משתמש:Hummingbird/ארגז חול/נשק
הדק עריכה
קטגוריה: "קטגוריה:כלי ירייה - מבנה ופעולה"
לדבר על: שתי לחיצות, מושג "הדק שערה", משקל הדק לפי סוגים, וכו'
לבדוק בית בליעה
הגדרה עריכה
מנגנון בכלי הנשק שתפקידו לאפשר שחרור נוקר והתחלת תהליך הירי כמעט באופן מיידי, ללא צורך לזוז יותר מדי וללא מאמץ רב.
לחיצת הדק עריכה
לחיצת הדק מחולקת לשני מקטעים:
- לחיצה ראשונה- מהלך סרק, שבו מתקיימת תנועה רק של ההדק עצמו, בעוד שאין תנועה בתוך המנגנון. ישנם רובים שבהם לא קיימת לחיצה ראשונה (שבד"כ מאפשרת לתת תחושה כלשהי לגבי רגישות המנגנון).
- לחיצה שנייה הגורמת לפעילות במנגנון שבסופה הנוקר משוחרר אל הפיקה.
אורכי הלחיצה הראשונה והשנייה מאפשרים לאפיין מנגנון הדק.
מאפיין נוסף של מנגנון הדק מכונה משקל הדק (הכוח שיש להפעיל על מנת לגרום לתנועה). לרוב, ברובים בעלי קליבר גדול (רובי ציד ורובים צבאיים) נעשה שימוש בהדקים בעלי משקל גבוה (על מנת למנוע פליטת כדור בזמן תזוזה), בעוד שבענפי הקליעה הספורטיביים נעשה שימוש ברובים בעלי משקל הדק נמוך (חוסר תזוזה, דרושה עדינות ובקושי הפעלת כוח). משקל ההדק כל כך קטן, עד כדי כך שניתן להפעילו בנגיעה עדינה-לפיכך, הדק זה מכונה "הדק שערה".
ככל שמשקל ההדק נמוך, פוחת הסיכוי להזיז את הרובה ואפשר לירות כדור בהפתעה כמעט מוחלטת (דבר טוב-לא נרתעים מכדור שלא מצפים לו). בתחרויות אולימפיות נבדקים מאפיינים אלו על מנת לא לאפשר יתרון ציוד של קלעים מסוימים על פני קלעים אחרים. קלעים שמשקל ההדק שלהם נמוך מדי נפסלים.
היסטוריה עריכה
רובי קשת עריכה
(אולי שייך להתפתחות הנשק החם-ניתן להשאיר את הפסקה על הקשת, מעט על רובים פרימיטיביים) השימוש בקשתות רגילות לירי חצים דרש שימוש בכוח פיזי רב לדריכת הקשת. המעבר לרובה קשת בימי הביניים הוא ההופעה הראשונה של מנגנוני הדק ראשונים.
הופעת נשק חם עריכה
עם הופעת התותחים, לאחר גילוי אבק השריפה, מוזערו התותחים לשימוש בידי אדם. מהצתה ידנית בוצע שימוש במנגנון הדק שהפעלתו גורמת לקירוב גוף בוער מחוץ לרובה, אל נתיב שדרכו אבק השריפה יבער וידליק כמות גדולה של אבק שריפה בתוך הרובה עצמו. בדגמים מאוחרים יותר, הלחיצה גרמה להורדת פטיש על חומר נפץ רגיש שגרמה להצתת אבק השריפה באותה דרך. דריכת הפטיש, דרכה גם את מנגנון ההדק.
תחמושת אחודה עריכה
עם המצאת התחמושת האחודה (תרמיל+קליע), מנגנון ההדק גרם לפגיעת נוקר בפיקה. אז הופיעו אקדחים תופיים-הפעלת מנגנון ההדק גרמה במקביל לסיבוב התוף (או הפטיש גרם לכך), אך עדיין האקדחונים נדרשו לדרוך את הפטיש על מנת לאפשר לחיצה על ההדק (מנגנון SA-לבדוק מתי הופיע DA). (לדבר על מנגנונים אמריקאיים-מין רובי ציד...שלב ביניים). במעבר לרובים בריחיים, טעינת הכדור גרמה לדריכת המנגנון. בהמשך הופיעו רובי שחלה ורובי מחסנית בריחיים שפועלים בדרך זהה.
מכונות ירייה, רובים אוטומטיים וחצי אוטומטיים עריכה
מלה"ע ה1-מכונות ירייה ראשונות ורובה אוטומטי (גרמני). מלה"ע ה-2 מקלעים משתכללים, רובים אוטומטיים מופיעים בשני הצדדים הלוחמים (תומפסון, סטן,MP-42). רובה חצי אוטומטי-קרבין, אנפילד. במלחמה הופיעו גם מספר רובים בעלי שני מצבים.
מנגנונים מודרניים עריכה
מלבד אמצעי הפעלה אלקטרוניים, הדקים כמנגנונים מכניים המשיכו להתפתח, בעיקר באקדחים. ניתן לציין את ההדק של אקדחי הגלוק, בו משולב אמצעי הגנה למניעת פליטת כדורים. קיים מנגנון בטיחות גם בעוזי ובאקדחים של H&K-מנגנוני לחיצה של כף היד על ידית האחיזה, שללא הפעלתם לא ניתן לבצע ירי.
ראו גם עריכה
- מנגנוני בטיחות (נצרה, משבת מחסנית)
- נוקר, פטיש
- מבנה הכדור
קישורים חיצוניים עריכה
מסילת פיקטיני עריכה
התקן חיצוני סטנדרטי בנשק קל המיועד לאפשר חיבורם של עזרים לנשק כמו פנס, כוונת טלסקופית וכו'
אומץ על ידי מדינות נאט"ו במטרה לאפשר שימוש של אמצעים ממדינות שונות על כלי נשק של המדינות החברות בנאט"ו. מכונה תקן STANAG 84?
קנה עריכה
זהו החלק שדרכו הכדור עובר שלוחצים על ההדק ואז הכדור נורה
הגדרה עריכה
חלק גלילי-חלול בנשק חם שדרכו מואץ קליע.
היסטוריה עריכה
אמנם עם גילוי אבק השריפה, ההופעה של קנה כנשק הייתה בתותחים, אך למעשה קנה נשיפה היה הקנה הראשון שנעשה בו שימוש לנשק. (לערוך) הופעת מכונות חריטה אפשרה ייצור קנים איכותיים יותר (דרוש מידע נוסף) פיתוח תהליכי ייצור כמו הקשחה תרמית ו...?
הסבר טכני עריכה
קנה נדרש לעמוד בתנאים קיצוניים ועקב שינויי החום והלחץ שבו, יש צורך בביצוע תהליכים מיוחדים במהלך ייצורו על מנת לשמור על איכותו ולמנוע את שחיקתו עם הזמן. בעוד שבעבר היה נהוג כי התחמושת הנורית בקנה תהיה בקליבר גדול במעט מהקליבר של הקנה, ובעת הירי התחמושת אולצה להתאים עצמה לקנה, בעשורים האחרונים חלה התפתחות בייצור קנים עם הופעתו של הקנה הפוליגוני. (דרוש הסבר נוסף) קנה צף-קנה המחובר לרובה רק במכלול.
קנה נשיפה עריכה
(לערוך-סגנון, חלוקה לפי נושאים, קישורים פנימיים, להרחיב ותבניות השלמה איפה שצריך)
הגדרה עריכה
נשק קליעי קר. למעשה מדובר בקנה חלול, שדרכו מואץ קליע כלשהו (לרוב, חץ) באמצעות נשיפה וכוח הריאות.
היסטוריה עריכה
בקנה הנשיפה נעשה שימוש מסורתי על ידי תרבויות שונות שאינן קשורות זו לזו מעבר לעובדה שרובן ישבו או יושבות לאורך קו המשווה. בעיקר באזורים של יערות טרופיים עבותים. את הקנה ייצרו לרוב על ידי חריטת תעלה מדוייקת בלוח עץ ארוך וצר, לרוב מעץ קשה. והצמדת הלוח עם התעלה ללוח ותעלה זהים ובהתאמה מדוייקת כך שנוצר צינור צר וארוך משתי התעלות. את שני הלוחות היו מצמידים יחד בחוזקה או דוחסים בתוך קנה במבוק. באחדות מהתרבויות מקובל ליצור פיה אליה מצמידים את השפתיים כדי להגביר את הלחץ. שיטה אחרת היא להקיף את שפת הקנה הנוצר עם השפתיים=להכניס את הקנה לפה. כלי הנשק שמתקבל משמש להדיפת חץ שהוא לרוב קיסם עץ חד שבקצהו האחורי עטיפת סיבים טבעיים או חומר אחר המהווה אטימה של האויר שבין הקיסם ודופן הקנה באמצעות כח הריאות. מדובר בכלי מדוייק מאד אך המסוגל לשלוח את הקליע לטווח קצר יחסית. מאחר ומדובר בכלי ירי בעל קוטר קטן, משמש קנה הנשיפה לרוב לציד בעלי חיים קטנים או לחילופין, לאפשר פגיעה קטלנית בבעל חיים גדול יותר באמצעות משיחת חוד החץ ברעל. תרבויות שונות הפיקו רעלים שונים לשם משיחת החץ מחומרים טבעיים שהיו נפוצים בסביבתם. כך למשל מיצוי צמחי של צמחים המכילים סטריכנין לעיתים תוך ערבובו עם מיץ פלפל חריף לשם גרימת תחושת צריבה שתגרום לקורבן לגרד את מקום הפגיעה ולהפיץ את הרעל במחזור הדם [ בורניאו] או שימוש בריר רעיל המכסה את גופה של צפרדע - דרום אמריקה.
שימושים כיום עריכה
קנה הנשיפה היום עשוי לרוב מתכת. בד"כ אלומיניום ולפעמים מצופה בחלקו הפנימי בטפלון לשם הקטנת מומנט החיכוך בין הקנה והחץ. החצים עשויים ממגוון חומרים ומצויידים לרוב בראשי מתכת. ישנן מספר ארצות בהן הציד באמצעות קנה הנשיפה מותר בחוק. בארה"ב הציד בעזרת קנה הנשיפה מותר למעט בשתי מדינות. שימוש נוסף הוא בהשמדת בעלי חיים מזיקים. ביפן, אירופה וארה"ב קיימים ארגונים להפצת השימוש בקנה הנשיפה כספורט לא קטלני לשם ירי למטרות ושיפור הבריאות כאשר הנשיפה החזקה של האויר לשם העפת החץ אל המטרה מנוצלת לאימון שרירי הנשימה ויש הטוענים שהפעולה טובה גם לחולי לב. וטרינרים עושים שימושים שונים בקני נשיפה. בין השימושים: הרדמת בעלי חיים לצורך העברתם או בדיקתם, מתן תרופה, איסוף דגימה גנטית (לבדוק). שבטים מאזורים נידחים (אמזונס, ערבה אוסטרלית, אפריקה) עדיין עושים שימוש בקנה נשיפה לציד ולחימה.
נשק אוויר עריכה
קליעי מתכת-אקדחי ורובי אוויר לירי אולימפי או אימון פשוט, קליעי גומי/פלסטיק-איירסופט, פיינטבול, BB
תחמושת 0.22 עריכה
תחמושת זאת מכונה תחמושת קליבר זעיר ולעיתים מכונה גם טוּטוּ (two two).
קיימים מספר גדלים: תחמושת זו משמשת לירי באקדחים (ברטה 71 למשל), ברובים (בעיקר בקליעה) וגם באקדחי מסמרים ואקדחים סמויים (אקדחי עט). התחמושת הנפוצה ביותר ממשפחה זו היא ה0.22 LR. קיימת גם תחמושת מגנום.
מטרה עריכה
אמצעי המשמש לאומדן דיוק באימון ירי.
מטרות ראשונות היו אמצעים שדימו בני אדם-דחלילי סמרטוטים לאימוני קשתים ואבירים עם רומח. בהמשך, עם פיתוח ספורט הקליעה למטרה בקשת, הופיעו מטרות בד/נייר (קרוב לוודאי שאז הנייר עוד לא היה נהוג מספיק כדי לשמש מטרה).
עם ההתקדמות בהתפתחות כלי הירי גם המטרות התקדמו וגם ייצורן. מטרות הנייר שהיו נהוגות ומתאימות לירי רגיל לא היו איכותיות מספיק לירי תחרותי ולכן בענפי הקליעה, בעת תחרויות חשובות, הוחלפו מטרות הנייר למטרות נייר עבות ומטרות קרטון דק. פיתוחן של מטרות אלקטרוניות ומטרות נעות התאפשר עם התקדמות המכניקה, החשמל והאלקטרוניקה. בירי ברובה ציד משתמשים בצלחות חרס לדמות ירי על ציפורים במקום המטרה המקורית.
בהמשך פותחו מטרות אופטיות המאפשרות לחסוך בתחמושת. בצבא עושים שימוש בכלי רכב ישנים וכלי שלל לדימוי מטרות עבור מטוסים, טנקים ואימוני נ"ט. עבור אימוני טייסים פותחו פודים (מכשור נישא) לאפשר הדמיית ירי ללא שימוש בתחמושת. כן נעשה שימוש במטרות נגררות על ידי מטוס לאימון באש חיה ומזל"טי מטרה פשוטים, מטרות חול (עיגולים המסומנים על הקרקע), מטרות נייר גדולות וכלי רכב שיצאו משימוש לאימונים לתקיפת קרקע.
נייר/קרטון (אולימפית-תחרותית, אקדחים, ירי מעשי, צבאית לאיפוס, אדם, בעלי חיים), אלקטרונית (אולימפית, צבאית), אופטית-אינפרה אדום/לייזר, , חרס (רובי ציד), מטרה מוצקה (כלי רכב כמטרה לכלים צבאיים), מזל"ט מטרה
מטווח עריכה
מטווח הוא מתחם או מבנה מוגדר המיועד לשימוש בכלי ירי קלים. המונח משמש גם לתיאור מקצה ירי מוסדר בנשק לשם אימון או הכשרה. קיים איסור לבצע ירי בכל שטח שאינו מוגדר כמטווח שלא במטרה להציל חיי אדם.
סיווג ומבנה עריכה
מבנה פתוח או סגור עריכה
ניתן לסווג מטווחים כפתוחים (בחלל פתוח-באופן חלקי או שאינו מקורה כלל) או סגורים (בתוך מבנה סגור לחלוטין). מטווחים סגורים ממוקמים לרוב במרכז יישובים עירוניים ואילו מטווחים פתוחים נמצאים לרוב בשולי יישובים-זאת בשל הרעש וכן בשל חשש מכדורים יוצאים.
מבנה של מטווח כללי עריכה
מטווח כולל:
- קו יורים-התחום שממנו מותר לעשות שימוש בכלי ירי (כאשר בכל זמן נתון הקנה מופנה לכיוון קו המטרות) ואין לעשות כל שימוש בכלי נשק שלא בתחום זה-ירי, "ירי יבש" או משחקים בנשק, פריקת נשק (הוצאת התחמושת מתוכו והרפיית קפיץ הנוקר) ונצירתו.
- עמדת ירי-תחום שרוחבו כמטר וחצי ומשמש את היורה במטווח. נהוג ל
- שטח אש-התחום בין קו היורים לחומת המפגע, דרכו עפים הקליעים לעבר המטרות. בתחילת הירי או במהלכו, יש לוודא שאין אנשים או בעלי חיים ששוהים בשטח האש.
- מתרסים-במטווחים פתוחים ישנו סיכון של מעוף קליעים מחוץ לשטח המטווח כאשר כלי נשק מכוון בזווית כלשהי מעל קו האופק. על מנת למנוע סכנה זו, בשטח האש מוצבים מחסומים אלו מעל קו האופק כדי לקלוט את הקליעים ולמנוע מהם להמשיך הלאה אל מחוץ לשטח המטווח. בנויים לרוב משילוב של קרשים ובטון-הבטון עוצר את הקליע והקרשים סופגים חלק מהאנרגיה הקינטית שלו ומונעים נתזים.
- שביל מעבר-משמש למעבר בין קו היורים לקו המטרות, דרך צידי שטח האש.
- גבולות גזרה
- קו מטרות-התחום שבו מוצבות מטרות הירי. נמצאות במרחק ידוע מקו היורים.
- חומת מפגע-אמצעי שנועד לקלוט את הקליעים, ממוקם מאחורי קו המטרות. במטווחים פתוחים מדובר לרוב בערימת חול.
- חדר נשק-חדר בו מאוחסנים כלי הנשק. התקנות בישראל מחייבות נעילת הנשקים מאחורי שני מנעולים, למניעת גניבת כלי נשק.
סיווג מטווחים לפי הנשקים המיועדים לשימוש עריכה
דרך נוספת לסיווג מטווחים היא לפי הנשק שבו מותר להשתמש במטווח:
- קיימים מטווחים לאימון בנשק אוויר שנחשב חלש יחסית ולכן פחות מסוכן. במטווחים אלו נדרשים פחות אמצעי מיגון בטיחותיים והפחתת רעש בפרט.
- קיימים מטווחים לירי באקדחים בלבד-מדובר במטווחים קטנים יחסית מבחינת טווח ירי (עד 20 מטר ברוב המקרים). במטווחים כאלו נדרשת חומת מפגע מתאימה.
- מטווחים אזרחיים לירי ברובים (חמישים מטר לרוב), אקדחים ותמ"קים. (כדאי לבנות פסקאות נפרדות לאזרחיים וצבאיים)
- מטווחים לירי ברובה ציד על צלחות חרס
- מטווחים צבאיים לרובי צליפה.
מטווחים בסדר גודל עצום ממדים (שלא ידונו בערך זה. ראה ערך שטחי אש) הם מטווחים לטנקים, שטח אימונים לארטילריה, מתחם אימונים לכלי טיס (כולל מטרות קרקע ומטרות נגררות באוויר) ומתחם אימונים לירי מכלי שיט (לסוגי הנשק השונים).
מטווחים כעסק הנותן שירות עריכה
אוכלוסיית לקוחות עריכה
מטווחים משמשים מספר אוכלוסיות:
- חיילים, שוטרים ומתנדבים, הנדרשים לכשירות מבצעית (יכולת לתפעל נשק היטב והשגת כושר קליעה מיטבי) כחלק משירותם בכוחות הבטחון.
- קבוצת הלקוחות העיקרית של המטווחים האזרחיים מגיעה למטווחים לחידושי רישיון לנשיאת נשק ואימונים לצורך קבלת רישיון. עליה נמנים אזרחים המבקשים לעבוד בעבודות אבטחה פרטיות כמו אבטחת טיולים, מאבטחים הנדרשים להיות כשירים לעבודתם במוסד אזרחי הנותן שירותי שמירה ואבטחה, אזרחים הנדרשים להוכיח כשירות לנשיאת נשק פעם במספר שנים לפי דרישת אגף רישוי נשק במשרד הפנים.
- חובבי ירי וספורטאי ירי-קבוצת לקוחות "צנועה" יותר אך צרכנית תחמושת נאמנה.
- אזרחים ותיירים-קבוצת לקוחות קטנה בעלת פוטנציאל. לרוב אינם מתאמנים בקביעות אלא באים לשם הנאה.
שירותים עריכה
מטווחים בישראל/חוקים ונהלים עריכה
שני המטווחים הבולטים של ישראל הם המטווח האולימפי בהרצליה והמטווח הגדול של קיסריה, "דני היי". הראשון משמש בעיקר לירי מעשי, פיינטבול ובראש ובראשונה למקצועות הירי האולימפי, השני משמש לאימונים ותחרויות ירי מעשי, ובעיקר לאימונים של יחידות צבאיות או משטרתיות. לאור מדיניות משרד הפנים, המטווחים בישראל נדרשים להקפדה רבה על מספר כללים, ביניהם:
- חדר הנשק של המטווח נדרש להיות מאובטח מאחורי שני מנעולים.
- אין לבצע ירי ללא מפקח/מדריך.
- במטווחים פתוחים הסמוכים לישובים, אין לבצע ירי מעבר לקליבר זעיר בשעות הצהריים.
- במטווחים סגורים נדרשות מערכות איוורור (מפוחים) שיסננו את האוויר באופן תדיר.
- אזרחים המעוניינים לבצע ירי נדרשים להמציא אישורים שונים (יושר, בריאות).
סכנות בריאותיות במטווח ומניעתן עריכה
חשיפה לעופרת או חומרים מסוכנים אחרים ואוורור במטווחים עריכה
במהלך הירי משוחררים לאוויר גזים רעילים וחלקיקי עופרת מן התחמושת. נמצא כי חשיפה מרובה לתנאים כאלו עלולה לפגוע בבריאות. במטווחים פתוחים הסכנה קטנה משום שקיים חילוף אוויר מתמיד. במטווחים סגורים לעומת זאת, אין חילוף אוויר ולכן בריאותם של בני אדם השוהים במטווח סגור נפגעת לאורך זמן. במטווחים סגורים קיימת חובה להתקין מערכת איוורור מיוחדת המסוגלת להחליף נפח רב של אוויר בזמן קצר.
רעש במטווחים ומיגון כנגדו עריכה
מצבי חירום-מניעה ותפעול? עריכה
תאונות בטיחות עריכה
שריפה ואיסוף תרמילים עריכה
סכנת תרמילים בשטח (שריפה בנתניה)
התאבדויות עריכה
עוד נושאים: "מטווח חם", מחזור תחמושת?
ראו גם עריכה
- מקצועות הקשורים לירי
קישורים חיצוניים עריכה
- רשימת המטווחים הקיימים בישראל (לא בטוח שמעודכנת)
- אתר משרד הפנים בנוגע לירי ומטווחים (מנהל האוכלוסין)
en:Shooting range da:Skydebane de:Schießstand sl:Strelišče
מדריך ירי (מקצוע) עריכה
הסבר על התפקיד/מטרה, ההכשרה, החוקים והדרישות
קישורים חיצוניים עריכה
מפקח מטווח (מקצוע) עריכה
הסבר על התפקיד/מטרה, ההכשרה, החוקים והדרישות
קישורים חיצוניים עריכה
ארגון מדריכי הירי ומפקחי המטווח בישראל עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
נשק (מקצוע) עריכה
בהתאם למקצועות הנ"ל
ירי עריכה
שימוש בכלי ירי הגורם לשיגור קליע...(עוסק בירי בנשק קל על הסוגיות השונות, להבדיל מקליעה. לא יעסוק בהדרכה)
(קישור להיסטוריה של כלי הירי)
ניתוח מכני של תהליך הירי עריכה
התמקדות במתרחש בנשק עריכה
השפעה על היורה עריכה
בטיחות בירי עריכה
(אולי לייחד ערך נפרד-נשק ובטיחות)
לפני ירי עריכה
במהלך ירי עריכה
- ציוד מיגון
לאחר ירי עריכה
סכנות בריאותיות עריכה
- שמיעה
- ריאות
ירי וחוק עריכה
- ירי שלא במטווח
- ירי במטווח
מושגים עריכה
- ירי אינסטנקטיבי
רובה עריכה
(שיפור הערך הנוכחי)
מאפיינים לסיווג:
- קהל יעד: צבא, משטרה, אזרחים
- קליבר
- מבנה-עיצוב
- שיטת פעולה-טעינה
סיווג רובים עריכה
רובים לפי קבוצת יעד עריכה
- רובים צבאיים-מתוכננים לפי תקנים מחמירים של עמידה בתנאים קשים, תחזוקה קלה.
- רובי סער: רובים המשמשים כנשק האישי העיקרי של הדרג המסתער-חיל הרגלים. רובי סער מתאפיינים במספר תכונות הנחוצות ללחימה-בעלי משקל קל, מנגנון בורר קצב ירי (ירי חצי אוטומטי, אוטומטי וחלקם מאפשרים ירי צרורות)
- רובים לאכיפת חוק
- רובים לשוק האזרחי
- רובים לקליעה למטרה
- רובה
- רובים לירי חופשי
- רובים לקליעה למטרה
רובים לפי תכלית טקטית/שימוש עריכה
- רובי צליפה: רובים המשמשים לירי מדויק לטווחים רחוקים.
- רובים נגד חומרים: רובים כבדים בעלי קליבר של 0.5 אינץ' ומעלה המיועדים לחדור דרך שריון ולגרום נזק למבנים, רכבים ומטעני נפץ. סוג זה של רובים התפתח מרובי הצליפה ועמד בפני עצמו בשל מאפייני התחמושת היחודיים. הרובה הנפוץ ביותר בעולם מסוג זה הוא ה-M82A1 בארט.
רובים לפי מבנה עריכה
- רובה Bullpup: רובה בו המחסנית והמנגנון ממוקמים מאחורי ההדק, וכך מתאפשר לקצר את הרובה מבלי לקצר את הקנה.
- קרבין: רובה בעל קנה וקת מקוצרים. במקור נועד לצנחנים, פרשים וחילות עורפיים.
- רובים מטענים: רובים הנטענים ממחסנית.
- Shotgun: רובים חלקי קדח שיורים תרמיל עם עשרות כדוריות עופרת ולא קליע מוצק. תרגום מקובל בעברית למונח "Shotgun" הוא רובה ציד, אם כי תרגום זה שגוי מאחר ואין חפיפה מוחלטת בין שתי הקבוצות.
- רובי איירסופט: רפליקה (העתק) של רובים אמיתיים, העשוייה ברובה מפלסטיק. משמשת למשחק של מיומנות בין קבוצות הדומה למשחק הפיינטבול. יש המסבירים כי רובי האיירסופט יוצרו, על מנת לתת חוויה יותר ריאליסטית למשתתפים במשחק. רובי האיירסופט יורים כדורי פלסטיק בקוטר 6 מ"מ ואינם פוצעים. רובי איירסופט קימים מזה 30 שנה בצורתם הנוכחית, ונפוצים בעולם כולו כספורט בעל ערכים ייחודיים לו.
אחזקת נשק בידי אזרחים עריכה
(הפנייה מרישיון נשק)
היסטוריה עריכה
טיעונים בעד ונגד עריכה
מחקרים עריכה
מדיניות במדינות העולם עריכה
התייחסות ל: ארה"ב (לפי מדינה-רישיון הסלקה/נשיאה גלויה), אנגליה...
המדיניות בישראל עריכה
- תבחינים-נשיאה/אחזקה
- פעילות ספורטיבית-מועדון ירי מעשי, מועדון קליעה
- קו עימות
- ציד-נדיר
- מאבטח
- "תבחין 96"
- רישיון מפעל ראוי
- נוספים: אחזקת נשק מושבת, סוחר נשק, ייצור תחמושת
- חידוש רישיון ורמת הקליעה הנדרשת של היורה
- אחריות על הנשק ואחריות פלילית בשימוש בו
- חריגים: חברי כנסת, נשקים מיוחדים (רובי ציד, רובי צליפה), מספר נשקים
היסטוריה עריכה
- החלטות ועדה של משרד הפנים לאחר רצח רבין
- נקודות ציון אחרות, תקנות שונות