משתמש:Itamar2044/וון דרום קוריאני

י הוא ההילך החוקי והמטבע הרשמי בצפון קוריאה. יחידות המשנה של המטבע הן מאה צ'ון לכל וון אחד. המטבע מונפק על ידי הבנק המרכזי של המדינה.

תוכן עניינים [הסתרה] 1 היסטוריה 1.1 הצמדה לדולר 1.2 העברה ל"וון חדש" ב-2009 2 קישורים חיצוניים היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה] הוון הפך להילך החוקי בצפון קוריאה ב-6 בדצמבר 1947, בהחליפו את הין הקוריאני. הוון מיועד רק לאזרחי צפון קוריאה; הבנק למסחר מנפיק שטרות נפרדים עבור מבקרים זרים (foreign exchange certificate), כפי שהיה נהוג בארצות סוציאליסטיות אחרות. בעבר הנפיק הממשל שני סוגים של שטרות למבקרים זרים: שטרות אדומים עבור מבקרים מארצות סוציאליסטיות; ושטרות ירוקים או כחולים עבור מבקרים מארצות קפיטליסטיות. בשנים האחרונות פחת השימוש בשטרות אלו, והמבקרים משתמשים לרוב במטבעות זרים נפוצים כמו האירו האירופאי.

הצמדה לדולר[עריכת קוד מקור | עריכה] מאז 2001 נטשה הממשלה הצפון-קוריאנית את שער החליפין הרשמי והסמלי של הוון לדולר אמריקני, 2.16 וון לדולר אחד (נטען כי שער זה היה מבוסס על תאריך הולדתו של קים ז'ונג איל, 16 בפברואר). שער חליפין רשמי עדכני יותר ביטא יחס של 142.45 וון לדולר אחד; אולם בעקבות אינפלציה מהירה, נשחק ערכו של הוון והוא התקרב בערכו לוון דרום-קוריאני. אזרחים שעברו מצפון קוריאה לדרומה או למדינות המערב, דיווחו כי ערכו של הוון בשוק השחור נע סביב 570 ליואן סיני אחד ביוני 2009; עם זאת, ערכו בשוק השחור תמיד גבוה יותר מאשר במוסדות רשמיים.

העברה ל"וון חדש" ב-2009[עריכת קוד מקור | עריכה] הוון הוערך מחדש והוחלף על ידי הממשלה ב-2009, לראשונה מזה 50 שנה. לאזרחי צפון קוריאה ניתנו שבעה ימים להחליף סכום מקסימלי של 100,000 וון בשטרות של 1000 (כ-40 דולר אמריקני בשוק השחור), לשטרות של 10 "וון חדש". לאחר מחאות עממיות הועלה הסכום ל-150,000 במזומן ועוד 300,000 בחסכונות בנקאיים. ההחלפה נתפשה כמהלך נגד פעילות בשוק הפרטי, שעלול למחוק את רוב חסכונותיהם של תושבי צפון קוריאה. בעיתון "טיימס" נטען כי המהלך הוא ניסיון להשתלט על אינפלציית המחירים בשוק ולמחוק את הונם של חלפני הכספים של השוק השחור. ההודעה על ההחלפה נמסרה לשגרירויות זרות אך לא לתקשורת הממלכתית בצפון קוריאה, המידע נמסר מאוחר יותר דרך שירות הרדיו החוטי המצוי בצפון קוריאה.

כחלק מהתהליך, השטרות הישנים חדלו להיות הילך חוקי ב-30 בנובמבר, והשטרות החדשים לא חולקו עד 7 בדצמבר, ולפיכך האזרחים לא יכלו להחליף כסף בסחורות או שירותים עד ליום ההחלפה. רוב המסעדות, החנויות ושירותי התחבורה היו סגורים עד ליום זה. השירותים היחידים שנותרו פתוחים הם אלה ששירתו את הזרים ואת האליטה הפוליטית ואשר סחרו במטבע זר בלבד. סוכנות הידיעות הסינית "שינחואה" תיארה את המצב בו היו שרויים אזרחי צפון קוריאה כ"פאניקה קולקטיבית". פקידים בכירים בממשל חששו שיתעורר אי שקט אזרחי בימים אלו, חשש שלא התממש ברובו. בסיסי הצבא הצפון-קוריאני הושמו בכוננות ועלו דיווחים בלתי מאומתים על מספר מחאות ציבוריות בקומץ ערים ועיירות צפון-קוריאניות, אשר אילצו את הרשויות להגדיל במעט את כמות הכסף שהאנשים יכולים להחליף. ערמות של שטרות ישנים הועלו באש והושלכו לנהרות (בניגוד לחוק האוסר על השחתת צלמו של קים איל סונג), ושני סוחרים מהשוק השחור נורו למוות על ידי המשטרה המקומית בפיונגיאנג. הרשויות הקוריאניות איימו ב"עונש חסר רחמים" למפרי חוקי חילופי המטבע.

תמונות של השטרות החדשים הוצגו ב"צ'ינושיבו שינובו", עיתון צפון-קוריאני הממוקם ביפן. העיתון טען כי הוון החדש יחליש את השוק החופשי ויחזק את השיטה הסוציאליסטית במדינה. אולם, הוון צנח ב-96% מול הדולר בימים הספורים שלאחר החשיפה. דיווחים אחרים טוענים כי הממשל חזר בו מכמה היבטים של ההערכה מחדש, לאחר מהומה של סוחרי שוק הכספים שהובילה ל-12 הוצאות להורג.

בפברואר 2010 הוקלו כמה מהמגבלות על השוק החופשי. חבר המפלגה הבכיר פאק נאם ג'י פוטר לאחר מספר אירועי מחאה, ולאחר מכן הוצא להורג.

קישורים חיצוניים