משתמש:HSchachter/מ. וולטה ובניו

מ. וולטה ובניו שימש כחברה תעשייתית אשר נוסדה בוורנבאך, גרמניה בשנת 1832. החברה יצרה אורקסטריונים, אורגנים, ופסנתרי שיכפול. מייסד החברה מייקל וולטה (1807-1880) ועובדיו היו ידועים ביכולות הפיתוח הטכני והבניה של האורקסטריונים מ-1850 אל תוך תחילת המאה ה-20.

האורגן הפילהרמוני ע"ש ולטה

בשנת 1872 החברה עברה ממיקומה ביער השחור שבוורנבאך למרכז תעשייתי חדש מתחת לתחנת הרכבת המרכזית בפרייבורג, גרמניה. שם הם החליפו את חלקיו הפנימיים של הפסנתר מצילינדרים העשויים מחלקי עץ שבריריים לגלילי נייר מנוקבים. מאוחר יותר החברה הפכה את גלילי הנייר המנוקבים לפטנט (פטנט מספר 287,599). החברה כבר הייתה ידועה בזכות המצאותיה בתחום שיכפולי מוסיקה כאשר ולטה הציג את פסתר השיכפול "ולטה מיניון" בשנת 1904. המצאה זו אפשרה את הקלטתה ושיכפולה של המוזיקה שנוגנה על-ידי פסנתרנים או מלחינים ברמה הקרובה ביותר למציאות שהייתה אפשרית עם הטכנולגיה הקיימת באותו הזמן. בספטמבר 1904 המיניון הוצג ביריד לייפציג למסחר. ב-1906 המניון נשלח לארצות הברית, שם הוא הותקן על פסנתרים על-ידי פרוייריך, וסטיינוויי ובניו.

האורגן הפילהרמוני על-שם ולטה

התצוגה הבינלאומית בלונדון 1862: האורקסטריון ע"י מ. ולטה מוורנבאך, 20 בספטמבר 1862

משנת 1911 והלאה, סוג דומה של אורגן נוצר ונקרא "האורגן הפילהרמוני על-שם ולטה." שלושה-עשר פסנטרנים-מלחינים ידועים באותו הזמן, ביניהם אלפרד הולינס, יוג'ין גיגוט, ומקס רגר, הוקלטו והושמעו על האורגן הפילהרמוני. האורגן הפילהרמוני הגדול ביותר שנבנה אי-פעם ממוקם במרכז סלמון שבאוניברסיטת כנסיית קנטבורי הנוצרי, אנגליה .

מ. ולטה ובניו

בשנת 1912 חברה חדשה בשם "מ. ולטה ובניו בע"מ" נוסדה בניו-יורק, ומרכז תעשייתי חדש נוסד בפוקיפסי, ניו-יורק. אחרי מלחמת העולם הראשונה החברה מצאה את עצמה במצב כלכלי קשה שהוביל לכמות ייצור נמוכה בהרבה. מ-1919 והלאה ולטה החל לייצר אורגני תיאטרון, האחרון שבהם נבנה עבור סטודיו השידור הצפון גרמני בהמבורג. בעוד שאורגן זה עדיין נמצא בשימוש באותו הסטודיו, רוב שאר פסנטרי ולטה נמצאים כעת במוזיאון שונים. הפרויקט האחרון של אדווין ולטה היה אורגן אלקטרוני. האורגן הוצג בקונצרט בפילהרמונית בברלין. עם זאת, ייצור האורגנים הללו נעצר על-ידי הממשלה הנאצית משום שהיצרן, אדווין ולטה, היה נשוי לאשה יהודיה. בנובמבר 1944 המרכז המסחרי בפרייבורג הופצץ והושמד לחלוטין. אירוע זה מחק את החברה מהזיכרון וקטל את מכשיר ושיטת ההקלטה המיוחדת לנצח. אך בשנים האחרונות חלקים ממכשיר ההקלטה של ולטה נמצאו בארצות הברית. כעת היה ניתן, לפחות באופן תיאורטי, לייצר מחדש את תהליך ההקלטה. מוזיאון האוגוסטין בפרייבורג משמר את עבודת החברה עם כל מה שהוחזר ממנה לאחר מלחמת העולם השניה.

הערות שוליים

• Wie von Geisterhand. Aus Seewen in die Welt. 100 Jahre Welte-Philharmonie-Orgel. Museum für Musikautomaten, Seewen (SO), Switzerland, 2011. ISBN 978-3-9523397-2-5

• Gerhard Dangel: The history of the Welte family and the house of M. Welte & Sons. In: The Pianola Journal, No. 18, London 2007, p. 3-49. ISSN 0952-6323

• Gerhard Dangel und Hans-W. Schmitz: Welte-Mignon piano rolls: complete library of the European recordings 1904 - 1932 for the Welte-Mignon reproducing piano. Welte-Mignon Klavierrollen: Gesamtkatalog der europäischen Aufnahmen 1904 - 1932 für das Welte-Mignon Reproduktionspiano. Stuttgart 2006. ISBN 3-00-017110-X

• Automatische Musikinstrumente aus Freiburg in die Welt - 100 Jahre Welte-Mignon: Augustinermuseum Freiburg, Exhibition from September 17, 2005 to January 8, 2006 / [Ed.: Augustinermuseum]. With contrib. by Durward Rowland Center, Gerhard Dangel, ... [Red.: Gerhard Dangel]. Freiburg : Augustinermuseum, 2005.

• Hermann Gottschewski: Die Interpretation als Kunstwerk: musikalische Zeitgestaltung und ihre Analyse am Beispiel von Welte-Mignon-Klavieraufnahmen aus dem Jahre 1905. Laaber: Laaber-Verlag 1996. ISBN 3-89007-309-3

• Charles David Smith and Richard James Howe: The Welte-Mignon: its music and musicians. Vestal, NY: Vestal Press, 1994. ISBN 1-879511-17-7

• Quirin David Bowers: Encyclopedia of automatic musical instruments: Cylinder music boxes, disc music boxes, piano players and player pianos... Incl. a dictionary of automatic musical instrument terms. Vestal, N. Y.: The Vestal Press, 1988.

• Gerhard Dangel: Geschichte der Firma M. Welte & Söhne Freiburg i. B. und New York. Freiburg: Augustinermuseum 1991.

• Peter Hagmann: Das Welte-Mignon-Klavier, die Welte-Philharmonie-Orgel und die Anfänge der Reproduktion von Musik. Bern [u.a.]: Lang, 1984. Online-Version 2002