משתמש:Lespaul3675/אהרן דאום

קובץ:Ahron daum.jpg
הרב אהרן דאום

אהרן דאום (נולד ב-6 בינואר 1951 בבני ברק, ישראל. רב אורטודוקסי מודרני, מוצאו הוא מארץ ישראל, פרופסור, סופר, ורב ראשי בדימוס של פרנקפורט. מקום מגוריו כיום הוא אנטורפן בבלגיה.

קורות חייו וציוני דרך עריכה

אהרן דאום נֵחַן בסובלנות יתירה ומתייחס בנימוסיות ובאדיבות לכל אדם ללא קשר למוצאו ולזיקתו הדתית. שמו הולך לפניו כבעל תכונות נעלות ובעל מדות תרומיות. הוא נצר למשפחה אשכנזית אורטודוקסית (דתית). אביו המנוח הרב שמואל דאום היה מרצה חשוב, מחנך ופדגוג, סופר ועוסק בצרכי צבור באמונה. חטר מגזע שושלת רבנית מאוד חשובה אשר מקורה בבוהמיה ופולניה. מצד האמא המנוחה מרת רבקה גניה דאום לבית קוט הוא צאצא למשפחת סוחרים אמידים ובעיקר מבוססים משׁוֹפְּרוֹן שבהונגריה העילית. יש לו שלושה אחים צעירים ממנו.

הכשרתו החינוכית עריכה

אהרן דאום התחיל בגיל בר מצוה (13) את לימודיו בישיבה קטנה "רוזין" (ישיבה לצעירים) בבני ברק. ישיבה כללית ליטאית-חסידית המפורסמת כישיבה ערכית מוסרית וכמוסד חינוכי בעל רמה לימודית גבוהה. בגיל 14 (ההורים עברו לגור בחו"ל) הוא ממשיך את לימודיו בלונדון אנגליה, בישיבה "הרמה" בראשות הרב אליקים שלזינגר ומשם המשיך למונטריי אשר בשוייץ לישיבת עץ חיים בראשות המנוח הרב משה בוטשקו, ישיבה ציונית דתית-לאומית. כן המשיך להשתלם במקצועות רבות כגון "שפות זרות" והשכלה כללית באינטנסיביות והתמדה בלתי נלאית ולא שגרתית. בשנת 1975 אחר שהשיג בשווייצריה תעודת גמר של בגרות שווייצרית המשיך את לימודיו בJews´ College – "סמינר להכשרת רבנים ומורים ליהדות" בלונדון, דוגמת בית המדרש האורטודוקסי לרבנים בברלין, שם השיג תואר ראשון בהצטיינות גבוהה בלימודי יהדות ולימודים תורניים, וספרות רבנית.[1] החל משנת 1978 למד בישיבת "רבינו יצחק אלחנן" "המכון הגבוה להכשרת רבנים ודיינים להוראה" מחלקת הסמכה לרבנות, המסונף ל"ישיבה אוניברסיטה" בניו יורק. שם גם הוסמך לרבנות על ידי המנוח, פרופ' רבי יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, אשר מסר לו באופן אישי את תעודת ההסמכה, חתומה בכתב ידו. אחרי שקיבל את ההסמכה לרבנות "יורה יורה" דחה באדיבות את ההצעה להמשיך את לימודיו ולקבל התר הוראה - סמיכה לדיינות "ידין ידין". במכון הנ"ל השיג גם את התואר "מַסְטֶר" – תואר אקדמי שני בלימודי תנ"ך וגם זאת בהצטיינות מרובה.[2] הוא חזר לאירופה ובא בברית נישואין עם רעייתו מרת שמחה פריידא לבית פרנקל הקימו בית לתפארת וזכו יחד להעמיד "זרע ברך השם", שלוש בנות נשואות לחתנים יראי השם. הוא בקיא ויודע קרוא וכתוב בששה לשונות - עברית - אנגלית – גרמנית - צרפתית - הולנדית – ויידיש. גם מכיר ויודע לטינית וארמית אך ידיעה פסיבית.

פעילויות תורניות-הוראה-ועטרות רבנויות עריכה

בשנת 1982 התחיל הרב דאום את מסלולו במשרות רבנויות חשובות. בראשית דרכו כיהן כרבה של העיר ה"דּוּ-לְשׁוֹנִית" (צרפתית – גרמנית) הנקראת בשם Bienne/Biel (עיירה באזור של המחוז המנהלי Bienne/Biel בַּקַּנְטוֹן ברן בשווייץ).[3] בשנת 1986 עזב את המשרה לטובת התמחות בחקר הדת בעבור קבלת תואר דוקטר - תואר אקדמי מוסמך, במכון נוצרי-יהודי בלוצרן סניף ושלוחה של הפקולטה לחקר דתות שעל יד האוניברסיטה לוצרן בשוייץ. בשנת 1987 נאות ונענה לבקשת הקהילה בפרנקפורט על נהר מיין לבוא ולכהן כרבה הראשי בקהילתם.[4][5] בשנת 1994 עקב נסיבות משפחתיות נאלץ לוותר על מִשְׂרָתוֹ המכובדת, שהלמה לו מכל הבחינות ומכל הָאַסְפֶּקְטִים, התפטר ועזב מרצונו את כהונתו, את תפקידו רמת הדרג, והחליט לעבור לגור באנטורפן בלגיה ,אשר אוה למושב לו - מקום אשר רוב בני משפחתו כבר קבעו שם את מגורם. עוד גורם חשוב ומכריע בהחלטתם להגר לבלגיה היה דאגתם של הרב והרבנית לחינוך בנותיהם.באנטורפן התחיל למסור ולהעביר שיעורי יהדות ברשת בתי הספר הכלליים לרבות בתי ספר יהודיים. בשנת 1995 נעתר לפניית סגל האקדמאי בוילרייק (פַּרְבָּר של אנטוורפן)[6] "פקולטה למדע להשואת דתות" (Faculty for Comparative Religion) וקיבל על עצמו לשמש כמרצה במשפט העברי. כאות הוקרה, הכרת תודה והערכה לפועלו ושיעוריו המרתקים, עבודות מחקר סביב ההלכה היהודית, וספריו בתחום הנ"ל ניתן לו תואר "פרופסור לשם כבוד" ב"משפט העברי" (בלטינית Prof. Honoris Causa). החל משגת 2001 התחיל יחד עם רעייתו ליזום פעילויות ופרויקטים של "קירוב רחוקים והפצת תורה ברבים" לקהל בעלי תשובה ו/או לאינם יהודים המתענינים ביהדות עם מחשבה ורצון לזכות להשתייך לעם היהודי ולעבור בעתיד גיור. הוא ורעייתו מלווים אותם בתהליך מופלא זה בכדי שיכירו וידעו יהדות מה היא, חיי קהילה החיים את חייהם על פי דת ישראל אוטנטית ללא כחל ושרק עד להשלמת תהליך קבלת עול תורה ומצוות . לעת עתה רוב עיסוקו הוא במסגרת פרויקט ה"קירוב רחוקים" וחלק מן הפעילות טומנת בחובה אירגון ימי עיון בנושאים מְגֻוָּנִים בעניני יהדות . כל זה נעשה בשיתוף פעולה עם "מרכז שלום" אשר מושבו הוא בעיקר בהולנד ובישראל.

פרסומים עריכה

פרופ' אהרן דאום הנו סופר פורה יצרני ומאוד פרדוקטיבי, הוציא ספרים בנושאים מענינים בתחום היהדות. כששהה בשוייץ פרסם בתדירות מסות בעניני ההלכה הצרופה בשבועון יהודי שוויצרי "Judishe Rundschau" (סקירה או מבט יהודי – תצפית יהודית).[7] בעת כהונתו כרב ראשי בפרנקפורט פרסם ברציפות ובתכיפות מאמרים בעתון ”Die Judische Algemeine“ (עתון יהודי כללי) וגם זיכה בפרי עטו את הבטאון הדו-חודשי "Die Gemeinde“ (בטאון של הקהילה של פרנקפורט). מאז שנת 2010 הוא עורך טור חודשי בעתון היהודי הכי נפוץ בבלגיה הנקרא "Joods Actueel" (אקטואליה היהודית) בטור הנ"ל הוא מתמקד במגון הֶבֵּטִים בלימודי היהדות, כדוגמה, התקבלה בצורה מאוד מָעֳרֶכֶת ומתוך הערצה, הסדרה אודות ההסטוריה היהודית מאז (עידן הנאורות). הוציא לאור שני ספרים הלכתיים "Halacha Aktuell"[8][9][10][11] ענינים הלכתיים בענינים העומדים על הפרק – ענינים עכשוויים השייכים להווה או נוגעים לו (ב' חלקים), מעוגנים ומושתתים על הספרות ההלכתית, המקובלת עלינו מדור דור, ועל ספרי שאלות ותשובות מפי גאוני ופוסקי הדורות הקודמים. הספר נכתב בשפה הגרמנית המוסיף ערך ונופך משלו, יחודיותו והמיוחדות של ספר ההלכה הנ"ל היא בזאת שהנו הספר הראשון שנערך בשפה הגרמנית אחרי השואה המחרידה. הספר התקבל בהתרגשות יתירה בעולם הרבנות ובחוגי פוסקי הלכה ומעוטר בהסכמות נלהבות. גם ל"עמך", דובר גרמנית הוא נגיש, הוא קבל ספר כלבבו ואינו זקוק לתרגומים ומתרגמים ויכול להנות ולהגות בו ללמוד ממנו ב"שְׂפַת [לְשׁוֹן] אֵם" שלו, ישירות מהמקור. חלק מֵהַטְּרַקְטָטִים, מאמרי עיוניים, נכתבו בלשון הקודש ופורסמו בצורה נפרדת תחת השם "עיונים בהלכה" הספר השני "Die Judische Feiertage in Sicht der Tradition" (המועדים- החגים היהודיים בְּאַסְפַּקְלַרְיַת המסורת) הוא אוסף, גם הוא, בשני חלקים, העוסקים במועדי השנה והשבת, הוא שילוב של ספרות הלכתית, הרצאות, הערות ליטורגיים (כגון המנהגים הפולחנים של העדות השונות בישראל,) רעיונות באומנות ההטפה, סיפורי פולקלור הומוריסטיים- מכלול היצירה התרבותית העממית שבעל-פה, הבא לידי ביטוי בסיפורי עם, פתגמים, שירי עם ואגדות עם; הווי עממי המתבטא במנהגים, במסורות, בטקסים ובאורחות חיים של עם, עדה או קבוצת אנשים. כיום הוא מתמקד ועובד על כמה ספרים וחיבורים במספר נושאים שונים, בשפה ההולנדית, כגון בתחום "תורת הנסתר" (כינוי לקבלה) וההיסטוריה היהודית ועוד, העולם היהודי האקטואלי על זרמיו השונים והמשונים ועוד נושאים מענינים.

רשימת חיבוריו עריכה

ספריו בעברית:

  • "עיונים בהלכה" (Haag und Herchen Verlag, Frankfurt am Main, 1992, p. 93)

ספריו בגרמנית:

  • Halacha aktuell, Jüdische Religionsgestze und Bräuche im modernen Alltag (Haag und Herchen Verlag, Frankfurt am Main, 1992, 2 Vol.)
  • Die Feiertage Israels, Die jüdischen Feiertage in er Sicht der Tradition (Herchen Verlag, Frankfurt am Main, vol. I, 1993, vol. II, 1994,)
  • "Das aschkenasische Rabbinat : Studien über Glaube und Schicksal" (Julius Carlebach) / Die Rolle des Rabbiners in Deutschland heute (Ahron Daum)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ "Levine, Frank 1977". אתר הרשמי של הרב דאום.
  2. ^ "Charlop, Rabbi Zevulun 1982". אתר הרשמי של הרב דאום.
  3. ^ "Gefter, J. 1985". אתר הרשמי של הרב דאום.
  4. ^ "Sjazak, S. 1993". אתר הרשמי של הרב דאום.
  5. ^ "Schmidt, Martin 1992" (PDF). אתר הרשמי של הרב דאום.
  6. ^ "Vonck Ph.D., Prof. J.G. 1996". אתר הרשמי של הרב דאום.
  7. ^ "Bollag, Peter 1991" (PDF). אתר הרשמי של הרב דאום.
  8. ^ "Jakobovits, Chief Rabbi 1991" (PDF). אתר הרשמי של הרב דאום.
  9. ^ "Diamant, Adolf 1992" (PDF). אתר הרשמי של הרב דאום.
  10. ^ "Ahren, Yizhak 1993" (PDF). אתר הרשמי של הרב דאום.
  11. ^ "Avraham Cahana Shapiro, Chief Rabbi of Israel 1991" (PDF). אתר הרשמי של הרב דאום.


[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת לונדון]]