל הפחות את המונחים הבסיסיים בנושא, ולהבין את משמעותם.

4. כמעט כל מקור מדעי, ובעיקר מאמרי סקירה, מצטטים מקורות קודמים, שאף בהם ניתן להיעזר, וכן הלאה. במספר מנועי חיפוש מדעיים, וגוגל סקולר בכלל זה, ניתן אף לחפש מאמרים חדשים יותר אשר ציטטו מקור ידוע כלשהו. חיפוש כזה מסוגל לגלות התפתחויות מדעיות עדכניות ומתקדמות יותר בנושא הערך.

ד. מה ואיך לא לצטטעריכה

1. יש לזכור שעל עורך ויקיפדיה לקרוא את הכתוב במקור מדעי שציטט, ולא לצטט מקורות מיובאים ממקומות אחרים, כמו ערכי ויקיפדיה אחרים וערכי ויקיפדיה בשפות אחרות, בלי לוודא שהם אכן מביעים את הטענה המצוטטת. הסתמכות שקרית הוא עברה חמורה על כללי ויקיפדיה, ואם היא מודעת או רשלנית עלולה להיות עילה לצעדים נגד העורך, ואף לחסימתו.

2. יש להזהר מן הכשל של ביסוס ערך ויקיפדיה על ליקוט אקראי של מאמרים מדעיים בגוגל סקולר, או במאגרי מאמרים דומים. אפילו גרוע מכך: קטיף דובדבנים מונחה-אג'נדה של מאמרים כאלו. יש לזכור כי אפילו בתחומי מדעים מדוייקים מתפרסמים מאמרים מדעיים רבים אשר בדיעבד מתבררים כתגליות שגויות שלא ניתן לשחזר אותן. כתוצאה מכך ניתן לעיתים קרובות להטות ערך ויקיפדיה ולפגוע בנייטרליות שלו באמצעות חיפוש וציטוט סלקטיבי של מאמרים המדגישים עמדה שאין עליה קונצנזוס מדעי, ואף כזו שמנוגדת לו. בייחוד, אין לתת משקל יתר בערך לתוצאה, תאוריה או מודל דווקא משום שהם מנוגדים לקונצנזוס מדעי או לעמדה המדעית הרווחת, גם אם קיבלו פרסום נרחב בעתונות או בציבור (לעיתים קרובות דווקא בשל היותם יוצאי דופן!). דרך מומלצת להימנע מכשל זה היא לארגן את הערך סביב אחד או יותר מאמרי סקירה יוקרתיים בנושא.

3. כמעט כל מאמר תוצאות, וגם מאמרי סקירה רבים, נפתחים בהצהרה כלשהי לגבי קשיים בתחום, מחסור במחקר ושאלות בלתי-פתורות. הסיבה לכך היא צורך המחברים לנמק, בייחוד למען שופטי המאמר מטעם כתב-העת, מדוע וכיצד מאמרם תורם לשיפור המצב. לכן לא מומלץ לצטט הצהרה כזו בערך ויקיפדיה כעדות לחולשת המחקר בתחום. מבוא כללי לגבי מצב המחקר רצוי לצטט מפרק הדיון או הסיכום של מאמר, ומוטב מתוך מאמר סקירה עדכני, ולא מאמר תוצאות.

4. גם בניסוח תוצאות סקר הקהילה המדעית יש להפעיל את הזהירות הנדרשת לניסוח תוצאה מדעית. למשל, תוצאה של 51% לעמדה א' ו-49% לעמדה ב' מוטב לנסח כ"שוויון" ולא כ"רוב לעמדה א", שכן אחוזים בודדים הם בדרך-כלל מתחת לשולי הטעות הצפויים בסקר שכלל כמה מאות משיבים, אך יתרון של כמה עשרות אחוזים ניתן לפרש כרוב. במחלוקות לגבי קיום קונצנזוס מדעי בקהילה המדעית יש לזכור שאין משמעו בהכרח הסכמה של כל המדענים העוסקים בנושא, ואחוזי תמיכה גבוהים אך פחותים מ- 100% עשויים להיות בסיס לטענת קיומו במאמר שעבר ביקורת עמיתים.

5. אין להציף את הערך במקורות ללא צורך. מספר קטן של מקורות בעדיפות גבוהה ותכונות רצויות רבות הוא אמין וקריא יותר ממספר גדול מאוד של מקורות בעדיפות נמוכה. ברוב המקרים, אם ציטטתם יותר משניים או שלושה מקורות כאסמכתא לקביעה מסויימת, קרוב לוודאי שניתן לצמצם את מספרם.

6. העברת ביקורת מצד עורכי ויקיפדיה על מקור מדעי בעדיפות גבוהה היא סוג של מחקר מקורי. מוטב להימנע מכך, אלא אם אם מדובר בסייגים אשר פורטו במקור עצמו, או לחלופין בביקורת מצד חוקרים אחרים, ואז מוטב להביא את הביקורת בשמם. בדרך-כלל, לעורכי ויקיפדיה שאינם מומחים בתחום אין כלים לחלוק על נקודות ספציפיות במקור מדעי שנכתב ועבר ביקורת עמיתים על-ידי מומחים.

ה. כיצד לנהוג במחלוקותעריכה

ציטוטי מקורות בנושאים מדעיים מסויימים בויקיפדיה עלולים להצית מחלוקות חריפות עם עמדות מדעיות מנוגדות, דעות מתנגדות בציבור, אידאולוגיות, דתות ודעות פוליטיות, טענות פסאודו-מדעיות ותאוריות קונספירציה למיניהן. דוגמאות טיפוסיות לנושאים כאלו הן אבולוציה, ארכאולוגיה וביקורת המקרא, התחממות עולמית, נושאי מין, מגדר, וכדומה. אך אפילו נושאים מדעיים תמימים לכאורה עלולים להצית לפעמים מחלוקות קשות, אשר נוטות להתדרדר למלחמות עריכה ולריבים בין עורכים ברמה האישית.

1. במקום להתווכח בדפי השיחה מה "נכון", מהי ה"אמת" ומהן ה"עובדות", מומלץ להיעזר במונח קונצנזוס מדעי. כמעט תמיד ניתן להראות עובדתית באמצעות מקורות אם קיים קונצנזוס כזה בקהילה המדעית בתחום הרלוונטי. בייחוד בנושאים הידועים כמעוררי מחלוקת, בדרך-כלל קיימים כבר ניירות עמדה, הודעות רשמיות, פסקי דין, סקרים ומחקרים אשר מבססים את עמדת הקהילה המדעית. ניתן לחפש מסמכים כאלו בגוגל סקולר על-ידי הצלבת מונחי הנושאים עם "consensus". לאחר קביעת עמדת הקונצנזוס המדעי כבר בראשית הערך, ניתן לתת ביטוי גם לדעות מתנגדות ולביקורות, תוך ביסוס במקורות ברי-סמכא של מעמדן במדע ושכיחותן בציבור.

2. קונצנזוס מדעי נקבע לפי פרסומים שעברו ביקורת עמיתים, ולפי ניירות עמדה רשמיים של מוסדות מדעיים ראשיים. יש לזכור שגם קונצנזוס מדעי לא חייב להיות הסכמה פה-אחד, ולמעשה כמעט תמיד ניתן לאתר מספר קטן של מדענים אשר יביעו התנגדות לעמדה כלשהי בקונצנזוס, בייחוד בפורומים שאינם עוברים ביקורת עמיתים. להתנגדות כזו אין סמכות מדעית.

3. בתחומים מסויימים שבהם יש מחלוקות קשות בציבור עם הקונצנזוס המדעי עלולים להיות גורמים פסאודו מדעיים המתמחים בהעמדת פנים של סמכות מדעית. תכסיסים שגורים הם כריית ציטוטים של אנשי מדע, הצהרות ועצומות של אנשי מדע דוגמת מחלוקת מדעית עם דרוויניזם, הסתמכות על "מומחים" שאינם שייכים לתחום המדעי הרלוונטי, והסתמכות על מאמרים ומסמכים מדעיים שאינם רלוונטיים, אינם עדכניים, או פורסמו בפורומים שלא עוברים ביקורת עמיתים. את מעמדם המדעי של אישים, כתבי-עת, ספרים ומסמכים שונים ניתן במקרים רבים לבדוק בויקיפדיה העברית והאנגלית. במידת האפשר יש לחשוף התחזות כזו ולהתעלם ממנה.

4. במידה ולא קיים קונצנזוס מדעי בשאלה או בנושא מדעי כלשהו, והם אכן נמצאים במחלוקת מדעית, יש לציין זאת במפורש מיד בהצגת הנושא, רצוי תוך הסתמכות על מקור מדעי בעדיפות גבוהה. למרות זאת ניתן לפעמים לבסס עובדתית באמצעות מקורות מהן הדעות והעמדות השונות בקהילה המדעית בתחום. בנושאים המועדים לוויכוח ניתן לפעמים למצוא מאמרי סקרים ודיוני מחלוקת. במקרה של מחלוקת מדעית רצוי להציג את כל העמדות באופן נייטרלי, תוך הענקת משקל פרופורציוני (פחות או יותר) לכל עמדה. ניתן להזכיר אך רצוי להימנע מהענקת משקל גדול בערך לתאוריות ולעמדות נדירות, אלא אם הן נושא הערך.

5. במקרה של ויכוח מסלים, אל תכנסו למלחמות עריכה, דונו בדף השיחה, פנו למפעיל, תייגו עורכים המתמצאים בנושא ובעלי ידע רלוונטי, שמרו על נימוס וקור רוח, והצמדו לעמדות הנתמכות במקורות מדעיים עדיפים לפי הדרוג שלמעלה.

עיטוריםעריכה

תיבות משתמש/ת
  משתמש זה זכה בתחרות הכתיבה   לאחר שכתב או הרחיב את הערך שימפנזה מצוי.
  הכוכב המקורי
שאפו על הערכים המעולים שאתה כותב בנושאים מרכזיים בזואולוגיה, כמו עופות וקופים, ובכלל על עבודת הקודש שלך במרחב הערכים. תרומתך לא תסולא בפז. תומר - שיחה 13:54, 18 באוקטובר 2012 (IST)

איך לכתוב ערכי ויקי בפליאואנתרופולוגיה ואבולוציה של האדםעריכה

לעניות דעתי ערכים רבים ניתן להתחיל על-ידי תרגום מויקי האנגלית. במקרה כזה מומלץ להתמקד בערכים היותר איכותיים ומבוססים מבחינה מדעית. איך יודעים? סימן טוב הוא מספר המקורות, בעיקר מקורות ממאמרים בכתבי-עת מדעיים ומספרים (בניגוד לאתרי אינטרנט מפוקפקים). בכל מקרה מומלץ לא לקבל את ויקי האנגלית כסמכות עליונה ולהצליב מידע עם מספר אתרים נוספים ברשת. הנה כמה אתרים אמינים (ומעניינים):

ערכים דחופים להכחלה בתחום אבולוציה של האדם (מתנדבים יבורכו!)עריכה

ערכים ותבניות שתרמתי להם תרומה משמעותיתעריכה

אבולוציה של האדםעריכה

אבולוציה של האדם , אב קדמון משותף אדם-שימפנזה, סוג,אוסטרלופיתקוס, אוסטרלופיתקוס אנמנסיס, אוסטרלופיתקוס אפריקנוס , אוסטרלופיתקוס אפרנסיס, אוסטרלופיתקוס גרהי, אוסטרלופיתקוס סדיבה, אורורין טוגננסיס, ארדיפיתקוס, ארדיפיתקוס קדבה, ארדיפיתקוס רמידוס , גנטיקה אבולוציונית אנושית, האדם הדניסובי, האדם הניאנדרטלי , הומו ארקטוס , הומו ארגסטר, הומו גאורגיקוס, הומו היידלברגנסיס , הומו נאלדי, הומו לוזוננסיס, הומו ספיינס מודרני אנטומית, הומו פלורסיינסיס , הומו רודולפנסיס, הומינינים, היסטוריה של חקר מוצא האדם, חוה המיטוכונדרית, סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, ערוץ אולדובאי, תבנית:אבולוציה של האדם, תבנית:הומינידיים, תבנית:מיני הומינינים נכחדים.

ארכאולוגיה פרהיסטוריתעריכה

אבן יד, התרבות האולדובאית, התרבות האשלית, התרבות הלומקוויאנית, מודרניות התנהגותית.

המשפחה המורחבתעריכה

אדם , גיגנטופיתקוס, הומינואידים, ניסויים בלשניים בקופי אדם , קופים, שימפנזה מצוי .

מדעניםעריכה

ג'יימס פלין, ג'ק שוסטק, דונלד ג'והנסון, טים וייט, יוהאנס היילה סלאסי, כריס סטרינגר, לואיס פריי ריצ'רדסון, משפחת ליקי, סוונטה פבו, שו שינג.

ביולוגיה ופלאונטולוגיה כלליותעריכה

און כלאיים, זוחלים, זן שארים, יונקי שליה, יונקים, לפני זמננו, מאובן מעבר, מדרג חברתי (בעלי חיים), מוח, עופות, פלאוגנטיקה, רביית כלאיים, DNA זבל.

דינוזאוריםעריכה

אביאלאה, אורורניס, אנכיאורניס, אפידקסיפטריקס, ג'ניואנלונג, דינוזאורים מנוצים, יי (דינוזאור), מיקרורפטור, סינאורניתוזאור, פאראבס, פלאגורניס, צ'אנגיורפטור, שיאוטינגיה.

מדע (כללי)עריכה

אפקט פלין, הדירות, מאמר סקירה, קונצנזוס מדעי.

הסטוריהעריכה

אבירות, האשליה הגדולה (ספר), המלאכים הטובים של טבענו , נורמן אנג'ל

מיהו H. sapiens ?עריכה

נרי כפכפי, יליד אשדות-יעקב (מאוחד!) בשנת 1964. צפר, רפתן ואתולוג, עשה את הדוקטורט שלו במחלקה לזואולוגיה של אוניברסיטת תל-אביב. מתעניין כתחביב בלבד גם באבולוציה של האדם, אנתרופולוגיה, הסטוריה, וכתיבת מדע פופולרי.


טיוטות (ארגזי חול)עריכה

העורכים מהמטריקסעריכה

אם אתם עורכים בויקיפדיה, אני מציע לכם לקרוא את הכתוב כאן. ייתכן שתתקשו להאמין שזה נכון. גם לי היה קשה לקלוט זאת, וקשה להאמין אחרי שקלטתי. אולי תחשבו שזו בדיחה או מתיחה, אבל למיטב הבנתי זה לגמרי אמיתי. אם להקדים את השורה התחתונה – רובנו הולכים להיות מיותרים בויקיפדיה. יכול להיות שאנחנו נטל כבר עכשיו.

אנחנו עורכים בויקיפדיה כי אכפת לנו ממה שכתוב בה. אחרת מה יש לנו לבלות פה כל כך הרבה זמן? אנחנו מקדישים המון מחשבה למה שאנחנו כותבים, וגם למה שאנחנו מוחקים. אנחנו נכנסים לדיונים ארוכים, ולפעמים אפילו למלחמות עריכה וריבים קשים עד כדי חסימה, על כל משפט ולפעמים על כל מילה, כי איכפת לנו ממה שכתוב. היכולת שלנו לעבודה שיתופית אלו עם אלו היא הכרחית גם לויקיפדיה כמיזם, וגם להמשך עבודתנו האישית בה. לשם כך אנחנו מסתמכים על הרבה כלים ונהלים חיוניים בויקיפדיה: דפי גרסאות קודמות, דפי שיחה, תקצירי עריכה, שמות משתמש, חתימות, רשימות מעקב, קטגוריות, תבניות, הרשאות, הצבעות, אפילו הודעות ארוכות בדף המשתמש. על כל אלו פועלים כללים ומגבלות אלמנטריים שמחייבים את כלל העורכים בויקיפדיה.

זה אולי כל כך מובן מאליו, שלא ברור למה אפילו הייתי צריך לבזבז פסקה לחזור על זה. אבל רגע, מה אם הייתי אומר לכם שיש אצלנו עורכים עם פריבילגיות, שדווקא לא מחוייבים לכל הכללים האלו. הם לא משאירים תקצירי עריכה. למעשה, הם בכלל לא משאירים בערך תעוד לעריכות שלהם. כלום. לא תקבלו הודעות על העריכות שלהם לתיבת המעקב שלכם, וגם לא תמצאו אותן בדף הגרסאות הקודמות (הייתי בשמחה מכניס פה כמה קישורים לעריכות שלהם במיטב מסורת ויקיפדיה, אבל פשוט אין תעוד כזה). אם תחזרו לערך שביקרתם בו לפני כמה ימים ותרגישו פתאום שהוא שונה, לא תהיה לכם שום אסמכתא ושום דרך לגלות מה בדיוק השתנה, מי שינה ומתי. אלא אם יש לכם זכרון צילומי, או דאגתם מקודם לעשות צילומסך של הערך. זה אשכרה כמו בסרטי המטריקס או לופר – העורכים האלו משנים את המציאות, ועכשיו היא כאילו תמיד היתה במצב הנוכחי שלה. אין לכם הוכחה שהיא אי פעם הייתה מה שאתם זוכרים בתור המצב הקודם.

לנו בתור סתם עורכים רגילים בויקיפדיה אין שום דרך ליצור קשר עם העורכים הפריבילגים מהמטריקס. אם איכשהו קלטתם שהם עשו שינויים בערך, ויש לכם השגות על השינויים האלו, אל תשאירו להם הודעה בדף השיחה – הם לא קוראים אותו. גם אין להם דפי שיחה אישיים. אין להם שמות משתמש. הם בכלל לא מדברים ולא יוצרים קשר עם אף עורך אחר. אי אפשר להתווכח איתם. וזה עדיין לא הדבר המפחיד ביותר אצל העורכים מהמטריקס. המפחיד ביותר הוא שהם לא עורכים שיתופיים. בעצם, הם עורכים אנטי-שיתופיים. לכן הם מרסקים את כל המרקם העדין ואת כל הנחות היסוד של עבודת העריכה בויקיפדיה. זה לא שהם לא רוצים לעבוד באופן שיתופי – הם בכלל לא מסוגלים. הם לא יכולים לתקשר איתכם, או להבין מה אתם רוצים מהם. אתם בכלל לא מעניינים אותם. זה בגלל שהם לא בני-אדם, הם אלגוריתמים.

אבל למרות שהעורכים מהמטריקס הם רק אלגוריתמים, ואפילו לא אלגוריתמים חכמים במיוחד (בסטנדרטים של אלגוריתמים), הם עדיין עורכים בויקיפדיה. למה אני קורא להם עורכים? בגלל שעובדתית הם מכניסים שינויי תוכן ממשיים בערכים. וכאמור, הם לא מדווחים ולא דנים על השינויים האלו. אפילו עורכים בוטים, שגם הם אלגוריתמים, יודעים לדווח על העריכות שלהם. האלגוריתמיות שלהם לא מונעת מהם למלא את חובותיהם האלמנטרים כעורכים בויקיפדיה. אבל העורכים מהמטריקס הם לא בוטים, לפחות לא כאלו שכבר התרגלנו לעבוד איתם. הם משהו אחר, משהו שלא היה פה פעם. והם איתנו כבר כמה זמן, והם מתבססים ומרחיבים יותר ויותר את חופש הפעולה שלהם.

לפחות עד כמה שאני יכול לשחזר כרגע מה שקרה, עד לפני כמה חודשים העורכים מהמטריקס לא היו ממש עורכים. הם עשו בעיקר עריכות קטנות ומובנות מאליהן. בדרך כלל זה היה שינויים קוסמטיים – פונט אחר או עימוד שונה, פורמט קצת שונה לתמונה. אבל לאחרונה הם יותר ויותר מתעסקים עם תוכן. לעתים קרובות אלו עריכות תוכן שעוזרות לנו. לפעמים אלו עריכות תוכן שעל פניהן נראות כעוזרות, ולנו אין כוח או חשק לבדוק אותן. למה לא לסמוך על העורכים מהמטריקס? הם חוסכים לנו עבודה. אבל די לאחרונה הם התחילו לעשות גם עריכות גדולות. אפילו בגודל של שליש או חצי ערך. ואלו עריכות תוכן שמשנות את הערכים באופן משמעותי. ולא רק במקום נידח כלשהו בתחתית הערך שבקושי מגיעים אליו, או באיזה תבנית מקופלת שאף אחד כמעט לא טורח לפתוח, אלא ממש במקום הכי בולט בראש הערך. תוכן שכל הנראה אפילו גוגל מסתמך עליו ומצטט אותו, לצד התשובה הראשונה בכל חיפוש רגיל ברשת. אשכרה חלון הראווה של ויקיפדיה העברית. ועריכות התוכן האלו פחות ופחות מובנות מאליהן, ויותר ויותר שנויות במחלוקת. כל עוד העריכות האלו מוצאות חן בעיניכם, מזלכם. ואם לא, זבש"כם. כי כאמור, אתם ודעתכם לא מעניינים את העורכים מהמטריקס.

אז עכשיו אנחנו כמובן מגיעים לשאלת המפתח: אם העורכים מהמטריקס עורכים אותנו, האם גם אנחנו יכולים לערוך אותם? התשובה הקצרה: תאורטית כן, אבל מעשית זה נעשה קשה יותר ויותר.

התשובה הארוכה: קודם כל אני מזכיר לכם שאתם צריכים זיכרון צילומי רק בשביל לדעת מה השתנה בערך. וכאמור לא תקבלו שום הודעה לרשימת המעקב. אולי כדאי שתעשו מהר צילומי מסך של כל הערכים ברשימת המעקב שלכם. אבל יכול להיות שכבר אחרתם את הרכבת. אני לא יודע, כי אני לפחות לא מכיר תעוד כלשהו. וכמובן, אותם עורכי ויקיפדיה שלא קוראים את השורות האלו, יתכן מאוד שהם שלא מודעים למצב הזה בכלל.

בהנחה שקלטתם עריכה של העורכים מהמטריקס, ועכשיו אתם רוצים לערוך אותה, אתם צריכים לדעת בדיוק איך לעשות זאת. אם לא תעשו זאת "נכון", יש סיכון שעורכים אנושיים אחרים ישחזרו אותכם, כי לא עבדתם לפי הכללים. אולי אפילו יאשימו אותכם בהשחתה. העורכים האנושיים האלו בסך הכל מנסים לעבוד לפי הכללים, אבל הכללים נתפרים יותר ויותר בשביל העורכים מהמטריקס, לא בשביל עורכים אנושיים רגילים.

אז איפה אפשר למצוא הוראות כתובות איך עורכים "נכון" את העורכים מהמטריקס? באופן מדהים, עדיין לא מצאתי הוראות כאלו בויקיפדיה. שאלתי מישהו שמכיר את הנושא הרבה יותר טוב ממני, והוא כתב לי שאין הוראות בדף שבו הן אמורות להיות, אבל הוא יוסיף אותן. עד רגע כתיבת שורות אלו לא ראיתי שהן נוספו. אבל בהצבעות ובדיונים על קבלת כללים חדשים שמרחיבים יותר ויותר את הפריבילגיות ותחומי הפעולה של העורכים מהמטריקס, תמיד יש מישהו שמרגיע וכותב שהכל בסדר, כי הרי זו רק ברירת מחדל ותמיד אפשר לבטל את העריכות האלו. רק שהם לא קוראים להן "עריכות", למרות שהן מכניסות שינויי תוכן יותר ויותר נרחבים לערכים. לעריכות אנושיות של אותן העריכות עצמן הם כן קוראים "עריכות", והן כמובן כפופות לכל הכללים והמגבלות של עריכות בויקיפדיה.

אני מקבל רושם ברור שיש אלו שמאד לא רוצים שנערוך את העורכים מהמטריקס. ואכן, יש כבר אלו שכותבים בגלוי שזה לא טוב שנערוך אותם. ולמה זה לא טוב? באופן מדהים, בדיוק בגלל האנטי-שיתופיות שלהם. כלומר, בגלל שהם בתור אלגוריתמים לא ידעו איך לעדכן בעתיד את מה שערכנו, פשוט כי אין להם יכולת להבין את מה שכתבנו. לפי הטיעון הזה, בגלל שהעורכים מהמטריקס לא יודעים איך לעבוד איתנו, עדיף שניתן להם לעבוד לבד כמו שהם יודעים ולא "נפריע" להם. אם לא הבנתם, העורכים מהמטריקס כבר הופכים לבעלי הבית האמיתיים בויקיפדיה. העורכים האנושיים הם אלו שמפריעים להם לעבוד.

אגב, עריכה "נכונה" של העורכים מהמטריקס נקראת "דריסה". הסיבה המקורית לביטוי הזה נראית תמימה – מכיוון שהעורכים מהמטריקס כל כך אנטי-שיתופיים, לא ניתן לקבל חלק ממה שהם הוסיפו לערך ולדחות חלק אחר, כפי שאנו עושים לעתים קרובות בעריכות בויקיפדיה. הם פשוט לא יודעים להסתדר עם כזה דבר. הדרך היחידה האפשרית לעבוד איתם היא לדרוס לחלוטין סעיף שלם שהם ערכו. התוצאה היא שכשהעורכים מהמטריקס עורכים אותנו, זה אפילו לא נקרא "עריכה", אבל כשאנחנו עורכים אותם, זה כן נקרא "עריכה" ואפילו "דריסה". זה אולי נשמע קפקאי אבל לא המצאתי כלום. זה המינוח.

אז בעצם, כשאנחנו חושבים על זה, העורכים מהמטריקס לא כאלו מיוחדים. כבר היו טיעונים מאוד דומים בעבר. היו אלו ששאלו (ושואלים עד היום) למה בכלל אנחנו צריכים ויקיפדיה עברית כאשר האנגלית כל הרבה יותר מקיפה? הרי ממילא ערכים רבים בויקי העברית הם תרגום מהאנגלית. אז בואו נסדר איזה תרגום מכונה, או שפשוט נצטרף כולנו לויקי האנגלית. וזה ממש לא מדע בדיוני – כמה מהחברים הישראלים שלי לא מבינים למה אני מבזבז זמן על ויקי העברית. הם לכל היותר משתמשים בה כקרש קפיצה לויקי האנגלית. ובאמת יש שפות אחרות שאין להן כיום ויקיפדיות מפותחות, וכנראה שרוב הדוברים בהן משתמשים בויקי האנגלית.

והיו אחרים ששאלו (וגם שואלים עד היום) למה שלא ניצור המון ערכים בויקיפדיה עם בוטים? בטוח שיהיו לנו הרבה הרבה יותר ערכים. וגם זה ממש לא מדע בדיוני – יש ויקיפדיות שלמות בכמה שפות אחרות שיוצרות את רוב הערכים שלהם עם בוטים. וככה הן גם נראות.

בעבר ידענו לדחות את הטיעונים האלו על הסף, ולקבוע שיש מקום לויקיפדיה עברית שנכתבת על ידי עורכים אנושיים. נכון, אפשר (ולעתים קרובות אף רצוי) לתרגם ערכים טובים מויקי האנגלית ומשפות אחרות, אבל לא בתרגום מכונה, ותמיד תמיד עם ביקורת של עורך אנושי שגם מבין ובודק מה שהוא מתרגם. ונכון, בוטים בשימוש מבוקר בהחלט עוזרים בהרבה משימות מוגדרות היטב, אבל הבוטים מחוייבים לכללי העריכה האלמנטרים כמו דיווח ותקצירי עריכה, ואנחנו לא נותנים להם לפתוח ערכים חדשים בסיטונות, או לקבוע איך הם יראו.

אבל משום מה, ככל שמדובר בעורכים החדשים מהמטריקס, פתאום התכופפנו וויתרנו. אולי בגלל שהמגמה החדשה הזו יותר מתוחכמת, וקצת פחות נראית כמו מה שהיא: החלפת עורכים עבריים תבוניים באלגוריתמים עוורים. ואולי בגלל סיבות אחרות. באמת שאין לי מושג (תובנות תתקבלנה בברכה). אבל מה שברור לי זה שגם כאן, ממש לא מדובר במדע בדיוני. לעורכים מהמטריקס כבר יש לא מעט עוצמה אצלנו, ורובנו כנראה לא קולטים איך הם שוברים את הכללים הויקיפדים הכי בסיסיים שיש. ויקינתונים כמיזם בינלאומי מסוגל לגדול בקצב הרבה יותר מהיר מויקי העברית, ובעתיד הלא רחוק אנחנו יכולים לגלות שהפכנו לשלוחה שלו, במקום להפוך לשלוחה של ויקי האנגלית כפי שהציעו רבים בזמנו. אני כבר לא בטוח אם יותר גרוע להיות שלוחה של ויקי האנגלית או של ויקינתונים, אבל מה שבטוח, ויקי העברית אנחנו כבר לא נהיה. למעטים מבינינו שעוד ירצו להשאר כאן (אני בטוח לא), עיקר העבודה תהיה ארגון וניהול של העורכים מהמטריקס.