משתמש:Hummingbird/ארגז חול/גדנ"ע
מידע מסייע עריכה
- קישורי אינטרנט:
- ספרות:
- "זר לא יבין-ספר הכינויים", גרשון ועליזה ריבלין. 982.4103(9)
- "לקסיקון כוח המגן ה"הגנה"". 982.4103(9)
- "מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט-דיון מחודש" כרכים א' וב', עורך-אלון קדיש. 990.12(9)
ערכים קשורים בויקיפדיה עריכה
אישים-תקופת ההגנה עריכה
- ארתור בירם
- חניכים
- בעלי תפקיד בגדנ"ע
- בעלי תפקיד בהגנה
אישים-תקופת צה"ל עריכה
|
גופים עריכה
|
מקומות עריכה
אירועים עריכה
|
הווי גדנ"ע עריכה
סוגיות נוספות עריכה
|
גדנ"ע קליעה עריכה
הגדרה עריכה
גדנ"ע קליעה הוא הכינוי של חוג קליעה שנתי טרום צבאי לבני נוער מגיל 15 ועד הגיוס. מטרת המסגרת, כמו שאר מסגרות הגדנ"ע, היא לעודד בני נוער לעסוק בתחום הקליעה על מנת להגביר את הגיוס לתפקידים בתחום זה בצבא-תפקידי הדרכה, צליפה ונשקות ובצורה זו להעלות את רמת הקליעה הצה"לית.
מבנה עריכה
כיום משרד הבטחון מפקח על פעולות הגדנ"ע באמצעות האגף הבטחוני חברתי. מערך מג"ן בחיל החינוך אחראי על החיילים המשרתים בגדנ"ע קליעה, הכשרתם והציוד במועדוני הקליעה.
מטווחים ומועדונים עריכה
הגדנ"ע פועל במטווחים אזרחיים ברחבי הארץ (כאשר הארץ מחולקת למרחבים-צפון, דרום, מרכז ות"א). בכל מועדון גדנ"ע משרת לפחות חייל אחד (מד"ן). בחלקם ישנו מפקד מועדון שהוא מדריך ירי, אזרח עובד משרד הבטחון. בשנות השבעים, כאשר היה בשיאו, היו פעילים כמה עשרות מטווחים. בשנים האחרונות, הגדנ"ע מנה כ7 מטווחים: ת"א (תל כביר-מטווח הגדנ"ע הראשון, ומטווח אוסישקין שפעל זמן קצר), רחובות, רעננה, רמת גן, הרצליה, עמק הירדן וחיפה-נשר.
מועדוני גדנ"ע:
- רחובות
- רעננה
- אבו כביר
- הרצליה:
- רמת גן
- כרמיאל
- חיפה
- שייח' מוניס
- קריית גת?
- ערד?
- ירושלים
היסטוריה עריכה
לפני קום המדינה, כאשר "גדודי הנוער העברי" היה שמה של תנועת נוער מחתרתית של ההגנה, רוב בני הנוער הוכשרו בנשק (בצורה מסוימת, ניתן להגדיר זאת כתחילת הגדנ"ע קליעה). עם סיום מלחמת העצמאות פורק הגדנ"ע משום שכעת היה כוח צבאי עברי במדינה.
הקמת המסגרת עריכה
בשנות החמישים ועדת הקליעה של מדינת ישראל מינתה צוות חשיבה שיציע פתרון שבאמצעותו יעודדו את הנוער לשרת בתפקידי קליעה בצה"ל, בראשות:
- אלוף יוסף אבידר
- סרן אלכס אלירז (יזרניצקי)-ראש מדור צליפה במה"ד (מחלקת הדרכה?).
- רב פקד מקסי כהן-ראש מועדון החוגלה בעוספייה.
- סרן אלכס רובין-ראש מחלקת ההדרכה בגדנ"ע.
- סא"ל בן חור-ממחלקת ההדרכה.
הרעיון לייסוד המסגרת נלקח בהשראת הדגם השוויצרי. ההחלטה שהוגשה על ידי אבידר אושרה בחתימת הרמטכ"ל מרדכי מקלף.
פעילות המסגרת לאורך השנים עריכה
הגדנ"ע שלח חניכים לתחרויות בחו"ל. 1956, אליפות עולם במוסקבה. נערים זכו בזהב וכסף. ציטוט של הקלע המצרי בשנות ה70 היו אלפי נערים רשומים במסגרת. גדנ"עים ניצחו לא פעם אליפויות צה"ל. גדנ"עים הרכיבו נשקים במלחמת יום כיפור.
לקראת סגירה עריכה
עם כניסתו של אביגדור קהלני לתפקיד ראש האגף הבטחוני חברתי, הוקמה ועדה לבדיקת נחיצות הגדנ"ע (בהמלצת קצין חינוך ראשי לשעבר, אילן הררי) שאף אחד מחבריה לא היה מתחום הקליעה, הופסקה הכשרת אזרחים עובדי צה"ל ובוטלו קורסי קיץ.
בפרוץ מלחמת לבנון השנייה הוחלט על סגירת הגדנ"ע קליעה תוך חצי שנה. בוטלה תחרות חנוכה המסורתית שהייתה אמורה להתקיים בפרק זמן זה, הסתיים החוזה עם עובדי משרד הבטחון, ובינואר נאסף ציוד ונלקחו נשקים מהמועדונים.
לאור מחאות חניכים לשעבר, הוחלט באופן זמני להשהות את סגירת מועדון הגדנ"ע שברעננה.
סיפורי חניכים מפורסמים עריכה
דורון שזירי, גיא סטריק, חני אוקונסקי, אברהם רוזנברג (שריונר)
פעילות עריכה
עובדה שסייעה מאוד לכדאיות הגדנ"ע לבני הנוער הייתה הסובסידיה לתחמושת. תודות לסובסידיה, בני הנוער היו צריכים לשלם על ביטוח למשך שנה אחת ולא על תחמושת, וכך מחיר הרישום לתוכנית היה נמוך בהרבה ממה שהוא היה יכול להיות בפועל.
אימוני ירי עריכה
הירי באופן רשמי נעשה פעמיים בשבוע-שריד להוראה מימי המנדט שנועדה למניעת פגיעה בלימודי הנערים שהתנדבו לגדנ"ע. בני הנוער במסגרת מתאמנים על קליעה במצבים שונים עם ובלי עזרים מסייעים. במטווחים בהם קיים מטווח אוויר, החניכים מתחילים מירי בישיבה עם משען ברובה הבסיסי, עוברים לירי מרפקים ולבסוף ירי בעמידה בו משתמשים בציוד מסייע, בד"כ עם רובה מתקדם. במטווחים בהם קיים מטווח 50 מטר, החניכים מתחילים בירי עם מאוזר בשכיבה עם משען, לאחר מכן עוברים לשכיבה בלי משען עם אם 16, ולבסוף לשכיבה עם אנשוטס ועזרים מסייעים. בני הנוער מחונכים להתנהג באופן בטיחותי וזהיר עם נשק ומטפלים בניקוי הנשק וניקיון המטווח.
פעילות חברתית עריכה
אירועי ירי מיוחדים עריכה
במהלך כל שנה נהגו לקיים תחרויות שהיוו תמריץ להגברת כושר הקליעה. בשנותיו האחרונות של הגדנ"ע, בכפוף למצב הבטחוני ששרר במדינה (שנותיה הראשונות של האינתיפאדה השנייה) התקיימו התחרויות הבאות:
- תחרות הנצחה בחנוכה ע"ש כ"ג יורדי הסירה ויואב פכטהולד שמתקיימת ברעננה-תרגיל 40 כדור אוויר, ותרגיל 40 כדור קליבר זעיר.
- תחרות הנצחה בפורים ע"ש עמנואל כהן שמתקיימת ברחובות-תרגיל 40 כדור אוויר ו20/18 כדור באם 16 מוסב (עם/בלי משען)
- תחרות אות הקלע בפסח שמתקיימת בחיפה/עמק הירדן-מאוזר ואם 16.
בני הנוער נשלחים במהלך הקיץ לקורסים במחנה גדנ"ע (צלמון/ג'וערה/שדה בוקר)-קורס שלושה מצבים/עוזר מדריך. בעבר התקיים קורס צליפה במתקן אדם.
התועלת מהגדנ"ע עריכה
- העלאת רמת הקליעה והבטיחות בנשק בצה"ל-לגדנ"עים שמתגייסים לצבא יש ניסיון בירי שאין למתגייסים אחרים. כך הם יכולים להתקבל מיד לקורס צלפים ולהעביר פחות מזמן השירות שלהם על למידת קליעה ויותר לעסוק בפעילות-פחות שגיאות ירי שקלעים לא מאומנים לא שמים לב אליהן.
- העשרת ענף הקליעה הלא פופולרי בקלעים-הגברת הסיכויים לזכייה במדליות בתחרויות בחו"ל. בשנה האחרונה, שלושת קלעי הנוער במקומות הראשונים הם גדנ"עים לשעבר.
ציוד בו נעשה שימוש בגדנ"ע קליעה עריכה
כלי נשק עריכה
- רובה בריחי מוסב לקליבר זעיר-מאוזר/FN
- אם 16 מוסב לקליבר זעיר
- רובה קליבר זעיר מקצועי/אולימפי-דגם 1807 מתוצרת אנשוטס, כונה בפשטות "אנשוטס"
- רובה אוויר-דגם S300 מתוצרת פיינוורקבאו
- רובה אוויר-דגם S601 מתוצרת פיינוורקבאו
לבוש מסייע עריכה
(יכול להיכנס לקטגורית קליעה כספורט)
1. מעיל-הגוף גמיש ואינו קשיח לחלוטין. לצורך הקליעה רצוי לקבע את הגוף במצב אחד. בעמידה המעיל מסייע למנוע כאבי גב, מהווה נקודת משען (תודות לשטח הפנים המחוספס שלו) ליד המחזיקה את הרובה.
2. כפפה-להגן על כף היד מלחץ הרובה והרצועה או למנוע החלקת הרובה
3. רצועה-משמש לירי בשכיבה. מספק תמיכה ויציבות רבה יותר. מקטין אפשרות של שימוש מיותר בכוח או תזוזות לא רצוניות (הרדמת היד).
4. מכנסיים-משמש לירי בעמידה-מגדיל יציבות (קיבוע הגוף) ומקל על כאבי גב.
5. נעליים-לרוב משמשות רק לירי בעמידה-מגביר יציבות.
6. מסתור-למנוע מאור רקע להפריע ליורה בהתרכזות במטרה (אור שמגיע מהצד מקשה אל ההתרכזות במטרה עצמה-אור מוחזר מהכוונת מקשה לראות את המטרה), וכן לאפשר ליורה לא לעצום עין בלתי מכוונת-לירות בשתי עיניים פתוחות (לרוב, בירי בלי מסתור היורה יעדיף לעצום עין-יפחית מכושר הראייה וגם השקעת מאמץ מיותרת).
7. אטמי אוזניים-בטיחות, מניעת פגיעה בשמיעה, מגביר ריכוז.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- כתבות על סגירת הגדנ"ע קליעה:
- כתבות על חניכים:
- סיפור על אברהם רוזנברג
חג"ם עריכה
חינוך גופני מורחב/מוגבר
הקמה עריכה
הוקמה ב1939 בהיתר שלטונות המנדט בבתי הספר בארץ.
תחומי עיסוק עריכה
כל תחום ספורטיבי הקרוב למיומנויות צבאיות, ללא עיסוק בפעולות צבאיות. זאת הדרישה לחוקיותו.
מדריכי הנערים בבתי הספר בחרו מספר תלמידים רציניים מתוך הכיתה שהדריכו, והציעו להם התנדבות לגדנ"ע. [[קטגוריה:ישראל: ספורט]] [[קטגוריה:ארגונים ומוסדות ביישוב]]
גדודי נוער עברי עריכה
הגדרה עריכה
בין כינויו המחתרתיים:
- ח"ץ-חיל צעירים
- המקשרים-משום תפקידי הנערים באותו זמן
- עלומים
הגדנ"ע היה המסגרת הסודית שהחג"ם היה הכיסוי שלה.
המצב בארץ לפני ההקמה עריכה
ההקמה עריכה
המבנה עריכה
יחידות עריכה
תפקידים עריכה
- קצנ"ג-קצין נוער גלילי.
- מד"פ-מדריך פלוגות, מקביל למד"ן שלאחר קום המדינה. הונהג החל ב1945.
פעילות עד פרוץ המאורעות עריכה
קישור ואיתות, הדבקת כרוזים, שמירה, לחימה והגנה בעת פרעות.
פעילות לחימה במלחמת העצמאות עריכה
בלימת טור משוריינים בדרך לירושלים עם פיאט, מולטובים ונק"ל
פירוק המסגרת עריכה
לאחר הקמת המדינה ועזיבת הבריטים, ניתן היה לקיים אימוני נוער בגלוי היה צבא ולא היה צורך בגדנ"ע כיחידת הכשרה טרום צבאית.
פעולות הכנה לצה"ל עריכה
נעשות בשיתוף משרד החינוך, משרד הביטחון וצה"ל
חוגים חיליים עריכה
בתחילת צה"ל, כאשר עוד לא היו קורסים להכשרת חיילים
מסגרות להגברת עיסוק בתחום עריכה
גדנ"ע אוויר, קליעה, תזמורת, כדורגל, מזרחנות
מסגרות גיבושים עריכה
גדנ"ע חובלים, שייטת
פעולות להכנה לשירות עריכה
שבוע במחנה צה"ל עריכה
יום בלשכת הגיוס עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- במשהב"ט
- במשרד החינוך
- בצה"ל
- אחר
גדנ"ע עריכה
- עובדות לציון:
- קיים בבנימינה רחוב "גדנ"ע"
הגדרה עריכה
1973 פיקוד
מסגרת ממלכתית לחינוך הנוער, שמטרתה לחנך את הנוער לתרום לבטחון המדינה.
ציוני דרך עריכה
מפעלים ופעילויות עריכה
אימון מרוכז עריכה
אימון לתלמידי כיתות י' המתקיים באחד מבסיסי האימון של פיקוד הגדנ"ע במשך כ10 ימים.
במחנה גדנ"ע עריכה
ביטאון הפועל מ1950 עד לפחות 1980, בהוצאת משהב"ט. נקרא בעבר "ניב עלומים"
חץ וקשת עריכה
תוכנית רדיו בת חצי שעה שהונהגה בגלי צה"ל עד מליו"כ.
מפעלי קיץ עריכה
התחיל כיוזמה של שריר, פנייה לבני יורדים לבוא לארץ לחודש של פעילות גדנ"עית
חידון התנ"ך עריכה
במטרה לקרב נוער יהודי מרחבי העולם למקרא וא"י. נערך אחת לשנה ביום העצמאות.
שירות לאומי עריכה
פעולה לתלמידי כיתות י"א היוצאים לעבודה במשקי ספר, להגשת סיוע לחולים ועוד.
מבצע התערות עריכה
מבצע שהונהג על ידי הגדנ"ע ב1950 במטרה לקרב את העולים החדשים תושבי המעברות.
מירוץ הלפיד עריכה
הונהג החל בדצמבר 1948 משישה מוקדי גבורה בישראל אל מודיעין-המכבי הצעיר החל בהם קודם. לבדוק ולערוך
תזמורת הגדנ"ע עריכה
- להקת גדנ"ע פעלה לזמן קצר (משום תרבות הלהקות הצבאיות)
- זכייה של תזמורת הגדנ"ע בתחרות עולמית בהולנד, קבלת נבל הזהב מהמלכה.
מבצעי גדנ"ע עריכה
- מבצע נטע-נטיעת יער למרגלות הגלבוע (היום חלק מפארק עין חרוד) מתי?
- מבצע גדר-מתיחת גדר הבטחון ביישובים החדשים של השרון ואלו הגובלים במשולש.
- מבצע עשב-ניכוש?!
- מבצע רכבת-בקיץ 1976 השתתפו גדנ"עים בעבודות קרקע בתוואי הרכבת לנגב באזור שדה בוקר.
- גדנ"ע 1-מבצע התרמה לאחר פיגוע הירי במעלה העקרבים, לטנק. למרות המאמצים הרבים, הכספים שנאספו לא הספיקו גם לטנק אחד.
גדנ"ע ים עריכה
הוקם ב1949 כהמשכן של האגודות הימיות (חלקן מחתרתיות). הקורס הראשון, בן חודש, אורגן על ידי האגודה הימית "זבולון" בחיפה. בסיומו, תריסר נערים הועלו לאוניית הסוחר "עצמאות" ויצאו להפלגה בת ארבעה חודשים להשתלמות באומנות הים. קצין גדנ"ע ים ראשון-חנינא מלצר נותר ממנו גדנ"ע צלילה (136)
מבצעי שעת חירום במהלך המלחמות עריכה
- קדש: גדנ"עים נשלחו ליישובים חקלאיים שנותרו ללא עובדים. עבודות חירום בבתי חולים, שזירת רשתות הסוואה, טעינת תחמושת בבסיסי צה"ל, מילוא שקי חול חפירת שוחות הגנה ביישובים.
- יום כיפור:לפי לקחי מלחמת ששת הימים, נערך הגדנ"ע ליישם את הוראות "תיק שעת חירום", ותלמידי בתי ספר גויסו לחלוקת דואר (הפצת צווים) ועבודות דחופות בבתי חולים, בסיסי מזון ובסיסי ציוד ואספקה של צה"ל. הגדנ"ע השתלב ביוזמתו בפעילויות מערך המל"ח (משק לשעת חירום)
מפקדים עריכה
- (סא"ל) ישי אלחנן (1)(1917-). ב1949/1948 מונה למפקד הגדנח"ל, 1950 פרש.
- (אל"מ) עקיבא עצמון (2) (1901-1976) 1950-מפקד גדנ"ע, 1954-פרש מצה"ל
- (אל"מ) רם רון (4) (1928-). 1954-מפקד הגדנ"ע 1957-השתחרר
- יוסף גולן
- עמנואל נשרי
- יצחק שני
- צבי בן-ארי
- זוהר משה
- ברוך לוי-אחיו של משה לוי, הרמטכ"ל "לעתיד"
- ישעיהו תדמור (קשר לבית הספר הריאלי?)
- הלל בן מאיר
- משה שריר (מפקד מ1980...להשלים את השאר ממקורות אחרים)
מבנה עריכה
בעלי תפקידים עריכה
- מד"ן-מדריך נוער במסגרת הגדנ"ע לאחר קום המדינה.
- מנ"ח-מדריך נוער בחו"ל. מדריכי נוער שיצאו בשנות ה60 לחו"ל כדי לסייע לארצות מתפתחות.
סמלים עריכה
סיסמאות עריכה
"ללמד בני יהודה קשת"
לבוש עריכה
תלבושת הגדנ"ע נקבעה 1954 (רם רון)
דוגמאות בעולם עריכה
קטגוריה של ארגוני נוער צבאיים בעולם
- "חטיבת הבונים" בגאנה
- ארה"ב-
- בריטניה-
- סין-למכורי מחשב
מקורות עריכה
- צה"ל בחילו, כרך 15 ע"מ 110-145 (1982) אלכס דורון חתום על חלק הגדנ"ע. הוצאת רביבים.
קישורים חיצוניים עריכה
- גדנ"ע בכושר קרבי
- כתבה בהארץ (במקביל לסגירת הגדנ"ע קליעה)
תזמורת הגדנ"ע עריכה
גדנ"ע בכושר קרבי עריכה
גדנ"ע ים עריכה
האגף הבטחוני-חברתי עריכה
ממונה גם על פעילות הגדנ"ע וההכנה לצה"ל
ראשי האגף לדורותיהם עריכה
| מספר | שם | תחילת כהונה | סיום כהונה | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1 | אליהו (אליק) שומרוני | אוקטובר 1948 | דצמבר 1951 | - |
| 2 | בן-ציון אילן | פברואר 1952 | מרס 1954 | - |
| 3 | איסר בן-צבי | מרס 1954 | פברואר 1956 | - |
| 4 | בן-ציון אילן | פברואר 1956 | פברואר 1959 | - |
| 5 | דוד קורן | פברואר 1959 | יוני 1961 | - |
| 6 | אלחנן ישי | יוני 1961 | יוני 1965 | - |
| 7 | יהודה שוסטר | יוני 1965 | ינואר 1968 | - |
| 8 | משה נצר | ינואר 1968 | נובמבר 1971 | - |
| 9 | יוסף יהלום | נובמבר 1971 | אפריל 1975 | - |
| 10 | משה נהוראי | אפריל 1975 | ינואר 1978 | - |
| 11 | רפאל (רפול) שפר | ינואר 1978 | אוקטובר 1982 | - |
| 12 | לוי מן | אוקטובר 1982 | נובמבר 1984 | - |
| 13 | אריה שמחוני | נובמבר 1984 | ינואר 1987 | - |
| 14 | מרדכי אילת | ינואר 1987 | ספטמבר 1991 | - |
| 15 | אלי כהן | ספטמבר 1991 | ינואר 1993 | - |
| 16 | דורון טונדובסקי | ינואר 1993 | דצמבר 1996 | - |
| 17 | יהודה דובדבני | ינואר 1997 | פברואר 2000 | - |
| 18 | בילו מישורי | דצמבר 1999 | נובמבר 2003 | - |
| 19 | יצחק תורג'מן | נובמבר 2003 | נובמבר 2004 | - |
| 20 | אביגדור קהלני | נובמבר 2004 | - | - |
קישורים חיצוניים עריכה
[[קטגוריה:אגפי משרד הביטחון]]
(הכנה למיזם)
משימות על הפרק עריכה
הגדנ"ע בהגנה עריכה
אישים עריכה
גופים עריכה
- בית הספר הריאלי
- חג"ם
- "השחר"
אירועים עריכה
מקומות עריכה
שונות עריכה
הגדנ"ע מכ"ט בנובמבר ועד סוף מלחמת העצמאות עריכה
אישים עריכה
גופים עריכה
אירועים עריכה
מקומות עריכה
הגדנ"ע בצה"ל עד איחודו עם חיל חינוך עריכה
אישים עריכה
גופים, מסגרות ומפעלים עריכה
- גדנ"ע בכושר קרבי
- גדנ"ע ים, גדנ"ע חובלים (קורס חובלים), גדנ"ע צלילה
- תזמורת הגדנ"ע
- גדנ"ע כדורגל
- במחנה גדנ"ע